מאמרים נבחרים
ב"ק ב' ע"א
א) מתני'...הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם כו'...
והנה יש לחקור האם 'שמירתן עליך' הוא חלק מהמלמד שבצד השווה או שהוא נלמד מהצד השווה, כלומר האם החיוב שמירה שיש בכל המזיקין הוא לאחר שכתבה התורה כל המזיקין וחיוביהם ומזה ילפינן לחיוב שמירה, או דהחיוב שמירה...
![סוגיא דהגעת זמן [ריש כתובות]](/data/attachments/21/21926-79a0fad7a4b67257219639d042481a77.jpg?hash=076U4idiR-)
בדין הגעת זמן ובביאור הספיקות
א
הנה בראשית הסוגיא יל''ע בעיקר גדר חיוב המזונות קודם הנישואין ובדברי רבותינו מצינו בזה ב' חקירות [עיין בדברי הברכ''ש ובחידושי הגר''ר ועיין באו''ש פ''י מאישות] חדא, אם החיוב הכא הוא כאותו חיוב דאישות אע''פ שעוד לא הגיע זמן הנישואין או דהוא חיוב חדש ועוד יש לחקור...
ביסוד חיוב טוען טענת גנב
מבאר כמה דרכים מדוע בעי' לחידוש התורה של טוען טענת גנב ובלא זה אינו גנב/ מבאר מהו גדר חיובו כיון שטען טענת גנב/ מביא ד' ראיות שגדר חיובו הוא תלוי בדין השמירה ומבאר הענין
א) יסוד חיובו של טוען טענת גנב דחייב בכפל איתא בגמ' בב"ק סג: והתם דריש לה מקרא וכן דריש מקרא דהיינו...
בורר - גדרי המלאכה
הצעת הסוגיא
ת"ר היו לפניו ב' מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב מיתה וברש"י היו לפניו מיני אוכלים ולא גרסינן שני ובתוס' היו לפניו ב' מיני אוכלים גרסינן וכן פי' ר"ח דבאוכל מתוך אוכל שיייכא ברירה שבורר אותו שאינו חפץ לאוכל מתוך אותו שחפץ לאכול דאותו...
הנה בסימן הקודם ביארנו שהצורך להגיע בשומרים לקנין ברשותו הוא מחמת שכדי שיהיה חיוב להעמיד את הממון לבעליו צריך לקיחה שרק לקיחה מחייבת החזרה ונראה להוסיף בזה עומק בהקדם הגמ' בב"ק דף ד' ע"ב שמונה רשימה של כ"ד אבות נזיקין ומונה בתוכם את ש"ח ש"ש שוכר ושואל וצ"ב מה השייכות של ארבעתן לפרשיות אבות...
ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג]
א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם...
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה
הצעת הסוגיא
שבת דף ד. פשט העני את ידו, ומק' בגמ' אמאי חייב והרי בעי עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא, אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' וכו',
והא דבעי מקום ד' פליגי ר"ת ור"י, דר"ת ס"ל דטעמא דאין רגילות להניח חפצים בפחות מד', ור"י ס"ל דכתיב אל יצא...
כמה עניינים בקנייני שטר שיש בזה פחות ידע, בס"ד. [קצת חסר, ואשמח להוספות]
א. בבא בתרא עה,ב ר' נתן אומר ספינה ואותיות נקנות במסירה ובשטר, ומק' בגמ' שטר לספינה למה לי הא מטלטלין הוי, וביארו שם הר"ן והריטב"א דכוונת הגמ' להקשות דלא שייך שטר במטלטלין ורק בקרקעות ובעבדים דאפשר לסיים מקום הקרקע ושמו של...
המשנה אומרת השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה (שהרי שוכר פטור מאונסים) והשואל ישלם לשוכר (שהרי שואל חייב באונסים) אמר רבי יוסי כיצד עושה הלה סחורה בפרתו של חבירו אלא תחזור פרה לבעלים הראשונים (והיינו שהשואל ישלם לבעלים)
ובהקדם דברי רבנן ור"י צריך להקדים את מהותו...
איתא בגמרא חולין (צז.): ההוא כחוש הוה רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבה הוה ושריא רבין בר רב אדא אמר כילכית באילפס הוה ואתו שיילוה לרבי יוחנן ואמר להו ליטעמיה קפילא ארמאה וכו', ע"כ. ופי' רש"י, ליטעמיה קפילא. נחתום עובד כוכבים ואשמועינן דמותר לסמוך עליו לפי תומו ולא יודיעוהו שצריכין לו לדבר איסור...
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה
סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא
יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני...
בביאור השו"ט של דברי הגמ' והראשונים
בעצם דברי הגמ' מוטל עלינו להבין מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר והיינו איזה מוצר הגמ' הבינה בהו"א בדברי המשנה שלכן הוקשה לה שהוי דשלב"ל ואיזה מוצר הגמ' במסקנא הבינה שהמפקיד מוכר לשומר שכבר לא הוקשה לה שהוי דשלב"ל
שיטת רש"י שהנה רש"י כותב במשנה בד"ה למי וז"ל...
יש הרבה מרבותינו האחרונים שדנו מתוך הסוגיה בתקפו כהן שיש בעלות אמיתית בדין הממע"ה ולא הוה רק הכרעה בספיקות וודאי טענתם בפיהם כי אין כל סיבה שמציאות של החזקת ממון תהיה הכרעה מתי הפרה נגחה קודם הלידה או לאחר הלידה וודאי כל הסיבה שהממע"ה היינו משום שהמחזיק את הממון יש לו בעלות אמיתית בממון.
והגישה...
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה
הצעת הסוגיא
כתב הרש"ש דף ע"ג "הן אף כל זמן שלא נשרש כמאן דשדי בכדא דמי, מ"מ כיון דע"י זריעתו עתה ישרש אח"כ, חייב, כמו אופה וצולה דחייב אע"פ שנאפה ונצלה אח"כ מאליו, והנה אם לקט הזרע קודם שנשרש נראה דפטור למפרע על מה שזרע, כיון דלא נתקיימה...
חנ"נ במשהו
מוקדש ללומדי דף היומי בעיון
חולין דף ק.
דרש רבה בר בר חנה חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות, אוקי רב אמורא עליה ודרש, כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולם מפני שהוא מינה.
פלוגתת התוס' והרמב"ן אי איסור משהו עושה חנ"נ...
![תוכן ומהות ענין הקניינים [בקצרה]](/data/attachments/21/21598-e17c4e275e4191f07e93d2a57765af9c.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
אחר שפירסמתי בעה"י כמה וכמה מאמרים בענייני הקניינים הפזורים בש"ס [ועוד היד נטויה בס"ד], ראיתי לנכון להעמיק בתוכן ומהות עצם מעשה הקנין, ואקוה כמו בשאר המאמרים שאקבל הוספות, הערות והארות מחו"ר הפורום שליט"א.
א. הנה הדין שנתחדש בקניינים ודאי אינו גזירת הכתוב וגם קודם מתן תורה היה איסור גזל [ובן נח...
משנה חלה פ''ב מ''ז הָעוֹשֶׂה עִסָּה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן, אֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח:
ח''א- ביאור דברי הרמב''ן...
עיקר המבוכה בסוגיא זו היא לתפוס את הענין של בעלות על גוף לענין פרותיו שהנה הארכנו כבר לעיל שגדר הבעלות היא לא בכך שכל ההגדרה של ממון זה בכך שהוא מעמיד שימושים ואז אותו אחד שהוא זכאי בכל שימושי החפץ מוגדר כבעליו (ואז נמצא שבעלים זה אדם בעל "צרור זכויות" ותו לא)
אלא המושג בעלות זה הגדרה ומהות...
א. בב"מ מז,א מבואר דאם אמר לקנות חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה לא הוי משיכה מעליא ולא קנה החמור, והיינו דאין הקנין חל במה שנתן לו חליפי החמור אלא ע"י מעשה המשיכה הקונה את החמור, וכיון דלא משך אלא מקצת חליפי החמור לא הוי משיכה המועלת ולא קנה את החמור, ומאידך לקמן מיניה שם...
בגדר מעכשיו ולאחר ל'
תוכן העניינים
ענף א' יבאר דבריו של הקה"י בגדר מעכשיו ולאחר ל'
ענף ב' יבאר דברי הרשב"א שמעכשיו ולאחר ל' עניינו מפרשת חוץ ובביאור עניינו של פרשת חוץ
ענף ג יבאר ביאור חדש שמעכשיו ולאחר ל' עניינו בקידושין מעניין זיקת היבום ובממונות עניינו מפרשיית שיעבוד נכסים ומשכון
הגמ'...
במהות חיוב השבועה
א} יש הרבה להתבונן בעיקר מהות חיוב השבועה וענינה, והוא מתבאר מתוך הסוגיות ויש לסדר הדברים באופן המבואר.
וישנם ג' חקירות יסודיות בגדר השבועה שהעולם חוקר בהם, חדא, בעיקר גדר השבועה מה עיקר ענינה האם הענין הוא ע''ד החיוב או ע''ד השלילה, דהינו האם באמת השבועה היא המבררת את דין...
ידוע שנחלקו הראשונים אם מכירת שטרות מועילה מן התורה או רק מדרבנן, ודעת הרי"ף ורוב הראשונים שמכירת שטרות מדרבנן, וכתבו לבאר בכמה אופנים מדוע מכירת שטרות לא מועילה מדאורייתא, או דהוי דבר שאינו ברשותו או שאינו שלו או שאינו בעין.
והרמב"ם בפ"ו מהל' מכירה הי"ב כתב: קנין השטרות בדרך הזאת מדברי סופרים...
המשנה אומרת המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם למי שהפקדון אצלו נשבע ולא רצה לשלם נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי משלם לבעל הפקדון...
השבחת נכסים בירושה במצב תפוה"ב לעומת יורד
ב"ב קמ"ג ע"ב
במשנה מובא הדין של השבחת נכסים ע"י האחים הגדולים שזה תלוי האם שבחו ע"י האחים או ששבחו מאליהן.
לכאו' בפשוטו היה מקום להבין שהחילוק הוא במקרה שהיה פעולה של האחים או לא.
אך עי' ברשב"ם שהבין שהחילוק הוא האם השביחו מהכסף של הנכסים (שלפני החלוקה...
א. בש"ס מבואר בכמה דוכתי דבכל גניבה וגזילה בעינן מעשה קנין ובלאו הכי לא חשיב מעשה גניבה, דהנה בכתובות (לא,א) תניא הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור סקילה, היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא פטור שהרי איסור שבת וגניבה באין כאחד, והק' בגמ' ודאפקיה להיכא אי דאפקי לרשות הרבים איסור...
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן.
משנה ותלמוד
איזהו ע"ה וכו', אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח הרי זה ע"ה, א"ר הונא הלכה כאחרים. רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרי ספרא והלכתא וכו', שאני רמב"ת דמשמע להו לרבנן וכו', ל"א דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו...
בס"ד
ראשי פרקים
שינוי קונה
גדרו ומהותו של קניין שינוי
א. דרך הנתיבות והקו"ש
דברי הנתיבות והקשיים בהם
הקשיים בדרכם הכללית של הנתיבות והקו"ש
הסוגיה בסהנדרין ע"ב.
ב. דרך הר"ש איגר
ג. דרך הרש"ש והחת"ס
הקשיים בדרך זו
ביאור הרב זצ"ל לגמ' בסנהדרין והקשיים בו
ד. ביאור חדש בקניין שינוי...
בגדר החיוב בפותח בית הצוואר בשבת
מכות ג: "הפותח בית הצוואר בשבת חייב חטאת מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למגופת החבית..."
רש"י כותב {וכן כתב רש"י בשבת מח:} שהפותח בית הצוואר חיב משום מתקן כלי-מכה בפטיש, והגמ' שואלת ממגופת החבית מדוע פטור שיתחייב מדין מכה בפטיש.
הרמב"ם (פרק י' מהל' שבת הל"י)...
בעזהשי"ת
הקנינים בקידושין – גמ’ מס’ קידושיו דפים ד-ה
קנין כסף:
ג’ לימודים יש לקנייין כסף באשה. א) ק"ו מאמה העברי’, שאם אמה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף, אשה שנקנית בביאה בוודאי שתקנה בכסף! (ואין להקשות מיבמה שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף (וא"כ אין חומר מצד האשה), שיבמה גם אינה נקנית בשטר...
א. גמ' מכות ב: רמז לעדים זוממין שלוקין מה"ת מנין דכתיב "והצדיקו את הצדיק כו' והיה אם בן הכות הרשע" ותיפוק ליה מ"לא תענה" משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.
ולכאו' יש לחקור האם לאחר שהתורה כתבה "והצדיקו" זה מגלה לנו שלוקין מ"לא תענה" למרות שזה לאו שאין בו מעשה [או...
בור של שני שותפים על מי רמיא חובת הכיסוי
איתא במתני' "בור של שני שותפין עבר עליו הראשון ולא כסהו השני ולא כסהו השני חייב" ובגמ' "וראשון מאימת מיפטר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה דאמר משמיה דרבי מני חד אמר משמניחו משתמש וחד אמר משימסור לו דליו" וכותב רש"י דלהכי במתני' קתני...
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא
מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון
מתני' "בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה, הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד, חותך עובר שבמעיה מותר באכילה, מהטחול ומן הכליות אסור באכילה, זה הכלל כל דבר שגופה אסור שאינו גופה מותר."
ובגמ' מוקי רב...
המשנה במכות דף ב ע"א:
"כיצד העדים נעשים זוממין : מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים...".
טעם הדין מוסבר בגמ':
"דאמר קרא 'ועשיתם לו כאשר זמם' - לו ולא לזרעו" - בן גרושה נפסל, ופסולו עובר לזרעו אחריו. מכח הפסוק לא ניתן...
ביאור ענין חיסורי מחסרא והכי קתני
מצינו בגמ' פעמים רבות שהגמ' מקשה על דברי המשנה, ומתרצת שיש טעות בגירסה במשנה ועל יש לתקן במשנה, ולשון הגמ' בכהאי גוונא 'חסורי מחסרא והכי קתני'.
וקשה מפני מה רבינו הקדוש חיסר במשנה, אמאי לא יכול היה לכתוב את המשנה בשלימות ובגרסה נכונה ללא טעויות, עד שנזקקו בגמ'...
ואלא שעדיין קשה מדוע הכניסו בכלל את ושתי הרשעה עם שלושת צדיקות הללו? ותי' המני שמחוך: - ללמד על זכות שלושתם ובגנות ושתי, והקשה שם שהרי לפי"ז מ"ט הוציאו את אסתר? אם מדובר הרי על הצדקות ולא על היופי א"כ קשה מדוע הוציאו את אסתר? ע"כ. ולפי"ז קשה לי מ"ט לא כתבו את שאר הצדיקות בשאר הדורות? רחל, רבקה...
מסכת מגילה דף ט"ו ע"א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) ואסתר, ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היה — מפיק אסתר ומעייל ושתי. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל — בקולה, אביגיל — בזכירתה, מיכל בת שאול — בריאתה. אמר רבי יצחק: כל האומר ״רחב״ ״רחב״ — מיד ניקרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא...
צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן
בגמ' ל"ב ע"א אמר רבא מדברי שניהם נלמד צער בעלי חיים דאורייתא ואפי' ר''ש לא קאמר אלא משום דלא מסיימי קראי אבל מסיימי קראי דרשי' ק''ו משום מאי לאו משום צער בעלי חיים דרשינן וכו' ע"כ.
א] ו' דעות מהיכן לומדים צער בעלי חיים מדאורייתא
בהא דהוה צער בעלי חיים מדאורייתא...
חולין דף ט"ו. "אמר רב דימי מנהרדעא, הלכתא: השוחט לחולה בשבת – מותר לבריא באומצא, (בשר חי) מאי טעמא? כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, כי קא שחיט – אדעתא דחולה קא שחיט. המבשל לחולה בשבת – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו" וכתב בדור רביעי שהקשו הראשונים מ"ט לא חיישינן שמא ירבה בשחיטה והיינו...
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - ד'
ט. עוד סברא בהא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה
הגר"א גניחובסקי זצ"ל בספרו בני ראם (סי' כ"ג) חקר מה הדין כשיש לפניו ב' מצוות עשה לעשות, אך מצוה אחת מתקיימת ע"י דחית לאו, ומצוה אחת מתקיימת בלא שום דחיית לאו, האם יש עדיפות לקיים המצוה שאין בה דחיית לאו על פני...
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - ג'
ז. דעת התורת חיים
עוד מצאתי בתורת חיים (חולין קמ"א ע"א) דכתב דלפרש דאין עשה דוחה ל"ת ועשה משום דהוה סברא שאין לעבור ב' עבירות עבור מצוה א' עיי"ש. משמע מדבריו סברא שישית לדין שאין עשה דוחה ל"ת ועשה. ונראה דלפי זה י"ל דאף הלאו לא ידחה, ולכך יש כאן ב'...
בענין אין עשה דוחה לא תעשה - בגדרו וטעמו - ב'
ד. דעת התוס' בפסחים
בקובץ הערות (ס"ט סק"ט) כתב לפרש בשם הגר"ח בדברי הריב"א, דסבירא ליה להריב"א דהא דעדל"ת אפילו במקום שאסור לקיים את העשה מסיבה צדדית אפ"ה דוחה את הלאו, ולפיכך הכא דוחה העשה את הלאו אע"פ שאין העשה דוחה את העשה, דמאי אולמיה האי עשה...
האם דבר מכוער הוא "רגלים לדבר"
במשפטי שאול (סימן ח) כתב שאשה שמודה שהיה דבר מכוער נאסרה לנטען, דאינה נאמנת לומר שלא נעשתה עבירה, דהוי כמיגו נגד חזקה או כנגד רגלים לדבר, וז"ל:
"אך כל זה אינו, שכיון שיש כאן עד המעיד על מעשי כיעור, אם כי אילו היו מכחישים אותו לא היתה נאסרת מכוח עדותו, כל כה"ג שהם...
אין עשה דוחה לא תעשה ועשה - בגדרו ובטעמו
הלכה פסוקה היא בכל הש"ס דיפה כוחו של עשה לדחות איסור דלא תעשה, וילפינן לה מכלאיים בציצית בפ"ק דיבמות (ד' ע"א). אמנם, בגמ' בב"מ (ל"ב ע"א), אמרינן דכשיהא עשה נגד לא תעשה ועשה אין העשה דוחה את הל"ת ועשה, וז"ל הגמ': "ת"ר מנין שאם אמר לו אביו היטמא, או שאמר...
טעם דעשה דוחה לא תעשה
א. איתא בגמ' ביבמות ז' ע"א וז"ל: הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת, לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה, מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה, ע"כ. נמצא דהא דעשה דוחה ל"ת אינו מסברא, דאדרבה מסברא היה הלאו צריך לדחות את העשה מחמת שהל"ת חמור מהעשה, אלא דילפינן לה מקרא דעשה דוחה...
"תנו רבנן הבכור נוטל פי שנים בזרוע ובלחיים ובקיבה, ובמוקדשין, ובשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן". וקשיא לגמ' "הזרוע והלחיים והקיבה היכי דמי אי דאתי לידי אבוהון, פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון, ראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק, הכא במכירי כהונה עסקינן, ודאשתחיט בחיי דאבוהון, וקסבר מתנות שלא...
גמ' קכ"ג ע"ב אי דאתי לידי אבוהון פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון הוי"ל ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק וכו'. ותמהו קמאי דאפי' ראוי לא הוי כיון דלא ממונא דאבוהון הוא כלל ול"ש ראוי אלא בממון הבא לידי אביהם אלא שלא הוחזק בו בחייו והוי"ל לאקשויי דאפי' ראוי לא הוי. ותי' ברבינו יונה דמיי' בהתנה בעה"ב...
מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון
הגרמה
בשאר טבעות
מתני' "השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה שחיטתו כשרה ר' יוסי בר' יהודה אומר מלא חוט על פני רובה" גמ' "רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוסי בר' יהודה, ואף ר' יוסי בר' יהודה לא אמר אלא בטבעת הגדולה הואיל ומקפת את כל הקנה, אבל בשאר...
בגמ'. אמר רב קרן כעין שגנב, כפל ודו"ה כשעת העמדה בדין ... ת"ש שמינה והכחישה תשלומי כפל ודו"ה כעין שגנב, התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא.
(ראשית, צריך להתבונן במילות הגמ' ב"התם נמי", הרי לכאו' ב' ענינים נפרדים הם - אנא פטימנא ומה לי קטלא, ולפי הגרש"ש שמובא להלן מיושב...
נשתברו קולמוסים רבים על פולמוס התכלת שהתחדש בדורנו. ר"ש מאוסטרופליא כתב שהתכלת נגנז לאחר חורבן הבית ועתיד להתחדש בשנת ת"ר. דבריו מכל מקום אינן מובנים שהרי לכאורה אף שנים רבות אחר החורבן עדיין היה מצוי התכלת, ואף לא הוצע שום זיהוי בשנת ת"ר. אולם דברים אלו הציתו את רצונם של שלמים וכן רבים לתור אחר...
בענין מה שקידש שלמה רצפת עזרה לדעת ר'' יהודה (זבחים נט.-ס.)
ננסה להעמיד נידון, ובתקוה שבל"נ נצליח להשיג בהירות בכל הפרטים. ומכיוון שלא כל הדברים מבוססים מספיק, יה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו.
בגמ' מובאת שיטת רב שמזבח שנפגם נפסלו כל הקרבנות, ומתקשה הגמ' שדין זה נסתר מדברי רב שמזבח פנימי שנעקר...
בדיני הספיקות לקולא וגדריהם
א} מצינו כמה סוגי ספיקות שדינם לקולא ויש לחדד הגדרים וההבדלים ביניהם א- ספק דאוריתא לקולא לדעת הרמב''ם ב- ספק ערלה בחו''ל שהוא לקולא גם להצד דאיסור ערלה בחו''ל הוא הלל''מ [קידושין ל''ח] ג- ספק ממזר שהוא מדאוריתא לקולא [ר''פ עשרה יוחסין בקידושין] ד- ספק דרבנן דלכו''ע...
דין משפטי הממון
במאמר הקודם נתבאר דסיבת הדין דבממון אין הולכין אחר הינו משום דבממון הדין נקבע ע"י דין המשפט הילכך כלל ליכא מקום לדון בתר המציאות דמקודם דכיון דאיכא דין לא להוציא מיד המוחזק שוב ליכא ספק בהנהגה ושוב לא נוהגים לכל דיני הנהגות התורה.
אמנם מצינו דאיכא כמה שיטות בדבר לבאר דיני משפטי...
בדין פטורא דכדי רשעתו במיתה ומלקות וביאור פשט הסוגיא מכות י''ג ב' והמסתעף בגדרי פטורא דכדי רשעתו
א} בסוגיא מכות י''ג ב' מבואר מחלוקת התנאים האם חיבי מיתות פוטר ממלקות מדן כדי רשעתו[כשם שחיוב ממון פוטר ממלקות מקרא הנ''ל] ומצינו בזה ג' שיטות לדעת ר' ישמעאל לעולם חיב מלקות בכל סוגי המיתה אינם...
בבא בתרא דף צב. מייתי הגמ' הא דפליגי רב ושמואל בקנה שור מחבירו ונמצא נגחן "רב אמר הרי זה מקח טעות בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא זבני. ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא, בממונא לא." ופירש התם הרשב"ם "באיסורא - כגון תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה והאחת מוכרת בשר נבילה דאמרינן בנמצא הלך אחר...
הגמ' שואלת למה המשנה לא כתבה האיש קונה ובחרה לדבר על הקנין מצד האשה (האשה נקנית) ומתרצת באיבעית אימא השני שאי תנא קונה הו"א אפי' בעל כורחה ולכן תנא האשה נקנית דמדעתה אין שלא מדעתה לא וצריך את דעתה להחיל הקידושין
והנה בביאור ההו"א של הגמ' שמהני קידושין בע"כ של האשה ישנם שני גישות בראשונים א)...
בפירוש הרשב"ם בשכוני גוואי
ב"ב כ"ט: ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה אנא בשכוני גוואי הואי אתא לקמיה דר"נ אמר ליה זיל ברור אכילתך אמר ליה רבא הכי דינא הוא מע"ה וכו'.
ופ' רשב"ם "אנא בשכוני גוואי הואי, בחדרים הפנימיים היתה עיקר דירתי והייתי עובר דרך עליך ומשתמש עמך בבית החיצון...
![מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב']](/data/attachments/18/18192-810c19716b813ea8ef7eb0342c7eebbc.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב']
מצינו בגמ' ג' מחלוקות בין רב ושמואל האם מחיבים בהאי גונא מצד מכה בפטיש או מצד בונה וז''ל הגמ' ''מסתת משום מאי מיחייב רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש העושה נקב בלול של תרנגולים רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש עייל שופתא בקופינא...
מתפרסם לע"נ הבה"ח יששכר דב ז"ל בן יבדלחט"א ר'שלמה, ולישועת אברהם ישעיהו בן שושנה בקרוב ממש.
א. ב"מ דף י,ב תניא "אם המצא תמצא בידו, אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין ת"ל המצא תמצא מכל מקום", וזהו לעניין גניבה דחצרו כידו, עוד איתא שם לעניין גט "תניא ידה, אין לי אלא ידה גגה חצרה קרפיפה מנין ת"ל...
בענינא דכפירת קרקע וכפירת שעבוד קרקעות
קושית הראשונים בדינא דר' יוחנן ובכל מלוה ע''פ
הנה מבואר בגמ' שבועות ל''ז דינא דר' יוחנן ''רבי יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור אמר רב פפא מאי טעמיה דרבי יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא שטרא נמי...
ביסוד החילוק בין מוחזק בקרקע למטלטלין ובדין קרקע בחזקת בעליה.
מתני' ב"ב כח. "חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות ובית הבדים ובית השלחין וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום", ומיירי במתני' בחזקה דראיה להעמיד זכותו בקרקע, ושוב אינו צריך שטר או ראיה ולא שייך לערער דבגזילה אתי לידה...
בדין אמירה בקידושין
הגמ' אומרת שיש דין אמירה בקידושין ודנה בגדריה בשתי אופנים מרכזיים: א) איכות האמירה שזה מורכב מארבעה חלקים 1) זמן האמירה והיינו לפי ר"י שיש דין של עסוקים באותו ענין שגם מהני וצריך שהעסוקים יהיה סמוך למעשה הקידושין ולכן אם דברו על עסקי קידושיה ואז עברו לנושא אחר ואז הוא עשה את...
ה. הנה בקידושין (ה,ב) מסקינן 'נתן הוא ואמר הוא פשיטא דהוי קידושין, נתנה היא ואמרה היא לא הוי קידושין נתן הוא ואמרה היא ספיקא הוא וחיישינן מדרבנן', ויש לעיין בדין זה מהו החסרון באמירת האשה על אף נתינת הבעל, וברש"י שם פירש דאמרה היא דמי לתקח אשה לאיש ובקרא כתיב 'כי יקח איש אשה', ואכתי יש לעיין מה...
א. ב"ק דף סח ע"ב אמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו, וכתבו בתוס' (שם ע,א ד"ה אמטלטלין) דלדידן דקי"ל כר' יוחנן דאין בעל הממון יכול להקדיש לפי שאינו ברשותו ה"נ אינו יכול למכור לפי שאי"ז ברשותו, וכן דעת הרא"ש (שם פ"ז סימן ד') ובאמת כן...
![בדיני פטורא דהקדש והפקר בחלה ומעשר [ריש חלה]](/data/attachments/16/16909-805db873d45f5497e10fe076fdaed851.jpg?hash=076U4idiR-)
א] הנה לגבי הפקר עיקרי הדינים הם שההפקר פוטר בתרו''מ כל שהיה ברשות הפקר בין שליש למירוח, דהינו שאם זכה בו קודם מירוח ואז מירחו אינו חיב במעשרות אע''פ שבזמן המירוח היה ברשות הקדש, דין הפטור במעשרות מבואר במעשרות פ''א מ''א[ובפיאה פ''א משנה ו', ובריש תרומות בפ''א מש''ה], ובירושלמי במעשרות שם מבואר...
בגדרי חזקת הגוף ותרתי לרעותא (כתובות דף ט' ע"א)
הגמ' אומרת שבעל שבא לבי"ד ואומר שבא על אשתו בביאה ראשונה ונמצא שהיא כבר בעולה הדין הוא שהיא נאסרת עליו ומקשה הגמ' ואמאי ס"ס הוא ספק אם הביאה הייתה תחתיו או לא תחתיו ואת"ל תחתיו ספק אם זה היה ביאה ברצון או ביאה באונס (שהרי רק ביאה ברצון אוסרת)...
הגמ' אומרת אמר רב הונא חופה קונה מק"ו בעצם דין חופה יש להקדים שהנה יש במערכת האישות ישנם שני שלבים הקידושין והנישואין שהם שני שלבים שונים עם נפק"מ ביניהם כפי שיבואר ועל חופה ישנו נידון אם הוא הינו יכול ליצור כל אחד מהשלבים הללו והנה זה פשוט לכו"ע שחופה עושה נישואים ופה בסוגיא רב הונא יצא לדון...
א. בבא מציעא דף י,א ''אמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא, ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום[1]'', ופרש''י 'קונות לו אם יש סביבותיו דבר הפקר אין אחר רשאי לתופסו', ומזה יש שדקדקו בדעתו דקנין זה שייך רק בקונה מן ההפקר אבל במקח ומתנה לא מהני קנין זה דד''א[2], מאידך הרשב''א כתב דקנין זה מהני גם במקח...
ב"ה
זה נהנה וזה לא חסר
ביאור הפטור בזנול"ח, והמחייב כשחסר
שיטת הפנ"י – החסרון כמסיר טענת "כופין על מדת סדום"
ביאור הקה"י
ביאורו של הגר"ח
מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר
שחרוריתא דאשייתא
היתר הנאה לכתחילה בזנוזל"ח
הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת
סיכום
בגמ' כ. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך...
אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר (יומא כו.).
ולכא' ק"ק מבראשית (מו, כח) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה וכ' רש"י, "מדרש אגדה להורות לפניו - לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" ע"כ. והכא משמע שמיהודה יצא הוראה? וי"ל (ביהודה) שכלפי הוראות שלפני מ"ת...
מכה בהמה ישלמנה, שם למדנו דזכות האדם בקיום ממונו תגזור זכות תביעת מניעת זכותו, דז"ו דאף בלא חי' התורה דנתבע האדם בתשלומי נזקו, לא היינו מתכחשים לזכות האדם שממונו יתקיים לו, וזכותו תתקיים אך אי ימנע האחר למונעה - דזה מה שפעל בקנינו או מה דפעלה לו פרשת הירושה וכ"כ כיו"ב, אלא כיוון דאין אדם אמון על...
![שיעור פגימת הסכין [בקדשים]. להערות וביקורת](/data/attachments/14/14257-8823e8564e4c0937ee9788a296b4d0b3.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
הנה גבי שחיטת חולין לפעמים ראוי וצריך לפסול כל שחיטה שיש בה נידון, ולהעביר אותה לכשרויות נמוכות יותר או לנכרים או לאשפה, משום עשו משמרת למשמרתי, וכבר אמרו במערבא בדקי לה בשימשא וכו'. אך בשחיטת קדשים אי אפשר להחמיר, חדא, משום פסידא דקדשים, ועוד, משום שלפעמים זה יביא לביטול מצוות הקרבן, כגון בקרבן...
הרי"ף בראש השנה דף ז: הביא רק את דברי ר' זירא שצריך שיתכוון השומע והמשמיע, והשמיט את שיטת רבא, וז"ל:
משמע שפוסק כר' זירא – שמצוות צריכות כוונה.
וכך הבין בעל המאור, והוא חולק על הרי"ף – וסובר שהלכה כרבא שמצוות לא צריכות כוונה, וזה לשונו (בד"ה לפום):
היינו שהיה צד לומר שר' זירא לא פליג על...
איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כח. – כט. וזה לשון הגמרא:
תורף הסוגיא הוא כך:
הגמרא מביאה את דעת אבוה דשמואל שאם כפו על אדם לאכול מצה – יצא ידי חובתו.
משמע שאפילו שלא נתכוון לצאת ידי חובתו – יצא, וכמו שמבאר רש"י שם – וז"ל:
ומזה מסיק רבא, שאם אדם תקע בשופר בראש השנה כדי לשיר – ולא כדי לצאת ידי...
אגדות הש"ס, בעניין 'מחלוקת' חזקיהו ורבשקה
הגמ' בברכות י. מביאה את המעשה בו נשא חזקיהו את חפצי-בה[1] בת ישעיה הנביא, וכמו שכבר ידע ברוח קודשו יצאו הם רשעים, וראה שם את המעשה שהוביל לנישואים אלו ובכלל...
בהמשך מתארת הגמ' (ע"פ הגהות הב"ח שם) את השתלשלות העניינים וז"ל "לסוף יהב ליה ברתיה, נפק...
ב"ה
גדרי קרן תלושה ומחוברת
תחלה יש להבין מהו המושג של קרן תלושה ומהו זה של קרן מחוברת. לכאורה כ"ע מנותקת הקרן מן הבהמה אי נקראת קרן תלושה, ואם הקרן התלושה מחוברת בצורה מוחלטת לבהמה – מה מגדיר אותה קרן תלושה? אז ההבנה הפשוטה בזה, היא שהיות וזו לא קרן שמחוברת אליה בטבע, ממילא חשיבא קרן תלושה. אך...
![סוגית ''שתי כסף''[פרק שבועת הדינים]](/data/attachments/10/10731-15d52a43d2e616395f901d7e4b7653a1.jpg?hash=076U4idiR-)
בסוגיא דב' כסף
ביאור עיקר דינא דב' כסף וביאור פלוג' רב ושמואל\ בדין ב' כסף בע''א והמסתעף בעיקר גדרי חיוב השבועה\ בדיני שאר שבועות והמתבאר בעיקר דינא דב' כסף
א.ביסוד דינא דב' כסף וביאור בפלוג' רב ושמואל
הנה במתני' דינא דשבועת הדינים ב' כסף ונחלקו רב ושמואל בזה דלרב הכפירה צריכה להיות ב' כסף...
רשימות בעניני קנין בדבר שלא בא לעולם [נכתב לפו''ר שלב''ע כה''צ]
פלוג' ר''מ ורבנן היא במקנה דשלב''ל באופן שהדבר הנקנה אינו בעולם או באופן שהקונה אינו בעולם[ותרויהו אתניהו בלאחר שאתגיר הוא לדבר שלא בעולם כי האי אינו בר קנין קידושין, ולאחר שתתגירי הדבר אינו בעולם דבאשה אין תפיסת קידושין, ויש...
בסוגיא דקדשים קלים ממון בעלים [בבא קמא י''ב ע''ב]
פלוג' ריה''ג ורבנן בדין קק''ל ומבאר דאין כאן פלוג' בגוף הבעלות אלא בזכויות הממון
מבואר בסוגין פלוג' ר''י ורבנן האם קדשים קלים יש בהם דין ממון בעלים אם לאו ונפק''מ לשבועת הפיקדון או לנזיקין[אם הוזקו] דאם ממון בעלים הם שפיר חשיב רעהו...
![קנין סיטומתא יסודו וגדרו [בקצרה]](/data/attachments/8/8896-47778a38074ece5339b72109c762d762.jpg?hash=L7Z0TkXJvr)
קנין סיטומתא
א. קיימא לן דהקונה דבר [1] מחבירו ועשה א' מדרכי הקניינים שדרך הסוחרים לקנות בהם כגון שהלוקח רושם על המקח או שעושים תקיעת כף כיון שמנהג לקנות על דרך זה קנה הלוקח קנין גמור, וד"ז הוא מדאמר רב פפא משמיה דרבא (בבא מציעא עד,א) האי סיטומתא קני [2] ופליגי רב חביבא ורבנן למאי הלכתא, לרב...
א) איתא במשנה - ארבעה אבות נזיקין וכ'ו לא ראי זה כראי זה וחזינן מינה דאזלינן בתר מעשה ההזק ולא בתר התוצאה דהיא הפשטות
והוא מוכרח משום דאי ניזיל בתר התוצאה מהו דמחלקינן לא ראי זה כראי זה ס''ס תוצאה אחת איכא להו[1]
וענין זה דאזלינן בתר המעשים ולא בתר התוצאות סברת חכמים הוא,
והוא פשוט דאין ללמוד...
בגדר מצוות מעקה
כתיב בקרא [דברים כב,ח] 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו' ובספרי ועשית זהו מצוות עשה ולא תשים זהו מצוות ל"ת. דהיינו נאמר בקרא מצוות עשה לעשות מעקה, וכן איכא לאו לקיים דבר אשר מביא דמים בביתו. והטעם לכ"ז הוא כי יפול הנפל היינו כדי שלא יפול...
מהותו ושמו
ירושלמי [כלאים פ"ח ה"ד] גרסי' 'אדני השדה חיה. ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי' ע"כ. ובפשוטו לגי' זו השם של החיה הוא ייסי ערקי והוא בן אדם החי בהרים וחיותו היא מחבל המחבר בינו לבין הקרקע דרך הטבור.
ובר"ש גרס א"ר בר נש דטור וכו' שאין לו שם. והביא שם...
אם מחשבת קדשים היא בפה או בלב
א. מחלוקת הראשונים בנידון
הנה תרומה סגי בה במחשבה גרידא ללא דיבור ואפילו ללא הפרשה, וכדמוכח בשבת קמ"ב א' ובחולין ז' א', וילפינן לה מדכתיב ונחשב לכם תרומתכם (עיין ביצה י"ג ב' רש"י ד"ה ובמחשבה). וכן הקדשת קדשים סגי להו במחשבה גרידא, וכדאמרינן בשבועות (כ"ו ב') מוצא...
בבעה"מ (כתובות ט' ע"א מדה"ר) כתב: בעידי קיום הקרובים לעדי השטר – השטר כשר, לפי שפסול הקרובים הוא מדין "עדות שאי אתה יכול להזימה". שהרי הקרובים לא יזימו קרוביהם, וכן הדיינים לא יקבלו עדות הזמה על קרוביהם, והכא לא שייך לפי שאין הזמה בשטר. וז"ל: "ועוד אין הזמה לעולם לשלם ממון אלא בעדות על פה"...
א. קיימא לן דכל המטלטלין נקנין במשיכה, ובפשוטו גדר הקנין הוא הכנסה לרשות דמשיכת החפץ הנקנה ממקום למקום הוי כהוצאה מרשות המקנה והכנסה לרשות הקונה, וכ״מ בד' הרמ״ה פרק המוכר את הספינה (אות כו) וז״ל ״דמשיכה כי קניא לאו מחמת דעקרה לה מדוכתה בלחוד הוא דקניא, אלא משום דעקרה מדוכתה ואוקמה בדוכתא דאית...
שור שחוט לפניך / טז.
תוכן:
הצגת הסוגיא
הסבר רש"י בתירוץ הגמ'
הסבר התוס'
הסבר בעל המאור
הבנת הרמב"ן
שיטת הרמב"ם בפיהמ"ש
ביאור הגמ' ע"פ הרמב"ם
הצגת הסוגיא
במתני' (טו:) "האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני, והוא אומר לא כי, אלא אלמנה נשאתיך, אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע -...
בעלת התנאי
תוכן :
פתיחה ביאור ההו"א בתוס' – הסבר הגרי"ז
שיטת הגרי"ז בקושיית התוס' והקשיים בה
ביאור אחר בקושיית התוס'
הסבר התוס' בדין צרת בעלת התנאי ביאור היסוד בתירוץ התוס' – איסור כלפי הייבום
הסבר הרמב"ן והרשב"א בדין צרת בעלת התנאי ביטוי דרכם של הרשב"א והרמב"ן בספקם לגבי חליצה
שורש מחלוקת...
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב
תוכן :
פתיחה ביאור נוסף בשורש המחלוקת
נפקא מינה א' בין ביאורי הסוגיה - מחלוקת המפרשים באומדנא דמוכח
הבנת גילוי הדעת במעשה שבגמ' נפקא מינה נוספת בין הדרכים האמורות - מחלוקת התוס' והרשב"א
ביאור בדברי רש"י לאור האמור (פה עד למטה צריך להיות ריק – לא יודע איך עושים את...
בס"ד
בביאור שמות המזיקים ויסוד חיוב נזיקין
ענף א'
א'
שנינן במתני' ריש ב"ק, ארבעה אבות נזיקים השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בו רוח חיים ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק הצד השוה...
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק ב'
אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן
התוספות (זבחים דף טז עמוד ב ד"ה הגה"ה) כתבו להסתפק לדון אם איסור ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא או מדררבנן[1].
והנה רש"י בסנהדרין (דף קא עמוד ב ד"ה גמירי) כתב "גמירי דאין ישיבה – הלכה למשה מסיני ולא מקרא", והובא בכסף משנה (הלכות...
חזקת ג"ש להולכי אושא.
והילפותא משור המועד
אמר רב יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה שהיא ג"ש, משור המועד מה שור המועד כיון דנגח ג"נ נפק לי' מחזקת תם וקם לי' בחזקת מועד ה"נ כיון דאכלה תלת שנין נפק לה מרשות מוכר וקיימא לה ברשות לוקח, אי מה שור המועד עד נגיחה רביעית לא מחייב ה"נ עד...
א. במתני' ריש קידושין האשה נקנית בכסף שטר וביאה, והנה דבר פשוט הוא דאין קנין הבעל באשתו קנין ממון כקנית שדה ובית, וד״ז מוכרח מהא דילפינן לקמן מיניה (ד,ב) מהא דכתיב 'כי יקח' ולא כי תלקח דהיכא דיהבה איהי לדידיה דמים וקדשתו לא הוו קידושין, וכתב עלה רש״י דבאמת מסברא היה שייך שהיא תתן המעות כיון דכסף...
בעזהשי"ת
א.
כתיב בקרא פרשת משפטים [כ"א, ל"ג ל"ד] "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" ע"כ, ומהא ילפינן פרשת בור בכלל חיובי הנזיקין דנתחייב בהם האדם, והטעם דהוצרכנו לחיוב התורה פרטי על בור ולא סגי בשאר חיובי הנזיקין...
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק א'
כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ו): ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (שמואל ב' ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה', ע"כ.
הטעם לאיסור זה
ומצאנו כמה טעמים לאיסור זה:
א. רש"י ביומא (דף סט עמוד ב ד"ה אין, וכ"ה בדף...
ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם.
והנה בעולה מדברינו יש לברר:
א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל
ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב...
תורת חשיבות שייכת בכו''כ הלכות. אחשביה, היינו שבדין מדיני תורה תהיה חשיבות לדבר ותועיל חשיבותו לחיוב או לפטור או לחלות אחרת.
והנה יל''ע בדין אחשביה האם משפיע לדין אחר מדיני תורה ואם זהו בכל עניין או דווקא בדינים שנתפרש בהם האיסור. והנה בזה יש להעתיק הדינים שבהם דנו מחשיבות בדין אחד לדינים אחרים...
ננסה לכתוב בעזה"י כמה דברים שנראים סותרים בחי' הריטב"א מסכת יבמות, חלקים ראיתי או שמעתי מאחרים וחלקם חנני השי"ת.
א. ריטב"א ע"ט ב' בפשוטו מבואר וכ"כ באחרונים דס"ל דלמ"ד יש זיקה ערוה לאחר נפילה בעיא חליצה מדאו' בין קידושין בין נישואין לאחר נפילה וכן נעשה פצו"ד לאחר נפילה אליבא דר"ע.
ב' ריטב"א...
שומרת יבם שנפלו לה נכסים
א.
כתובות פ: מתני' שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב״ש וב״ה שמוכרה ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה ב"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וכו', וברש"י (ד"ה ב"ש אומרים) ביבמות פרק החולץ קא מפרש מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי שאין לו כח...
האשה שנפלו לה נכסים
כתובות עח. מתני' האשה שנפלו לה נכסים וכו'.
א.
המתבאר מתוך הסוגיא דאיכא כמה חילוקי דינים בכמה אופנים עם סברות רבות וצריך לבארם,
א' נפלו לה נכסים עד שלא נתארסה ונתארסה -דלכו"ע תמכור לכתחילה.[ולרש"י בכתיבת ידו בפי' ראשון - האמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור אפי' בדיעבד, והיה צד...
סתירות וקושיות בדין ברי וחזקה
א.
כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע.
והקשה בתורי"ד על תי' הגמ' דהא בב"ק (מו.) בהא דניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא...
איתא בגמרא (בבא בתרא דף ח ע"ב), וז"ל הגמרא:
היינו שמבואר בגמרא שמותר לאנשי העיר לקחת כסף שניתן לקופה ולתת אותו לתמחוי, וכן להיפך, וכן לשנות את שימוש הכסף לכל מה שירצו.
ור"ת שם מבאר, שלכל מה שירצו כולל גם דברי הרשות – כגון נר לבית הכנסת או שומרים לעיר. וז"ל ר"ת (בתוס' שם ד"ה ולשנותה):
ר"ת...
הטעם דמהני ברי וחזקה לכו"ע
א.
כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע.
והנה בשלמא כאן גבי ספק מתי נבעלה אם תחתיו או לאו תחתיו הוי חזקת בתולה אמנם גבי...
ברי גרוע ושמא טוב
א.
כתובות יב ע''ב אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה, והקשו התוס' (ד"ה רב) תימה דרב יהודה גופיה אית ליה בריש הפרה (ב''ק...
א.
כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה.
הנה סברת ר"נ ור"י הוא דאמרי' אוקי ממונא בחזקת מריה, ומבואר דמה דלא ס"ל ברי עדיף היינו...
בדעת המ"ד דברי ושמא ברי עדיף
א.
כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה.
ובביאור שיטת רב הונא ורב יהודה דברי עדיף ידועים דברי הפנ"י...
התחלנו ביישוב דעת רבא דס"ל דאיכא טענת אונס מעיקר הדין בכל תנאים [ורק בגט גזרו משום צו"פ], והבאנו בזה כמה פירושים. והארכנו בדעת החמד"ש שדן מצד דאונס לאו כמאן דעביד.
אונס בגיטין - תולה בדעת אחרים
א.
וברא"ה כאן נראה פי' אחר באונס דתנאים בטעם דאפשר לטעון טענת אונס ולא נתקיים המעשה, דהנה כתב הרא"ה...
אונס ביום אחרון
א.
נחלקו האחרונים מה דין אונס ביום אחרון, כגון אם התנה על דבר מסויים אם לא יעשנו עד יום פלוני, וכל הזמן היה יכול לעשותו ורק דחהו לאח"כ וביום האחרון נאנס מלעשותו, אי נימא דיכול לטעון דאנוס היה או דאמרי' ליה דהו"ל לעשותו קודם.
הנה שי' האגודה (הובא בב"י חו"מ סי' ר"ז) דאונס ביום...
משנה קידושין דף ב. האשה נקנית בשלושה דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה וכו'
והנה בראשית המסכת קודם שניגשים לבאר את עצם ענייני המסכת חובה לבאר מהו מהות הקנין באשה מהו ומה תוכנו ואיזה דברים נובעים מכוחו
הנה ברמב"ם פרק א' מהלכות אישות הלכה א' כתב וז"ל: קודם מתן תורה היה אדם...
בגמ׳ שבועות מג. "אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל כו', אמר אביי לא שנו אלא דא"ל בית סתם אבל אמר ליה בית זה מלא ידיעא טענתיה, א"ל רבא אי הכי אדתני סיפא זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב ליפלוג וליתני בדידה בד"א בבית מלא אבל בית זה מלא חייב, אלא אמר רבא לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר...
ספק ספיקא מדין רוב?
המחלוקת בין הרשב"א לרמב"ם (לדעת הפני יהושע)
הפני יהושע לומד, בדעת הרשב"א, שספק ספיקא הוא מדין רוב. כלומר, רוב האפשרויות מובילות להיתר. אם כך, עולה השאלה: מה ההבדל אם זה ספק ספיקא מ"שם אחד" או מ"שני ספקות"? וכן, אם אחד מהספקות אינו שקול (למשל, 75% להיתר ו-25% לאיסור), הרי יש...
הצעת הסוגיא
בב"ב דף כג.
מתני', ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו, נמצא בין שני שובוכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו, מחצה על מחצה שניהם יחלוקו.
ובגמ' אמר רבי חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב, ואע''ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא...
רובא וחזקה מי עדיף
תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו...
הנה מצינו ב' סוגי רוב, רובא דאיתא קמן ורובא דליתא קמן, ויש לברר, מה יותר חשוב וחזק, ונביא אי''ה המקורות לכאן ולכאן, וננסה לבארם בס''ד.
מקורות שרובא דאיתא קמן יותר חשוב
א.
בשמעתא דרוב במס' חולין דף יא. תחילת הסוגיא היא, מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא, ואמרי' שם דאמנם שמענו מקרא דאחרי רבים...
יסודותיהם של משפטי הממון - סדרת מאמרים
הפרשה המפורסמת ביותר ברחבי הש"ס היא כל עניני וגדרי ההנהגות בספק ממון, היינו האופן שבו אנו נוהגים כאשר עומד לנגד עינינו ממון שאין אנו יודעים למי הוא שייך, הן משום טענותיהם, הן מצד המציאות, הן מצד עדויות סותרות, והן מצד שאין לנו שום ידיעה בענין, כולם כלולים...
א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו:
ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס
פתיחה הסוגיות...
בסוגייא גיררה חולדה, ובסברת אין לדבר סוף בדברי המהרש"א
פסחים ט. משנה אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף: ובגמרא מדיק' טעמא דלא חזינא דשקל הא חזינא דשקל חיישינן ובעי בדיקה ואמאי נימא אכלתיה וכו'.
והעיר המהרש"א שם (ד"ה גמ' טעמא דלא חזינא)...
קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו...
בדין דקא פסקת לחיותי
א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן...
א. נחלקו בש"ס בדוכתי טובא אם איסור חל על איסור, או דילמא מאחר והדבר כבר אסור- אין האיסור השני חל עליו, יען מהות איסור היא לאסור את המותר ולא את האסור כבר. מפוזרת הסוגיא בפסחים לו, קידושין עז, יבמות לג ,חולין קא ועוד.
למעשה קיי"ל שאין איסור חל על איסור כ"א באחד משלושה אופנים: או באיסור מוסיף או...
ביסוד הדין דל"א מיגו להוציא, ועיקר מעלת המיגו אי מטעם כח הטענה או מטעם נאמנות
במתני' ב"מ [ב' א'] אמרינן ז"א כולה שלי וז"א חציה שלי האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים והאומר חציה שלי ישבע שאין לו בה פחות מרביע, זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע, ע"כ, ובתוס' שם [תוד"ה וזה נוטל רביע]...
ב"ה
הקניין בקידושין
כתב הרמב"ם בריש הל' אישות: "קודם מתן תורה הי' אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהי' לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואח"כ תהי' לו לאשה שנאמר כי יקח איש אשה ובא אלי'"...
בעניין האם האשה קנויה לבעלה ככל חפציו ונעשה עליה בעלים, וא"כ מהו קנין זה.
מצינו בכמה ראשונים שכתבו להדיא דאין האשה ממונו של בעל (הרמב"ן, הר"ן ועו"ר קידושין ט). והרשב"א (ו: ד"ה אילימא) כ' שאין בקידושין משום ריבית משום דגופא ממש לא קני ליה, ומכל זה היה משמע שאין קנין לבעל באשתו.
אלא שאי אפשר...
איתא בקידושין דף י"ד ע"ב:
היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף.
ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר...
יש לעיין בדברי רש"י בבבא קמא דף ס' ע"ב, שכתב שאין פיקוח נפש דוחה איסור להזיק [עיין באורך בשו"ת בנין ציון סי' קסז והלאה דפסק כן להלכה] ולכאורה הדברים תמוהים, דהא קיי"ל בכל מקום דפיקוח נפש דוחה את כל מצוות התורה, לבד משלוש החמורות, ומהיכי תיתי שאיסור ממוני גרידא לא ידחה ומה גם דכבר מצינו שהתירה...
בעקבות האשכול הזה, התעוררתי לסדר הדברים יחד בס''ד.
רוב - אחוזים או לא אחוזים?
הנה יש להסתפק בגדר האי דינא שאמרה תורה הלך אחר הרוב, אם הוא משום דכן מסתבר או דבאמת אין בזה שום סברא ומ''מ אמרה תורה הלך אחר הרוב, ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה...