שכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כח סימן ד "אבל זה ויתן לך אינו נדרש כך שבא להוסיף על ענין ראשון, שכבר נאמר יברך אותך, ועכשיו מתנבא". דהיינו שברכת הדרך שבה שלח יצחק את יעקב היא השלמה לברכות שלמעלה.
אמנם כבר נתבאר (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז) "אמר ר' אלעזר אין קיום גט אלא בחותמיו שלא תאמר אילולי שרימה אבינו יעקב באביו לא נטל את הברכות תלמוד לומר גם ברוך יהיה". אך לא די היה בזה.
וביאור העניין, שבכל השפע הגדול שהובטח לו עדיין אין את החלק האמיתי והמרכזי של הברכה. שהרי כמבואר בכוזרי ועוד, הויכוח הגדול בהסטוריה, שעליו שטם עשיו את אבינו יעקב היה על המשכיות המורשת של אברהם. זה וזה טענו לכתר.
אולם כשיעקב לקח את הברכות עדיין לא הוכרע המאבק. רק ב"ויתן לך את ברכת אברהם" זה היה רגע ההכרעה. יעקב הוא ממשיך השושלת! והוא מקבל את הארץ שהובטחה לאברהם. ואת כח אברהם בברכות.
ויצחק מצווה אותו לפני צאתו שכיוון שהוא העתיד של העולם, לכן עליו לדקדק היטב שהמיועדת תתאים לסטנדרטים של בית אברהם אבינו. (דרך אגב, כמבואר עשיו לא התייאש, ואכן ניסה גם הוא לקחת אישה מישמעאל כדי לא לרדת מהתחרות. אולם היחס למעשה זה הוא "הוסיף רשעה על רשעתו". שאמנם היא ממשפחה טובה, אך כיון שכל מטרתו הייתה לצורך ההצגה, ולא ניסה להיות מושפע ממנה [שהרי נמחלו עוונותיה ואיך אפשר לומר שהייתה רשעה, ואף ישמעאל עשה תשובה] לכן מבחינתו זו הוספת רשעה. וזה מדוקדק טובא. שהרי אם הייתה מרשעת ידועה לא היה צורך להוסיף שרשעותו היא בכך שהוסיפה על האחרות.) והוא שולחו ללבן, ומדגיש "אחי אמך" שאמנם על פניו אין כל עדיפות ללבן, אולם כיון שממשפחה זו יצאה רבקה, על כרחינו שנטועים שם דברים מיוחדים.
אמנם כבר נתבאר (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת תולדות פרשה סז) "אמר ר' אלעזר אין קיום גט אלא בחותמיו שלא תאמר אילולי שרימה אבינו יעקב באביו לא נטל את הברכות תלמוד לומר גם ברוך יהיה". אך לא די היה בזה.
וביאור העניין, שבכל השפע הגדול שהובטח לו עדיין אין את החלק האמיתי והמרכזי של הברכה. שהרי כמבואר בכוזרי ועוד, הויכוח הגדול בהסטוריה, שעליו שטם עשיו את אבינו יעקב היה על המשכיות המורשת של אברהם. זה וזה טענו לכתר.
אולם כשיעקב לקח את הברכות עדיין לא הוכרע המאבק. רק ב"ויתן לך את ברכת אברהם" זה היה רגע ההכרעה. יעקב הוא ממשיך השושלת! והוא מקבל את הארץ שהובטחה לאברהם. ואת כח אברהם בברכות.
ויצחק מצווה אותו לפני צאתו שכיוון שהוא העתיד של העולם, לכן עליו לדקדק היטב שהמיועדת תתאים לסטנדרטים של בית אברהם אבינו. (דרך אגב, כמבואר עשיו לא התייאש, ואכן ניסה גם הוא לקחת אישה מישמעאל כדי לא לרדת מהתחרות. אולם היחס למעשה זה הוא "הוסיף רשעה על רשעתו". שאמנם היא ממשפחה טובה, אך כיון שכל מטרתו הייתה לצורך ההצגה, ולא ניסה להיות מושפע ממנה [שהרי נמחלו עוונותיה ואיך אפשר לומר שהייתה רשעה, ואף ישמעאל עשה תשובה] לכן מבחינתו זו הוספת רשעה. וזה מדוקדק טובא. שהרי אם הייתה מרשעת ידועה לא היה צורך להוסיף שרשעותו היא בכך שהוסיפה על האחרות.) והוא שולחו ללבן, ומדגיש "אחי אמך" שאמנם על פניו אין כל עדיפות ללבן, אולם כיון שממשפחה זו יצאה רבקה, על כרחינו שנטועים שם דברים מיוחדים.