• בס"ד חזרנו! התקלה יצאה להפסקה - והפורום שוב באוויר

תוכן מומלץ

ברכה על מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וילפינן שמברכים על הניסים מיתרו דאמר רבי יוחנן אמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. ובגמ' תנו רבנן הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה - על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום. ביאור הנס באבן שישב עליה משה...
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: (בראשית יב, יג) וכתב שם רש"י למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות: והרבה מן המפרשים העירו היאך ביקש אברהם מתנות לעצמו והלא שונא מתנות יחיה (משלי טו, כז). ושאלתם צ"ב הלא הדין האמור "שונא מתנות יחיה" לקחת מיהודי משא"כ אברהם שלקח מגוי ומצוה להציל מידם, הדין נותן להיפך. וראיתי שכ"כ בפירוש הריב"א שם "ומה שכתוב שונא מתנות יחיה היינו במתנה של ישראל" ע"כ. והרע"ב שם הוסיף וז"ל יש לאמר שמה שכתוב ושונא מתנות יחיה...
אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם כשם שמצאנו במלאכות שבת "אבות ותולדות" כך גם בעשרת המכות היה "אבות ותולדות"/מדוע הגאולה היתה דווקא ע"י משה רבינו/ במה התגאה פרעה על משה/ קין נשך את הבל עשר נשיכות/ כאילו הוא יצא ממצרים -כאשר אתה לומד את עשרת המכות תחיה את הסיפור כאילו אתה נוכח שמה ורואה בחוש את מה שמתרחש שם א] אלו עשר מכות, פירוש אלו הם עשר מכות, אבות לכל המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים, ולכל אחת יש לה תולדות, כמו שהוכיחו רבי...
וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים למה משה רבינו ע"ה שכח אֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, ומי הזכיר לו במדרש רבה: עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל מה שעשה ווים לעמודים, התחיל יושב ומתמיה אמר עכשיו ישראל מוצאין ידיהם לאמר משה נטלן, מה עשה, האיר הקב"ה עיניו וראה אותם עשוים ווים לעמודים. ובמדרש תנחומא (פקודי אות ז'): עם שהוא עושה חשבון וכו' שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין...
אונאת ממון האם יש אונאת דברים כשלא מצער??? >>> האם יכול לשאול מה המחיר כשלא רוצה לקנות??? >>> מה איסור מכנה שם לחברו??? >>> האם יש אונאה כשמביישו לבדו??? >>> האם אונאה מדין מזיק??? >>> האם יש גזל שינה??? >>> האם יש אונאה לרשעים??? >>> האם יש אונאה בשוגג וברמז??? >>> האם מותר לאח צעיר להתחתן לפני האח הגדול??? >>> גודל איסור אונאה. וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. (ויקרא כה, יז) רש"י כתב, שהזהיר כאן על אונאת דברים, שלא יקניט איש את חברו ולא...
מקור איסור ריבית דברים בגמרא בבבא מציעא (עה, ב) במשנה: "רבי שמעון אומר: יש רבית דברים; לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני". בפשטות זה דבר אחד, שיש ריבית דברים וזה לא יאמר וכו'. וא"כ אין מדובר כאן משאילת שלום אלא משירות הודעות. וכביאור רבינו יהונתן מלוניל (בדפי הרי"ף מה, א): "כלומר שיאמר המלוה ללוה לך בשליחותי עד חנות פלוני אם בא שם בעל החנות מאותו כפר פלוני שהלך לשם שהוא צריך לי אמור לו שיבא אלי ואף על פי שלא טרח בעבורו שהיה לו ללוה לעבור באותו דרך שאותו חנות שם אפילו הכי אסור משום...
"מאמר פקפוקים על היתר עיסקא" הקדמה הנה תקנת "היתר עיסקא" יסודתו בהררי קודש, כשבאו חכמי הדורות וראו שא"א לעמוד באיסור ריבית, באו ותקנו תקנה לשעה ולדורות, וכעין התקנה שתיקן הלל כשראה שא"א לעמוד במצות התורה של שמיטת כספים, תיקן לשעה ולדורות "פרוזבול", אף שכל אחד מבין שאין כוונת התורה שלא ישמיטו את כספיהם במשחק הקרוי "פרוזבול", וזה התחכמות לתורה, אבל רבינו הלל הבין שאין מה לעשות וזה צורך הדור, כך אפשר לומר בענין פרוזבול. ובאמת יסוד ההיתר עיסקא יסודו מהתרומת הדשן, והוא עצמו כתב בתחילת תשובתו...
אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע שאלה: מי שטעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, או שכח לומר "מוריד הגשם" בחורף ולא אמר שום הזכרה גם לא "מוריד הטל", שההלכה בזה (עיין שו"ע סימן קי"ד) שצריך לחזור לתחילת שמו"ע, מה הדין אם קודם שהתחיל פעם שניה שמו"ע שומע קדושה או כל דבר שבקדושה, האם מותר לענות או לא? תשובה: מסברא היה נראה שאפשר לומר דברים שבקדושה, כיון שכעת הוא לא באמצע שמו"ע, וכל הדין שאינו מפסיק באמצע שמו"ע הוא מפני שהוא עומד לפני המלך ואינו מהכבוד שיאמר דברים...
תהליך למידה אודות מדת הכעס וביעורה כליל אין צריך כלל לבאר את רעת מדת הכעס מפי המקורות ומפי המציאות, מן המקורות - הלוא מאמרי חז"ל רבים, וספרי ליקוטים, מעוררים את האדם על כך, מפי המציאות - הלוא מעולם לא הרווחנו דבר בשימוש בתכונה זו, שאינה אלא התפרצות כמה תכונות לא מבוררות ביחד. הנקודה שאנו רוצים לנגוע במאמר זה, היא את מה שמסתתר מאחורי הכעס. בחוסר מודעות אופייני לאנשים בני תמותה, תמיד יהיה להם הסבר מספק מדוע הם כועסים, ולמה הכעס העכשווי שלהם - אינו מצריך אותם לבדק הבית כללי, כי במצב כזה וכזה...
העבודה למלך כרצונו של מלך מאמר לפרשת 'אחרי' בפרשת אחרי מות בני אהרן אנו קוראים על קרבת אלוקים ללא רשות, והעונש הנורא שבא בעקבותיו לבני אהרן אשר בקרבתם לפני ה' וימותו, הפירושים השונים שהעניקו חכמינו בדרשתם לסיבת הסירוב לקירבה שלהם הנועזת שהפכה להקרבה עצמית, מלמדים אותנו את הדרך להתקרב נכון. כלומר, גם אם השאיפה היא טובה, הדרך לבצע את המהלך שלה טעון בירור האם אנו עושים זאת לפי הרצון של מי שאנו רוצים להתקרב אליו. תורה שלימה היא לנו, לכל אחד ואחת בכל דור, כי אין לנו יכולת לנכס לעצמנו עבודת ה'...
לא ימוש – עד שלא יעלה לו הגמ' בברכות (ל"ה:) מצטטת את שיטת ר' שמעון בר יוחאי, הסובר שעל כל אדם לקיים את הפסוק 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' כמשמעו - לעסוק בתורה ביום ובלילה, ללא שום הפסק. לשאלת השואל - פרנסה מנלן? מבטיח לו רשב"י, אם כך יעשה, יזכה ויעשה מלאכתו על ידי אחרים. מסיימת שם הגמ' בלשון זה: "הרבה עשו כר' ישמעאל (- הסובר שעל האדם להפסיק לצורך ההכרחי), ועלתה בידם. כר' שמעון בן יוחאי, ולא עלתה בידם". זאת אומרת, 'כאן' דורש רשב"י מכל אחד ואחד, לשאוף ולהגיע למדריגה שאפילו הגמ' סוברת שהיא...
בס"ד בדיני אונאת ממון אונאה משום גזל או רמאות??? >>> האם יש איסור אונאה בקרקע??? >>> האם יש אונאה פחות משתות??? >>> מה הדין באונאה ע"מ להחזיר??? >>> האם עובר על אונאה בשוגג??? >>> האם יש אונאה כשמדעת המתאנה??? >>> האם יש איסור אונאה בפרוטה??? >>> האם מועיל כשעושה תנאי??? >>> האם יש אונאה וגזל לגוי??? וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. (ויקרא כה, יד) וכ' רש"י עפ"י התו"כ והגמ' בב"מ (נח, א) - זו אונאת ממון. אונאה מדין גזל והנה...
האם ברכת המצוות צריך להיות מעומד או אפשר בישיבה ו. מעתה לשיטת הט"ז והגר"א וכל סיעתו דמצות הפרשת חלה היא מצוה גמורה ואעפ"כ חזינן במשנה במסכת חלה שהאשה יכולה לברך מיושב, נוכל ללמוד גם לשאר ברכת המצוות שאין חיוב לברך מעומד, מעתה עיטוף הטלית עצמה צריך להיות בעמידה, אבל ברכה על הטלית אפשר לעשות לכתחילה בישיבה, ודלא כמו שפסק השו"ע סימן ח' סעי' א'. ואילו המ"א שסבור ליישב את הב"י שדוקא במצות הפרשת חלה אפשר לברך במיושב לפי שאינו מצוה כל כך כמו בשאר ברכת המצוות שבהן צריך לעמוד ולברך, אזיל לשיטתו גם...
מאמר 'רוב - אחוזים או לא אחוזים?'
בעקבות האשכול הזה, התעוררתי לסדר הדברים יחד בס''ד. רוב - אחוזים או לא אחוזים? הנה יש להסתפק בגדר האי דינא שאמרה תורה הלך אחר הרוב, אם הוא משום דכן מסתבר או דבאמת אין בזה שום סברא ומ''מ אמרה תורה הלך אחר הרוב, ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה, וכלשון הרמב''ם בפיה''מ בנזיר פ''פ מ''ב 'שהעניין יצא לדבר שאין לו תכלית כל זמן שנלך אחר האפשריות'. ויש לכאו' כמה הוכחות שאין הרוב תלוי באחוזים: דברי הגרע''א והגרש"ש א. כן כתב הגרע''א בכתובות יג: להדיא...
אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם??? בכל יום בבוקר בברכת התורה אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו', בזמן זה אנחנו מודים להשי"ת על כך שמתוך כל שבעים אומות העולם בחר דווקא בנו בני אברהם יצחק ויעקב להיות עמו להם יתן את בתו התורה הקדושה. אך האם השי"ת באמת בחר בנו מתוך שבעים אומות העולם, האם היה לו שבעים אפשרויות למי לתת את התורה, ומתוכם בחר דווקא בנו עם ישראל? בפסוק כתוב ד' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן וגו', ובגמרא (ריש עבודה זרה) אמר ר' יוחנן מלמד שהחזירה הקדוש ברוך...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב הדרכי משה, וז"ל: וכן מוכיח הפרי חדש מהרא"ש, וז"ל: ואם כן ביום טוב יקשה לכו"ע איך מותר להפסיק בין גאולה לתפילה באמירת פסוקים. ובדרישה סימן רס"ז ס"ק ב' מקשה זאת ומתרץ. וז"ל: היינו שכיוון שהוא מענין...
יש לעיין בדברי רש"י בבבא קמא דף ס' ע"ב, שכתב שאין פיקוח נפש דוחה איסור להזיק [עיין באורך בשו"ת בנין ציון סי' קסז והלאה דפסק כן להלכה] ולכאורה הדברים תמוהים, דהא קיי"ל בכל מקום דפיקוח נפש דוחה את כל מצוות התורה, לבד משלוש החמורות, ומהיכי תיתי שאיסור ממוני גרידא לא ידחה ומה גם דכבר מצינו שהתירה תורה לחלל שבת, לאכול איסורין, ולעבור על עשה ול"ת, ואף איסורי כרת ומיתה, כולם נדחים מפני פיקו"נ, וכי איסור הזקת ממון חבירו, שאין בו עונש גופני כלל, ולא כרת ולא מיתה, חמור מהם הוא עד שאינו נדחה. עוד יש...
פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים האיסור להזיק האם יש איסור להזיק??? >>> האם מזיק חייב משום גזל??? >>> מדוע מזיק פסול לעדות??? >>> איך הרגו השבטים את אנשי שכם??? >>> מה דין מי שהכריחו אותו לגנוב??? >>> האם מזיק עושה מעשה קנין??? >>> מזיק אתרוג מהודר, האם חייב??? >>> האם במזיק חייב משום השבת אבידה??? >>> איך לומדים מדין 'ואהבת לרעך כמוך'??? >>> איסור מזיק שלא ילמדו ממנו אחרים. וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. (ויקרא כד, כא) והנה מצינו בגמ'...
מאמר 'בעניין חישוב שנת השמיטה כיום'
במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה. תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא: היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה. ומהו ביאור החשבון? נחלקו בזה רש"י ותוס'. שיטת רש"י ונתחיל בביאור שיטת רש"י, וזה לשונו: דהיינו שכדי לחשב את החשבון צריך לדעת שהחורבן היה בשנה הראשונה של שבוע השמיטה – כלומר בשנה שהיא מוצאי שביעית. וגם צריך לדעת, ששנת החורבן עצמה אינה נכללת במנין שנות החורבן כי החורבן היה...
ז. כתב המגן אברהם בהל' תפילה סימן צ' ס"ק י"ז דמשמע בגמ' עבודה זרה ד' ב' דאם מתפלל אדם מוסף בעת שהציבור מתפללים שחרית לא מיקרי בשעה שהציבור מתפללים. וכתב הצל"ח לפי דבריו ז"ל לעיל, שכל דברי המ"א היינו דוקא כשאינו מתפלל עמהם בבית הכנסת, אבל אם מתפלל עמהם בבית הכנסת לא זו שאינה נדחית, אלא אפילו נשמעת, ע"כ. ודברי הצל"ח הללו הובא להלכה במ"ב שם ס"ק ל' גם בשם המגן גיבורים, דאם מתפלל מוסף בשעה שהציבור מתפללין שחרית לא מיקרי בשעה שהציבור מתפללין, אבל אם מתפלל עמהם בבית הכנסת מיקרי תפילת הציבור...
חזור
חלק עליון