הגר"ש ברעוודה זצ"ל מביא בספרו 'ליל שימורים' שמקובל במסורת בשם אדונינו הגר"א מוילנא זי"ע שבליל הסדר מקיימים 64 מצוות. רבים וטובים סידרו רשימות ל- 64 מצוות אלו, והנה רשימה אחת מיני רבים, כאשר ניתן כמובן להוסיף עוד מצוות כהנה וכהנה ולפלפל ולדון לאיזה רשימת מצוות התכוין רבינו הגר"א ז"ל והאם כלל ברשימתו אך ורק מצוות הנוהגות דוקא בליל הסדר, או גם מצוות שאנו מקיימים בכל לילה.
ברכת בורא פרי הגפן על כוס ראשון. ב) קידוש. ג) ברכת שהחיינו. ד) אכילת כרפס. ה) שתיית כוס ראשונה מארבע כוסות. ו) מצוות הסיבה בשתיית כוס ראשונה ז) נטילת ידים על הכרפס, שהוא דבר שטיבולו במשקה. ח) לדעת הגר"א מברכים 'על נטילת ידים' על נטילת הידים לאכילת הכרפס. ט) טיבול הכרפס. י) ברכת בורא פרי האדמה. יא) אכילת הכרפס. יב) מצוות סיפור יציאת מצרים (ואולי מצוות 'והגדת לבנך' נחשבת כמצוה נוספת, יחד עם מצוות 'ולמדתם אותם את בניכם'). יג) ברכת בורא פרי הגפן. יד) כוס שני של ארבע כוסות. טו) הסיבה בשתית כוס זו. טז) נטילת ידים לאכילת המצה. יז) ברכת נטילת ידים. יח) ברכת המוציא. יט) ברכת המצה. כ) לחם משנה. כא) מצות אכילת מצה. כב) הסיבה באכילת מצה. כג) אכילת כזית פת בשבת וביום טוב. כד) מרור. כה) ברכת המרור. כו) חרוסת. כז) מצוות אכילה ושתיה ביום טוב. כח) מצוות אפיקומן. כט) מים אחרונים. ל) זימון בשלשה או בעשרה. לא) ברכה ראשונה של ברכת המזון. לב) ברכה שניה. לג) ברכה שלישית לד) השנה- רצה ויעלה ויבוא, ובכל שנה רק יעלה ויבוא. לו) ברכה רביעית. לז) בורא פרי הגפן. לז) כוס שלישית של ארבע כוסות. לח) הסיבה על הכוס. לט) קריאת ההלל. מ) ברכת אשר גאלנו. מא) ברכת השיר . מב) כוס רביעית. מג) ברכת בורא פרי הגפן. מד) מצוות הסיבה. מה) ברכה אחרונה. מו) מצוות לימוד תורה בעסק בהלכות הפסח (כפי המובא בתוספתא פסחים פ"י).
ישנן מצוות רבות ונוספות בלילה הזה, וכבר מנאם הגה"צ רבי שמואל הומינר זצ"ל בספרו הנלבב 'מצוות בליל הסדר', כמו קבלת תוספת החג, שביתה ממלאכה בשבת ויום טוב, מצות עשה ולא תעשה שלא לאכול חמץ ושלא יהיה ברשותינו חמץ, בל יראה, בל ימצא, הדלקת נרות החג, תפילת ערבית, עם ברכות קריאת שמע וקריאת שמע, מצוות זכירת יציאת מצרים, תפילת שמונה עשרה עם 19 ברכותיה. קריאת ההלל בבית הכנסת, ולאלו שנוהגים לברך על קריאת ההלל בבית הכנסת, הנה מצוה נוספת. והשנה: גם אמירת 'ויכולו'. וכמובן, מצוות ושמחת בחגך, והמצווה לחלק לילדים קליות ואגוזים כדי שלא יירדמו.
תלמידי החכמים ידונו בודאי מה מוגדר כמצווה מהתורה ומה רק מדברי סופרים, מה נחשב ממש למצווה ומה נכלל בגדר מנהג ישראל. האם ההסיבה נחשבת למצוה בפני עצמה או כתנאי בקיום מצוות שתיית ארבע כוסות ואכילת המצה. האם כל ברכה משמונה עשרה היא מצוה בפני עצמה או מצווה אחת כללית. האם מלבד עצם סיפור יציאת מצרים, מקיימים גם מצוות תלמוד- תורה באמירת כל הפסוקים וקטעי ההגדה הלקוחים מהמשניות ודברי חז"ל, וכמובן, מצוות זכירת יציאת מצרים עצמה מחולקת בתורה הקדושה למספר פסוקים ועניינים. הגר"ש הומינר זצ"ל מוסיף מספר מצוות הקשורות לשבח והודאה להקב"ה על כל ניסיו ונפלאותיו.
חשבתי שמן הראוי להוסיף את המצוה של ברכת שהחיינו על בגדים חדשים שניקנו לכבוד יום טוב, ואת המצוה לאב לשמח את אשתו וילדיו בחג, בבגדים נאים, תכשיטים ומיני מגדים. ולכאורה, כשמשמח כל אחד ואחת מבני ביתו בדברים אלו ובכל מיני קירוב ושמחה, מקיים הוא מצווה בכל אחד ואחת בפני עצמו. כמו כן, בודאי שבליל הסדר ניתן לקיים הרבה מצוות של בין אדם לחבירו. להחמיא מקרב לב לרעייה היקרה על שהכל מאד טעים ומתוק, (חוץ מהמרור, כמובן…), ושהבית כה נעים ומסודר. לעודד ולהחמיא לילדים על חידושיהם וקושיותיהם, זוהי בודאי גם מצוה. להקשיב לוורטים, לפרפראות ולהערות של המשתתפים האחרים, היא גם מצוה. וכשאנו מתארחים על שולחן ההורים או החותן, ניתן לקיים גם מצוות כיבוד אב ואם בהידור, כאשר בנינו ובנותינו יכולים לקיים מצוה זו בנו, ההורים, בנוסף לקיום מצוות כבוד סביו וסבתו, כבוד האח הגדול ועוד. אם מתארחים אצלנו אורחים, ישנה גם מצוות הכנסת אורחים, כשהמצוה תגבר ככל שננעים עליהם יותר את השהות אצלנו. לדעת המהר"ל (גבורות ה' פרק מח), הנצי"ב בהעמק שאלה (שאילתא נג אות ד) והאבני נזר, מקיימים מצוה באכילת כל כזית וכזית מצה בליל הסדר, כשלפי דעת הגר"א ז"ל ישנה מצוה בכל אכילת כזית מצה בכל שבעת ימי הפסח, ובנוסף, קיומם של עשרות רבות של מנהגי ישראל תורה, המובאים בספרי המנהג הקדומים, בשולחן ערוך ובנושאי כליו, כאשר בכל קיום מנהג שכזה, לכל אורך ליל הסדר, אנו מקיימים את רצון ה' יתברך.
שיבנה בית מקדשנו ותפארתנו בקרוב בימינו, נקיים מצוות נוספות. אכילת קרבן חגיגה וברכת "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על אכילת הזבח". אכילת קרבן פסח וברכת "על אכילת פסח" ועוד, כאשר ישנן גם מצוות לא תעשה, כמו שלא לשבור עצם מקרבן הפסח, ופרטי דינים שהקרבן אינו נאכל אלא למנוייו ואינו נאכל אלא צלי, בחבורה ומקום אחד, 'לא תותירו ממנו עד בוקר', 'כל בן נכר לא יאכל', 'תושב ושכיר לא יאכל בו', 'לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה', 'ולא ילין חלב חגי עד בקר', המצוה לאכול את קרבן הפסח על השובע, ועוד. הלוואי שנזכה בקרוב!!
זוהי עדיין רשימה חלקית ולא ממצה, והנה הזדמנות להעניק תשורות או ממתקים לכל ילד או בן ישיבה צעיר שיביא לנו בשולחן הסדר עוד מצוות נוספות, שמקיימים במהלך הלילה הקדוש העומד אחר כתלנו. (הרב שמואל ברוך גנוט)
