אתרוג יפה בהושענא רבה.

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי שלי.
מעשה שהיה כך היה.
קניתי אתרוג לד' מינים,
אתרוג מהודר (אפי' שזה דרבנן...)
ולא הייתי מרוצה ממנו, הרגשתי שיש דברים יותר יפים וכו',
במשך כל ימי סוכות הנענועים היו לא הכי...
אבל האירוע היה בהושענא רבה,
הייתי אצל ההורים שלי ואחר הנענועים הנחתי את האתרוג שלי על יד האתרוג של אבי.
ופתאום הוא כל כך האיר!!!! זרח!!!!!
פשוט הרגשתי צביטה בלב, איפה היה כל היופי הזה ביום הראשון, בשהחיינו, למה הוא התחבא לי עד עכשיו??
ואז נפל לי האסימון, האתרוג היה יפה ונאה מיומו הראשון, אני הוא זה שמכל מיני סיבות קטנוניות לא הייתי מרוצה ממנו.

וזה מיד העלה לי מחשבה שמאז היא לא עוזבת אותי עד עצם היום הזה,
ההתחלה של השנה כמו לכל יהודי מלווה בהרבה חלומות ושאיפות, ודי בהתחלה נופלים הרבה מהחלומות, (עכ"פ לי).
אני יכול להסתובב במשך כל השנה עם פרצוף חמוץ על השנה החדשה שהיא כבר הלכה לפח,
אבל האמת היא שיש בשנה זו אור גדול, והיא שנה יפה ונאה, ואסור לנו לתת לכל מיני סיבות טפשיות להסתיר את היופי.

חבל מאוד אם נפגש עם כ"ט אלול תשפ"ז ונגיש לעצמינו, הייתה שנה כ"כ יפה, כ"כ נאה, למה לא ניצלנו אותה....
זה הרגע לתפוס את השנה לומר שהחיינו ולנענע אותה לכל הכיוונים עד שכל הגולה תבער כמדורת אש...