במעגל השנה
-
ראש השנה שני צדדים למטבע - המלכת ה' ויום הדין
במהות היום של ראש השנה ידועים שני עניינים מרכזיים בעבודת היום. א. היותו יום הדין, ביום זה הקב"ה יושב על כסא דין ודן את כל העולם כולו, וכלשון הרמח"ל – "הנה ביום זה הקב"ה דן את כל העולם כולו, ומחדש כל המציאות בבחינת הסיבוב החדש דהיינו השנה החדשה". ב. יום חידוש המלוכה, וכלשון הרמח"ל – "ביום ר"ה האדון ב"ה עומד כביכול בבחינת מלך על עולמו, ועל כן הנה השעה ראויה להתפלל לפניו שיגלה מלכותו לגמרי... -
מאי חנוכה- בימים ההם בזמן הזה.
הרמב"ם כותב בהלכות חנוכה שמצות חנוכה היא מצוה חביבה עד מאוד. ונשאלת השאלה: מהי החביבות הגדולה שאנו מוצאים בחנוכה? שנית, יש לשאול- מהי הייחודיות של חנוכה? ועוד, יש להקשות, שהרי נס החנוכה הוא נס בגודל תנכ"י. צבא יוון שהיא המעצמה הגדולה בעולם כובשת בסערה את כל הארצות חוץ מפרס אבל הם בהחלט גדולים ומאיימים, עם צבא מפותח: תפארת הטכניקה הצבאית, כוחות חי"ר המונים לוחמים עזי נפש. בנוסף, יש גם צבא...- רבי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 125
- תודות: 9
- הערות: 1
-
חובת בדיקת ד' מינים כל יום
עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה לבטלה'. וכתב שם הב"י שמקור הדברים הם מהרא"ש, ואף שבתשו' (כלל ב' סי' ט') כתב שהעולם לא נהגו לבדוק בכל...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 306
- תודות: 6
- הערות: 14
-
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד מאמר חנוכה תשפ"ו א. בנוסח דעל הנסים אנו אומרים שגזרה מלכות יון הרשעה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', נוסח זה מלמדנו שכלל גזירות יון הרשעה מתבטאים הם בלשוננו בחלוקה לשתים, 'השכחת התורה', ו'העברה על דת'. חלוקה זו עומדת בפנינו לעיון, דהלא השכחת התורה היא פרט מכלל מיני העברה על דת, ומדוע חולקת היא מקום לעצמה בהודאה דעל הנסים. והנה המצות המעשיות של כל...- כתונת תשבץ
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 84
- תודות: 9
- הערות: 2
-
לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה
קביעת ימי החנוכה לימים טובים קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:) 'לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה'. ופירש רש"י: לא שאסורין... -
להתחבר רגשית לחורבן
להתחבר רגשית לאבל על החורבן על מה מתענים בתשעה באב? ואיך מתחברים רגשית לתוכן האבל והצער על חורבן בית המקדש (מאמר שנכתב בגישה רכה לאנשים מסורתיים) מעגל השנה מסתובב על צירו, והחודש הקודר הלא הוא חודש אב -שממעטים בו בשמחה, שוב הגיע לפתחנו. חודש אב שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, הוא למעשה המשך ישיר לחורבן העולמי שאירע באותה שנה לפני אלפים שנה. אז צרות רבות סובבו את עם ישראל, רעב, מגיפות...- הפקדתי ש.
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 284
- תודות: 3
- הערות: 1
-
סִפּוּר הַחֲתֻנָּה ע"פ מִדְרְשֵׁי 'מַעֲשֵׂה חֲנֻכָּה' (פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר)
הכלה עוררה את אחיה לצאת למלחמה במדרשי חנוכה השונים[1] מסופר סיפור זה ביתר הרחבה, ושם נאמר שכאשר נודע לחשמונאי שההגמון בא לטמאה, היה סבור שאין למסור את הנפש להילחם עמם על כך[2], אבל הכלה החליטה שלא תסכים לכך בשום אופן, ועוררה את אחיה למסור נפשם עליה, וכן עשו. וכך מסופר במדרש 'מעשה חנוכה' הארוך: וְנָהֲגוּ בְּדָבָר זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּשְׁמוֹנָה חֲדָשִׁים, עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה שֶׁל בַּת... -
עיקר הוידוי
מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא ע"י יסורין והיינו וידויא דרבא... -
"כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה"
"כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה" נסעתי לביקור בבית החולים, הייתי שם במחלקת יולדות, ואני שומע צרחות, בכיות יללות זעקות נוראיות עד לב השמים, שוכבת שם אשה צעירה בצירי הלידה, אינני מכיר אותה, מילמלתי כמה פרקי תהילים שהכל יעבור בשלום, וייצא הוולד לאוויר העולם בניקל ובריווח בלא צער או נזק לאשה ולוולד... המשכתי בדרכי, עודני מהרהר בבכיות וביללות אותם שמעתי, האמת כמה שכאב לי כאבה של... -
גְּזֵרוֹת הַיְּוָנִים ע"פ כַּמָּה מְקוֹרוֹת (פֶּרֶק תְּשִׁיעִי)
גזירת שמד על לימוד התורה ברוב רשעותם גזרו היוונים איסור על לימוד התורה[1], וכשבטלה הגזירה תקנו חכמים לומר בחנוכה בברכת ההודאה: בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. הם עמדו על עם ישראל להשכיח מהם את התורה ח"ו, בכדי שישראל יעברו על...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 138
- תודות: 7
- הערות: 3
בס"ד
הגמ' בשבת (כא:) דורשת את הפסוק "וישליכו אותו הבורה והבור ריק אין בו מים", ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים, אלא מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
והזוהר בפרשת כי תצא (רעט.) כ' וז"ל, גלותא רביעאה תהום רבה חלל דאגוזא, והאי איהו (בראשית א) וחשך על פני...
אחרי שהבנו היטב במאמר הקודם את הזיוף הגדול שמבצבץ מתחת לעדינותו הממכרת של "יפת" ואיך שכל מחשבותיו נתונות לדבר אחד, האדרת עצמו. רצונו אחד ויחיד, תיקון עצמו לצורך עצמו, הוא אינו רואה את המרחב המתוקן אלא את היחיד האציל. זה שחכמתו מרובה ממעשיו, וגאוותו שחקים.
במאמר זה אנו נסקור את חלקו של "שם", שם...
במאמר הקודם דיברנו בהרחבה על שלושת בני נח, הרחבנו בייעודם בעולם, שמנו דגש על ניתוח תכונות נפשם על ידי נח אביהם, ועתה אנו ניגשים לדובדבן שבקצפת, שם ויפת חוגגים חנוכה. כן ממש כך. הם יצרפו כמובן לסעודה החגיגית את חם אחיהם הקטן.
בסיפור מעשה החנוכה אנו עדים להתנגשות שני עולמות זה בזה, ההלניזם...
קודם שנבוא לבאר את הקושיות שנתבארו במאמר הקודם נוסיף להקשות.
בגמ' גיטין (נו: נז.) איתא: "אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה, בעי לאיגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא? אמר ליה ישראל. מהו לאידבוקי בהו? אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו, זיל איגרי בהו בההוא...
תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד
בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה
חלק א
הקושיא
הנה האחרונים (שד"ח (ח"ט מערכת חנוכה אות ז'), אוהב ישראל (פר' וישב עניני חנוכה), בני יששכר (חנוכה), דברי ישראל (עניני חנוכה), פחד יצחק (חנוכה מאמר א'), ועוד) נתקשו, מפני מה לא שנה...
בית דינו של חשמונאי עומדים על משמר הדת
בימי מצוק אלו, כאשר הרימו רשעי ישראל ראשם לפרוץ באיסורים, ראה חשמונאי סגן הכהנים שיש מבני ישראל המקילים ראשם לבא על הנכריות שהיו מצויות ביניהם, ועמד הוא ובית דינו ותקנו, שהבא על הגויה בנידותה ייענש עליה משום איסור נדה, כיוון שביאה זו היא מיאוס וחילול לקדושת...
גזירת בריחי הדלתות
במדרש 'מעשה חנוכה' נאמר:
תָּנוּ רַבָּנָן, בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן גָזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ בְּרִיחַ הַבַּיִת, יַחֲקֹק עָלָיו חָרוּת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מֶה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, עָקְרוּ בְּרִיחֵי בָּתֵּיהֶם. הם פחדו שהיוונים יראו שעל...
בס"ד
איתא בגמ' בע"ז (ח.), תנו רבנן, לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר, מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה...
גזירת שמד על לימוד התורה
ברוב רשעותם גזרו היוונים איסור על לימוד התורה[1], וכשבטלה הגזירה תקנו חכמים לומר בחנוכה בברכת ההודאה:
בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ...
ברכת 'שעשה ניסים': ברכת המצווה או ברכת ההודאה
מעמיד הצדדים:
יש לדון בעיקר ברכת 'שעשה ניסים': האם נתקנה על מעשה ההדלקה, והיינו שקיום מצות ההדלקה מחייב לברכת 'שעשה ניסים', או"ד דברכת 'שעשה ניסים' היא ברכה בפנ"ע שצריך לברך ולהודות על הנס, וזמן הברכה הוא בשעה שמדליק או רואה את הנרות.
ולכאורה היה...
האם החשמונאים היו מתאבדים רח"ל? מה חשב נמרוד שהיה יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו? ואיך זה קשור למסירות נפש אמיתית?
הנה אנחנו עומדים שוב לקראת הימים המאירים והכ"כ נפלאים – ימי החנוכה.
וכמידי שנה לרבים מתעוררת המחשבה, האם החשמונאים שיצאו להלחם, חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים, טהורים נגד טמאים...
בגירס הרשע נשלח לגזור שמד על ישראל
אם היו מבני ישראל שסברו כי תוחלתו של אנטיוכוס נכזבה, והוא לא יצליח להנחית על ראשם את גזירותיו הקשות, הרי שבמשך הזמן נוכחו לראות כי עוד נכונו להם זמנים קשים, ונסיונות עצומים וחזקים, בהם יצטרך כל שומר תורה ומצוות להוכיח את נאמנותו להקב"ה, ולמסור את הנפש על כל צעד...