תוכן מומלץ

מאמר 'בכל דרכיך דעהו - לדמותו של החרדי העובד לפרנסתו.'
בס"ד בכל דרכיך דעהו חלק א' - הבעיה. כשאני מביט בכנות, אני מגלה בצער, שלמרות שאנו מדברים על 'יהודי מדקדק בקלה כבחמורה - העוסק לפרנסתו', בפועל הסיסמא נשארת תלויה באויר ואינה ניכרת בשטח, ובלשון המעטה. לרוב, היוצא לשוק העבודה ירד בהרבה פרטים מרמת ההקפדה שהיה רגיל בה. התפילה אינה אותה תפילה, שמירת העיניים ושמירת הפה (בין מה שיוצא ובין מה שנכנס) יורדים מאוד, ההקפדה על צניעות, על צריכת תקשורת ראויה, ואם נמשיך נגלה שהירידה היא בכל שטחי החיים. בשיח בלב פתוח שערכנו פעם בין חברים, עלתה המסקנה, שאף...
מאמר 'פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב''
פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב' מעט מושגים במוקצה: א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'. ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים וקורות ועפר וחול ומת ובעלי חיים וגרוגרות וצמוקים שמונחים במקום שמתייבשים וכל כיו"ב דלא חזי. ג. כלי שמלאכתו לאיסור – הגדרתו: כלי המשמש למלאכה האסורה בשבת כגון פטיש או מספריים קרדום או מכתשת וכל כיו"ב...
מאמר 'תעשה ולא מן העשוי'
האם יש פסול תעשה ולא מן העשוי במזוזה ולולב??? >>> האם מועיל כשסיכך פחות משיעור והשלים ע"י תעשה ולא מן העשוי??? >>> מה הדין מי שסיכך במחובר לקרקע??? >>> האם בסוכה בבית או תחת סכך פסול יוצא יד"ח??? >>> מה החילוק בין אם מסכך בבית למסכך בצריף??? >>> האם כשעשה את הסכך קודם לדפנות הסוכה כשרה??? >>> האם יש תעשה ולא מן העשוי כשנעשה בכשרות בציצית וסוכה??? גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ. (דברים כב, יב) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים...
מאמר 'ערכה של התעוררות חלקית'
מקדמת דנא הורגלנו לחשוב שעיקרי התשובה באים בחבילה אחת. וככל שאדם חיסר באחת מהם אין ערך לתשובתו. אמנם במאמר הזה נראה שיש ערך לכל מעשה ואפילו מחשבה, ככל ואדם רוצה לשוב בתשובה. חידושו העצום של המבי"ט המבי"ט בספרו בית אלקים (שער התשובה פרק י"ב) כתב לחדש יסוד עצום במעשה התשובה. וזה לשונו: ואחר שנתבאר ענין התשובה כי היא החרטה ועזיבת החטא, נאמר כי אינם כשאר המצות שהעושה חלק המצוה אין לו חלק שכר המצוה, כמו שתאמר מצות ציצית הוא בד' הכנפות והעושה ציצית בג' כנפות לבד, אינו מקיים ג' חלקי המצוה שהרי...
מאמר 'שני פנים ביום ראש השנה - דין ומלכות'
אנו נצבים ועומדים סמוך ונראה לפתחה של שנה חדשה, והיום העומד בראשה, הלא הוא 'ראש השנה' - יום בו הקב"ה ברא את אדם הראשון ובזה התבטאה מלכותו ביחס לבני האדם -אין מלך בלא עם, ומידי שנה בשנה הקב"ה יושב ביום זה על כס המלכות מעביר את נתיניו במשפט וסוקר את כל מעשינו משך השנה. בכל קטעי התפילה שזורים תוארי המלכות שאנו מכתירים את הקב"ה, ומצד שני אנו גם מזכירים את אימת הדין ומתחננים שהקב"ה יגזור עלינו חיים טובים, ומצד שלישי ראש השנה הוא יום טוב, כך מזכירים בתפילה וכך זה מתבטא בחיובי האכילה והשמחה. אבל...
מאמר 'חציצה בשופר'
חציצה בשופר א. בקונטרס הדרכה לתקיעת שופר הארכתי לפרש שאחת הסיבות לכך שהתוקע אינו מצליח לתקוע בראש השנה, הוא שהלחץ גורם ליבוש הפה והשפתיים, ועצה לזה שיחזיק אצלו כוס מים, יטבול אצבעו במים ויעבירה על שפתיו. והעירני ח"א האם אין בזה משום חציצה. וביאור שאלתו, דהנה בגמ' ר"ה כ"ז אמרינן דציפהו לשופר זהב במקום הנחת פיו פסול. ובטעם הפסול פרש"י שהתקיעה בזהב ולא בשופר. והרמב"ן כתב בדרשת ר"ה דטעמא דפיסולא במקום הנחת פה משום דאיכא הפסק בין פיו לשופר. ומזה למד שאם הרחיק השופר מפיו ונפח בו ותקע בו פסול...
מאמר 'פתיחה להלכות מוקצה – חלק א''
פתיחה להלכות מוקצה – חלק א' ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת כשיחת החול, שנאמר ודבר דבר, ק"ו שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול כדי שלא יהא כיום חול בעיניו, ויבא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהם שהרי הוא בטל ויושב...
מאמר 'ראש השנה שני צדדים למטבע - המלכת ה' ויום הדין'
במהות היום של ראש השנה ידועים שני עניינים מרכזיים בעבודת היום. א. היותו יום הדין, ביום זה הקב"ה יושב על כסא דין ודן את כל העולם כולו, וכלשון הרמח"ל – "הנה ביום זה הקב"ה דן את כל העולם כולו, ומחדש כל המציאות בבחינת הסיבוב החדש דהיינו השנה החדשה". ב. יום חידוש המלוכה, וכלשון הרמח"ל – "ביום ר"ה האדון ב"ה עומד כביכול בבחינת מלך על עולמו, ועל כן הנה השעה ראויה להתפלל לפניו שיגלה מלכותו לגמרי בעולם". ברי לנו איפוא, שלא נזדמנו לפונדק אחד שני עניינים שאינם שייכים בתוכנם הפנימי זה לזה, שלא יתכן...
מאמר 'בגדר קול שבר בתקיעת שופר'
בגדר קול שבר (סוגיא דתקיעות ר"ה ל"ג ב') שיטת רש"י דשלש יבבות הם שלש כוחות כל שהוא ושברים ארוכים יותר א. ר"ה ל"ג ב' מתני', שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות. ואקשינן בגמ' והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכולהו בבי, תנא ברא קא חשיב חד בבא ותו לא. פי', משנתנו יש לפרשה כאילו נכתב שיעור ג' תקיעות כג' תרועות, ונמצא שיעור תנא דמתני' כשיעור תנא ברא. [ובטעם שלא אמר שיעור תקיעות ל' רבים כ' הרש"ש דאתא לאפוקי דלא נפרש ששיעור כל התקיעות, הן...
מאמר 'הדרכה מעשית לתקיעת שופר'
פרק א כיצד מפיקים קולות מן השופר קול השופר אינו נובע מנשיפת האויר א. אפתח בעובדה מפתיעה: על מנת להשמיע קול תקיעה אין הכרח לנשוף אויר לתוכו. ניתן לבצע תקיעות ע"י שאיפה דרך השופר, ממש כשם שניתן לבצע אותן ע"י נשיפה!!! (אין כאן התייחסות לשאלה ההלכתית, אלא תיאור עובדתי של המציאות.) עובדה זו, שדומני שכל בעל תוקע מובהק יוכל להמחיש אותה, מלמדת שהקול אינו נובע מהאויר הננשף אל השופר. קול השופר הוא קול הנובע מרעידת השפתיים אם כן מהו קול השופר? ובכן, הקול הנשמע אינו קול האויר הנכנס אלא קול רעידת...
מאמר 'בל תשחית – חלק ב''
בל תשחית – חלק ב' בהפקר בנודע ביהודה (תניינא, יורה דעה סימן י) נראה שהסתפק אם יש איסור "בל תשחית" בהפקר[1]. ובכלילת שמואל (כלל ב אות כב) הביא בפשיטות את דברי הנודע ביהודה שבהפקר לא שייך איסור "בל תשחית". והנה במשנה במידות (פרק א משנה ב) תנן, איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית, שלום עליך. ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו. ורשות היה לו לשרוף את כסותו. והם אומרים מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמרו. רבי...
מאמר 'הפקר בית דין'
האם הפקר בי"ד הוא הקנאה או הפקעה??? >>> לאיזה בי"ד יש כח להפקיר??? >>> האם קנין מדרבנן מועיל מהתורה??? >>> האם בקנין ד' אמות מחייב משום גזל מהתורה??? >>> באיזה קנין יכול להקנות אתרוג על מנת להחזיר??? >>> מה דין כפרים שהשתנו ע"י הממשל לשליטת עיר אחרת??? >>> גבאי שעשה הנחה על הנדרים האם יצאים ידי חובת הנדר??? שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. (דברים טז, יח) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם...
מאמר 'אבני דרך בעבודת השם'
אבני דרך בעבודת השם אמונה כל אדם שיש בו דעת המתבונן על העולם מבין שהעולם לא נוצר מעצמו, החלק הכי קטן בבריאה מורכב מכל כך הרבה חכמה, וקיומו תלוי בחוקי טבע עולמיים, והבריאה עצמה היא כה עצומה ובלתי נתפסת, עם אין סוף חלקים שמשתלבים ותלויים אחד בשני, כך שהבריאה זועקת שיש לה בורא שאינו מוגבל והוא מעל חוקי הטבע. עיקר הקושי באמונה הוא להאמין שהבורא עדיין מנהיג את הבריאה בכל רגע ובכל פרט, כי היצר האנושי נוטה לחשוב שאמנם יש מי שברא את העולם והוא כל יכול, אבל הוא נותן לעולם להתנהג בצורה טבעית...
מאמר 'בל תשחית – חלק א''
בל תשחית – חלק א' כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ, וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ (כ יט-כ) וביאר בספר החינוך (מצוה תקכט) טעם איסור זה, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהב הטוב והתועלת ולהדבק בו...
מאמר 'בדין הזמה בשטר'
בבעה"מ (כתובות ט' ע"א מדה"ר) כתב: בעידי קיום הקרובים לעדי השטר – השטר כשר, לפי שפסול הקרובים הוא מדין "עדות שאי אתה יכול להזימה". שהרי הקרובים לא יזימו קרוביהם, וכן הדיינים לא יקבלו עדות הזמה על קרוביהם, והכא לא שייך לפי שאין הזמה בשטר. וז"ל: "ועוד אין הזמה לעולם לשלם ממון אלא בעדות על פה". עכ"ל. ע"ש. והדברים צריכים ביאור. והנה, הר"ן כשהעתיק דברי הרז"ה כתב (י"ב ע"ב מדה"ר) והוסיף: לפי שעדים זוממין – חידוש הוא, ואין לך בו אלא חידושו. והביא דברי הרי"ף (ב"ק פ' מרובה סי' קל"ה) שחולק, וסובר...
מאמר 'גזירות תתנ"ו'
הקדמה: בתשעה באב היום המר והנמהר, יום בא חרב ההיכל ונשרף בית המקדש. יושבים להם המונים, זקנים עם נערים ומבכים את חורבן בית המקדש הראשון והשני שאירעו ביום זה. אך לא רק. ביום זה מבכים אנו את חורבן יהדות אשכנז "פרעות תתנ"ו". מי שיקלע בט"ב לבית הכנסת האשכנזי לא יוכל שלא להבחין בקינות מיוחדות שהוקדשו למאורע מסעיר וטראגי זה. מאורע שקבר תחתיו יהדות מפוארת ועולם תורה משגשג שהיה ואינו. אין המדובר רק על ספרי הקודש שהיו למאכולת אש אלא גם החורבן הפיזי של מאורי התורה שחיו באותו הדור שנטבחו כליל הם ופרחי...
מאמר 'בדין שומע כעונה – חלק ג''
בדין שומע כעונה – חלק ג' "שומע כעונה" לענין פרטי דיני המתפלל ועומד לפני המלך יא. נראה פשוט דאע"פ שנסתפק הביאור הלכה הנ"ל אות ט' גבי שומע כעונה הנצרך לנקביו אם צריך לחזור ולהתפלל, מ"מ בדין "שומע כעונה" גבי תפילת שמו"ע צריך גם השומע לכוין בלבו פירוש המילות שחבירו מוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו שכינה כנגדו כו' כמבואר בשו"ע סימן צ"ח סעי' א'. כמו כן יש ל"שומע כעונה" ליזהר במבואר בשו"ע סימן צ"ז סעי' א' גבי מתפלל שלא יאחוז בידו תפילין או ספר ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות כו' מפני שלבו עליהם שלא...
מאמר 'לא תתגודדו'
האם יש 'לא תתגודדו' במנהגים??? >>> מה הדין שאל ישנה מפני המחלוקת??? >>> באיזה נוסח יתפלל אשכנזי בביה"כ ספרדי??? >>> הם יש 'לא תתגודדו' בנוסח התפילה??? >>> מתי צריך שהבי"ד יהיו שוים בחכמה??? >>> מה החילוק בין תפילת לחש לקדושה??? >>> האם מותר לומר תחנון במקום שלא אומרים??? >>> האם שייך 'לא תתגודדו' במקום שעושים עירוב ויש שאין רוצים לטלטל??? >>> האם יש 'לא תתגודדו' תספורת בספירת העומר??? בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת. (דברים יד...
מאמר 'גדרי קנין משיכה'
א. קיימא לן דכל המטלטלין נקנין במשיכה, ובפשוטו גדר הקנין הוא הכנסה לרשות דמשיכת החפץ הנקנה ממקום למקום הוי כהוצאה מרשות המקנה והכנסה לרשות הקונה, וכ״מ בד' הרמ״ה פרק המוכר את הספינה (אות כו) וז״ל ״דמשיכה כי קניא לאו מחמת דעקרה לה מדוכתה בלחוד הוא דקניא, אלא משום דעקרה מדוכתה ואוקמה בדוכתא דאית ליה רשותא ללוקח לאוקמיה בגויה, דהוה ליה כמאן דעיילה לרשותיה״, ומפו' בזה כדברינו דעניין המשיכה משום דמכניס לרשותו. והנה פליגי הרמב״ם והראב״ד במושך מקצת החפץ אי קנה כולו וז״ל הרמב״ם (פ״ד ממכירה ה״ד) ״דבר...
מאמר 'שור שחוט לפניך - כתובות טז.'
שור שחוט לפניך / טז. תוכן: הצגת הסוגיא הסבר רש"י בתירוץ הגמ' הסבר התוס' הסבר בעל המאור הבנת הרמב"ן שיטת הרמב"ם בפיהמ"ש ביאור הגמ' ע"פ הרמב"ם הצגת הסוגיא במתני' (טו:) "האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני, והוא אומר לא כי, אלא אלמנה נשאתיך, אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע - כתובתה מאתים; רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף חילוק קליות ראיה. ומודה ר"י באומר לחברו שדה זו של אביך היתה שנאמן שהפה שאסר הוא שהתיר". ובגמ' נשאלת השאלה "רבי יהושע למאן מודה (?)" לבסוף מבארת הגמ' שמודה ר"י...
חזור
חלק עליון