באמצע תפילת המוסף בשבת קודש, עת סלסל החזן "נעריצך ונקדישך, כסוד שיח שרפי קודש..."-----
מה? אני הקטן? כסוד שיח שרפי קודש? אני אפילו לא יודע איך הם נראים... כסוד שיח שרפי קודש?! איך???
אולם בהחלט ייתכן ואין כאן רק אמירה אלא ציווי.
שהלוא זה ודאי לא ייתכן שבדיבור בעלמא נפעל את אותה הפעולה של שרפי מעלה.
אלא מאי?
נעריצך היינו שזהו יהיה הערך הבלעדי שלנו, וכן "נקדישך" נייחד רק אותך. אנו לי'ה. זהו אין לנו עוד שום דבר אחר בעולם. רק אותו מעריצים. רק!!!
ואת זה עלינו לעשות בדיוק כמו שהמלאכים שאין להם יצר הרע, אין להם תאוות, אין להם אב ואם, אבל אנחנו כמוהם יודעים וצריכים להשיב אל הלב, שתכליתנו אחת היא- להעריצו ולהקדישו בעולם.
וכמו שאנו מכוונים בפסוק שבהמשך הקדושה "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד!" רק הוא, ואין עוד כלום!
ואהבנו את ה' אלוקינו בכל לבבנו. אין שום חלל פנוי לשום דבר אחר.
כידוע הקדושה נתקנה במוסף בשעת הגזירה שאסרו לייחד את ה', ובכדי שיבליעו בה את קריאת שמע, ובעצם ה"נעריצך ונקדישך" זו הקדמה לכוונת הקריאה כדי שיהיה כוונה למצוה של ייחוד ה' וקבלת עול מלכותו.
ולהמתבונן יקשה על אותה מלכות רשעה שגזרה לבטל את קבלת קריאת שמע. גם השילוב המוזר של הגזירה שלא סגרה את בית הכנסת אך כן התערבה בנוסח ודרשה במפגיע ביטול קריאת פסוק אחד. כנראה שהיא הבינה שאם אותו הם יבטלו אז... ח"ו...
וגם זה מאוד מוזר שגזרו שלא לומר בציבור, הרי כל אחד יכול לומר בבית?
יש כנראה הרבה תירוצים, אבל הפשטות היא שהם הבינו שזה מה שמחזיק את כלל ישראל, הציבור המאוגד סביב קבלת מלכות שמים וייחוד ה'. אם זה יהיה יחידים זה כבר לא זה. ואפילו ציבור שמקיים מצוות ומתפלל בכוונה, אבל לא זועקים יחדיו "ה' אחד" אין זה אותה יהדות...
ואנו נחכם משיטותיהם של אויבי הדת כמו שדרשו עה"פ "מאויבי תחכמני" ונתאחד סביב הערך היחיד- נעריצך ונקידשך, רק אותך!!!