במעגל השנה
-
סִפּוּר הַחֲתֻנָּה ע"פ מִדְרְשֵׁי 'מַעֲשֵׂה חֲנֻכָּה' (פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר)
הכלה עוררה את אחיה לצאת למלחמה במדרשי חנוכה השונים[1] מסופר סיפור זה ביתר הרחבה, ושם נאמר שכאשר נודע לחשמונאי שההגמון בא לטמאה, היה סבור שאין למסור את הנפש להילחם עמם על כך[2], אבל הכלה החליטה שלא תסכים לכך בשום אופן, ועוררה את אחיה למסור נפשם עליה, וכן עשו. וכך מסופר במדרש 'מעשה חנוכה' הארוך: וְנָהֲגוּ בְּדָבָר זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּשְׁמוֹנָה חֲדָשִׁים, עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת... -
ספירת העומר מדאו' או מדרבנן
בס"ד בדברי המנח"ח המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא. האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה [כא:] כתב דעת בה"ג דאם לא ספר יום אחד שוב אינו סופר מוכח דהוי מצוה אחת ותוס' במנחות [סו:] כתב דלא יתכן... -
בענין חגי הצומות לעתיד לבא
כה התנבא הנביא זכריה, (פרק ח' פסוק י"ט): "כה אמר ה' צבא-ות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו". היינו שהצומות שנקבעו עקב צער שהיה לעם ישראל – בשונה מיום כיפור ותענית אסתר שנקבעו מחמת שמחה – כשהמשיח יגיע ועם ישראל יגאל ויבנה בית המקדש השלישי, יתהפכו הימים האלו לימי חג ושמחה. והנה יש לעיין בנבואה זו בשלושה דברים: א...- אחד יחיד
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 401
- תודות: 5
- הערות: 5
-
גדר חוטמו של האתרוג
פירוש חוטמו דעות הראשונים ועל חוטמו אפילו במשהו נמי פסול. הנה כשהאתרוג עומד בדרך גדילתו וכמצוות נטילתו ומתחיל להתקצר, ניתן לחלק את גובה התקצרותו לארבעה חלקים, וזהו סידרן מלמטה למעלה, א' מחצי האתרוג ומעלה התקצרות כלפי מעלה בלתי משמעותית, ב' התקצרות כלפי פנים, ג, התקצרות כלפי מעלה, ד, הפיטם. ולשון רש"י ובחוטמו· בעובי גבהו שמשפע משם ויורד לצד ראשו אפילו כל שהוא פסול שנראה שם לעינים יותר משאר... -
אם מקיימים המנהג של אכילת מאכלי חלב בשתיית חלב
שאלה: האם מקיים המנהג בשתיית חלב? או שמא צריך דוקא גבינה וכדומה? תשובה: מנהג זה הוזכר ברמ"א בשו"ע תר"ע סעיף ב', וז"ל: "יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב". מקור דברי הרמ"א בפי שמובא בדרכי משה הוא מהר"ן והכל בו, וז"ל הר"ן (על הרי"ף) שבת י, א "וע"י אשה נעשה נס דאמרינן במדרש דבתו של יוחנן האכילה לראש האויבים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם ועל זה... -
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד (חלק א)
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה חלק א הקושיא הנה האחרונים (שד"ח (ח"ט מערכת חנוכה אות ז'), אוהב ישראל (פר' וישב עניני חנוכה), בני יששכר (חנוכה), דברי ישראל (עניני חנוכה), פחד יצחק (חנוכה מאמר א'), ועוד) נתקשו, מפני מה לא שנה רבי במשנה דיני חנוכה, כמו שפירש דיני מגילה - שגם נתקנה ע"י אנשי כנה"ג. ולא הוזכר ענין חנוכה במשנה אלא... -
![השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג](/data/attachments/10/10948-83c3fb8f9afa627d138414acd6f2ba3d.jpg?hash=Gvda58kMQ0)
השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג
שלום וברכה ראיתי רבים נבוכו בענין זה, מהיכן בא מנהג ה"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה, ואכתוב בקצרה את אשר העליתי במצודתי, הלא בספרותי. אע"פ שנראה הדבר כחידוש בעיני שומעי הדברים, ויראתי מדיברת רבים מגור מסובבים שידחו הדברים בקש, ויאמרו מעולם לא שמענו וראינו שמץ מנהם בלתי היום, אך מכל מקום לא אמנע האמת מהראויים לה, אלו המקיימים בעצמם "קבל האמת ממי שאמרו", ויודעים ש"אין לך דבר שאין לו מקום"...- יוסף צ. הירשמן
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 240
- תודות: 7
- הערות: 7
-
גְּזֵרוֹת גַּסְקַלְגָס וּפְטִירַת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק (פֶּרֶק שֵׁנִי)
גזירותיו של גסקלגס הרשע בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב. וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט): שֶׁבִּימֵי גַּסְקַלְגָס גָּזַר לְהַעֲמִיד אֶת הַצְּלָמִים בַּהֵיכָל, וּבָאֲתָה הַשְּׁמוּעָה לִירוּשְׁלֵם עֶרֶב... -
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב'
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב' פירוט מנהגי "בין המצרים" איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז. ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או טייפ וכדומה[1]. אין נושאין נשים: כתב הרמ"א סימן תקנ"א סעי' ב' ונוהגין להחמיר שאין נושאים נשים... -
מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל גְלִיסְקַס מֶלֶךְ יְוָנִים (פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר)
גבורתו של הצבא העצום שצר על ירושלים כשראו היוונים הרשעים שבני ישראל יצאו מתחת שעבודם, וחזרו לעבוד את ה' בירושלים בבית מקדשו, לא אמרו נואש, וחזרו לאסוף כל צבאותיהם במטרה לחזור ולכבוש את ירושלים, וקראו לשם כך אל כל הגויים הנתונים למרותם, הקרובים והרחוקים, לעשות עמם יד אחת ולבא להילחם בירושלים. ועל מלחמה זו התנבאה כבר חנה הנביאה בתפילתה שנים רבות לפני כן ואמרה 'קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים...
"כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו
מוצאי הצום, אפשר עכשיו לכתוב ולדבר על כל מיני ענייני אוכל...
אספר לכם, כעת הייתי בתפילת ערבית של מוצאי הצום, ובעוונותי המרובים אינני יכול לומר שקויתי שהתפילה תהיה ארוכה במיוחד, אבל אפשר לומר שהשתדלתי להתפלל במתינות, אחרי הכל אנחנו לא רוצים להֶרָאוֹת כמו ילדים...
קביעת ימי החנוכה לימים טובים
קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:)...
בני חשמונאי מלכו בארץ הקדושה
כאמור, ירדה מלכות יָוָן מגדולתה על ידי מלחמות אלו, וכן סייע ה' את עמו על ידי שאר מלחמות שקמו על מלכי יָוָן בשנים אלו, כגון מלכי פרס שמרדו ביוונים, כמובא לעיל (פרק י"א), ומלכי רומי שכרתו ברית עם ישראל ופרקו עול היוונים מעל צווארם, כמובא בפרק הקודם.
וכך נאמר במגילת...
מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור
בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם...
מהלך דבריו:
ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע.
המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב.
התוס' הקשו עליו תרתי
ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'.
והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי:
אין כאן לשון...
גבורתו של הצבא העצום שצר על ירושלים
כשראו היוונים הרשעים שבני ישראל יצאו מתחת שעבודם, וחזרו לעבוד את ה' בירושלים בבית מקדשו, לא אמרו נואש, וחזרו לאסוף כל צבאותיהם במטרה לחזור ולכבוש את ירושלים, וקראו לשם כך אל כל הגויים הנתונים למרותם, הקרובים והרחוקים, לעשות עמם יד אחת ולבא להילחם בירושלים...
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו
לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ...
חג החנוכה שמו מורה על תוכנו כידוע והיינו חנו כ"ה, והרי לנו חג החנוכה לפי פשוטו והוא עניין החניה שבאה לכאו' אחר המלחמה, ובנוסף מורה על עניין החניכה שהייתה באותם ימים, ולכאו' אלו ב' עניינים ללא שייכות.
אך בשביל לבאר איזה חניה היה באותם ימים (ולפ' שסיום המלחמה היה באותם ימים, זה אינו, וכידוע בדברי...
כתב השו"ע (ריש סימן תרעט) בערב שבת, קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת. וכתב שם המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק, אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא...
הרמב"ם כותב בהלכות חנוכה שמצות חנוכה היא מצוה חביבה עד מאוד. ונשאלת השאלה: מהי החביבות הגדולה שאנו מוצאים בחנוכה? שנית, יש לשאול- מהי הייחודיות של חנוכה? ועוד, יש להקשות, שהרי נס החנוכה הוא נס בגודל תנכ"י. צבא יוון שהיא המעצמה הגדולה בעולם כובשת בסערה את כל הארצות חוץ מפרס אבל הם בהחלט גדולים...
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד
מאמר חנוכה תשפ"ו
א. בנוסח דעל הנסים אנו אומרים שגזרה מלכות יון הרשעה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', נוסח זה מלמדנו שכלל גזירות יון הרשעה מתבטאים הם בלשוננו בחלוקה לשתים, 'השכחת התורה', ו'העברה על דת'. חלוקה זו עומדת בפנינו לעיון, דהלא השכחת התורה היא...
ניצחונם של בני חשמונאי בעיר הגדולה אנטוכיא
אחרי מלחמתם של בני חשמונאי בעיר עכו, וגירוש חיילי יָוָן מארצנו, כמובא לעיל [בפרק י"ג], פנו בני חשמונאי משם להילחם ביוונים בתוך ארצם בעיר הגדולה אנטוכיא, מקום מושבו של אנטיוכוס המלך, והכניעו את היוונים שבתוכה, וחזרו אל ירושלים עטורי ניצחון.
ובמדרש 'מעשה...