מדעת עליון לנוה אפריון.

בנוסח היהי רצון שלפני נטילת לולב אומרים
ויושפע לנו שפע מדעת עליון לנוה אפריון.

וחשבתי לבאר, שכל יהודי הוא מקדש בפני עצמו. כמו שנאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו". בתוכו של כל אחד ואחד.
ואנחנו מבקשים את הדעת העליון.

ויובן ע"פ דברי הבעל התניא, שמסביר שהכל קשור בדעת. כלומר, אפשר להשיג השגות גבוהות ונעלות אבל בלי לדעת איך ליישם את זה בחיים עצמם, זה יהיה חסר תועלת.
משל לה"ד, לאדם שיש לו חומרי גלם והוא לא יודע איך מפיקים מזה מוצרים טובים.

בחודש אלול ר"ה עשי"ת ויו"כ התעלינו לפסגות ובסוכות אנחנו פורעים את השטרות מצ'קים דחויים לכסף מזומן.
אנחנו מממשים את האורות הגדולים שקיבלנו בחיי המעשה.
בהתנהלות יום יומית. אבל בצורה גבוהה יותר באופן נעלה יותר.