מאמרים נבחרים
גדרי טרימא
[א] ברכות לח. "ואמר מר בר"א האי דובשא דתמרי מברכינן עלויה שהכל נהיה בדברו, מ"ט זיעה בעלמא הוא וכו', א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו, לא הוה אדעתיה דרבא מאי קאמר ליה, יתיב רבינא קמיה דרבא א"ל דשומשומי קאמרת או דקורטמי קאמרת או דפורצני קאמרת, אדהכי והכי אסקיה רבא לדעתיה א"ל חשילתא ודאי...
בתוס' בב"מ לכאו' מתבאר דהחלוקה נעשית מחמת עצמה - מכוח התפיסה, שתפיסה מהווה סיבה וזיקה להיות מוחזק כבעלים על כל הממון, ובשניים אוחזין שסיבתו וכחו של זה לא יותר מן חבירו שוב מחזקינן שני הכוחות בשווה, וע"כ דינא הוא שכ"א מוחזק בחצי.
ויש לדון אם מועלת התפיסה לבדה ממש לנפעלות החלוקה או בעינן ל'טענה'...
הנורמה הבסיסית המקובלת בכל העולם, שבכל סיטואציה שאדם או חברה נזקקים להלוואה, עליהם לשלם ריבית - תשלום שנתי/חודשי/יומי, על כל רגע ורגע שהכסף נמצא אצלו למלווה.
ואילו בתורתנו הקדושה הדבר נאסר באיסור חמור כמה פעמים. דברים חמורים מאוד נאמרו על המלווה בריבית, כאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל...
בס''ד יום כיפור: האם מותר ללבוש נעל מגומי ביום כיפור
פתיחה
המשנה במסכת יומא (עג ע''ב) מונה חמישה איסורים מרכזיים החלים ביום כיפור, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. כפי שמציינת הגמרא אף אחד מהאיסורים אינו כתוב בפירוש במקרא, אך הם נלמדים מדרשות שונות. בעוד שהראשונים הסכימו...
ס''ד פרשת האזינו: האם מותר לעזוב את הסעודה לפני הזימון
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את הפסוק ''כִּ֛י שֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵא-לֹהֵֽינוּ'', פסוק ממנו נדרשים הלכות רבות. כפי שראינו שנה שעברה (האזינו שנה ז'), הגמרא במסכת ברכות (מה ע''א) לומדת מפסוק זה גם את החובה לזמן לפני ברכת...
בגמרא יש פלוגתא אם פשרה צריכה קנין, והק' תוס' א"כ מה כונת רשב"ג שאמר יפה כוח פשרה מכוח דין, שפשרה בשנים ודין בשלשה, הלא דין בקנין ג"כ מהני בשנים. ותי' תוס' "דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין או עשו לנו פשרה כמו שרגילין לעשותה דבכה"ג יפה". ואין כונתו דיש איזה...
בס''ד ראש השנה: האם מותר לאכול לפני התקיעות
פתיחה
כפי שראינו בעבר (ראש השנה שנה ד'), מדין תורה ראש השנה חל רק יום אחד, בא' בתשרי. אמנם, ומבלי להיכנס לפרטי הדין בהם עסקנו, במהלך הדורות, מכיון שראש השנה הוא היום הראשון שבחודש, הזמן בו העדים היו מגיעים להעיד עדותם על קידוש החודש, היה משפיע...
לכבוד הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, בעמח"ס גם אני אודך ושאר ספרים, ומגדולי מזכי הרבים בדורינו. בדבר מה ששאלתם, על חתן ביום חופתו, האם יוכל להיפטר מהתענית על ידי שיעשה סיום מסכת.
שלחתי שאלה זו למרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א, והשיב לי בכת"י: אם החתן תכנן לצום כרגיל, אך ביום החתונה היה לו...
בס''ד פרשות נצבים - וילך: האם יש עניין לחפש את השבטים האבודים
פתיחה
בפרשת השבוע מבשרת התורה: ''כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא... כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ''...
בעניין טבילת קופסאות שימורים
שאלה: ישנם אנשים שאחרי שגמרו להשתמש בקופסאות השימורים (העשויות פח) הם לא זורקים אותם אלא שומרים אותם לשימוש חוזר, כגון לבשל בהם ביצים קשות וכדו'. השאלה היא האם הקופסאות האלו צריכות טבילה לפני השימוש הרגיל שלהם, ואם לא האם כשמשתמשים בהם שימוש שלא לכך הם נועדו, האם...
ב"ה
בעניין מזיק הקדש.
א.
בחיוב התורה לשלם מן המיטב נחלקו ר"ע ור"י מן איזה מיטב חייבה התורה ממיטב דמזיק או ממיטב דניזק, והוסיף ר"ע שלא זו בלבד שהמזיק נכסי הדיוט משלם מן המיטב דמזיק אלא אף המזיק נכסי הקדש משלם ממיטב דיד' וד"ז נלמד מק"ו מנכסי הדיוט, והעולה מדבריו שיש חיוב נזיקין בהקדש, וע"כ...
בס''ד פרשת כי תבוא: האם המברך 'אדמה' על פרי העץ יצא ידי חובה
פתיחה
בפרשה השבוע כתובה מצוות הביכורים, הכוללת הבאתם למקדש, וקריאת פרשיית הביכורים: ''וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה... וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם''. המשנה במסכת ביכורים (פרק א')...
בס''ד פרשת כי תצא: האם יש איסור ריבית בקנייה בתשלומים
פתיחה
בפרשת השבוע כתוב על איסור ריבית, איסור שהפליגו חז''ל בחומרתו: ''לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ''. הגמרא במסכת בבא מציעא (עה ע''א) כותבת, שחכמים אסרו לאדם ללוות מחברו...
לשון המחבר בשו"ע (בהוספות מדברי לוח ברכת הנהנין להרב בעל התניא) עם הערות:
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון: מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך: שעשה נסים לאבותינו במקום הזה...
בע"ה
"האבות קיימו את כל התורה" שגורה המימרה הזו בפינו מימי ילדות. מה זה אומר קיימו את כל התורה? איך היה להם תורה? מה היה כתוב שם? וידבר ה' אל משה?
יעקב למד בישיבת שם ועבר. 14 שנה. מה הוא למד שם? את הגדר של ר' שימע'ן במכאן ולהבא ולמפרע? הוא התווכח עם החברותא מי היה המקושש והאם איוב היה בימי...
בס''ד פרשת שופטים: על מה סמך הרמב''ם כאשר הלך לגור במצרים
פתיחה
בפרשת השבוע מצווה התורה על איסורים שונים למלך, ביניהם האיסור להרבות לו סוסים (יותר מכדי מרכבתו או צרכיו המלחמתיים): ''רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס''. נחלקו...
הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא.
ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר...
ב''ב דף לא' פליגי רב ורב יוסף אי אמרי' מיגו נגד עדים, וביאר הרמב''ן שם דאינו מצד מה שמיגו יותר חזק אלא משום דמתרצי' לדבוריה ע''ש.
וצ''ב הרי עד כמה שיש עדים אז אין כלל מיגו ול''ש לקיים את המיגו ע''י שמתרצי' לדיבוריה דבמקום עדים לא קיים כלל טענה דזה ודאי שכל ענין מיגו זה רק כשטוען רק טוען באופ'...
בס''ד פרשת ראה: האם צריך להפריש מעשרות מעשבי תיבול
פתיחה
בפרשת השבוע כתוב שיש להפריש מעשרות מתבואת השדה, ולאוכלם לפני ה': "עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה. וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֘...
א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...
א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה.
ב...
תוקפו של גורל:
בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז'...
קביעות רק בתחילת הסעודה
ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א].
וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות...
בס"ד
בענין ברכה על מצוה התלויה באחרים, יש להביא שלענין ברכה על קידוש ה' נחלקו הפוסקים: הנה הרמב"ם ביסודי התורה פ"ה שעסק בדיני קידוש השם השמיט ברכה זו, ויש שרצו ללמוד מכך שאין חיוב לברך ברכה זו באדם המוסר נפשו על קדושת השם. וברקנאטי (פסקי ריקנאטי סימן ע) ובשל"ה (הביאו הפתחי תשובה יו"ד קנז ו...
בס"ד
מקור חלב טמאה שאסור
איתא בבכורות ו. דילפינן מקרא לאיסור חלב טמאה דנחלקו בגמ' אי ילפי' מגמל הגמל לרבות חלבה או מאת הגמל והק' שם בגמ' ל"ל הך ילפותא תיפוק ליה מהטמאים לאסור צירן ורוטבן ובכלל זה גם חלב. ותירצו בגמ' היות ומצינו שחלב טהורה מותר שנא' ארץ זבת חלב ודבש וכן בעוד מקומות ואע"פ...
בס"ד
בענין פת חלבית שנתערבה באחרות
שאלה נשאלתי אודות לחמניות שנאפו עם חלב ונשכח לעשות בהם סימן כפי הדין ונאסרו באכילה (כמבואר ביו"ד סימן צ"ז) , ושוב נתערבו עם לחמניות כשרות באופן שאין ס' נגד הפת אבל יש ס' נגד החלב המעורב באותם לחמניות. ויש לעיין האם נאסרו כל הלחמניות באכילה כיוון דהוי כדבר...
ריפתא דערובא
בברכות לט: ובשבת קיז: רב אמי ורב אסי כי הוי מתרמי להו ריפתא דערובא מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ אמרי הואיל ואתעביד ביה מצווה חדא נעביד ביה מצווה אחריתי, ופירש"י ריפתא דערובא שערבו בו אתמול עירובי חצירות. ובשבת הגירסא "כי מקלע להו שרא ביה. ופירש"י כי מקלע להו- פעמים שהעירוב בביתם...
א.
מובא ברדב"ז [א' קב] דנשאל האם אשה שסופרת ז' נקיים צריכה למנות הימים בפה שדין ספירה זה בפה כמו שמצינו בספירת העומר, ובאמת כבר הראשונים [עי' תוס' מנחות סה:] שואלים מדוע זבה הסופרת לא תברך על מצות ספירה של הז' נקיים ומת' שכיון שיכולה לראות וא"כ תסתור את הספירה ונמצא ברכתה לבטלה, וא"כ אומר הרדב"ז...
בס''ד פרשת עקב: האם מותר לסחור עם נוצרים באינטרנט ביום ראשון
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, על משה המזהיר את בני ישראל להשמיד את הגויים אותם יפגשו בארץ ישראל, שמא יהיו הגויים להם למוקש: ''פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ...
יסוד הקביעות בגמרא ובהלכה
איתא במשנה (ברכות מב.) 'היו יושבין לאכול כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן'. ופירש"י (ד"ה כל אחד) טעם ההסיבה 'דאין קבע סעודה בלא הסיבה'.
ואיתא תו בגמרא שם (מב:) לתרץ הסתירה בין המשנה שמחייבת הסיבה בשביל קביעות, לברייתא שפסקה 'עשרה בני אדם שהיו הולכים בדרך ואכלו...
בס''ד פרשת ואתחנן: האם מותר לשכור גוי לבנות בית כנסת בשבת
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה על מצוות שמירת השבת, ומוסיפה שלא רק האדם חייב לשבות ממלאכה, אלא גם שורו, עבדו וחמורו: ''וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ...
- אסור להיכנס לביהמ"ק בטומאה, כמבואר בפר' חוקת יט כ ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש ה' טמא מי נדה לא זרק עליו אמר הוא, ועי' שבועות טז'. [ובתוספתא שבועות א ב, חמורה טומאת מקדש וקדשיו מכל עבירות שבתורה, שכל עבירות שבתורה מתכפרות בשעיר אחד, וטומאת מקדש אינה מתכפרת אלא...
מקור וטעם התקנה
איתא בגמ' בב"ק [פב.] "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...ושיהו מכבסין בחמישי בשבת משום כבוד השבת", הו"ד אלה להלכה ברי"ף [שבת כט:] וברא"ש [ב"ק פ"ז סי' יט'] כתב וז"ל: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים ובע"ש אין פנאי לכבס", וכ"ה במאירי "הרביעית הוא שיהו...
בס''ד
פרשת דברים: האם ניתן לחדש את 'הסמיכה' בזמן הזה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את דברי משה, החוזר על חלק ממאורעות בני ישראל במדבר, בשינוים מסויימים. אחד הדברים שעליהם הוא חוזר, הוא מינוי הדיינים, שנצטוו לשפוט את ישראל: ''וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ...
שומרי החומות והסייגים – "הגדר" כעיקרון קיומי בהלכה ובמסורת
א. תמיהת הדורות: מלח סדומית ומים אחרונים בזמננו
אחת הסוגיות המפורסמות המעסיקות כל בר-בי-רב הלומד את הלכות סעודה, נעוצה בדין מים אחרונים. הגמרא במסכת חולין (דף קה עמוד ב) קובעת נחרצות כי מים אחרונים הם חובה, ומנמקת זאת משום סכנת נפשות...
בס''ד פרשות מטות - מסעי: כיצד הגיעו הקרי והכתיב לתנ''ך
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, שה' אמר למשה שלאחר נקמתו במדיין ילך לבית עולמו: ''נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ''. הגמרא במסכת נדרים (לז ע''ב) כותבת, שהפסוק יכול היה לומר 'ותאסף...
בס''ד פרשת פנחס: מדוע זמרי צדק ופנחס טעה? שיטת מי השילוח
פתיחה
בפרשת השבוע מפרטת התורה את שמו של זמרי, אותו הרג פנחס בגלל שקרב אל המדיינית. מדוע התורה לא פירטה את שמו של זמרי כבר בפרשה הקודמת בה מסופר המעשה? אור החיים תירץ, שמעיקר הדין אין טעם לפרסם את שם הרשעים, כי רצונו של הקב''ה שכבודם...
כפי שייעדנו כעת נדבר על פרשת ויאמר ומצינו כמה קשרים בינה לבין ברכת אמת ויציב שקבעוה חכמינו על מצות זכירת יציאת מצרים מן התורה בכל יום [ולילה] כפי שנבאר בעז''ה.
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
לח
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת...
מצוה זו שנצטוינו בה בשכבנו ובקומנו, והיא מהמצוות הבודדות מן התורה המזומנות לנו פעמיים בכל יום, היא בכלל דברים שאנו דשים בעקבנו, והורגלנו בהם כמצות אנשים מלומדה.
מקור מצוה זו מן התורה, אינו ברור ופשוט, וכבר מצינו (ברכות כא.) לאמורא שמואל דס''ל ק''ש דרבנן וקראי בדברי תורה כתיבי, ומכל מקום רהיטת...
בס''ד פרשת חקת: האם מותר לפנות קברים על מנת לסלול דרך חדשה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, על מיתתו של אהרון, ועל אלעזר בנו המחליף אותו, דבר הבא לידי ביטוי גם בהחלפת בגדי הכהונה: ''וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן...
בס''ד פרשת קרח: האם ניתן לומר את פרשת הקטורת בעל פה
פתיחה
בפרשת השבוע מזכירה התורה פעמיים את עניין הקטורת. בפעם הראשונה במבחן שנערך בין קרח ועדתו לבין משה ואהרון, בעניין הנהגת העדה: ''וּקְח֣וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙ אִ֣ישׁ...
בס''ד פרשת שלח: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל
פתיחה
בפרשת השבוע טוענים המרגלים שאין סיכוי לכבוש את ארץ ישראל, טענה שהובילה לבכיית העם כל הלילה: ''וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא''. הגמרא במסכת תענית (כט ע''א) כותבת שהלילה בו בכו...
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום
אמירת היום יום מצד מצות זכירה
כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו...
מקובל בפי העולם שהנהרג ביד עכו"ם יש לו שם "קדוש" ואם כי שלא נמצא מקור ברור לדבר, אך זכר לדבר יש וכפי שנביא בס"ד. אולם עדיין צריך לברר את הגדרים שבזה. האם כל מי שנהרג ביד גוי אפילו בתאונה סתמית כך דינו, או דוקא כשנהרג במלחמה או ברצח מכוון. ואם דבר זה נכון אף כאשר הנהרג הוא חוטא ומחטיא. ומה קורה...
בס''ד פרשת בהעלותך: האם לכל דג שיש קשקשת יש גם סנפיר
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה על דרישת בני ישראל לאכול דגים כמו במצרים, וכפי שראינו בעבר (שמיני שנה ג'), נחלקו האחרונים האם מותר לאכול דגים שבתוכם נמצאת תולעת האניסאקיס. מצד אחד השולחן ערוך (יו''ד פז, טז) פסק שתולעים בדגים מותרים באכילה...
בס''ד חג שבועות: האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות
פתיחה
בניגוד לשאר החגים שבתורה, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הוא תלוי בספירת העומר - כאשר מסתיימת הספירה יש לחגוג את החג. כפי שראינו בעבר (אמור שנה ב'), לנקודה זו יש השלכה בשיטת הרב מליובאוויטש (שערי הלכה ומנהג ב, ריט), במקרה בו...
חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא: 'בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו'. כדי להבין חבלים אלו, עלינו להפוך את המושג האנושי של אמת ושקר, ולצלול אל הגדר המחשבתי העמוק של רבותינו, לפיו האמת נמדדת אך ורק לפי אחריתה ותכליתה הרוחנית. מתוך יסוד זה נבוא...
חותם האמת בשינוי הדיבור: האם הותר שקר גמור?
חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא כי במצבים מסוימים הותר, ואף מצווה היא, לשנות מן האמת. אלא שכאן עלינו לשרטט את קו הגבול הדק, ולברר את הגדר המעשי שקבעו לנו רבותינו בהנהגת הדיבור: האם בשעת הצורך הופקרה...
כלים המצופים במתכת
בגמרא מבואר שרק כלי מתכות צריכים טבילה, מפני שנלמד מדין כלי מדין – ששם כתוב כסף וזהב.
והגמרא מחדשת שגם כלי זכוכית חייבים בטבילה – מפני שאפשר להתיכם ככלי מתכות.
ויש לדון מה הדין בכלי חרס שמצופים במתכת, האם הם חייבים בטבילה.
ובגמרא עבודה זרה דף עה: איתא, וזה לשון הגמרא...
כלים החייבים בטבילה
איתא בגמרא מסכת עבודה זרה דף עה: - וזה לשון הגמרא:
מבואר בגמרא כמה כללים לכלים החייבים בטבילה – ונבארם בקיצור, ואחר כך נפרט אחד אחד לפרטיו ודקדוקיו:
כלים לקוחים מגוי – בין חדשים ובין ישנים, והגמרא מוכיחה זאת מזה שהפסוק כותב זאת אחרי הליבון – שאז הם כמו כלים חדשים.
רק...
בס''ד פרשת במדבר: האם יש משמעות הלכתית לנישואין אזרחיים
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את שמות בני ישראל, ומספרת (א, יח) שכולם: ''התילדו על משפחותם לבית אבותם''. נחלקו הראשונים בביאור הפסוק: רש''י (שם, ד''ה ויתילדו) ביאר, שכוונת הפסוק שכל אחד מבני ישראל הביא את ספרי היוחסין שלו. הרמב''ן (שם)...
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ.
וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ.
וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...
מקור הדין
איתא בגמ' מסכת עבודה זרה דף עה: – וזה לשון הגמרא:
היינו שלומדים מהפסוקים לגבי השלל שלקחו ממדין, שכל כלי שלוקחים מבעלות גוי צריך טבילה.
טעם הדין
מבואר בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו, וזה לשון הירושלמי:
היינו שטעם הטבילה הוא להוציא את הכלים מטומאת העכו"ם, ולהכניסם...
בענין ברכו בתרא בערבית של שבת
מנהג קהילות אשכנז שאין אומרים ברכו בתרא בליל שבת
א. מנהג קהילות אשכנז שאין חוזרים ואומרים ברכו בסוף התפילה בתפילות השבת הן בלילה הן ביום. [הנמשכים במנהגם אחר האריז"ל נוהגים לאומרו אחר כל תפילה, וכך מנהג הספרדים וקהילות החסידים בימינו.]
ומקור המנהג בדברי השו"ע...
בס"ד פרשות בהר בחוקתי: האם יש להעדיף קנייה מיהודי על פני קנייה מגוי
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, שכאשר אדם מוכר מוצר לעמיתו, אין לו להונות אותו במחיר: ''וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו''. כפי שראינו בעבר (בהר שנה ו')...
דיני איסור הנאה
אחד הנושאים האפורים ביותר בהלכה הוא 'כללי איסורי אכילה והנאה' בכלל ו'דיני איסורי הנאה' בפרט. כמו בהרבה נושאים הלכתיים עמומים ואפורים, אין עמימות נושא זה נובעת מריבוי פרטי דינים או עמקות הנימוקים, אלא אך ורק מחמת שדיניו לא ניתנו בצורה מסודרת ומקיפה במשנה, בגמרא, ובפוסקים, אלא זעיר...
בס''ד פרשת אמור: האם מותר לכהנת בהריון להיכנס לבית קברות
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (כא ,א), שהכהנים מוזהרים מלהיטמא: ''וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו''. מכך שהתורה חוזרת על הלשון 'אמר'...
בעיקר גדר בנין בכלים אימת הוא אסור
יש להרחיב הרבה בפשט הסוגיות המדברות מענין בנין בכלים וכאן נבוא להעמיד את עיקרי שיטות הראשוים בזה מצד כללי המלאכה וביאור הגדרים בזה.
הנה הראשונים בסוגין ק''ב נתקשו היאך נחלקו רב ושמואל אם חיב בעיל שופתא בקופינא דמרא, דלפו''ר נחלקו האם חייב בנין כל דהו וכמש''כ...
הערה באמירת ׳אל מלך נאמן׳ קודם ק"ש
שו"ע או"ח סי' ס"א ס"ג ״בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת, וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת. הגה: ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של ש"צ ג' תיבות אלו. ואם היחיד רוצה ג"כ לאמרם עם השליח צבור, אין...
בס''ד פרשות אחרי מות - קדושים: האם מותר לאכול איסור שבטל ברוב
פתיחה
בפרשת אחרי מות כותבת התורה על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים, כניסה הכוללת הכנות מקדימות, כמו לבישת בגדים, שחיטת קורבנות והזאת דם. חלק מההזאה, כוללת הזאה של דם פר ושל דם שעיר, אך גם ערבוב שני הדמים יחד (טז, יח): ''וְיָצָ֗א...
"תנא דבי רבי ישמעאל, הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם צמר ופשתים, מה להלן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים, (שבת כו ע"ב יבמות ד ע"ב ומנחות לט ע"ב).
כלומר דס"ל לתנא דבי רבי ישמעאל שהתורה חייבה בעשיית ציצית רק בבגד העשוי או מצמר או מפשתים, אך בגד העשוי משיראין [משי] כלך וסריקין...
בס"ד
שימת הלב במצוות הזכירה
שאלה.
1) שמע כל הקידוש אך כלל לא שם לב כשאמרו "זכר ליציאת מצרים" האם יצא
2) שמע זכור וראשו היה טרוד בדיקדוקי הקריאה ולא נזכר כלל במעשה עמלק האם יצא
3) כשאמר ק"ש והברכה שלאחריה לא נזכר כלל ביציא"מ האם יצא
תשובה.
אמרינן בספרא
והנה יל"ד אם דרשת הספרא מ"זכור" הוא...
בס''ד פרשות תזריע - מצורע: האם יש צורך בכוונה לנטילת ידיים ולטבילה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (יב, ד - ה), שיש הבדלים הלכתיים בין אשה היולדת זכר לבין אשה היולדת נקבה. בעוד שאשה היולדת זכר טמאה שבעה ימים, ואז יושבת על דם טוהר במשך שלושים ושלושה ימים, הרי שיולדת נקבה טמאה שבועיים, ואז יושבת...
תפילה על חולה המתייסר שימות
הר"ן בנדרים (מ' ע"א) כתב וז"ל: נראה בעיני דהכי קאמר פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות, כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות ק"ד ע"א), דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער, אמרה יהי רצון שיכופו...
בשם אדני אל עולם
חובת האב בבנו למולו ביום השמיני
מקרא: אוַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
גילוי שם אל שדי וקריאה כללית להליכה לפניו בשלמות ע''י הברית...
בעז"ה עיינתי השנה בהלכות כיבוס בחוה"מ, והתחדדו לי בזה כמה נקודות, ואני מציע הדברים קדם רבנן,
היות ויש כאן השגות על כמה מחברים בנקודות שונות, אני נוקט בזהירות הראויה, ומציע הדברים לבחינה ביקורתית של המעיינים, ואשמח ויעמידוני על האמת אם שגיתי או אם העלמתי עין מחלק מן המקורות.
וזה החלי בעז"ה...
א. בגמ' בבבא מציעא דף ח' (ע"א) מבעי אי רכוב ומנהיג דאמר שמואל חד קני וחד לא קני איירי ברכוב ומנהיג יחד או בא' רכוב וא' מנהיג [היינו דאם איירי בא' רכוב וא' מנהיג פשוט לן דמנהיג קנה], ומבואר עוד דאם הרכוב גם מנהיג ברגליו ודאי קני, ויש לעיין בקנין זה במה קנה הרכוב דבשלימא מנהיג הוי קנין משיכה, אך...
א. בשו"ע חו"מ סימן קצ (ס"א-ב) "קרקע נקנה באחד מארבע דברים בכסף ובשטר בחזקה בקנין סודר, בכסף כיצד מכר לו בית או שדה ונתן לו כסף שוה פרוטה קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו, ואפילו נתן הכסף על מנת שיחזירהו לו", ובסמ"ע שם כתב (סק"א) "ואיירי דוקא בשנתן לו השוה פרוטה על דמי הפרעון והשאר זקף עליו במלוה...
בעזהשי"ת
בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה'
טעם הגבהת הידים בשעת הנטילה
יסודי הדברים
איתא בגמרא (סוטה ד:), 'אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה, מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה. תניא נמי הכי: הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה, שמא יצאו המים חוץ לפרק, ויחזרו ויטמאו את...
בעזהשי"ת
בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה'
דין הקלף בזמננו
מהו קלף ומהו דוכסוסטוס
איתא בגמ' (שבת עט:, מנחות לב.) 'הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס, קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שער', ומסקנת הגמ' בשבת דהא דתפילין על הקלף לעיכובא הוא, ואין נכתבין על גויל או על דוכסוסטוס.
וביאור...
בס''ד פרשת צו: האם חובה לומר קורבנות לפני התפילה
פתיחה
פרשת צו היא חלק מספר ויקרא, הנקרא במסכת מנחות (מה ע''א) גם תורת כהנים, מחמת העובדה שרובו של הספר עוסק בעבודת הקורבנות והמשכן. שניים מהקורבנות המוזכרים בפרשה הבאים על חטא, הם קורבנות החטאת והאשם. מה ההבדל בין הקרבן הנקרא חטאת לקרבן הנקרא...
האם צריך להחמיר ליטול ידיים לאחר נגיעה בגוי או להבדיל בשאינו שומר תומ''צ
הנה בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' ו') נשאל בזה, והשיב (בעריכת לשון קלה להבנת הדברים):
דצריך לנטול ידיו, והביא את דברי הזוהר הקדוש פ' ויחי (דר"כ ע"א) וזה תרגום דבריו: בֹּא רְאֵה מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים...
בס''ד פרשת ויקרא: האם צריך לזרוק ביצה שנמצא בה דם
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה על מצוות הקורבנות, והתהליך שיש לבצע בהם: ''וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽה''. מפסוק זה המגדיר את הקורבנות כריח...
כשהעור מלוכלך בלכלוך שומני אינו מועיל לשוטפו במים, מכיון שמים אינם מתערבבים בשומן, ולכן אינם יכולים להסירו מהעור, אמנם במבנה של מולקולת הסבון קצה אחד נקשר היטב לשומן והקצה האחר - למים, ולכן לאחר השימוש בסבון - השומן נשטף בקלות מהעור . ברקמות של צמח הבורית יש מלחי אשלגן ונתרן בכמות גדולה...
מתי שנת השמיטה
הטור והב"י והדרכ"מ בחו"מ סימן סז,א אות ט, והטור והב"י ביו"ד סימן שלא,יט ד"ה ושמיטה, הביאו מחלוקת ראשונים האם שנת פ"ח לאלף השישי היא שמיטה או שנת פ"ט, ויש בדברי הטור בשני המקומות חילופי נוסחאות, ויש נוסחאות שכתוב בהם שלרש"י היא בשנת פ"ז.
דבר ברור הוא שמחלוקת זו קיימת בכל שמיטה...
בס''ד פרשות ויקהל - פקודי: האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן
פתיחה
בפרשת השבוע מסמיכה התורה את הציווי על השבת, לציווי על הקמת המשכן. מכך שהציווי על השבת קודם בפסוק, למדו חז''ל במכילתא (פרשת ויקהל), שבניית המשכן והמקדש אינה דוחה את השבת. לעומת זאת, בפרשת כי תשא (לב, יג) מובא ציווי על...
מהו זמן הבדלה בין בשר לחלב???
האם מועיל הבדל בין סעודה לסעודה???
מהו שיעור שש שעות???
מהו דין קינוח???
כמה זמן ממתין לאכילת בשר לאחר גבינה???
האם גבינות בזמנינו נחשבות קשות???
האם מותר ליטול תרופות עם בשר או חלב???
אם מועיל רוב שעה שישית???
מה דין שינה לזמן שיעור שש שעות???
כמה זמן הפסקה לקטן...
בס''ד פרשת כי תשא: האם מותר ליטול ידיים לסעודה מברז
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה על הכיור, ממנו ירחצו הכהנים את ידיהם ורגליהם: ''וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם. וְרָחֲצ֛וּ...
בס''ד פורים: האם מותר לשיכור לברך, לקרוא קריאת שמע ולהתפלל
פתיחה
בעקבות הגמרא במסכת מגילה (ז ע''ב) הכותבת בשם רבא שיש להשתכר 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', רבים נוהגים להשתכר בפורים. אולם, הגמרא ממשיכה ומספרת שבסעודת פורים שערכו רבי זירא ורבה, רצח רבה את זירא (ולאחר מכן החזיר אותו...
בס''ד פרשת תצווה: האם מותר לכהן ללמוד רפואה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (כט, א) על הקדשת אהרון ובניו לכהונה, אשר נעשתה בין השאר באמצעות פר ושני אילים: ''וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם...
א
הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...
"בנתיבות האמת"
עיון ביסודות היתר השינוי במילי דעלמא וגנאי השקר במקום חסד
א. "במסכת ובפוריא ובאושפיזא" – יסודות ההיתר בשינוי מן האמת
א. חקירת ה"תלת מילי" ופריסת שיטות הראשונים
לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים גודל חומרת איסור שקר וחובת ההרחקה ממנו, עלינו להידרש לסוגיא ערוכה במסכת בבא מציעא (כג:)...
סילוק ממקצת הקרקע – שבח
וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן...
התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב.
שומא והכרזה
ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו...
כתב בספר קצות החשן (סימן קט סעיף קטן א) אחר שהביא את דברי הסמ"ע והש"ך שם "ונראה להביא ראיה דאין הלוקח יכול לסלקו בזוזי אם אינו מסלק לו כפי כל חובו".
דעת התוס' שסילוק הוא רק בהעלאה
וראייתו היא מדברי התוס' (כתובות דף צא עמוד ב בד"ה מאי פסידא) שביארו שנחלקו רמי בר חמא ורבא אם יכול הלוקח לסלק את...
איתא בספר מטה משה (תלמידו של המהרש"ל) סימן ל"א, בשם ר"י החסיד שרב שרירא גאון ורב האי בנו אמרו, שכל המכוין בעת התחלת "אדון עולם" שהוא שיר נאה ומשובח מובטח לו שתפילתו נשמעת, וכ"כ השל"ה בסדורו "שער השמים", וכתב בעל סידור "שער הרחמים", שתקנו לומר אדון עולם לפני תפילת שחר, כי תפלת השחר אברהם אבינו...
הש"ך (בסעיף קטן א) נחלק על הסמ"ע וכתב "אולי נמשך למה שכתב הטור לעיל ריש סימן קט סוף סעיף ב' והרא"ש פרק מי שהיה נשוי[1], וכמ"ש בסמ"ע סוף סימן זה, אבל לפי מה שפסקתי לקמן סימן קט"ו סוף סעיף א' כהרמב"ן והראב"ד ובעל התרומות וריב"ש, א"כ אינו יכול לסלקו עד שיתן לו כל חובו", הרי שדעת הש"ך שאין הלוקח...
האם קידוש על יין מדאורייתא או מדרבנן???
נר חנוכה וקידוש היום מה קודם???
האם חייב בקידוש כשאין לו יין ופת???
מדוע מזכירים זכירת יציאת מצרים בקידוש???
האם חייבים קידוש במקום סעודה???
כיצד ינהג נזיר בקידוש???
האם חייב בקידוש ביום כפור שחל בשבת???
האם קידוש היום מהתורה???
מדוע נקרא קידושא רבה???
האם...
מעין הקדמה
דיני הסילוק לדעת הסמ"ע
כתב הסמ"ע (סימן קיד סעיף קטן ד) "עיין פרישה ודרישה שם כתבתי והוכחתי כלל דין זה דנחלק לג' דינים. והוא, דאם בא הלוקח לסלק המלוה קודם שעשו בית דין שומא והכרזה בשדה זו בשביל המלוה, אזי יכול המלוה לסלקו בדמי שווי השדה אפילו אינו עולה לדמי חובו של המלוה. ואם כבר עשו...
"כהן שהרג את הנפש האם רשאי לישא כפיו"
איתא בגמ' ברכות [לב:] "אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו", מבואר בגמ' שהפסוק ובפרשכם כפיכם נדרש על נשיאת כפים של הכהנים לברך את ישראל, וכיון שביאר הכתוב את סיבת העלמת עיניו של הקב"ה מפרישת הכפים משום שהידים מלאות דם...
מעשה באישה שצמח לה זקן עבות עקב נטילת תרופות והורמונים, ורצתה להסיר את הזקן מפני הבושה.
נשאלת השאלה, האם מותר לה להשחית את זקנה בתער, כלומר, האם איסור השחתת הזקן בתער אמור ב'איש' או ב'זקן של איש', נפ"מ לעבד שמחוייב במצוות כאשה אבל זקנו כשל איש, וכן בסריס שהוא איש אבל זקנו כשל אשה, וממילא נוכל...
ברכת הנהנין על יין של מצוה כשאינו שותהו
א. "אין אומרים שירה אלא על היין" – הנאת המצווה כעילה לברכה
א. יסוד חיוב ברכת הנהנין מסברא
בגמרא במסכת ברכות (לה.) מבואר כי חיובו של אדם לברך ברכת הנהנין קודם שיטעום מן המאכל, אינו זקוק למקור מן הכתובים אלא מושתת הוא על הסברא: "שאסור לו לאדם שיהנה מן...
חיוב חלה במאפים מחולקים
(שבט תשפ"ו)
מעשה בשלש משפחות שהתאספו יחד לשבת, וסוכם שכל משפחה תביא לחם העשוי מקילו קמח, ובכל סעודה כולם יאכלו מאחד הלחמים. חיממו כל לחם בנפרד מעל אחד הסירים שעל הפלטה, ואחד מבני המשפחה כיסה הכל בשמיכה כדי שישארו חמות.
יש לדון באם התחייבו בחלה, והאם אפשר להתיר להפריש...
היסח הדעת בברכת כהנים
מקור הדין
איתא במגילה כד: מתני' "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו", ופרש"י - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (טז, א): המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות, לפי שהשכינה...
פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים
לחם משנה
האם חייבים ככר שלימה לסעודת שבת???
כמה סעודות חייבים בשבת???
האם לחם משנה קודם לנר חנוכה???
האם לחם משנה מדאורייתא או מדרבנן???
האם נשים חייבות הלחם משנה???
כיצד ינהגו בפני בעל הבית???
החיוב לחם משנה בבציעה???
האם החיוב...
גדרי שינוי מן האמת במקום מצווה ושלום
א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל
א. פלוגתת ב"ש וב"ה – בין אמת צרופה להנהגת הבריות
לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים תוקף חובת ההרחקה מכל נדנוד כזב, ושיטת מוני המצוות שראו בכך לאו גמור, עלינו להידרש לחקירה הבאה: האם חובת האמת היא מוחלטת ועומדת בפני כל ערך אחר, או שמא...
ברכות בראיה שמיעה והודיה
עמידה
יכול לשבת[2], אך ראוי לעמוד[3].
שעשה נסים לאבותינו.
מה מברך
בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.[5]
אי"צ לפרט הנס.[6]
נוסח השבח כשרואה הירדן בכללות (ולא אזור המעברות): "על יד הירדן לך אלקי אתן. אברך אהלל אשבח ואודה שמך. בעד עמך בקעת בים סוף גבול ארצך שפתו...
בענין סכין מסוכסכת
תוכן הענינים
א. שלשת סוגי הפגימות.
ב. פגימה מסוכסכת, האם קורעת רק כששוחט מימין לשמאל ונתקע בה או גם משמאל לימין ונופל לתוכה.
ג. האם פגימה קורעת רק כשקדם לה רידוד של חורפא דסכינא.
ד. טעם הפסול בסכין מסוכסכת שיש בה פגימות הרבה וחומרתו.
ה. צירוף ה"פגימות הרבה" זו לזו.
ו...
בורא עצי בשמים
מה מברך
בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים.[1]
על מה מברך
א. על ריח הבא ממין עץ (כשאינו מאכל) מברך- עצי.[2]
א. עץ- גזע קשיח קצת[א] שמוציא עלים, והעץ שורד משנה לשנה[3].
ב. יש רק חלק מהתנאים- למעשה מיני.[4]
ב. גם אם מה שבא להריח[ב], ישרוד משנה לשנה רק בהשקעה אנושית-...
ברכות על ריח
דינים כלליים
הקדמה
חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4]
ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה.
מתי מברך...
בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו
א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה"
מבוא:
ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא...
איתא במשנה ברכות ל: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, הגמ' שו"ט מנין לומדים דין זה, ור' נחמן בר יצחק אומר מהכא "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", שואלת הגמ' מאי וגילו ברעדה? אמר רב אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה, ומביאה הגמ' סיפורים על אמוראים שהיו שמחים יותר מדאי - אביי הוה יתיב...
חוקר ביסוד גדר המצוה
ד. לאור האמור בפסחים (ז:) דיש לברך על כל מצוה עובר לעשתייה, ונפסקו הדברים ברמב"ם (פי"א ה"ב מברכות). חקרו האחרונים בביאור מצוה זו לברך קודם המצוה, האם זו מצוה חדשה, והיא מצוה כללית על הגברא לברך את ה' קודם שעושה מצוה, או שאין כאן מצוה חדשה נפרדת, אלא שחכמים קבעו דבכל מצוה...
"שהחיינו על פירות המתחדשים"
המצוה באכילת פירות המתחדשים
המ"ב [רכה' ס"ק יט'] הביא: "כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה והטעם כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה", וננסה קצת לעמוד על מקור הדברים והטעם.
בירושלמי קידושין [ד' יב'] איתא: "רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם...
דין קטנים בהמתנה בין בשר לחלב
עיקרי הדינים
קודם שנבוא לדבר בענין דין הקטנים נקדים הקדמה קצרה, איתא בגמ' חולין [קה.] דהאוכל בשר אסור לאכול אחריו גבינה עד סעודה אחרת, ונח' הראשונים בכוונת הגמ' דעת התוס' [שם ד"ה לסעודתא] וכ"ה דעת הראבי"ה [סי' אלף קח'] דסעודה אחרת היינו כפשוטו דיכול לברך ברכת...
הקדמה.
בס"ד בחודש האחרון כתבתי סדרת מאמרים שעסקו בהלכות 'פת הבאה בכסנין' ובפרט בעניין 'לחמניית מזונות', כעת ברצוני לגשת לסיכום הדברים ול'הלכה למעשה', ולכן ברצוני לשוב ולהדגיש כותב המאמר איננו מורה הוראה, ולדעת המעשה אשר יעשון כבר נאמר בגמרא (ברכות לה.) "ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות".
פת...
קשר של תפילין (סימן ל"ב סעיף נ"ב)
תוכן הדברים
א. ההלכה ניתנה על קשר בצורה מסוימת, וקשר אחר פסול.
ב. בדברי כל מדריכי עשיית הקשר יוצא הקשר המרובע. -עוד משמעויות לזה בראשונים.
ג. בהלכה למשה מסיני לא הוזכר שם דלי"ת.
ד. ומכל מקום בתורת הדרש רמז וסוד קישרו זאת לדלי"ת, מיהו בהם גמישות הדימויים...
הלל דחנוכה
מהות ההלל בחנוכה
הנה מבואר בגמ' בערכין י. דאמר ר"י משום ר"ש בר יהוצדק יח' ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה וכו', ונפסק בשו"ע סי' תרפג' ס"א "כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל", וטעם ההלל בחנוכה כתב הב"י: א) כתב השבלי הלקט (קעד) שהטעם משום דחלוק בנרותיו כל...
בדיני אכסנאי בנר חנוכה
בטעם דאכסנאי חייב בנר חנוכה והנפק"מ
איתא בגמ' [שבת כג.] "אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה, אמר ר' זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא, בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא דליקי עלי בגו ביתאי עכ"ל, מבואר בגמ' שר' זירא אמר שכשלמד בישיבה בהיותו...
הקדמה.
במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'.
'נילוש'.
במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי...
בענין ברכת ברוך שפטרני
איתא במדרש [פרשה סג' י'] עה"פ ויגדלו הנערים וכו' - א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה, מבואר במדרש שישנה ברכה שאדם צריך לברך בזמן שמכניס את בנו לעול תורה ומצוות, ובפי' ר' חיים פלאטיאל עה"ת כתב וז"לף ויגדלו הנערים. פי'...
מצוות בני נח
הטעם שטוב לישראל שישמרו הגויים את מצוותיהם
איתא בברכות ז., שבלעם רצה לקלל את ישראל כשהקב"ה זועם, דהקב"ה זועם בכל יום, ואמרינן התם דזמן כעסו של הקב"ה הוא בשעה שמלכי אומות העולם משתחוים לחמה, דכיון דהם משתחוים לחמה כועס הקב"ה, ע"כ, ומבואר דאע"ג שהכעס של הקב"ה הוא מחמת מעשי האומות...
הקדמה.
במאמרים הקודמים בוארו בס"ד עקרי הלכות ברכת 'פת הבאה בכסנין'.
כאמור לעיל, בגדר 'פת הבאה בכסנין' נחלקו הראשונים, לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ט) גדר 'פת הבאה בכסנין' הוא פת ש'נילושה במי פירות', במאמר זה נבאר אי"ה 'נילוש' זה מהו, ומה טיבו.
במאמרים הקודמים התחלנו לדון באופן ספציפי על...
טעיות בשו"ע
מתוקף מלאכתי בספרי 'אור חדש – הרחבת הבית יוסף'[1], לאסוף שיטות ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף, יש פעמים רבות שאני מוצא ראשונים נגד דברי אחרונים, וכן פעמים רבות שאני מוצא שמאזן המחלוקת שהובאה בבית יוסף משתנה לחלוטין לאור ריבוי הראשונים שנוספו לאחד הצדדים, בין כשמדובר בראשונים שנוספו נגד...
מאכלים הבאים מחמת הסעודה
ברכת "המוציא" שמברכים על הלחם בתחילת הסעודה, פוטרת מברכה את המאכלים והמשקים הבאים מחמת הסעודה, ולכן לא מברכים ברכה נוספת לפני אכילתם.
ומאכלים הבאים מחמת הסעודה, הם מאכלים שרגילים לאכול אותם עם הלחם, או מאכלים שאוכלים אותם כדי לשבוע, וכגון, בשר, דגים, ביצים, ירקות...
~ דיני ברכת הנהנין ~
איתא בגמ' (ברכות ל"ה) "כל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים".
ועוד שם: "כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה".
ועוד שם: "ת"ר אסור לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה, וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל, מאי תקנתיה...
השיעור משתנה.
בגוף המאמר הובא שאף אם ברכת 'לחמניית מזונות' היא אכן 'מזונות' – עדיין שיעור קביעות הסעודה בה הוא מינימלי מאוד, אך לא הארכתי בסברא זו כלל, ועל זה ברצוני לדון כעת.
ועוד יש להוסיף, דאף אם נימא שדין 'פת הבאה בכסנין' אף על פי שנועדה מאפייתה לשביעה, עדיין ברכתה 'מזונות', ישנו טעם נוסף...
במאמר זה ברצוני לסקור בקצירת האו'מר את מחלוקת מהריט"ץ ומהר"י אבולעפייא בהלכות בורר. הסיבה שהביאה אותי לכתוב על זה מאמר, היא העובדה שנידונים בה יסודות עצומים בהלכות אלו.
אין בכוונתי להיכנס לכל השיטות והפינות באריכות, אלא לבאר בקצרה את עיקרי מחלוקתם והיוצא מהם להלכה ולמעשה בחיי היום יום. בתוספת...
'לחמניית מזונות' - ברכתה אכן מזונות?
מבוא.
במאמרים הקודמים ביארנו בס"ד את שורשי ועקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ודין קביעות סעודה.
במאמר זה ברצוני לגשת אי"ה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר התלויים בסוגיה זו – 'לחמניית מזונות' (וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית...
הלכות ברכת השחר
אחר שהודנו ושיבחנו את מלכנו האהוב על תורתו הקדושה שנתן לנו, על הגוף המופלא והנשמה הטהורה שבאמצעותם אנו יכולים לעבוד אותו יתברך, אנחנו מברכים עוד ברכות שבהם אנחנו משבחים את מלכנו יותר בפרטות על הדברים המופלאים שברא בעולם ונתן לנו.
"בא"ה אמ"ה אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין...
דיני צורת הברכה והזכרת שם שמים לבטלה, וברכה לבטלה ואמן.
לפני שאנחנו מברכים, אנחנו צריכים לשים לב איזה ברכה אחנו עומדים לברך, וכאשר אנחנו מברכים, צריך לברך בצורה ברורה, ולהוציא את המילים מהפה, ולא לברך רק ב"מחשבה".
וכאשר אנחנו מברכים אנחנו מוציאים מהפה את שם השם, וצריך לדעת שאסור להגיד סתם את שם...
הקדמה.
במאמר הקודם ביארנו בס"ד את עקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין'. במאמר זה נעסוק אי"ה באחת ההלכות המרכזיות ביותר בנידון זה – 'קביעות סעודה'.
כפי שנתבאר במאמר הקודם, 'פת הבאה בכסנין' היא פת העשויה מחמשת מיני דגן, אך מכיוון שלא נועדה להשביע, אין ברכתה כלחם ואינה מחייבת ברכת המזון, אלא די בברכת 'בורא...
הקדמה.
ברכות.
הברכה על המזון היא מצוות עשה מהתורה, שנאמר (דברים ח, י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך", אך מעיקר הדין לא נכלל במצווה זה אלא ברכה שלאחר אכילת הפת בלבד, אך מדרבנן [1] יש לברך לפני כל דבר שאדם נהנה בעולם הזה, ואם לא בירך הרי הוא כמועל בנכסי שמיים.
מעיקר הדין היה די לברך את ה' בכל...
בס"ד, במהלך עבודתי כמלמד, כתבתי (אני מלמד בכתות נמוכות), אשמח מאוד מאוד לכל הערה/הארה, הן בביאור, והן בפסקי הלכה, וביותר אודה עד מאוד למי שיעמדני על דבר טעות, שלא אכשל חלילה...
וזאת למודעי, שאני מלמד בת"ת אשכנזי, כך שההלכות לרוב הם ע"פ הכרעת המשנ"ב.
הקדמה ללימוד הלכה
"ברוך הוא אלוקינו שבראנו...
ריבוע התפילין
תוכן הדברים
א. הערות בגפ"ת.
ב. תפילין מרובעות המתחדדין כסביבון ועוד כיו"ב האם יש בהם מצוה.
ג. האם התפירה התיתורא או הבתים צ"ל מרובעים.
ד. פסול אריך וקטין (-מלבן).
ה. בענין דיוק הריבוע. (נושא מדובר)
ו. שקע או בליטה האם מקלקלין את הריבוע. (דף היומי)
ז. בענין שקע או בליטה...
היסודות של מעשה בידיים וגרמא לכל התורה
הלכות מעשיות רבות תלויות בהגדרת החילוק שבין מעשה ממש לגרמא, כיון שבדיני תורה רבים רק מעשה ממש אסור מדאורייתא, וגרמא אסורה רק מדרבנן, ולפעמים אף מותרת לגמרי, ועידן מרוצת הטכנולוגיה משריץ שאלות מעשיות רבות חדשים לבקרים, ויש לעיין על כל שאלה מבחינה טכנית...
ברצוני לדון ולהעמיד גדר יחס ברכות המצוות למצוות עצמן, ואבאר קמעא:
חומר חיובם
א. בסוגיא בפסחים (ז:), ובפירוש יתר בתוספתא דברכות (פ"ו) מבואר שמחוייבים לברך על מצוה שאדם עושה. ותחילה וראש, יש לדון בעיקרה של ברכה זו, האם חיובה מן התורה, או שמא תקנת חכמים גרידא.
דלכאורה מפשטות דברי הספרי (פיסקא...
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א.
והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י...
מי הוא הקלף ומי הוא הדוכסוסטוס
תוכן הענינים
א. המחלוקת הקדומה בקלף ודוכסוסטוס.
ב. טמוני חול.
ג. שמות חלקי העור.
ד. איזה חלק בעור יותר שימושי.
ה. לשון הירושלמי בביאור קלף.
ו. סוגיא דנימא מחלחלא. (עיוני)
ז. עור עוף. (עיוני)
ח. האי קילפא דתפילין
ט. מזוזה על קלף משתמרת.
י. שרטוט.
יא. מה מתאים...
מנהג ישראל להוליך את התינוק בן שמונת הימים לברית המילה על ידי אנשים רבים, המכונים 'קוואטער'. בטעם מנהג זה כתב באוצר כל מנהגי ישרון (תרע"ו, עמ' ), שהוא משום שכבוד המצוה הוא שיעסקו בה אנשים רבים, ולכן גם בהבאת התינוק לברית מילה כבוד המצוה הוא שיעסקו בו אנשים רבים, כמנהג הקוואטר. ויש מהאחרונים...
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת".
ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש.
וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל.
הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן.
ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי...
האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'.
מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס
תוכן הענינים
א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים.
ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה.
ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה.
ד. הקושיות...
הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1]
יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים...
סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם?
תוכן הדברים
א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין.
ב. ממה היה עשוי הדיו הקדמון.
ג. בדין נתינת קנקנתום לדיו.
ד. פרטי דינים להלכה.
א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין
כתבי הקודש אין נכתבין אלא בדיו, וכדתנן במגילה פ"ב מ"ב- היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על...
ק"ש דאורייתא או דרבנן
האם מצות ק"ש דאורייתא או כולה דרבנן
מדברי הטוש"ע באו"ח סי' סז, מבואר דהוי דאורייתא, וכן הביא הב"י מהרמב"ם והרי"ף ומהרא"ש בפסקיו דהוי דאורייתא, ויש להעיר דהרא"ש בתשובה כלל ד אות כא, כתב דקריאת שמע דרבנן, וכ"כ תוס' במנחות מג: ד"ה ואיזו, וכן ראב"ן בהל' ק"ש בדרך השיר שורה שסא...
האם מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו מלא עולם או שניהם??? >>> האם מברכים על ברקים או על הרעמים??? >>> האם ברכת הברקים פעם אחת ביום או לאחר שהתפזרו העננים??? >>> מדוע זמן הברכה בתוך כדי דיבור??? >>> מה הברכה על הנהרות??? >>> מה החיוב בברכת השבח על מעשה בראשית שמתחדש???
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים...
א} בגמ' ב"מ (דף ע"ב:) יש מחלוקת האם מותר לגבות משטר שיש בו ריבית:
והלכה כחכמים.
ב} יש מחלוקת ראשונים בהלוואה הנ"ל, על איזה סוג שטר מדובר,
שיטת רוב הראשונים:
רוב הראשונים (רש"י ותוס', וכן הרא"ש והמרדכי ועוד) סוברים, שמדובר בשטר, שמפורש בו סכום הקרן וסכום הריבית בנפרד,
ואם כן קשה, שהשטר אמור...
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר:
יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...
מעשה באישה שלשה עיסה במי בצים בלא תערובת מים, ובזמן האפיה תפחה העיסה וגדלה עד מאוד, וכשנשאלה האשה אם נטלה ממנה חלה, השיבה ואמרה שלא היה בה שיעור חלה קודם לכן.
ושאל השואל מפני מה לא תתחייב העיסה בחלה לפי שעכשיו יש כאן חררה גדולה כפלים מחררה הנעשית מחמשת רבעים קמח, והרי יש כאן שיעור לחיוב חלה...
האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1]
בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...
רב-קו בהלכה
המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס"
הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול.
הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר"
כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל.
הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג'
יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו?
א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב'
ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז.
יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א'
כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או מקומו
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ג' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבילה, בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם...
פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב'
מעט מושגים במוקצה:
א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'.
ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים...
פתיחה להלכות מוקצה – חלק א'
ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה
המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול...
האם הפקר בי"ד הוא הקנאה או הפקעה??? >>> לאיזה בי"ד יש כח להפקיר??? >>> האם קנין מדרבנן מועיל מהתורה??? >>> האם בקנין ד' אמות מחייב משום גזל מהתורה??? >>> באיזה קנין יכול להקנות אתרוג על מנת להחזיר??? >>> מה דין כפרים שהשתנו ע"י הממשל לשליטת עיר אחרת??? >>> גבאי שעשה הנחה על הנדרים האם יצאים ידי...
בדין שומע כעונה – חלק ג'
"שומע כעונה" לענין פרטי דיני המתפלל ועומד לפני המלך
יא. נראה פשוט דאע"פ שנסתפק הביאור הלכה הנ"ל אות ט' גבי שומע כעונה הנצרך לנקביו אם צריך לחזור ולהתפלל, מ"מ בדין "שומע כעונה" גבי תפילת שמו"ע צריך גם השומע לכוין בלבו פירוש המילות שחבירו מוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו...
האם יש 'לא תתגודדו' במנהגים??? >>> מה הדין שאל ישנה מפני המחלוקת??? >>> באיזה נוסח יתפלל אשכנזי בביה"כ ספרדי??? >>> הם יש 'לא תתגודדו' בנוסח התפילה??? >>> מתי צריך שהבי"ד יהיו שוים בחכמה??? >>> מה החילוק בין תפילת לחש לקדושה??? >>> האם מותר לומר תחנון במקום שלא אומרים??? >>> האם שייך 'לא...
בדין שומע כעונה – חלק ב'
יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"?
ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע...
א} מקובל מאוד שאנשים נוסעים על קברי הצדיקים, מתפללים ומבקשים, וזוכים לישועות.
במאמר זה נתייחס לצורה הראויה איך להתפלל בקבר הצדיק, שלא יהא בזה שום בעיה הלכתית, מצד האיסור של "דורש אל המתים".
(הבהרה: איני מתייחס במאמר זה לכלליות הענין של "דורש אל המתים", האם הכוונה לבקשות מהמתים, או דווקא הלן...
בדין שומע כעונה – חלק א'
מהו המקור לדין "שומע כעונה"?
א. סוכה ל"ח ב' אמר רבא הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא כו' הוא אומר "ברוך הבא" והן אומרים "בשם ד'" מכאן לשומע כעונה.
ביאור הגמ', מכך שהוא היה אומר "ברוך הבא" והן אינם חוזרים על דבריו רק משלימים אותם ואומרים "בשם ד'" למדנו דין...
חלק ב' - דעות הראשונים
איתא בגמרא במרובה (בבא קמה דף עא.), וזה לשון הגמרא:
והנה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר הוא מהתורה, ואחר כך מביאה הגמרא מחלוקת רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מהתורה כרבי יוחנן הסנדלר, או מדרבנן.
וקיי"ל שרב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל, ולכן פשוט לכל הדעות שאין הלכה כרבי יוחנן...
מה היא עבודה שבלב??? >>> מהו עיון תפילה??? >>> מהי כוונה בפרוש המלות ומה הכוונה שעומד לפני ה'??? >>> האם לכל אדם שמתפלל יש ידיעה כהה שהוא בתפילה??? >>> מה הדין מי ששכח רצה בברכת המזון??? >>> מי שדבר באמצע התפילה האם חוזר??? >>> מה יעשה מי שהתעורר בשאלה באמצע התפילה??? >>> האם כשכוון רק בסוף ברכת...
שמיעת קול אשה
כשאסרו לשמוע את קול האשה בזמן שקורא ק"ש - לא אסרו אלא בקול שאינו רגיל כגון קול זמר שלה, או כשמדברת דברים שיש בהם משום קירוב הדעת (שהרי אסרו לשאול בשלום אשה - רשב"א), ולפ"ז אולי יש מקום לחוש משום קול באשה גם באשה נואמת, מדריכת טיולים, וכדו', ובפרט ששם בד"כ גם מתבוננים בה.
מסתבר...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג'
יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'.
יב...
בס''ד
דין ספק אי בכור אי לאו ודין ספק אי אח אי לאו
כתב הריטב''א דלמא בוכרא דאימא קאמר פירוש ועל הספק עליו להביא ראיה, וכן ברשב''א אמר ליה דהוו קרו ליה בוכרא סיכלא. שמעינן מהא דבחזקה כי הא מפקינן ממונא. ומבואר דיש...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב'
בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא
ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א'
א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.
הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך...
מפתח עניינים חלק א-ב
איסור ראיית נשים
איסור קריבה לעריות
איסור 'ונשמרת מכל דבר רע'
איסור 'ולא יראה בך ערות דבר'
איסור 'ולא תתורו'
החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא
פריצות
ראיית פנויה
מקומות שמורגלים בהם בגילוי
שייט בקייאקים במקום מעורב
סיכום
מצוי הדבר להקלע למקום שבו שומעים נשים...
חלק א' - שיטות התנאים
איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא:
היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת.
לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת.
לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם.
לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג -...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן
ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה.
והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...
כל מקום משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור >>> האם חוששים למראית העין בכלאים??? >>> האם באיסורים דרבנן אוסרים בחדרי חדרים??? >>> האם יכול להעביר סולם לשמחת יום טוב??? >>> האם יש איסור בדם דגים??? >>> האם מותר לבשל בשר בחלב שקדים??? >>> איסור מפני החשד ואיסור מראית העין. >>> האם יש חשש במאכל...
החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש...
חיוב התפילה בציבור
במאמר הקודם נתבאר גודל מעלת התפילה בציבור.
אבל יש לעיין האם תפילה בציבור חובה היא, או שמא רק מעלה ועדיפות – אך אין זה חובה.
והנה, איתא בגמרא (פסחים דף מו.), וזה לשון הגמרא:
ומבאר רש"י שם, וז"ל:
בפשטות, אין ענין ללכת לבית הכנסת אם אין שם מנין. ואם כן – משמע מדברי רש"י...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א'
א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...
בדין שירה בכהנים
במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם"
והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם...
בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל
במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט...
מעלת התפילה בציבור
איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל:
היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס.
ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל:
מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים...
בהלכות ציצית – חלק ג'
בדין תליית הציצית בבגד ע"י אשה או קטן
ט. שו"ע הל' ציצית סימן י"ד סעי' א' ציצית שעשאן אינו יהודי פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי, והאשה כשרה לעשותן.
הגה: ויש מחמירים להעריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחילה.
וטעם הרמ"א שמחמיר להעריך אנשים שיעשו...
מה יעשה ש"צ ששכח יעלה ויבוא??? >>> האם אשה יכולה לעלות לתורה??? >>> האם גוללים ס"ת לפרשה אחרת??? >>> אם מותר לקרוא בתורה מתוך חומש??? >>> האם מועילה מחילת הציבור בשליח צבור??? >>> כבוד הצבור משום כבוד שמים??? >>> אם צריך להמתין לכהן לקריאת התורה??? >>> למי צריך להמתין לחזרת הש"צ??? >>> אם צריך...
בהלכות ציצית – חלק ב'
מהו ללבוש בגד של ארבע כנפות בלא ציצית בזמן שאסור לו לעשות בהן ציצית?
ד. המרדכי בהלכות קטנות רמז תתקמ"ד הביא בזה מחלוקת ראשונים האם יש איסור ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציצית בשעה שאסור לו לעשות בהן ציצית.
דעת ה"ר שלמה מדרוש שהלובש בגד של ארבע כנפות ואינו מטיל בו ציצית...
בהלכות ציצית – חלק א'
הקדמה קצרה:
על איזה מצוה חביבה וגדולה נאמר בה וראיתם אותו... וזכרתם את כל מצוות השם...
מצות ציצית חיובה מן התורה גם בזמן הזה אע"פ שאין לו פתיל תכלת, כמסקנת הטור ושו"ע ושאר פוסקים בהלכות ציצית סימן י"ג סעי' ב' דקי"ל דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, ומצוה יקרה היא וחשובה...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ג'
חמשה וששה טעמים לאיסור ישיבה בתוך ארבע אמות של המתפלל
ט. מצינו כמה וכמה טעמים לבאר מדוע אסור לישב בתוך ד"א של מתפלל?
א. רב האי גאון (בשבלי הלקט סימן כ"ה ובה"ג ברכות ד' כתבו שנראה כאפיקורס שזה עומד בתפלה וזה בטל.
ב. הטור ביאר שנראה כאילו חבירו מקבל...
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים.
ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא...
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת
(תמוז תשפ"ה)
נשאלתי לגבי ביכ"נ שחלקו האחורי מופרד בצורות הפתח, המורכבות מעמודי בטון וירידת בטון מהתקרה, המיועדים להחזיק את התקרה, האם המתפללים שנמצאים בחלק האחורי מעבר לצורת הפתח - מצטרפים להשלים לעשרה עם הנמצאים בחלק הקדמי.
שנינו (פסחים פ"ה:) "מן האגף ולפנים...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ב'
ד. יש לדקדק מלשון הגמ' ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין, שהאיסור הוא דוקא "לעבור" אך לעמוד לפניו מותר, כי אין הפרעה אלא כשעובר מצד לצד.
וכן נקט בספר עולת תמיד שמותר לעמוד לפני המתפלל, ואף שלכתחילה אסור לבא לשם אחר שכבר החל להתפלל שמו"ע, אבל אם בא...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א'
א. ברכות כ"ז א' רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה.
שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד...
ליקוט מקצת מדיני פסוקי דזמרה
ח. כתב השו"ע סימן נ"א סעי' ד' צריך ליזהר מלהפסיק בדיבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף שמונה עשרה, והטעם ביאר המ"ב הואיל וברכת ברוך שאמר הוה ברכה שלפני פסוקי דזמרה וברכת ישתבח הוי ברכה שלאחריה פשוט שאסור להפסיק ביניהן, וכן בין ישתבח ליוצר אסור להפסיק, ומברכת יוצר והלאה...
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א'
דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע...
בס"ד
דבר שאין מתכוון ופסיק רישא
מחלוקתם של רבי שמעון ורבי יהודה:
מפורסמת מחלוקתם הרחבה של רבי יהודה ורבי שמעון בדין 'דבר שאין מתכוון' כלומר פעולה אסורה שאדם עושה ללא כוונה ישירה למעשה זה, אלא שהפעולה נעשית בדרך אגב לפעולה העיקרית המותרת, ומקור מח' הוא בגמ' ביצה כ"ג ע"ב מתוספתא וז"ל הגמ' שם...
ישנה הלכה נפסקה בשו"ע [או"ח רנד' ס"ו] "שאדם שנתן פת אפילו במזיד בשבת מותר לו לרדות הפת קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה", מקור הדין מבואר בגמ' בשבת [ד.] וז"ל: גופא, בעי רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת, או לא התירו? - אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא...
עצה אחרת למי שעומד בתחילת אתה גבור ונזכר שלא כיוון בברכת אבות
יא. והנה מחמת דברי החיי אדם שמיאן במה שצידד המ"ב להורות דכשעומד בתחילת ברכת אתה גבור יחזור להתפלל על ברכה ראשונה משום חסרון כוונה, פנה הביאור הלכה להורות עצה אחרת.
וזה לשונו, ויותר נראה לי עצה אחרת באופן זה, שלא יאמר עוד עתה כלל...
עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה!
ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום...
בהלכות תפילה – חלק א'
בכונת תפילת שמונה עשרה ובפרט ב"ברכת אבות" שמעכבת!
נוסח תפילת שמו"ע אנשי כנסת הגדולה תיקנוה על הסדר
א. מגילה י"ז ב' אמר רבי יוחנן ואמרי לה דבמתניתא תנא מאה ועשרים זקנים של אנשי כנסת הגדולה ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות – על הסדר.
איתא בנפש החיים להגר"ח...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ג 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק שני'
הנה במאמר הקודם נתבאר, שלדעת התוס' מותר להניח תפילין בין גאולה לתפילה.
ועדיין יש לדון, האם לדעת תוס' והראשונים שסוברים כמותו שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפילה ולא הוי הפסק, האם סבירא ליה שגם...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ב 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק ראשון'
איתא בגמרא ברכות דף י"ד:, וז"ל הגמרא:
הגמרא מביאה מעשה על רב שהניח תפילין אחר קריאת שמע, ורק אחר כך התפלל. ובתחילה סברה הגמרא שעשה רב כן בכוונה, ולבסוף מסיקה הגמרא שבאותו היום איחר השליח להביא...
ו. כתב השל"ה במסכת תמיד ראה ראיתי מהחרדים את דבר ד' שמשימין סידור פתוח לפניהם בשעת חזרת שליח צבור התפילה, ויהיה עיניהם ולבם שם, ולא יראו חוצה, ואז מכוונים על כל מלה ומלה ועונים קדושה ואמן ומודים בשבח ותהילה, היא העולה למעלה עד רום מעלה, ופותח המקור העליון ומקשר את השתלשלות של העולמות כולה.
ז...
יש לחקור טובא מה הגדרת האיסור של אכילת מאכלות אסורות אפש"ל שהתורה אסרה לאכול רק את העיקר של המאכלות כלומר שהתורה אסרה על האדם להכניס לגופו את החומר הפיזי של הדבר האסור, ואפש"ל צד שני שהאיסור הוא על חווית טעם האיסור דהתורה אסרה על האדם ליהנות ולהרגיש את טעמו של המאכל האסור, ויש להביא ראיות לב'...
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'
עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה.
סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו...
הנה כל האיסורים שבתורה כגון נבילות טריפות ערלה תרומה וכיו"ב, האיסור קיים על עיקר המאכל כלומר שגוף הבשר או הפרי אסור באכילה, אבל אם יש רק טעם של האיסור בתוך מאכל אחר כגון שבישל ירקות עם בשר אסור, או בכל מיני אופנים שנחשבים רק טעם כמ"ש להלן בעז"ה, [הסוגי' בפסחים מד:, וכן חולין קח.] בכה"ג נח'...
יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ.
יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא?
כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...
האם יש בל תוסיף בברכת כהנים??? >>> האם יש מצוה לישראלים בברכת כהנים??? >>> האם זר יכול לברך ברכת כהנים??? >>> כיצד יעמדו הצבור בברכת כהנים??? >>> מה דין כהן שלא מברך??? >>> מה עושים בבית כנסת של כהנים??? >>> מי שעומד אחרי הכהנים האם יצא??? >>> האם מפסיק בברכות קריאת שמע לברכת כהנים??? >>> מה דין...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"א 'האם תפילה בציבור גוברת על סמיכת גאולה לתפילה'
הנה יש לדון, מה יהיה הדין אם אדם נכנס לבית הכנסת ומוצא שהציבור עומד להתחיל תפילת שמונה עשרה, ולא יהיה לו אחר כך מנין אחר, אבל הוא עדיין לא קרא שמע וממילא לא אמר ברכותיה ולא הזכיר גאולה.
ועכשיו – אם יתפלל עם הציבור...
(סיון תשפ"ה, לע"נ דודי, דוד אשר, נלב"ע כ"ט אייר תשפ"ה, דבוראי במקצועו) נשאלתי ע"י בן דודי, הדבוראי עופר אשר, האם ניתן לצרוך דבש שהדבורים נטלו את הצוף מאילנות הגדלים ממש על הקברים [ולא סתם בצידי בית העלמין] - והוא מצוי בבית עלמין שאינו פועל לפי ההלכה - ומקובל שם לנטוע אילנות ממש על הקברים.
תוכן...
ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב.
כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר...
בדיני קדימה בברכת הפירות – חלק א'
הקדמה לדיני קדימה!
כתב החיי אדם כלל נ"ז מצוה לעולם להקדים לברך על החשוב יותר מפני חשיבותו או על החביב מפני חביבותו כו'.
על איזה מצוה מדבר החיי אדם? כתב המ"ב בסי' קס"ח סק"א בשם האחרונים דתיקנו כן חכמים משום "כבוד הברכה והידור מצוה".
מתי יש דין קדימה בברכות...
לפני כשלשים שנה נדפסו הספרים 'מדות ומשקלות של תורה' של הרב גרשון וייס שליט"א, ו'מדות ושיעורים של תורה' של הרב חיים בניש, ובהם ביארו שהיות והרמב"ם (ביכורים ו' ט"ו) כתב ששיעור חלה הוא "משקל חמש מאות ועשרים זוז מזוזי מצרים בזמן הזה", ובפיה"מ (עדויות א' ב') כתב "וכבר עשיתי אני מדה בתכלית הדיוק...
הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר: נחזור לענייננו, האם מועיל לדעת הרמב"ם להקיף את השדה שבתוך העיר בצורות הפתח ללא עומד מרובה; מקום הספק כאן הוא כיצד להגדיר את הנושא, שהרי כל מקורות הדין של הקפת מקום בצוה"פ, הם לגבי שיירה שחנתה בבקעה (לפירוש תוס' והרשב"א), ד' קונדסין בבקעה (לא לביאור הר"ח)...
הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן"
ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן...
יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן
א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ט' 'האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה'
כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל:
היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין.
אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה...
בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג'
א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת.
ג'...
בענין עירוב חצירות בערב פסח שחל בשבת
א. בערב פסח שחל בשבת ישנה בעיה לעשות עירוב חצירות שהרי יש לעשותו בפת וכתב הב"י בסי' שנ"ד והו"ד ברמ"א סי' שס"ח ס"ה שנהגו לעשות עירוב חצירות במצה משום שאינה ממהרת להתעפש ובער"פ שחל בשבת א"א לכאו' לערב במצה משום שאסורה לכו"ע באכילה משעה עשירית וכדאיתא בירושלמי...
המשך מכאן
בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה.
בדין המניח עירובו בעיר
כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת...
השאלה - בידוד קרפף בצוה"פ א ❋ זרעים ושטח שהוצף אוסרים את הטלטול א ❋ התרת כלאים ושבת בד' קונדסין ב ❋ הקפת שיירא שחנתה בבקעה במחיצות ב ❋ הרמב"ם הצריך תמיד כמה מחיצות ממשיות ג ❋ הרמב"ם וביאור הר"ח לד' קונדסין ד ❋ הגדרת ההיקף הנצרך לשדה שבתוך העיר ד ❋ הבדל במטרת צוה"פ ה ❋ מטרת צוה"פ בהפרדת הכלאים ו...
בדין ברכת היין – חלק א
בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו.
ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא...
בדין ברכת היין – חלק ב
המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ.
ברכת השמן
בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא...
ברכת "הרב את ריבנו"
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם,
הרב את ריבנו.
והדן את דיננו.
והנוקם את נקמתנו.
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו.
והנפרע לנו מצרינו:
ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...
בעניין איסור ברכה לבטלה
"ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה.
בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא".
וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...
האם כל ברכת המצוות צריך לברך בעמידה או"ד יש לחלק בסוגי המצוות
א. שו"ע או"ח סימן ח' סעי' א' יתעטף בציצית ויברך מעומד, והעתיק המ"ב את הטעם שמבואר בב"י לברך מעומד משום דכל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, וכן כתב המ"ב ריש סי' תקפ"ה לענין ברכת שופר.
והקשה המגן אברהם מדוע צריך שהברכה תהא בעמידה, הא...
בעזהשי"ת
בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה'
זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה
יסודי הדברים
איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'.
ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות...
האם יש חציצה בנטילת ידיים??? >>> מה טעם חיוב נטילת ידים??? >>> האם מקור דין נטילת ידים היא הלכה למשה מסיני??? >>> מדוע דין חציצה בנטילת ידים כדין חציצה בטבילה??? >>> מכה שיש בידו עם רטיה כיצד יטול??? >>> אם חוצץ מדרבנן הרי הוא מקפיד גם מדאורייתא??? >>> האם מותר ליטול ידים עם טבעת??? >>> כשאחד...
בדיקת שעטנז | מיעוט המצוי - חלק א'
מפתח עניינים לחלק א
מקור איסור שעטנז
שיטת רש"י
שיטת ר"ת
שיטת הרמב"ם
דעת הגר"א
בביהכ"נ יש לי כרית לישיבה הממולאת בתערובת סיבים המכונה 'בלאי בגדים', והיא עטופה בבד שיש בו כמה נקבים; מישהו כתב עליה 'חשש שעטנז', ולאחר מכן העלים אותה, אך לענ"ד אין מקום לאסור...
תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר
מאמר ראשון בסדרה
מפתח עניינים לחלק ב
תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר
ישיבה על כלאים
האם גזרו בכלאים דרבנן
בלאי בגדים
תפירת עור בבגד צמר
כתב הרשב"א (א' ש"ס) שהמנהג לתפור עורות התפורים בפשתן - בבגד צמר, "דהני כלאים דרבנן הן - דסתם החוטין אינן שזורין, וכן הבגדים...
חיוב בדיקת בגדים משעטנז
מאמר ראשון בסדרה
מאמר שני בסדרה
אין ספק שאם אחוז השעטנז הוא מעל חמישים אחוז – חובה לבדוק את הבגד, אפילו אם הוא כלאים דרבנן, אך יש לדון האם יש חובה לבדוק אחר שעטנז כשידוע שאיננו חמישים אחוז, שבזה מצאנו שחייבו בדיקה מדרבנן כאשר שיעור האיסור הוא 'מיעוט המצוי', כגון בבדיקת...
מה הביאור 'שוע טווי ונוז'??? >>> האם אסור דוקא כשלובש או גם כשמונח עליו כלאים??? >>> האם יכול ללבוש בגד צמר על חלוק פשתן??? >>> מהי צורת החיבור בכלאים??? >>> האם יכול לחבר שלא ע"י תפירה??? >>> האם מותר במזרנים, עניבות ובמדביק כלאים??? >>> בטעם איסור כלאים.
אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ...
האם יכול לרפא חולי הבא מהשמים??? >>> האם הוא מצוה או רשות??? >>> כשיש רופא טוב ממנו בעיר אחרת??? >>> רופא שהזיק בשוגג ובמזיד??? >>> מהו רופא אומן??? >>> טעה באבחון בדיקות האם חייב??? >>> איזה שכר מקבל הרופא??? >>> האם יכול להשתכר במכירת תרופות??? >>> אם הרופא חייב ללכת לחולה??? >>> טוב שברופאים...
חובת בדיקה בחשש דרבנן
מאמרים קודמים בסדרה
מאמר ראשון בסדרה
מאמר שני בסדרה
מאמר שלישי בסדרה
חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן
ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב...
"מאמר פקפוקים על היתר עיסקא"
הקדמה
הנה תקנת "היתר עיסקא" יסודתו בהררי קודש, כשבאו חכמי הדורות וראו שא"א לעמוד באיסור ריבית, באו ותקנו תקנה לשעה ולדורות, וכעין התקנה שתיקן הלל כשראה שא"א לעמוד במצות התורה של שמיטת כספים, תיקן לשעה ולדורות "פרוזבול", אף שכל אחד מבין שאין כוונת התורה שלא ישמיטו...
מקור איסור ריבית דברים
בגמרא בבבא מציעא (עה, ב) במשנה: "רבי שמעון אומר: יש רבית דברים; לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני".
בפשטות זה דבר אחד, שיש ריבית דברים וזה לא יאמר וכו'. וא"כ אין מדובר כאן משאילת שלום אלא משירות הודעות.
וכביאור רבינו יהונתן מלוניל (בדפי הרי"ף מה, א): "כלומר שיאמר...
אונאת ממון
האם יש אונאת דברים כשלא מצער??? >>> האם יכול לשאול מה המחיר כשלא רוצה לקנות??? >>> מה איסור מכנה שם לחברו??? >>> האם יש אונאה כשמביישו לבדו??? >>> האם אונאה מדין מזיק??? >>> האם יש גזל שינה??? >>> האם יש אונאה לרשעים??? >>> האם יש אונאה בשוגג וברמז??? >>> האם מותר לאח צעיר להתחתן...
אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע
שאלה: מי שטעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, או שכח לומר "מוריד הגשם" בחורף ולא אמר שום הזכרה גם לא "מוריד הטל", שההלכה בזה (עיין שו"ע סימן קי"ד) שצריך לחזור לתחילת שמו"ע, מה הדין אם קודם שהתחיל פעם שניה שמו"ע שומע קדושה או כל דבר...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני'
במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא.
אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב...
פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים
האיסור להזיק
האם יש איסור להזיק??? >>> האם מזיק חייב משום גזל??? >>> מדוע מזיק פסול לעדות??? >>> איך הרגו השבטים את אנשי שכם??? >>> מה דין מי שהכריחו אותו לגנוב??? >>> האם מזיק עושה מעשה קנין??? >>> מזיק אתרוג מהודר, האם חייב??? >>>...
בס"ד
בדיני אונאת ממון
אונאה משום גזל או רמאות??? >>> האם יש איסור אונאה בקרקע??? >>> האם יש אונאה פחות משתות??? >>> מה הדין באונאה ע"מ להחזיר??? >>> האם עובר על אונאה בשוגג??? >>> האם יש אונאה כשמדעת המתאנה??? >>> האם יש איסור אונאה בפרוטה??? >>> האם מועיל כשעושה תנאי??? >>> האם יש אונאה וגזל...
האם ברכת המצוות צריך להיות מעומד או אפשר בישיבה
ו. מעתה לשיטת הט"ז והגר"א וכל סיעתו דמצות הפרשת חלה היא מצוה גמורה ואעפ"כ חזינן במשנה במסכת חלה שהאשה יכולה לברך מיושב, נוכל ללמוד גם לשאר ברכת המצוות שאין חיוב לברך מעומד, מעתה עיטוף הטלית עצמה צריך להיות בעמידה, אבל ברכה על הטלית אפשר לעשות...
ז. כתב המגן אברהם בהל' תפילה סימן צ' ס"ק י"ז דמשמע בגמ' עבודה זרה ד' ב' דאם מתפלל אדם מוסף בעת שהציבור מתפללים שחרית לא מיקרי בשעה שהציבור מתפללים.
וכתב הצל"ח לפי דבריו ז"ל לעיל, שכל דברי המ"א היינו דוקא כשאינו מתפלל עמהם בבית הכנסת, אבל אם מתפלל עמהם בבית הכנסת לא זו שאינה נדחית, אלא אפילו...