בלעם- צדיק או רשע?

בפרשתינו אנו רואים דבר מדהים בלק מלך מואב מפחד מהגידול הדמוגרפי היהודי, ולכן הוא נוקט בפיתרון יצירתי.
הוא שוכר מישהו שבקי בקללות. אדון בלעם, אותו בלעם שקילל את ארץ האמורי לפני כיבוש סיחון עכשיו שיקלל את עם ישראל ר"ל.

ואותו בלעם לכאורה צדיק, הוא מבקש רשות מהקב"ה, אבל בלק לא כ"כ משתכנע, והוא מפציר בו ובלעם כל הזמן אומר, מה שהקב"ה יאמר את זה אעשה.

נו, בלעם היה צדיק גדול רק מה שהקב"ה אומר לו זה מה שהוא יעשה, כמה מדהים.

אלא יש פה יסוד גדול, בלעם היה נביא של אוה"ע. לתפיסתו הקב"ה הוא א-ל ככל הא-לים שממלאים את הארץ, בשינוי קטן, הוא משהו יותר גדול.
מה זה אומר, משהו שצריך להתחשב. לא יותר מדי, יותר בתחום המצפון והמוסר.

ולכן בלק שידע כבר את כל הפוילשטיקים לא נכנע, הוא ידע שבלעם סוחר בקב"ה לצרכיו האישים ותו לא, ולכן הוא שולח משלחת יותר גדולה עם צ'יק פתוח. ואז קורה תפנית מעניינת. פתאום הוא מסכים.

בלק ידע, שכל מה שבלעם אומר "מאן ה' תתי להלוך עמכם" הכוונה, המשלחת ששלחת היא דרגה ד'.
וגם מה שאמר "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" הכוונה, השיק רזה מדי.

וגם בלעם לא אומר להם את דבר ה', כי תפיסתו את ה' היא תפיסת האלילות. כביכול הא-ל הוא סחיט ואנו נסתדר איתו. וזה היה הרשעות שלו.