תוכן מומלץ

בעלת התנאי תוכן : פתיחה ביאור ההו"א בתוס' – הסבר הגרי"ז שיטת הגרי"ז בקושיית התוס' והקשיים בה ביאור אחר בקושיית התוס' הסבר התוס' בדין צרת בעלת התנאי ביאור היסוד בתירוץ התוס' – איסור כלפי הייבום הסבר הרמב"ן והרשב"א בדין צרת בעלת התנאי ביטוי דרכם של הרשב"א והרמב"ן בספקם לגבי חליצה שורש מחלוקת הראשונים הרחבת דברים בביאורים בקושיית התוס' – אש"א דממילא תירוצי התוס' : תירוץ א. דין בעלת התנאי שעליה שם ערווה נוסף ע"פ ב' הדרכים בתוס' (פה לא אמור להיות רווח – לא הצלחתי למחוק) קושיית רע"א בהגדרת בעלת...

גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב תוכן : פתיחה ביאור נוסף בשורש המחלוקת נפקא מינה א' בין ביאורי הסוגיה - מחלוקת המפרשים באומדנא דמוכח הבנת גילוי הדעת במעשה שבגמ' נפקא מינה נוספת בין הדרכים האמורות - מחלוקת התוס' והרשב"א ביאור בדברי רש"י לאור האמור (פה עד למטה צריך להיות ריק – לא יודע איך עושים את זה... דברי התוס' רי"ד בביאור שורש המחלוקת ----------------------------------------- – ביאור דברי התוס' בדף לב. – הקדמה לקושיה בדברי ר"י ביאור שורש ההבדל שבין תירוצי התוס'...

בדין שומע כעונה – חלק ב' יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"? ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע כעונה", ע"כ. ויש לדקדק מדברי התו' תרתי, חדא מש"כ הפמ"ג בפתיחה כוללת [החלק השלישי אות כ"ח] דמשמע קצת שדין "שומע כעונה" הוא מן התורה, שהרי נקטו תו' שבקבלת התורה כלל ישראל היו בגדר "שומע כעונה" ולכן...

א} מקובל מאוד שאנשים נוסעים על קברי הצדיקים, מתפללים ומבקשים, וזוכים לישועות. במאמר זה נתייחס לצורה הראויה איך להתפלל בקבר הצדיק, שלא יהא בזה שום בעיה הלכתית, מצד האיסור של "דורש אל המתים". (הבהרה: איני מתייחס במאמר זה לכלליות הענין של "דורש אל המתים", האם הכוונה לבקשות מהמתים, או דווקא הלן בבית הקברות וכו', וכן איני מתייחס לעצם העניין, האם יש בזה משום לבקש בקשות מאמצעי מסוים מלבד מה' יתברך, וכל זאת מחמת אריכות הענין), ב} ומקודם נראה את העניין שהצדיקים במיתתם יש להם כוח יותר מבחייהם. והוא...

בס"ד בביאור שמות המזיקים ויסוד חיוב נזיקין ענף א' א' שנינן במתני' ריש ב"ק, ארבעה אבות נזיקים השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בו רוח חיים ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק הצד השוה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ. בהקדם יש לבאר, דהנה הק' הפנ"י דהא אין דרך התנא בכל הש"ס אלא לבאר פסקי הלכות, ומדוע הכא נקט למתני' בדרך מו"מ, ותי' ע"ז דכיוון...

בדין שומע כעונה – חלק א' מהו המקור לדין "שומע כעונה"? א. סוכה ל"ח ב' אמר רבא הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא כו' הוא אומר "ברוך הבא" והן אומרים "בשם ד'" מכאן לשומע כעונה. ביאור הגמ', מכך שהוא היה אומר "ברוך הבא" והן אינם חוזרים על דבריו רק משלימים אותם ואומרים "בשם ד'" למדנו דין שומע כעונה, דאל"כ לא היו רשאין לומר בשם ד' דהו"ל הזכרת שם בלא פסוק או תפילה, אלא ע"כ דחשיב כאילו אמרו גם "ברוך הבא". ב. שם בעו מיניה מרבי חייא בר אבא שמע ולא ענה מהו, אמר להו חכימיא וספריא ורישי עמא...

חלק ב' - דעות הראשונים איתא בגמרא במרובה (בבא קמה דף עא.), וזה לשון הגמרא: והנה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר הוא מהתורה, ואחר כך מביאה הגמרא מחלוקת רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מהתורה כרבי יוחנן הסנדלר, או מדרבנן. וקיי"ל שרב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל, ולכן פשוט לכל הדעות שאין הלכה כרבי יוחנן הסנדלר – או משום שאין זה מדאורייתא, או משום שאם זה מדרבנן אין להחמיר כל כך (ועיין בדברי הר"ן המובאים לקמן). אך אם הלכה כרבי מאיר או כרבי יהודה, מצינו מחלוקת ראשונים. התוס' בחולין דף טו. ד"ה מורי להו...

תוכן המאמר א. סיפור לא קצר - עז פנים גדול ב. פירוש פסיכולוגי תורני של הסבא ג. הסבר נוסף בדרך ממה נפשך א. גסות הרוח המבעבעת בו, יחד עם עזות המרוחה על פניו, חורגת בהרבה מזו של זקן ממרא שכבר עבר דבר ושניים - והספיק לריב על כל אחד מהם. זו עזות במינון כזה, שגם הגיהנם הנוכחי היה מתקשה להכיל. לתשומת לב מלאכי החבלה האחראים על אגף התכנון והבנייה במדור עזאזל... לכן כשהבחנתי בצל שלו מתארך לעברי - של זה שמכונה אצלנו 'אדון עזיזה' בזכות עזותו הנוראה - החלטתי לאתחל 'מסלול מחדש' ולפנות הרחק משטח האש של...

מה היא עבודה שבלב??? >>> מהו עיון תפילה??? >>> מהי כוונה בפרוש המלות ומה הכוונה שעומד לפני ה'??? >>> האם לכל אדם שמתפלל יש ידיעה כהה שהוא בתפילה??? >>> מה הדין מי ששכח רצה בברכת המזון??? >>> מי שדבר באמצע התפילה האם חוזר??? >>> מה יעשה מי שהתעורר בשאלה באמצע התפילה??? >>> האם כשכוון רק בסוף ברכת אבות יצא??? >>> אם לא כוון באבות האם יכול לכוון במודים??? >>> מהי היגיעה והטורח בכוונה??? >>> האם הכוונה היא בפרוש המילות??? וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה...

בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק ב' אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן התוספות (זבחים דף טז עמוד ב ד"ה הגה"ה) כתבו להסתפק לדון אם איסור ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא או מדררבנן[1]. והנה רש"י בסנהדרין (דף קא עמוד ב ד"ה גמירי) כתב "גמירי דאין ישיבה – הלכה למשה מסיני ולא מקרא", והובא בכסף משנה (הלכות סנהדרין פרק יד הלכה יב). אמנם ביומא (דף כה עמוד א ודף סט עמוד ב ד"ה אין) כתב רש"י שלומדים זאת מהפסוק "לעמוד לשרת", וכתב המשנה למלך (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ו) דמוכח דנפקא לן מקרא; אך כתב שיתכן...

חזקת ג"ש להולכי אושא. והילפותא משור המועד אמר רב יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה שהיא ג"ש, משור המועד מה שור המועד כיון דנגח ג"נ נפק לי' מחזקת תם וקם לי' בחזקת מועד ה"נ כיון דאכלה תלת שנין נפק לה מרשות מוכר וקיימא לה ברשות לוקח, אי מה שור המועד עד נגיחה רביעית לא מחייב ה"נ עד שנה רביעית לא קיימא ברשותיה, הכי השתא התם מכי נגח שלש נגיחות הוי מועד ואידך כי לא נגח מאי לשלם הכא כיון דאכלה תלת שנין קיימא לי' ברשותיה, והיינו דלמדו הולכי אושא דענין החזקה היא האכילות דכיון דאכל תלת...

א. במתני' ריש קידושין האשה נקנית בכסף שטר וביאה, והנה דבר פשוט הוא דאין קנין הבעל באשתו קנין ממון כקנית שדה ובית, וד״ז מוכרח מהא דילפינן לקמן מיניה (ד,ב) מהא דכתיב 'כי יקח' ולא כי תלקח דהיכא דיהבה איהי לדידיה דמים וקדשתו לא הוו קידושין, וכתב עלה רש״י דבאמת מסברא היה שייך שהיא תתן המעות כיון דכסף עביד אישות ומה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה, וזה פשוט דאם היה קנין זה קנין ממון כשדה ובית אין לדמות כסף דידיה לכסף דידה לפי שהוא הקונה, וכשם שלעניין שאר קניינים לא שייך שיתן המוכר דמים לקונה ובזה יקנה...

בעזהשי"ת א. כתיב בקרא פרשת משפטים [כ"א, ל"ג ל"ד] "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" ע"כ, ומהא ילפינן פרשת בור בכלל חיובי הנזיקין דנתחייב בהם האדם, והטעם דהוצרכנו לחיוב התורה פרטי על בור ולא סגי בשאר חיובי הנזיקין, אמרינן במתני' דמה לכל הני דדרכם לילך ולהזיק משא"כ בבור דאין דרכו לילך ולהזיק, ולכך הוצרכנו לחיוב התורה מיוחד על בור. והנה יש לדעת בגדר חיוב בור, האם הוי חיובו ככל פרשת נזיקין שבתורה או דאיכא בזה גדר...

בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק א' כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ו): ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (שמואל ב' ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה', ע"כ. הטעם לאיסור זה ומצאנו כמה טעמים לאיסור זה: א. רש"י ביומא (דף סט עמוד ב ד"ה אין, וכ"ה בדף כה עמוד א ד"ה אין) כתב, שהמקור הוא מדכתיב (דברים יח, ה) "לעמוד לשרת", וכן (שם, ז) "העומדים שם לפני ה'", ולא מצינו בה ישיבה[1]. ב. רש"י בסוטה (דף מ עמוד ב ד"ה אין) כתב, וז"ל: אין כבוד שמים בכך ואפי'...

שבעא דנחמתא – על מה הנחמה? אחרי שעברנו את התקופה של בין המצרים, בהם קראנו על תלתא דפורענתא, כעת מתחיל סדרה של שבעה דנחמתא, אחרי האבל והחורבן מגיע הנחמה. וכאן הבן שואל, על מה הנחמה?, הן בית המקדש נותר חרב, בעיקר למתבאר בשבוע שעבר שהסיבה לצער על המקדש גם אחרי כ"כ הרבה שנים הוא כיוון שהדבר דומה לאבלות על החי, על קשר שלא נותק אלא רק נחלש, "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" אומר הכתוב, דומה כס"י לאשה שהלך בעלה למדינת הים, ואם הוא עוד לא הפליג ממדינת הים, - ואיך אנחם? אלא שהנחמה אינה למרות האבל...

שמיעת קול אשה כשאסרו לשמוע את קול האשה בזמן שקורא ק"ש - לא אסרו אלא בקול שאינו רגיל כגון קול זמר שלה, או כשמדברת דברים שיש בהם משום קירוב הדעת (שהרי אסרו לשאול בשלום אשה - רשב"א), ולפ"ז אולי יש מקום לחוש משום קול באשה גם באשה נואמת, מדריכת טיולים, וכדו', ובפרט ששם בד"כ גם מתבוננים בה. מסתבר לומר ששמיעת קול ערוה קלה יותר מראיית טפח, הן מהמציאות הידועה, והן מדברי הרא"ש (ברכות ג' ל"ז) שלא אסר לשמוע קול אשתו בעת ק"ש אף שראיית שערה נאסרה. לדעת הרמב"ן (ל"ת שנ"ג) איסור שמיעת קול קיים רק באשת...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג' יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'. יב. יש לעי' בברכת בורא נפשות רבות אם דינה כדין ברכת המזון שאם יצא אינו מוציא, או"ד דוקא ברכת המזון כדאיתא בירו' הטעם משום דכתיב "ואכלת ושבעת וברכת" מי שאכל יברך, אבל ברכת בורא נפשות רבות דלית לן לעיכובא...

האם 'ונשמרתם' על שמירת הגוף??? >>> האם מותר לענות שלום באמצע קריאת שמע??? >>> האם מותר להכניס את עצמו לסכנה וסומך שהקב"ה יעזור לו??? >>> מדוע המגדל כלב רע מונע חסד בביתו??? >>> מתי חמירא סכנתא מאיסורא??? >>> האם 'ונשמרתם' מדאורייתא או מדרבנן??? >>> שמירת הגוף בשביל השפעת הנפש. וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. (דברים ד, טו) הנה מצינו בגמ' בברכות (לב, ב) תנו רבנן, מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא...

בס''ד דין ספק אי בכור אי לאו ודין ספק אי אח אי לאו כתב הריטב''א דלמא בוכרא דאימא קאמר פירוש ועל הספק עליו להביא ראיה, וכן ברשב''א אמר ליה דהוו קרו ליה בוכרא סיכלא. שמעינן מהא דבחזקה כי הא מפקינן ממונא. ומבואר דיש גדר דבכור הוא המוציא מהאחין וכ''ה בלשון הרשב''ם שכ' ומספיקא לא יהבינן ליה פי שנים וצ''ע לפי שיטת התו' קכו' ב' דיש לבכור קודם חלוקה א''כ אמא הוה מוציא...

מפתח עניינים חלק א-ב איסור ראיית נשים איסור קריבה לעריות איסור 'ונשמרת מכל דבר רע' איסור 'ולא יראה בך ערות דבר' איסור 'ולא תתורו' החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא פריצות ראיית פנויה מקומות שמורגלים בהם בגילוי שייט בקייאקים במקום מעורב סיכום ראיית פנויה עד כאן התבאר שפעולה היוצרת קשר בינו לבינה אסורה משום 'לא תקרבו' - וכלפי זה פנויה טהורה איננה בכלל ערוה, ורק בנדותה נחשבת כערוה; כלפי איסור 'ונשמרת' - ברור שהחשש שיהרהר ויבא לטומאה אינו תלוי באם היא פנויה או נשואה, בין אם נדה או...