בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ג'

​

ט. מצינו כמה וכמה טעמים לבאר מדוע אסור לישב בתוך ד"א של מתפלל?

א. רב האי גאון (בשבלי הלקט סימן כ"ה ובה"ג ברכות ד' כתבו שנראה כאפיקורס שזה עומד בתפלה וזה בטל.

ב. הטור ביאר שנראה כאילו חבירו מקבל עליו עול מלכות שמים, והוא אינו מקבל, וביאר הפמ"ג דהיינו משום חשש חשד.

ג. המאירי כתב שאסרו לישב כדי שלא ישים המתפלל לב אליו ותתבלבל תפלתו .

ד. עוד כתב שמא ישמע את חבירו שואל על צרכיו, ויתבייש חברו שחושב עליו כמו שחשב עלי על חנה [וכן כתב בספר שבלי הלקט.

ה. בתורת חיים כתב שהוא מצד החיוב לעמוד בפני עושי מצוה כמבואר במסכת ביכורים.

ו. בזוהר [חיי שרה קל"ב] כתוב שכל ד' אמותיו של המתפלל הם מקום השכינה, וכן נקטו הגאונים, ולמדו מכך שגם אסור לעבור בתוך ד' אמותיו מכל הצדדים.

ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן מ"ח נקט שהוא כעין איסור כניסה לעזרה, אך בנשמת אדם ריש כלל כ"ו הוכיח שהאיסור לעבור אינו שייך לאיסור ישיבה בתוך ד' אמות של המתפלל, שהרי הגאונים התירו לשבת כשקורא ק"ש או עוסק בתורה.



י. יש לדקדק מהו הלשון מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של "תפלה" הרי מן הראוי היה לומר "של מתפלל" דומיא דאמר לעיל כ"ז א' אסור לעבור "כנגד המתפללין" ולא אמר "כנגד תפלה" וצ"ע.



יא. הנני מעתיק בזה חמשה סעיפים חשובים מהשו"ע סימן ק"ב סעיפים א – ה

סעיף א

אסור לישב בתוך ד' אמות של מתפלל, בין מלפניו בין מן הצדדין (בין מלאחריו).

צריך להרחיק ד' אמות, ואם עוסק בדברים שהם מתיקוני התפלות ואפילו בפרק איזהו מקומן אינו צריך להרחיק.

ויש מתיר בעוסק בתורה אע"פ שאינו מתקוני התפלות.

ויש מי שאומר דהני מילי מן הצד אבל כנגדו אפילו כמלא עיניו אסור אפילו עוסק בק"ש.

סעיף ב

יש מי שאומר שאם היושב בצד המתפלל חלוש מותר.

סעיף ג

אם היושב ישב כבר ועמד זה בצדו אינו צריך לקום, שהרי זה בא בגבולו. (ומ"מ מדת חסידות הוא לקום אפי' בכהאי גוונא) (ב"י בשם מהרי"א).

סעיף ד

אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד' אמות, ודווקא לפניהם, אבל בצדיהם מותר לעבור ולעמוד.

סעיף ה'

אם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו אסור לפסוע ג' פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפלתו, שאם יעשה זה הרי הוא כעובר כנגד המתפלל; וצריך לדקדק בזה, אפילו אם האחרון התחיל להתפלל אחריו, מאחר שכבר התחיל.


​

יב. טעם ראשון: משום שמפסיק בינו לבין הכותל, ומעיקר הדין צריך שלא יחצוץ דבר בינו לבין הכותל בתפלה כמבואר בברכות ה' ב'.

אך קשה שאין דין זה אלא למצוה מן המובחר כמבואר בט"ז סי' צ' סק"ה, ועוד דהרי מבואר בשו"ע שם סכ"א שבן אדם אינו חוצץ, ועוד קשה דמבואר בגמ' שחוץ לד' אמות מותר, ואמאי הא אכתי מפסיק בינו לכותל.


טעם שני: משום שמבטל כוונת המתפלל, זו דעת המג"א סי' ק"ב סק"ו.


טעם שלישי: משום שמפסיק בין המתפלל לשכינה, זו דעת החיי אדם כלל כ"ו.


​

א. לעבור לפני הקורא קריאת שמע, דלטעם שני אסור שהרי מבטל כונתו, וכן כתב הביאור הלכה בשם השל"ה, ולטעם שלישי וכן לטעם ראשון מותר.

ב. נפ"מ לאידך גיסא אם המתפלל משלשל הטלית על פניו כמו שנוהגים הרבה, לטעם ב' מותר לעבור על פניו שבזה לא תתבטל כונתו, ולטעם ג' (וכן א') אסור, כן כתב הבה"ל שם בשם מאמר מרדכי, וסיים דאין להקל בזה לפי הטעם שכתב החיי אדם.

ג. מדברי החיי אדם מבואר שיש עוד נפק"מ אם מותר לעבור לפני המתפלל באופן שהעובר עוסק בדברי תורה [והובא במ"ב ס"ק ט"ו], דלטעם ב' אסור הואיל וסוף סוף תתבטל כונת המתפלל (וכן לטעם א') אך לטעם ג' מותר כמבואר בשו"ע סעיף א' לגבי ישיבה לפני המתפלל [אלא שיש להקשות א"כ מדוע לא תירצו בגמ' דרב אמי ורב אסי חלפו על פני המתפלל שמו"ע לפי שעסקו בדברי תורה ולכן עברו וצ"ע].

ד. לכאורה יש עוד נפק"מ אם המתפלל עומד אחורי בימה גבוהה עשרה טפחים אם מותר לעבור לפני הבימה, דלטעם ב' אסור שהרי סוף סוף רואהו ותתבטל כונתו, אך לטעם ג' (וכן א') מותר הואיל ורשות אחרת היא, וכן כתב החיי אדם, והמ"ב סק"ב נקט לאיסור.


​

יג. יש לתמוה במה שמבואר בשו"ע סעי' ג' לגבי ישיבה לפני המתפלל שאם היושב ישב כבר ועמד זה בצידו אינו צריך לקום שהרי זה בא בגבולו.

ואילו בסעיף ה' לגבי לעבור לפני המתפלל כתוב שאפילו אם האחרון התחיל להתפלל אחריו אסור לפסוע עליו ג' פסיעות, ומדוע הרי זה ג"כ בא בגבולו.

וביאר המ"ב ס"ק כ"א, ולא נקרא בא בגבולו ואפילו אם האחרון מאריך בתפילתו דאדרבה זה שפוסע הוא בא עכשיו בגבולו, ע"כ.


​

יד. שאל מאן דהוא בי"ח מרחשון תשס"א את מרן החו"ב זללה"ה במכתב, וזה לשונו ש"ץ כהן שהוא אומר ברכת כהנים עם שאר הכהנים באמצע תפילתו, האם כשעומד עם פניו לכיוון הקהל ארבע אמות שלפניו אסור לעבור בהן משום לעבור לפני המתפלל או שמותר?


ולכאורה יש כאן כמה צדדים: א. בשעה שהפך הש"ץ את פניו לציבור אסור כעת לעבור לפניו כדין כל עובר לפני המתפלל, אבל מאחורי גבו של הש"ץ מותר כעת לעבור.

ב. השכינה לא הסתובבה יחד עם הש"ץ לכיוון הציבור, ועדיין יש דין עובר לפני המתפלל כמו שהיה קודם שהש"ץ הפך את פניו לציבור.

ג. יש לאסור לעבור גם מקדימה וגם מאחורה, מקדימה כי השכינה ממתינה לו, ומאחורה כי סוף סוף הש"ץ כעת באמצע התפילה לכיון הציבור.


השיב החו"ב במכתב, שמזה שאמר אברהם "אל נא תעבור מעל רגלך", ופירש רש"י שם שאמר להקב"ה שימתין, וגם הש"ץ כאילו אומר לשכינה שתמתין עד שיסיים.​