תוכן מומלץ

בדין ברכת היין – חלק א בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בפה"ע אמרי התם משום דלא אפשר היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית פירא גופיה זית אקרי ונבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא אמר מר...

בעניין איסור ברכה לבטלה "ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה. בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא". וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה מהלכותיו (הלכות ברכות פרק א הלכה טו) שדימה זאת לנשבע לשקר "כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא"[ג]. והגאונים כתבו בתשובה (שערי תשובה סימן קטו) שהמברך ברכה לבטלה – חייב...

בדין ברכת היין – חלק ב המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ. ברכת השמן בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא דחמרא סעיד ומשחא לא סעיד ולכך אף דאשתני לעילויא לא אשתני לברכה. והשתא לכאו' כיון דחזינן דשמן דלא אשתני לברכה מברכין עליו בפה"ע א"כ יין נמי נהי דאשתני לברכה משום דסעיד, ותקנו לברך עליו בורא פרי הגפן...

האם יש חציצה בנטילת ידיים??? >>> מה טעם חיוב נטילת ידים??? >>> האם מקור דין נטילת ידים היא הלכה למשה מסיני??? >>> מדוע דין חציצה בנטילת ידים כדין חציצה בטבילה??? >>> מכה שיש בידו עם רטיה כיצד יטול??? >>> אם חוצץ מדרבנן הרי הוא מקפיד גם מדאורייתא??? >>> האם מותר ליטול ידים עם טבעת??? >>> כשאחד מקפיד ואחד אינו מקפיד האם זה חציצה??? >>> מעלת נטילת ידים. כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ...

בעזהשי"ת בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה' זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה יסודי הדברים איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'. ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות אחרות אין לגעור במי שמברך אחר הטבילה כי לא חילקו בין טבילה לטבילה. ומוסיף שם בתוספות שהוא הדין בנטילת ידיים לאכילה שמברכים לאחר הנטילה, דכיון שבנטילה לאחר ביהכ"ס אינו יכול לברך קודם הנטילה, לא חילקו בין...

בדיקת שעטנז | מיעוט המצוי - חלק א' מפתח עניינים לחלק א מקור איסור שעטנז שיטת רש"י שיטת ר"ת שיטת הרמב"ם דעת הגר"א בביהכ"נ יש לי כרית לישיבה הממולאת בתערובת סיבים המכונה 'בלאי בגדים', והיא עטופה בבד שיש בו כמה נקבים; מישהו כתב עליה 'חשש שעטנז', ולאחר מכן העלים אותה, אך לענ"ד אין מקום לאסור לשבת עליה. וזה החלי. מקור איסור שעטנז שוע טווי ונוז: אומרת התורה (ויקרא י"ט י"ט) "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", וכן (דברים כ"ב י"א) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים...

תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר מאמר ראשון בסדרה מפתח עניינים לחלק ב תפירת עור בבגד צמר, ומילוי צמר ישיבה על כלאים האם גזרו בכלאים דרבנן בלאי בגדים תפירת עור בבגד צמר כתב הרשב"א (א' ש"ס) שהמנהג לתפור עורות התפורים בפשתן - בבגד צמר, "דהני כלאים דרבנן הן - דסתם החוטין אינן שזורין, וכן הבגדים אינן שזורין, ואינן אלא מדבריהם והולכין בהן להקל, וכאותה שאמרו... מדאורייתא שוע טווי ונוז בעינן, והכא נמי אין חוששין שמא יעבור חוט התפירה באמצע חוט תפירת העורות אלא הולכין בספקו להקל", והקשה "ואם תאמר...

חיוב בדיקת בגדים משעטנז מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה אין ספק שאם אחוז השעטנז הוא מעל חמישים אחוז – חובה לבדוק את הבגד, אפילו אם הוא כלאים דרבנן, אך יש לדון האם יש חובה לבדוק אחר שעטנז כשידוע שאיננו חמישים אחוז, שבזה מצאנו שחייבו בדיקה מדרבנן כאשר שיעור האיסור הוא 'מיעוט המצוי', כגון בבדיקת סירכות הריאה (בפרק זה נעזרתי במאמרו של הרב יהודה פפויפר שליט"א בגדרי חיוב הבדיקה, וכן במאמרו של הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א). חובת הבדיקה – דוקא כשהפשתן מצוי שנינו (כלאים ט' ז') "הברסים... לא ילבשם עד...

מה הביאור 'שוע טווי ונוז'??? >>> האם אסור דוקא כשלובש או גם כשמונח עליו כלאים??? >>> האם יכול ללבוש בגד צמר על חלוק פשתן??? >>> מהי צורת החיבור בכלאים??? >>> האם יכול לחבר שלא ע"י תפירה??? >>> האם מותר במזרנים, עניבות ובמדביק כלאים??? >>> בטעם איסור כלאים. אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. (ויקרא יט, יט) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדּֽו. (דברים כב, יא) 'שוע...

וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב: (א, כא) חכמינו זכרונם לברכה פירשו כי התנינים הגדולים הם לויתן ובת זוגו, וכדברי רש"י בפירושו כאן, "ובדברי אגדה, הוא לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא". עניינו של הלויתן מבואר באורך בסוגיית האגדתא בפרק הספינה במסכת בבא בתרא (דף עד־עה). שם אף הובא המאמר הנודע על סעודת הלויתן...

ענין עיבור השנה בקצרה. בין מולד למולד יש כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים[1] ושנת הלבנה (- דהיינו י"ב חודשים)[2] היא הוי פעמים שנ"ג יום וכן אפשר לה שתתארך עד שנ"ד ואף עד שנ"ה יום. ומשום דביב"ח איכא שלוש מאות ושישים יום פחות ה' יום דאיכא חמשה חדשים חסרים[3] היינו שנ"ה יום ובזמן דחשוון וכסלו מלאים וכשחסרים איכא שנ"ג יום וכשא' מבניהם חסר וחברו מלא, נמצא שנ"ד יום. כ"ז הוא באופן כללי. ובפרטות, כשתחשב המולד תמצא כחשבון הנ"ל דכ"ט יום פעמי החודש הוא שמ"ח יום. והי"ב שעות הנותרות בכל חודש פעמי החודשים...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק י"א פָּרָה כיצד ידע אדם הראשון את שמות הבע"ח/ פרה בעלת חמש רגלים א] הביא הבורא ברוך הוא שור ופרה והעמידן לפני השטן וא"ל מה שמותם של אלו, ולא ידע וכו', נתן הב"ה לאדם ערכות לב בחכמה ולשון, הביא לו הבקר, ואמר לו הב"ה במה יקרא שמו של זה - כי פתח לו בב' - אמר לו בקר, העמיד לפניו הגמל, ואמר גם זה מה שמו - כי פתח לו בג'- אמר גמל, העמיד לפניו החמור, אמר לו חי זה מה שמו – כי פתח לו בח' - אמר חמור וכו'. (מדרש בראשית רבתי) ב] ואני ראיתי פרה בעל חמש רגלים מן הארכובה...

בעקבות האשכול המעניין שלג במבט תורני אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ בבית אלקים נהלך ברגש נוטריקון ברד רוח גשם שלג/ מה הקשר בין השלג לפרשת ויגש/ מי זה ר' אייזיק דרשן/ איזה סגולה יש בשלג/ מדוע ר' סעדיה גאון הוצרך לגלגול שלג וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶֽת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּֽׁלֶג, כל השנה כולה אין הארי מסוכן כמו ביום השלג כשבא אדם נגדו זורק את השלג עם רגליו בין עיני האדם עד שלא יכול לראות והורגו. (רש"י דהי"א יא, כב) קדימו וחשיכו בבי כנישתא כי היכי דתוריכו חיי, ואם ישיאך יצרך...

האם יכול לרפא חולי הבא מהשמים??? >>> האם הוא מצוה או רשות??? >>> כשיש רופא טוב ממנו בעיר אחרת??? >>> רופא שהזיק בשוגג ובמזיד??? >>> מהו רופא אומן??? >>> טעה באבחון בדיקות האם חייב??? >>> איזה שכר מקבל הרופא??? >>> האם יכול להשתכר במכירת תרופות??? >>> אם הרופא חייב ללכת לחולה??? >>> טוב שברופאים לשבח או גנאי??? >>> תפילה ורפואה. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. (שמות כא, יט) הנה מצינו בגמ' בבבא קמא (פה, א) תניא...

תנא ופליג המושג "תנא הוא ופליג" ידוע לנו כמשפט המגיע אחרי שמו של רב. אך לא רק! אבל האמת היא שיחידים הם שנאמר עליהם דבר זה בכמה מקומות בש"ס מובא המושג תנא ופליג אולם רוב ככל זה נאמר על רב וכמו בעירובין נ ב' ועוד כהנה אולם בב"מ ה' א' נאמר גם על ר' חייא שהיה גם רבו של רב ומדמצינו שרב חייא ורב הם תנא ופליג, קמה וגם ניצבה השאלה האם ישנם עוד חכמים שהיו בזמנם של רב חייא ורב שיהיה בכחם לחלוק מדין תנא ופליג, שהסברא נוטה לומר היות ורב ור' חייא היו תלמידיהם של התנאים והיו בסוף דור התנאים רב כחם...

מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם ענף א' - נחיצות השינה / איסור הזלזול בשינה / האם יבטל תלמודו ללכת לישון / ענף ב' - זמן הרצוי לשינה / ענף ג' - מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם "שינה" הוא אחד מהדברים שהם נושא לדיון לכל עובד ה', לכל ירא שמים ועוסק בתורה שתורתו אומנתו, שרוצה לדעת כמה לישון, מתי לישון ועוד, וזה נושא שיש ע"ז הרבה בספרי חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים, וזה נושא ששווה ללקט דעת רבותינו בנושא זה, וע"כ יצאתי לחפש בספרות חז"ל ורבותינו בכל הדורות...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק ב' אַרְיֵה האם לאריה יש בושת פנים/ אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ מדוע האריה עושה עיגול סביבו/ האריה מבין שבעים לשונות/ האריה מריח מהלך ג' ימים/ האריה שומע למרחוק/ האם האריה אוהב בשר צלוי/ מעשה רבי חנינא בן דוסא והאריה א] פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלים אותו. (רש"י ברכות לג. ד"ה אין) ב] מלך שבחיות ארי. (חגיגה יג:) ג] אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי, אלו הן ארי (בראשית מט, ט) כפיר (שופטים יד, ה) לביא (בראשית מט, ט) ליש (ישעיה ל, ו) שחל (תהילים צא, יג)...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק י' פִּיל [חלק ב'] האם שֶׁנְהַבִּים הוא שמם של הפילים/ כמה שנים הפיל חי/ לאן הפיל נעלם לפתע פתאום/ ו] שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים (מלכים א' י, כב). אמר בו התרגום שן פיל, ושמא סבר בו שהיא מלה מורכבת. (ספר השרשים ח"ב לרבינו יונה בן גנאח) ז] אמר ר' יצחק הספרדי ז"ל מה שאמר בעל השורשים בתרגום שנהבים שן דפיל, אולי חושב שהיא מלה מורכבת, ומדבריו אלה של בעל השרשים נראה שהיה רחוק בעיניו מה שאמר התרגום בפי' שנהבים. ואני אומר שאם היתה כוונת התרגום שיני הפילים...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק י"ב שׁוּעָל [חלק ב'] מעשה הלויתן והשועל/ איזה מוסר השכל נלמד מהשועל/ ה] הענין עפ"י מעשה אחת הובאה בספרים [1] וזה תוארה. מעשה היה שיום אחד לויתן מלך הדגים שמע שהשועל הוא פקח הרבה כמאמר רז"ל פקח שבחיות שועל, ושלח אחריו דגים גדולים וצוה אותם לגנוב את דעתו ולהביאו לפניו, לפי שהשועל הוא תמיד נמצא על שפת הים ואמר להם הלויתן תעשו איזה ערמה עמו ותביאו אותו אלי. מיד הלכו והגיעו לשפת הים והיו משחקים ונשאו עיניהם וראו אותו מטייל על שפת הים, והם לא היה להם ידיעה בו...

חובת בדיקה בחשש דרבנן מאמרים קודמים בסדרה מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה מאמר שלישי בסדרה חובת בדיקה בחשש לאיסור דרבנן ש מקום לחדש שהחובה לחוש ל'מיעוט המצוי' היא דוקא כאשר החשש הוא לאיסור תורה, כגון טריפה [שזה היה נידון המשכנ"י] ושרצים, אבל כאשר החשש לאיסור דרבנן בלבד – כבר הכריע המשנ"ב (נ"ה ל"א) בשם הפמ"ג (נ"ה א"א ז') לגבי בדיקת סימני גדלות לצורך צירוף למנין - שא"צ לחייב בדיקה בשל 'מיעוט המצוי' של איסור דרבנן, כשהבדיקה אינה קלה [שכתב הרמ"א (נ"ה ה') שכלפי צירוף למנין מחזיקים אותו כגדול...