תוכן מומלץ

אודות המנהג לקונן בהפטרת שבת חזון א) רבים מכלל ישראל נהגו לקונן בהפטרת שבת חזון, ומנהג זה מקורו קדום מאוד, ומובא כבר בספר מגן אבות להמאירי (סי' כ"ד) בשם הגאונים. וזה לשונו, "כתבו הגאונים, שאף על פי שהשבת נאסר בכל מיני הספד ובכל ענין של קינה, בשבת איכה התירו לקונן בצבור דרך הכנעה ושבירת היצר, מפני שיש בזכירת החרבן והתאונן על הצרות שאירעו באותו זמן חלק משרשי התשובה", עכ"ל. וכן הראבי"ה (סי' תקצ"ה) מביא מנהג זה בשם מורו רבי אליעזר ממיץ בעל היראים, וזה לשונו, "והפטרה דחזון ישעיהו נהגו לקרותה...

החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש בפילטר לסינון המים: חלק מהפילטרים נמצאים מחוץ למקוה, ומשאבה מוציאה את המים החוצה לפילטר חיצוני, והמים מוחזרים נקיים דרך אוצר הזריעה [כדי להכשירם מפסול שאובין], וחששו כמה פוסקים שיציאתם נחשבת כזחילה...

חיוב התפילה בציבור במאמר הקודם נתבאר גודל מעלת התפילה בציבור. אבל יש לעיין האם תפילה בציבור חובה היא, או שמא רק מעלה ועדיפות – אך אין זה חובה. והנה, איתא בגמרא (פסחים דף מו.), וזה לשון הגמרא: ומבאר רש"י שם, וז"ל: בפשטות, אין ענין ללכת לבית הכנסת אם אין שם מנין. ואם כן – משמע מדברי רש"י שריש לקיש סובר שיש חובה ללכת ד' מילין כדי להתפלל במנין. והנה דין זה של ד' מילין נאמר רק כשזה לפניו, היינו שאינו צריך לחזור לאחוריו בשל כך. אבל אם צריך לחזור לאחוריו – מבואר בגמרא שהחיוב הוא רק עד מיל...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א' א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך תירא" שהיא אזהרה למוציא שם שמים לבטלה כדאיתא בתמורה דף ד', כי זהו מכלל היראה שלא להזכיר שמו הגדול כי אם בדרך שבח והודאה מה שמחויב, אבל לא לבטלה. ב. כתב המ"ב בסי' רט"ו ס"ק י"ט בשם הריב"ש דלאו דוקא שם...

בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם בשלהם הם בשלכם במיתה, הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה. ופירש רש"י אתם בשלהם: הכהנים שנכנסו בעבודת לוים כגון ששרו. מבואר שכהן ששר דינו במיתה בידי שמים. הרמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ג' הלכה י"א כתב אבל...

ננסה לכתוב בעזה"י כמה דברים שנראים סותרים בחי' הריטב"א מסכת יבמות, חלקים ראיתי או שמעתי מאחרים וחלקם חנני השי"ת. א. ריטב"א ע"ט ב' בפשוטו מבואר וכ"כ באחרונים דס"ל דלמ"ד יש זיקה ערוה לאחר נפילה בעיא חליצה מדאו' בין קידושין בין נישואין לאחר נפילה וכן נעשה פצו"ד לאחר נפילה אליבא דר"ע. ב' ריטב"א י"ח א' ד"ה דילמא לכאו' גם מתבאר כן דמבואר בדבריו דלמ"ד יש זיקה אין ביטול מצות יבמין במקדש אחותה כיון דאכתי בעיא חליצה, ובפשוטו אי איתא דבעיא חליצה רק מדרבנן א"כ מ"ט לא יחשב ביטול מצות יבמין כיון דמדאו'...

בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט שלא לצורך. וברש''י שם פירש דסבר ר''א דשרי הואיל ובצע מכל חדא וחדא פורתא ורבי יהושע סבר שאינה חייב על חימוצה הלכך תטיל בצונן וגמ' מ''ו ב. דנו אי נחלקו בדין טובת הנאה או בדין הואיל ואי בעי מיתשיל...

שומרת יבם שנפלו לה נכסים א. כתובות פ: מתני' שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב״ש וב״ה שמוכרה ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה ב"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וכו', וברש"י (ד"ה ב"ש אומרים) ביבמות פרק החולץ קא מפרש מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי שאין לו כח בהם ומאי שנא סיפא כשמתה אמרו ב״ש יחלוקו יורשי הבעל בהם. ונמצאו שם ד' שיטות בזה, דעולא ורבה ס"ל לחלק בין זיקת נשואה לזיקת ארוסה דזיקת ארוסה לאו כלום היא לזכותו בנכסים אבל זיקת נשואה הויא ספק נשואה...

אנשים רגישים, יש להם תפקיד ביחס לסביבה שלהם – לבית, למשפחה ולקהילה. כי הוא – הרגיש – מרגיש אותם, והם מרגישים אותו. והאמת, כל אחד צריך להיות קצת כזה, או לפחות קצת מזה. תפיסה הישרדותית אנשים רגישים וחמים, יש להם פוטנציאל גבוה הרבה יותר להיפגע ולהינזק – רגשית, מכל דבר קטן. ובפרט מההתנהגות ה"קרה", של אנשים מסביבתם שלא כל כך רגישים כמוהם. ובגלל שהם רגישים כל כך, ומרגישים כל דבר בעוצמה גדולה, הרי הם מזהים דברים כסכנה – אפילו דברים פעוטים ממש. לדוגמא, עצם נתינת שלום לאדם שאינם מכירים, מתוך פחד...

בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג' יל"ע אם דיני בין המצרים מתחילין מליל י"ז תמוז או מבוקרו של י"ז יל"ע האם דיני בין המצרים הנוהגים מי"ז תמוז ואילך מתחילים כבר מליל י"ז או רק מבוקרו של י"ז תמוז, כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו בליל י"ז תמוז או לאכול בשר לאלו הנוהגים להחמיר בזה מי"ז, דדיני בין המצרים נוהג מליל י"ז, עי"ש דמסיים דכן המנהג פשוט בארץ הצבי. ויש לנהוג כן למעשה מאחר שהפוסקים כתבו בסי' תק"ן דדיני תענית ומנהגי אבילות דתענית מתחילים מבערב. על כן דיני בין...

האם דין 'תדיר קודם' מדראורייתא בכל המצוות??? >>> האם יש 'תדיר קודם' במוסף ומנחה??? >>> תדיר קודם לכתחילה או לעכובא??? >>> מה קודם קריאת חנוכה או ראש חודש??? >>> מה הדין כשהקדים 'יעלה ויבוא' ל'רצה'??? >>> האם תדיר מדרבנן קודם לשאינו תדיר מדאורייתא??? >>> האם תדיר דוחה את שאינו תדיר??? >>> האם מותר ליטול לולב לפני התפילה??? מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה. (במדבר כח, כג) והנה מצינו בזבחים (פט, א) במשנה, כל התדיר מחברו קודם את חברו, התמידין קודמין...

פרשת פנחס "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן וכו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" רש"י: לפי שהיו השבטים מבזין אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרון. והקשה הגרי״צ סלנט זצוק״ל בבאר יוסף כמה קושיות, ונביא את דבריו בתוספת קושיות וביאורים. מלשון רש"י שהיו "השבטים" מבזין אותו משמע שאין מדובר על העמך הפשוטים אלא על האנשים החשובים "השבטים" וא"כ יש להבין מה טענתם בכך שהוא נכדו של יתרו. אם באמת יש טענה בדבריהם שהוא לא ראוי מפני שהוא...

האשה שנפלו לה נכסים כתובות עח. מתני' האשה שנפלו לה נכסים וכו'. א. המתבאר מתוך הסוגיא דאיכא כמה חילוקי דינים בכמה אופנים עם סברות רבות וצריך לבארם, א' נפלו לה נכסים עד שלא נתארסה ונתארסה -דלכו"ע תמכור לכתחילה.[ולרש"י בכתיבת ידו בפי' ראשון - האמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור אפי' בדיעבד, והיה צד בהו"א (זהו גם לר"ת) דלא רצו לומר אלא דלא תמכור לכתחילה], ב' נפלו לה משנתארסה - דלב"ש תמכור לכתחילה [ולרש"י דידן היה צד בהו"א דהאמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור לכתחילה],ולב"ה לא תמכור לכתחילה ואם...

אחת הפרשיות המרכזיות והטעונות בתורה היא פרשת עמלק , שנזכרת לראשונה בסוף פרשת בשלח ונשנית בציווי המפורש בפרשת כי תצא: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כ״ה, י״ז–י״ט). חז"ל תלו במלחמה בעמלק לא רק עניין היסטורי אלא שורש רוחני ומוסרי, קשור למאבק המתמשך בין הקדושה לכוחות הטומאה והספק. במאמר זה נבקש על משמעות הציווי, על דרכיולתו של עמלק ועל המסר לדורות. מה עשה עמלק? קרירות מול התלהבות התורה מתארת את מעשה עמלק כפגיעה בעם ישראל החלש והעייף...

במשנה למלך (פ"א מהל' רוצח הל' ט"ו) הסתפק בזה"ל: נסתפקתי ברוצח בשגגה שיש רשות לגואל הדם להרגו אם נתאמץ הרוצח והרג לגואל הדם אם נהרג עליו. ומסתברא דאינו נהרג עליו וסמך לדבר, זמרי מדאמרינן סנהדרין פב. נהפך זמרי והרג לפנחס אין נהרג עליו. ועדיין אין בידי ראיה מכרחת לזה. ובסו"ד כתב המל"מ לחלק בין היכן שביד הרודף מצוה להרוג וכגון ברודף אחר אחר הערוה ובין מקרה כזמרי שאין ביד פנחס מצוה כי אם רשות דבכה"ג אם נתאמץ זמרי והרגו לפנחס אין נהרג עליו וכתב לדקדק מד' רבינו ירוחם [במשירים נתיב לא ח"ב] שכתב ואם...

מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים. ג' להתפלל ביחידות בזמן שהציבור מתפללים. ומכל מקום חזינן שעיקר התפילה הוא בציבור, וכמו שמוכיחה הגמרא מכמה וכמה פסוקים. ומסתבר שאין מעליותא בבית הכנסת לבד, אלא אך ורק כשיש שם עשרה שמתפללים. ומבואר...

בס"ד ישבנו שם, אני ואבי, בינות ליהודים רבים - על הקרקע למרגלות ה"כותל", כותל האוצר בתוכו ים דמעות של בנים המתגעגים לאביהם, הזועקים ממעמקי ליבם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שחולת אהבה אני!!!" ושוב בכינו את הגלות, את הריחוק, את הכמיהה והכיסופים לימים אשר היה בהם חפץ, ימים בהם יפו פעמינו בהעלותנו אל בית ה', אל הימים בהם שמענו את ניחומי הנביאים ושירת הלווים, הימים בהם העלינו ביכורים והקרבנו קורבנות בבית חיינו, את הימים בהם חשנו את ה"אני לדודי ודודי לי, ועלי תשוקתו"... ושוב שאלתי אותו, האכן...

בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב' פירוט מנהגי "בין המצרים" איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז. ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או טייפ וכדומה[1]. אין נושאין נשים: כתב הרמ"א סימן תקנ"א סעי' ב' ונוהגין להחמיר שאין נושאים נשים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב. ב' טעמים הביא הב"ח לזה, חדא לפי שאין זה סימן טוב, ועוד שלא יהא נראה...

בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א' כבר אמרו בגמ' תענית ל' ב' "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה", מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה... חלילה וחס! ואנו מצפים ומקוים ומתפללים כי צום הרביעי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים! * כתב החיי אדם כלל קל"ג יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה...

להתחבר רגשית לאבל על החורבן על מה מתענים בתשעה באב? ואיך מתחברים רגשית לתוכן האבל והצער על חורבן בית המקדש (מאמר שנכתב בגישה רכה לאנשים מסורתיים) מעגל השנה מסתובב על צירו, והחודש הקודר הלא הוא חודש אב -שממעטים בו בשמחה, שוב הגיע לפתחנו. חודש אב שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, הוא למעשה המשך ישיר לחורבן העולמי שאירע באותה שנה לפני אלפים שנה. אז צרות רבות סובבו את עם ישראל, רעב, מגיפות, טבח כפי שמתארים לנו חז"ל, אבל השיא השלילי היה בחודש אב, שאז גם אירע חורבן בית המקדש וסילוק השכינה...