תוקפו של גורל:
בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז' לג' בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו ופירש"י בחיק יוטל הגורל בינו לבין עצמו אדם מטיל גורל ומה' כל משפטו לבחור כלא אחד ואחד חלקו ועיי"ש עוד במלבי"ם.
בשו"ת חוות יאיר סימן סא כתב וז"ל בחבורת לומדים הטילו גורל על כוס כסף גדול מוזהב ונתן כל אחד א' ר"ט וזה מעשה הגורל מביאים שני כלים ומטילים י"ב פתקים כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת ומטילים לקלפי שניה ג"כ י"ב פתקים על אחד מהם כתוב מז"ט וי"א ישארו חלקים ותינוק או תינוקת לוקחת א' מכלי זה וא' מכלי זה ועם מי שיצא מז"ט זכה בכוס. והנה אירע בגורל הנ"ל שיצא מז"ט בהעלאה שניה והיה פלא בעיני הרואים שעלה פתק המז"ט מהר. ואחד מהם בדק וראה כי היו רק פתקים חלקים יוד והיה ראוי להיות י"א ועל שנים היה כתוב מז"ט וביקש זה שזכה בו לומר אחר שאיך שנעשו שני טעויות אלו בזדון או בשגגה או דרך היתול ושחוק אין בו שום גרעון או יפוי כח לאחד יותר מלחבריו ואם מזלו גרם לו ה"ה אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה. ואמרתי בפשיטות שבטלה הגורל דקי"ל כרב דאמר בטלה המחלוקת בבא להם אח ממה"י בפרק בית כור דף ק"ו ע"ב והוא בטור ח"מ ובש"ע סי' קע"ה. ע"כ תורף דבריו.
ולכאו' לדון בדבריו מה הדמיון לדין האחים שחלקו דהתם היה חיסרון מהותי בגורל בכך שהיה אחד מהם חסר ולא השתתף בגורל וא"כ כשבא לאחר מכן חייבים להטיל גורל מחדש אולם בנידון דידן כל השותפים היו כתובים וא"כ מה הגריעותא בזה שיש שני פתקי מזל"ט ועוד צריך להבין דנכון שיש שני פתקי מזל"ט בגורל יש יותר סיכויים לשמות הראשונים מאשר אם היה פתק אחד מ"מ קודם ההגרלה יש לכולם סיכויים שווים לעלות ראשונה בגורל.
ולפני שנבוא לדון בזה צריך לומר לכאו' שכל הספק שאיירי כאן הוא רק אם הרימו פתק אחד עם שם מסויים ובפתק השני או השלישי הרימו פתק לבן אבל אם הרימו את הלבן בתחילה לכאו' כאן אין נידון כלל , דמהשתא התחיל הגורל ואין בזה ספק כלל.
ונראה שאכן ניתן לומר שכשיש שני פתקי זכיה אין לכולם סיכויים שווים לעלות ראשונה בגורל דמ"מ לאחד מהם שאינו ידוע בשלב זה לא היו שום סיכויים והרי כאילו לא השתתף, דהיות ויש רק זכיה אחת ממילא מכיוון שיש שני כרטיסי מזל"ט נמצא שלשם הי"ב לא קיים שום סיכוי לזכות שהלא ודאי בכל אופן יזכה בגורל המזל"ט אחד מהשמות לפניו והרי הוא כאח שבא ממדינת הים שלא השתתף בגורל.
ועכשיו נבוא לדון לראייתו של בעל החוות יאיר איתא במסכת בבא בתרא קו: ונפסק בשו"ע חו"מ סימן קעה ס"ג שני אחין שחלקו, ובא להן אח ממדינת הים - רב אמר בטלה מחלוקת, ושמואל אמר מקמצין. שיטת רב אם הגיע אח שלא היה בגורל בטל הגורל וחולקים מחדש את הנכסים מתחילה לשלשה חלקים. ושמואל אמר, מקמצין כל אחד שליש מחלקו, ונותנים לאח השלישי (לרשב"ם) ונפסק להלכה שהגורל בטל ויש להטיל גורל מחדש . והקשו התוספות שם(ד"ה ושמואל), למה יגרע חלקו ליטול בלא גורל ולכן פרשו, אם יש להם שלש שדות, ולקחו כל אחד שדה, ואת השלישית חלקו, כשבא אחיהן, יפילו גורל על כל השדות, ויזכה במה שיעלה הגורל. ולענין זה לא בטלה המחלוקת, שאם תעלה בחלקו השדה השלישית, זכו הראשונים בחלקם כמו שהיה בתחילה. או אם עלתה לו שדה של אחד מהם, יחלקו את השניה, והשלישית תשאר מחצה לזה ומחצה לזה כבתחילה.
ומתו"ס זה כתב החו"י להוכיח עוד שאם שכחו לכתוב פתק א' של שמות האנשים, ועלה אחד בגורל, והוא רוצה לקיים הגורל ולהתפשר עם זה שלא נכתב, גם כן בטל הגורל, שהרי מבואר מתוס' שאליבא דרב אם שני האחין חלקו שלש שדות, והאח השלישי שבא עכשיו נפל חלקו בהשדה שחלקוה לשנים, מ"מ יכולים האחים הראשונים לבטל הגורל, חזינן מזה דאף שאין להם שום טעם לבטל החלוקה שע"י גורל, מ"מ אם בטל מקצתו בטל כולו, כ"ש כאן שנעשה טעות בעצם הגורל, אם בטל מקצתו בטל כולו, ועיין עוד בשדי חמד שכתב הכי וכסברת המג"א או"ח סימן קלב סק"ב בדין גורל בקדיש וכן פסק בספר ושב הכהן סימן עג. וכתב עוד יותר מזה, שאם התברר אח"כ שאיש אחד הי' כתוב שמו פעמים, והוא לא יצא, יכול לבטל הגורל בין הוא בין האחרים, כיון שהי' טעות בגורל, והובא בפתחי תשובה (חו"מ סי' קע"ה ס"ק א') עיין שם.
ועיין ברמב"ן שהביא דעת הר"י מיגאש, דכל הסוגיא עוסקת כשהאח השלישי אינו מערער אחריהם, ומסכים ליטול מה שיתנו לו, ובהא אמרינן שחלוקתם קיימת, ואין אחד מהם יכול לבטלה. אך ודאי שהאח השלישי יכול לערער על חלוקתן.
מיהו עיין בשו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א אות ז' דס"ל דדוקא בגורל שנעשה ע"פ הדין כגון פייס שבעזרה בטל מחמת טעות.
אחר כל הדברים האלה נראה דמהאחין שחלקו ובעובדא דהחוות יאיר שם יש מקום לדיון אם בטל הגורל או לא משום דשם כל אחד יש לו תפיסה ושייכות דבהאחין שחלקו המקרה שנפלה ירושה ביניהם ורוצים לחלוק אותה כך שלכל אחד יש לו בזה תפיסה רק שהגורל יגלה כמה יהיה לכל אחד , כך גם בעובדא דהחוות יאיר כל אחד מהמשתתפים הניחו כסף ביניהם בשביל לזכות בכוס היקרה ממילא לכל א' ואחד יש לו זכות ממשית בהגרלה והתרעומת שלהם מוצדקת מדין מקח טעות דכל קמא ששילמו עליו כסף חשיב כמקח וממכר וכשלא עושים כדין את הגורל ניתן האפשרות לכ"א ואחד למחות ולערער כי כספו הוא. משא"כ בהגרלה בין אנשים שלא הטילו ביניהם כסף אלא אחד רוצה לתת מענק ומתנה ומגריל בניהם בזה לכאו' ליכא לנידון כלל דגם שבטל ההגרלה אין לכא' שום טענה ותרעומת קמיה נותן המתנה דהוא ברוחו יכול להחליט למי ליתנה ואיך לקיים את החלוקה.
אמנם גם בדבר זה החילוק קצת קשה דסו"ס גם מי שנותן מתנה על דעת להגריל בין האנשים כוונתו שיהיה גורל כדין בלי עיקולי ופשורי והרי הכסף ברשותו, או דלמא שאדם שנותן ע"ד מתנה ורוצה לערוך גורל אין הוא מתכוון לעשות גורל כמו נחלת א"י וכדו' אלא רק בשביל נתינת המתנה והבירור נעשה ע"פ הגרלה וצ"ע.
ברם צריך לומר דהשכל הישר אומר (דהגם דבתורת הסטטיסטיקה זה לא נכון כי אין סיבה אמיתית) דהיות שהפתק הלבן לא מוסיף ולא גורע דאינו בר זכות כלל כך גם כשהרימו אותו בהרמה שניה וכן הלאה הוא לא מוריד מאחרים את זכותם לזכות בגורל וכשיש תשעה כרטיסים עם שמות ועוד כרטיס אחד לבן אין לומר דלכל אדם יש פחות זכות לזכות בגורל מאשר אם לא היה פתק לבן, וראוי להוסיף כאן שגם הסטטיסטיקה משמיא קא זכו ליה ובגורל שהוכנס דף בטעות גם הוא משמיא ואין מקום לגורל בטעות כלל ומה שמצינו בכל המקורות הנ"ל שהטעות היוותה זכות יותר לאחד מאשר לאחרים או ההיפך אבל בנידון דידן פתק לבן לא מוסיף כלום והוי כנוצה בין פתקיהם ודו"ק.
המורם מכל האמור : מקום שערכו הגרלה ביניהם ע"ד מתנה ונמצא פתק לבן בין פתקיהם לא חשיב כגורל בטעות
בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז' לג' בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו ופירש"י בחיק יוטל הגורל בינו לבין עצמו אדם מטיל גורל ומה' כל משפטו לבחור כלא אחד ואחד חלקו ועיי"ש עוד במלבי"ם.
בשו"ת חוות יאיר סימן סא כתב וז"ל בחבורת לומדים הטילו גורל על כוס כסף גדול מוזהב ונתן כל אחד א' ר"ט וזה מעשה הגורל מביאים שני כלים ומטילים י"ב פתקים כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת ומטילים לקלפי שניה ג"כ י"ב פתקים על אחד מהם כתוב מז"ט וי"א ישארו חלקים ותינוק או תינוקת לוקחת א' מכלי זה וא' מכלי זה ועם מי שיצא מז"ט זכה בכוס. והנה אירע בגורל הנ"ל שיצא מז"ט בהעלאה שניה והיה פלא בעיני הרואים שעלה פתק המז"ט מהר. ואחד מהם בדק וראה כי היו רק פתקים חלקים יוד והיה ראוי להיות י"א ועל שנים היה כתוב מז"ט וביקש זה שזכה בו לומר אחר שאיך שנעשו שני טעויות אלו בזדון או בשגגה או דרך היתול ושחוק אין בו שום גרעון או יפוי כח לאחד יותר מלחבריו ואם מזלו גרם לו ה"ה אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה. ואמרתי בפשיטות שבטלה הגורל דקי"ל כרב דאמר בטלה המחלוקת בבא להם אח ממה"י בפרק בית כור דף ק"ו ע"ב והוא בטור ח"מ ובש"ע סי' קע"ה. ע"כ תורף דבריו.
ולכאו' לדון בדבריו מה הדמיון לדין האחים שחלקו דהתם היה חיסרון מהותי בגורל בכך שהיה אחד מהם חסר ולא השתתף בגורל וא"כ כשבא לאחר מכן חייבים להטיל גורל מחדש אולם בנידון דידן כל השותפים היו כתובים וא"כ מה הגריעותא בזה שיש שני פתקי מזל"ט ועוד צריך להבין דנכון שיש שני פתקי מזל"ט בגורל יש יותר סיכויים לשמות הראשונים מאשר אם היה פתק אחד מ"מ קודם ההגרלה יש לכולם סיכויים שווים לעלות ראשונה בגורל.
ולפני שנבוא לדון בזה צריך לומר לכאו' שכל הספק שאיירי כאן הוא רק אם הרימו פתק אחד עם שם מסויים ובפתק השני או השלישי הרימו פתק לבן אבל אם הרימו את הלבן בתחילה לכאו' כאן אין נידון כלל , דמהשתא התחיל הגורל ואין בזה ספק כלל.
ונראה שאכן ניתן לומר שכשיש שני פתקי זכיה אין לכולם סיכויים שווים לעלות ראשונה בגורל דמ"מ לאחד מהם שאינו ידוע בשלב זה לא היו שום סיכויים והרי כאילו לא השתתף, דהיות ויש רק זכיה אחת ממילא מכיוון שיש שני כרטיסי מזל"ט נמצא שלשם הי"ב לא קיים שום סיכוי לזכות שהלא ודאי בכל אופן יזכה בגורל המזל"ט אחד מהשמות לפניו והרי הוא כאח שבא ממדינת הים שלא השתתף בגורל.
ועכשיו נבוא לדון לראייתו של בעל החוות יאיר איתא במסכת בבא בתרא קו: ונפסק בשו"ע חו"מ סימן קעה ס"ג שני אחין שחלקו, ובא להן אח ממדינת הים - רב אמר בטלה מחלוקת, ושמואל אמר מקמצין. שיטת רב אם הגיע אח שלא היה בגורל בטל הגורל וחולקים מחדש את הנכסים מתחילה לשלשה חלקים. ושמואל אמר, מקמצין כל אחד שליש מחלקו, ונותנים לאח השלישי (לרשב"ם) ונפסק להלכה שהגורל בטל ויש להטיל גורל מחדש . והקשו התוספות שם(ד"ה ושמואל), למה יגרע חלקו ליטול בלא גורל ולכן פרשו, אם יש להם שלש שדות, ולקחו כל אחד שדה, ואת השלישית חלקו, כשבא אחיהן, יפילו גורל על כל השדות, ויזכה במה שיעלה הגורל. ולענין זה לא בטלה המחלוקת, שאם תעלה בחלקו השדה השלישית, זכו הראשונים בחלקם כמו שהיה בתחילה. או אם עלתה לו שדה של אחד מהם, יחלקו את השניה, והשלישית תשאר מחצה לזה ומחצה לזה כבתחילה.
ומתו"ס זה כתב החו"י להוכיח עוד שאם שכחו לכתוב פתק א' של שמות האנשים, ועלה אחד בגורל, והוא רוצה לקיים הגורל ולהתפשר עם זה שלא נכתב, גם כן בטל הגורל, שהרי מבואר מתוס' שאליבא דרב אם שני האחין חלקו שלש שדות, והאח השלישי שבא עכשיו נפל חלקו בהשדה שחלקוה לשנים, מ"מ יכולים האחים הראשונים לבטל הגורל, חזינן מזה דאף שאין להם שום טעם לבטל החלוקה שע"י גורל, מ"מ אם בטל מקצתו בטל כולו, כ"ש כאן שנעשה טעות בעצם הגורל, אם בטל מקצתו בטל כולו, ועיין עוד בשדי חמד שכתב הכי וכסברת המג"א או"ח סימן קלב סק"ב בדין גורל בקדיש וכן פסק בספר ושב הכהן סימן עג. וכתב עוד יותר מזה, שאם התברר אח"כ שאיש אחד הי' כתוב שמו פעמים, והוא לא יצא, יכול לבטל הגורל בין הוא בין האחרים, כיון שהי' טעות בגורל, והובא בפתחי תשובה (חו"מ סי' קע"ה ס"ק א') עיין שם.
ועיין ברמב"ן שהביא דעת הר"י מיגאש, דכל הסוגיא עוסקת כשהאח השלישי אינו מערער אחריהם, ומסכים ליטול מה שיתנו לו, ובהא אמרינן שחלוקתם קיימת, ואין אחד מהם יכול לבטלה. אך ודאי שהאח השלישי יכול לערער על חלוקתן.
מיהו עיין בשו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א אות ז' דס"ל דדוקא בגורל שנעשה ע"פ הדין כגון פייס שבעזרה בטל מחמת טעות.
אחר כל הדברים האלה נראה דמהאחין שחלקו ובעובדא דהחוות יאיר שם יש מקום לדיון אם בטל הגורל או לא משום דשם כל אחד יש לו תפיסה ושייכות דבהאחין שחלקו המקרה שנפלה ירושה ביניהם ורוצים לחלוק אותה כך שלכל אחד יש לו בזה תפיסה רק שהגורל יגלה כמה יהיה לכל אחד , כך גם בעובדא דהחוות יאיר כל אחד מהמשתתפים הניחו כסף ביניהם בשביל לזכות בכוס היקרה ממילא לכל א' ואחד יש לו זכות ממשית בהגרלה והתרעומת שלהם מוצדקת מדין מקח טעות דכל קמא ששילמו עליו כסף חשיב כמקח וממכר וכשלא עושים כדין את הגורל ניתן האפשרות לכ"א ואחד למחות ולערער כי כספו הוא. משא"כ בהגרלה בין אנשים שלא הטילו ביניהם כסף אלא אחד רוצה לתת מענק ומתנה ומגריל בניהם בזה לכאו' ליכא לנידון כלל דגם שבטל ההגרלה אין לכא' שום טענה ותרעומת קמיה נותן המתנה דהוא ברוחו יכול להחליט למי ליתנה ואיך לקיים את החלוקה.
אמנם גם בדבר זה החילוק קצת קשה דסו"ס גם מי שנותן מתנה על דעת להגריל בין האנשים כוונתו שיהיה גורל כדין בלי עיקולי ופשורי והרי הכסף ברשותו, או דלמא שאדם שנותן ע"ד מתנה ורוצה לערוך גורל אין הוא מתכוון לעשות גורל כמו נחלת א"י וכדו' אלא רק בשביל נתינת המתנה והבירור נעשה ע"פ הגרלה וצ"ע.
ברם צריך לומר דהשכל הישר אומר (דהגם דבתורת הסטטיסטיקה זה לא נכון כי אין סיבה אמיתית) דהיות שהפתק הלבן לא מוסיף ולא גורע דאינו בר זכות כלל כך גם כשהרימו אותו בהרמה שניה וכן הלאה הוא לא מוריד מאחרים את זכותם לזכות בגורל וכשיש תשעה כרטיסים עם שמות ועוד כרטיס אחד לבן אין לומר דלכל אדם יש פחות זכות לזכות בגורל מאשר אם לא היה פתק לבן, וראוי להוסיף כאן שגם הסטטיסטיקה משמיא קא זכו ליה ובגורל שהוכנס דף בטעות גם הוא משמיא ואין מקום לגורל בטעות כלל ומה שמצינו בכל המקורות הנ"ל שהטעות היוותה זכות יותר לאחד מאשר לאחרים או ההיפך אבל בנידון דידן פתק לבן לא מוסיף כלום והוי כנוצה בין פתקיהם ודו"ק.
המורם מכל האמור : מקום שערכו הגרלה ביניהם ע"ד מתנה ונמצא פתק לבן בין פתקיהם לא חשיב כגורל בטעות
