מאמרים מאת גרינפלד
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'
הקדמה לדיני קדימה!
כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'.
על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה".
מתי יש דין קדימה בברכות...
בעניין חג השבועות – חלק ב'
ה
מנהג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, מדוע?
כתב הרמ"א סימן תצ"ד סעי' ג' ונוהגין בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות.
הטעם: כתב הרמ"א שם נראה לי הטעם שהוא כמו שני התבשילים "זרוע וביצה" שלוקחים בליל הסדר זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה, כך גם בחג השבועות אוכלים...
בעניין חג השבועות – חלק א'
א
כתב הרמ"א בסימן קל"א סעי' ז' דאין נופלין אפים מתחילת ראש חודש סיון עד אחר שבועות, והביא המ"ב שם בשם המ"א ופמ"ג דיש מקומות נוהגין שלא ליפול כל הששה ימים שאחר שבועות מפני שהקרבנות של חג השבועות היה להם תשלומין כל שבעה, ע"כ.
נמצא לפי"ז דבמקומות מסויימים נהוג שלא לומר...
יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן
א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק...
בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג'
א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת.
ג'...
ז. כתב המגן אברהם בהל' תפילה סימן צ' ס"ק י"ז דמשמע בגמ' עבודה זרה ד' ב' דאם מתפלל אדם מוסף בעת שהציבור מתפללים שחרית לא מיקרי בשעה שהציבור מתפללים.
וכתב הצל"ח לפי דבריו ז"ל לעיל, שכל דברי המ"א היינו דוקא כשאינו מתפלל עמהם בבית הכנסת, אבל אם מתפלל עמהם בבית הכנסת לא זו שאינה נדחית, אלא אפילו...
האם כל ברכת המצוות צריך לברך בעמידה או"ד יש לחלק בסוגי המצוות
א. שו"ע או"ח סימן ח' סעי' א' יתעטף בציצית ויברך מעומד, והעתיק המ"ב את הטעם שמבואר בב"י לברך מעומד משום דכל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, וכן כתב המ"ב ריש סי' תקפ"ה לענין ברכת שופר.
והקשה המגן אברהם מדוע צריך שהברכה תהא בעמידה, הא...
בגודל מעלת התפילה דוקא בבית הכנסת ובציבור – חלק א'
א. ברכות ו' א' תניא אבא בנימין אומר אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר לשמוע אל הרינה ואל התפילה, במקום רינה שם תהא תפילה.
פירש רש"י: במקום רינה – בבית הכנסת ששם אומרים הציבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב, ע"כ, כונת רש"י לבאר בזה מה...
האם ברכת המצוות צריך להיות מעומד או אפשר בישיבה
ו. מעתה לשיטת הט"ז והגר"א וכל סיעתו דמצות הפרשת חלה היא מצוה גמורה ואעפ"כ חזינן במשנה במסכת חלה שהאשה יכולה לברך מיושב, נוכל ללמוד גם לשאר ברכת המצוות שאין חיוב לברך מעומד, מעתה עיטוף הטלית עצמה צריך להיות בעמידה, אבל ברכה על הטלית אפשר לעשות...
בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף
כתב הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד): מצוה זו על כל איש מישראל, ובכל מקום ובכל זמן. ונשים ועבדים פטורין מספירת העומר.
וכתב המגן אברהם (סימן תפט סעיף קטן א) שכן הוא בזוהר (תצוה עמוד שי"ט) שנשים פטורות מספירת העומר; והוסיף המגן אברהם שמכל...
בעניין איסור ברכה לבטלה
"ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה.
בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא".
וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...
מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ?
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ו:
כשבודק החמץ בלילי ארבעה עשר או ביום ארבעה עשר או בתוך הרגל מברך קודם שיתחיל לבדוק ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ובודק ומחפש בכל המקומות שמכניסין להם חמץ כמו שבארנו. ואם בדק...
נתינת החמץ לגוי במתנה על מנת להחזיר – חלק א'
א. הדין
ב. טעם הדין
ג. כשהחזירוֹ הגוי – בדיעבד
א. הדין
כתב השלחן ערוך (אורח חיים סימן תמח סעיף ג, בסופו): אבל מתנה על מנת להחזיר [היינו לאחר הפסח (משנה ברורה סעיף קטן כ)] לא מהני.
ומקורו מדברי ההגהות מיימוניות (הלכות שבת פרק ו הלכה א, אות ב...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ז' ~ חול המועד, מוצאי פסח
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
נט] לדעת הגר"א יש קיום מצווה בכל אכילת מצה בכל ימי הפסח[א], ונראה שמצוותו לאכול בכל יום כיון שנאמר 'שבעת ימים', וכעין לולב במקדש שנאמר בו שבעת ימים ומצוותו...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ו' ~ ליל הסדר (ג)
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
מה] נותן לכל אחד מצות יד לצאת בו, ומצותה בפרוסה דווקא לכתחילה, ולדעת כמה מגדולי האחרונים (שפת אמת והאמרי בינה וכן הורו הגאון רבי מאיר שמחה והגאון הצפנת פענח זצ"ל)...