ט"ו בשבט האם הוא יום טוב? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

ביאור הגר"א אורח חיים סימן קלא סעיף ו
ולא בט"ו בשבט. שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהן י"ט:​

 

[בחקתיך אשתעשע]

האם הוא יום טוב?
ביאור הגר"א אורח חיים סימן קלא סעיף ו
ולא בט"ו בשבט. שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהן י"ט:

לחץ כדי לכווץ...

זה רק לגבי תחנון -אבל לגבי למנצח (וא-ל ארך אפים - כמו השנה שחל ביום ב']) לדעת הרמ"א זה לא כיו"ט ואומרים בו למנצח ואא"א. [רמ"א או"ח קלא, א, ומשנ"ב שם לה] - ויש נוהגים לא לאמרו (שלחן ערוך הרב, או"ח א, בהוספות שבסוף הספר; בן איש חי פר' כי תשא, שנה ראשונה)

 

[הצעיר שבחבורה]

זה רק לגבי תחנון

לחץ כדי לכווץ...

וכיצד יתבארו דברי הגר"א?

ובאמת, מה שכתב הגר"א ש"ד' ר"ה הן י"ט" לא ידעתי לבארו
התינח א' בתשרי, הוא אכן יו"ט. אבל א' בניסן וא' באלול לא מצאתי בשום מקום שהן י"ט, ואף מה שאין אומרים בהם תחנון, ניתן לומר שהוא מחמת היותו ראש חודש ולא מחמת היותו ראש השנה, וצל"ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

ובאמת, מה שכתב הגר"א ש"ד' ר"ה הן י"ט" לא ידעתי לבארו

לחץ כדי לכווץ...

ובדמשק אליעזר (על ביאור הגר"א אורח חיים) מצאתי שכתב "כמו כל ד' ר"ה בפסח על התבואה, בחג על המים, האדם נידון בר"ה כמ"ש ר"ה י"ו א'"

ופליאה גדולה היא בעיני, שנראה שעירב כאן ד' ימי דין, עם ד' ראשי שנים.
וכי נעלם ממנו שד' ימי דין, הרביעי שלא הזכירו הוא "בעצרת על פירות האילן", ולא נמנה שם ט"ו בשבט כלל?
וה' יאיר עיני בתורתו.

 

[אברך מישיבת מיר]

כתב האדר"ת (סדר אליהו נפש דוד) שקבעו יום זה ליו"ט להזכירנו מצות הפרשת מעשר אילנות, כדכתיב הציבי לך ציונים.
וכבר כתבתי כאן בב' אשכולות מה שכתב הגרש"ז אוירבך שהברכות שמברכים על הפירות הם כעין מלכיות