תוכן מומלץ

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב' בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה חיוב ליהנות ולברך, ברם הכא שאני לפי שכעת לאחר שבלע המשקין הרי הוא כבר מחויב בברכה, ושפיר יש דין "יצא מוציא" מדין ערבות, ויכול אדם אחר להוציא אותו בברכת שהכל אע"פ שהמברך לא ישתה כלום, כן כתב החו"ב. ה...

"כמו אשה בציריה, וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה" נסעתי לביקור בבית החולים, הייתי שם במחלקת יולדות, ואני שומע צרחות, בכיות יללות זעקות נוראיות עד לב השמים, שוכבת שם אשה צעירה בצירי הלידה, אינני מכיר אותה, מילמלתי כמה פרקי תהילים שהכל יעבור בשלום, וייצא הוולד לאוויר העולם בניקל ובריווח בלא צער או נזק לאשה ולוולד... המשכתי בדרכי, עודני מהרהר בבכיות וביללות אותם שמעתי, האמת כמה שכאב לי כאבה של אלמונית זו, הייתה שמחה בליבי, ידעתי שהנה הנה ייולד עוד תינוק יהודי, עוד אם תזכה בעז"ה לגדל את הילד...

בעניין תוספת מבעוד יום בתשעה באב דעת הרמב"ן (תורת האדם, שער האבל, ענין אבלות ישנה) שבתשעה באב אין דין תוספת מבעוד יום. וכן היא דעת תוס' (פסחים דף נד עמוד ב ד"ה לקביעא)[1], תוספות רבינו פרץ (עירובין דף מא עמוד א ד"ה בתשעה באב), נמוקי יוסף (הובא בקובץ שיטות קמאי תענית דף ל עמוד א ד"ה גרסינן בפרק מקום שנהגו), אהל מועד (שער מועד קטן דרך ה, הובא בקובץ שיטות קמאי פסחים דף נד עמוד ב). וכתבו האחרונים שאף לדעה זו שאין דין תוספת בתשעה באב – מכל מקום יכול לקבל על עצמו מבעוד יום (מגן אברהם סימן תקנג...

זמן קריאת המגילה, ואופן קריאתה המקור הראשון שנוהגין לקרוא את מגילת איכה בתשעה באב, הוא במסכת סופרים (פרק י"ח, ד') – וז"ל: על אף שזהו המקור הראשון שנוהגים לקרותו, מצאנו רמז לכך אף בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א' – דף ע"ט.), וזה לשונו: חזינן שישבו וקראו במגילת איכה בערב תשעה באב. וכך נפסק להלכה, בשולחן ערוך סימן קנ"ט סעיף ב', וזה לשונו: אמנם, בלילה מוסכם על כולם שקוראים את מגילת איכה. אך ביום – מצאנו בזה מנהגים חלוקים. הבאר היטב (שם בסעיף ג') מביא בשם השל"ה, וזה לשונו...

בעניין קריאת מגילת איכה בהגהות מיימוניות (הלכות תעניות פרק ה הלכה ג, אות ב) מבואר שנהגו לקרוא מגילת איכה בתשעה באב, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנט סעיף ב). והוא במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד). ברכה בהגהות מיימוניות (שם) הביא בשם רבינו שמחה שיש לברך על קריאת המגילה, ושכן נהג המהר"ם (הובא במנהגיו הלכות שבעה עשר בתמוז ותשעה באב), עכ"ד. וכן כתב המרדכי (מגילה פרק ב רמז תשפג, הגהות מרדכי מועד קטן רמז תתקלד). וכן כתב המגן אברהם (סימן תצ סעיף קטן ט, וריש סימן תקנט). ובמשנה ברורה (סימן תצ סעיף קטן יט)...

מי כתב את המגילה כתוב בספר דברי הימים ב' (פרק ל"ה פסוק כ"ה), וזה לשון הפסוק: וכן איתא בגמרא (בבא בתרא דף ט"ו.), וזה לשון הגמרא: ומהי קינה זו שקונן ירמיהו? המצודות דוד על הפסוק בדברי הימים מבאר – שהכוונה למגילת איכה. וכן מבואר בתרגום בתחילת מגילת איכה, וז"ל: וכך גם מבאר רש"י על הפסוק הראשון במגילה, וזה לשונו: מכל המקורות האלו מוכח, שהנביא ירמיהו הוא זה שכתב את מגילת איכה. וכן מוכח בגמרא יומא דף לח: - וז"ל: היינו שהגמרא מביאה פסוק מאיכה בשם ירמיהו, על כרחך שהוא כתב את המגילה...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א' א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך נפסק בשו"ע סי' תקפ"ט סעי' ב'. ואע"פ שבכ"מ שמוזכר "חרש" היינו שאינו שומע ואינו מדבר מ"מ כאן שעיקר המצוה היא שמיעת קול שופר, אף חרש המדבר ואינו שומע פטור ואינו יכול להוציא אחרים. כמו"כ שוטה או קטן פחות...

כה התנבא הנביא זכריה, (פרק ח' פסוק י"ט): "כה אמר ה' צבא-ות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו". היינו שהצומות שנקבעו עקב צער שהיה לעם ישראל – בשונה מיום כיפור ותענית אסתר שנקבעו מחמת שמחה – כשהמשיח יגיע ועם ישראל יגאל ויבנה בית המקדש השלישי, יתהפכו הימים האלו לימי חג ושמחה. והנה יש לעיין בנבואה זו בשלושה דברים: א. תמוה מאד, ועמדו על זה הרבה – מילא שהצומות יתבטלו כי כבר נגאלו ישראל, אבל מדוע יהיו ימים אלו ימי חג...

מה האיסור לאדם למלא פיו שחוק??? >>> האיסור משום החורבן או הרחקה מעבירות??? >>> האם מותר שחוק בשמחה של מצוה??? >>> האם יש איסור לשחוק בעולם הזה??? >>> האם היה מותר שחוק בבית שני??? >>> יאמרו בגוים הגדיל ה' – שמחה בקידוש ה'. >>> מהי שמחה של מצוה בדברי תורה??? אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם. (דברים א, יב) במדרש (איכה רבתי פ"א) אמר רבי לוי שלשה אמרו בלשון איכה. משה ישעיהו ירמיהו משל מה הדבר דומה למטרונה שהיו לה ג' שושבינין, אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה...

מה הביאור שיבנה בית המקדש ותן חלקנו בתורתך??? >>> מהי חכמת התורה שהסתלקה בחורבן??? >>> במה היתה השפעת החכמה מבית המקדש??? >>> מהו החורבן בחלק הנשמה הרוחני??? >>> מה היה החורבן בבנין בית שני??? טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵה'. (איכה ב, ט) הרי מבואר, שבזמן הגלות אין תורה, ויש להקשות שהרי יש גם בזמן הגלות את התורה ומה ביאור הפסוק שאין תורה. הנה מצינו בגמ' בבבא קמא (נט, א) שאליעזר זעירא...

מפתח עניינים חלק א-ב איסור ראיית נשים איסור קריבה לעריות איסור 'ונשמרת מכל דבר רע' איסור 'ולא יראה בך ערות דבר' איסור 'ולא תתורו' החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא פריצות ראיית פנויה מקומות שמורגלים בהם בגילוי שייט בקייאקים במקום מעורב סיכום מצוי הדבר להקלע למקום שבו שומעים נשים שרות, וידועים דברי הגמ' (ברכות כ"ד.) 'אמר שמואל קול באשה ערוה שנאמר כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה', ויש לבאר אם דין זה אמור גם בשירת פנויה, והאם יש חילוק בין פנויה נדה לטהורה [כגון שלא הגיע זמנה...

כתב השו"ע סימן תקנד סעיף ה' וז"ל עוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור; אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות. ומדבריו הללו היה נראה דאין חילוק בט"ב אם דחוי או לאו, וחומרתו גדולה משאר הצומות ומשום כך הדין נותן שאף מעוברות ומניקות חייבות לצום בו, בשונה משאר צומות שאין מוטל עליהם חיוב תענית הצום. אמנם האחרונים מצאו מקור לחלק בין ט"ב הנדחה, ונפק"מ לנידו"ד. דהנה נפסק בשו"ע (סימן תקנט סעיף ט) -ט' באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול...

מי שמהלך ברחוב במרכזים חרדיים בישראל או ברחבי העולם, מבחין מיד בקו המאפיין את לבושם של בני הציבור החרדי: שחור ולבן. החולצה לבנה, המכנסיים והז'קט שחורים, וברוב המגזרים גם הכובע - הכל בשחור לבן באופן חד ובלתי מתפשר. אבל מה באמת עומד מאחורי הבחירה הזו? האם זה סתם עניין של מסורת? אולי נוחות כלשהי? אחידות קהילתית? או שמא מסתתר כאן עומק רוחני וסמליות עתיקה? הלבן - מלכות, טהרה וזוך פנימי. הצבע הלבן מסמל טהרה, קדושה ומלכות רוחנית, שלמה המלך כבר אמר בספר קהלת: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ...

חלק א' - שיטות התנאים איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא: היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת. לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת. לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם. לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג - במוצאי שבת אחרים יכולים לאכלו אבל על המבשל נאסר לעולם, ובמזיד נאסר על כולם לעולם. והנה לא נתבאר אם לפי רבי מאיר ורבי יהודה יש חילוק בין המבשל עצמו לאחרים. ובתוס' שם (ד"ה המבשל) מבאר, וז"ל: היינו...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג' יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח תפילין של יד ומפסיק בשיחה ואז חייב לברר עוד הפעם על של ראש, והמברך לבטלה עובר על לא תשא מדרבנן, אבל המוציא שם שמים לבטלה עובר על מצות עשה את השם אלוקיך תירא, וכתיב אם לא תשמור ליראה את השם הנכבד והנורא...

פרשת ואתחנן - לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי: (ד, מב) בגמ' מכות י. א"ר יצחק מאי קרא ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא. תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא אמר ר' זעירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון אמר רבי יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו. והנה הרמב"ם כתב וז"ל (הלכה א' מהלכות רוצח ושמירת נפש פרק ז) תלמיד שגלה לערי...

ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם. והנה בעולה מדברינו יש לברר: א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב ע''י אכילה (של דבר כמותו לדוג' בהוצאה שא''א להוציא את הדבר שאכלו) וכן להיפך במידי דאכילה. ג. מחוייב הדבר להביא עוד ענייני חשיבות ד. אם יש עוד מחשיבים (כאכילה והצנעה) לגביה האדם עצמו ה. עיקר הבירור...

תורת חשיבות שייכת בכו''כ הלכות. אחשביה, היינו שבדין מדיני תורה תהיה חשיבות לדבר ותועיל חשיבותו לחיוב או לפטור או לחלות אחרת. והנה יל''ע בדין אחשביה האם משפיע לדין אחר מדיני תורה ואם זהו בכל עניין או דווקא בדינים שנתפרש בהם האיסור. והנה בזה יש להעתיק הדינים שבהם דנו מחשיבות בדין אחד לדינים אחרים ולדון בהם גופא, מפני מה ראו חשיבותם בדין האחר. תחילה יש להביא כמה מדינים שהצריכו בהם חשיבות בש''ס. כתב רש''י (שבת צא, ב) על המשנה "המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב בכל שהוא" בד''ה המצניע...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב' האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה. והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות ל"ג א' ואמר רב ואיתימא ריש לקיש ואמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו כל המברך ברכה שאינה צריכה – עובר משום לא תשא! אולם הביא המ"ב שם ס"ק כ' דמ"מ דעת כמה ראשונים דעיקר האיסור הוא מדרבנן, כיון שהוא...

כל מקום משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור >>> האם חוששים למראית העין בכלאים??? >>> האם באיסורים דרבנן אוסרים בחדרי חדרים??? >>> האם יכול להעביר סולם לשמחת יום טוב??? >>> האם יש איסור בדם דגים??? >>> האם מותר לבשל בשר בחלב שקדים??? >>> איסור מפני החשד ואיסור מראית העין. >>> האם יש חשש במאכל פרווה שנראה חלבי??? >>> לכבס בתשעת הימים מפני מראית העין??? >>> האם מותר לאפות פת ומיני מזונות בגבינה וחלב??? >>> גודל הזהירות ב'והייתם נקיים'. וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ...