פעולותיו הציבוריות
בעל הסולם ראה בקידום רעיונותיו תיקון האנוכיות ותיקון הבריאה כולה, לשם כך נפגש עם ראשי היישוב החדש, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם
דוד בן-גוריון,
זלמן שזר,
משה שרת,
חיים ארלוזורוב,
מאיר יערי,
יעקב חזן,
דב סדן ו
חיים נחמן ביאליק.
בן-גוריון כתב כי נפגש עם הרב אשלג "הרבה פעמים": "אני רציתי לדבר איתו על
קבלה, והוא איתי על
סוציאליזם"<a href="
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהודה_לייב_הלוי_אשלג#cite_note-6" title=""><span>[</span>6<span>]</span></a>.
במאמרו "שלושה ביקורים ומה שביניהם"<a href="
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהודה_לייב_הלוי_אשלג#cite_note-7"><span>[</span>7<span>]</span></a> סיפר
דב סדן: ”הרב ר' יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם
התנועה הקיבוצית”.
הגותו
אגואיזם ואלטרואיזם
עיקר תורתו של בעל הסולם סובבת על עניין ה
אגואיזם וה
אלטרואיזם או "הרצון לקבל" ו"הרצון להשפיע". לדבריו, מטרתו של האדם בחייו היא להפוך את עצמו מ"מקבל" [אגואיסט] ל"משפיע" [אלטרואיסט], וכך ידבק האדם באלוקים, הזן ומפרנס ו"משפיע" לכל חי רצון.
תפיסה זו תואמת במידה מסוימת את התפיסות ה
קומוניסטיות האלטרואיסטיות, אך הוא הדגיש שהרצון לתת צריך להיות "לשם השם יתברך", ולא למטרה אנושית או תועלת חברתית.
בשנת 1933 כתב ש
ברית המועצות מתקשה לדאוג לרווחתם הכלכלית של אזרחיה, ואף צפה את נפילתה, עקב האגואיזם הטמון בבסיס השלטון הקומוניסטי<a href="
https://www.hamichlol.org.il/רבי_יהודה_לייב_הלוי_אשלג#cite_note-8"><span>[</span>8<span>]</span></a>. חזונו לחברה העתידית כולל מציאות אלטרואיסטית התנדבותית ולא מתוך כפיה שלטונית, שתצמח מתוך תהליך חברתי כולל, שייצור מבנה חברתי שיתופי על בסיס השפעה-לזולת ללא רצון לקבלת תמורה.
יש להעביר את הקומוניזם מן הפסים של "שלי שלי ושלך שלך", שהוא מדת סדום, אל הפסים של "שלי שלך ושלך שלך", דהיינו לאלטרואיזם אבסולוטי. וכשרוב הציבור יקבל תורה זו בפועל, אז הזמן להגיע לכלל "לעבוד לפי היכולת ולקבל לפי הצורך". והסימן הוא: אם כל אחד ואחד יעבוד כפועל בקבלנות. נמצא, מטרם שרוב הציבור מוכן להשפיע לזולתו, אין לקבוע משטר קומוניזם אלטרואיסטי.
— מאמר ״בנין החברה העתידית״
בניגוד לבן דורו, זיגמונד פרויד, ולרבים מהפילוסופים בני התקופה, דוגמת ניטשה והגל, ראה הרב אשלג באגו את המחריב העקרי של האנושות, ואף צפה, בשנת תרפ"ז, עלייתו של משטר שיטפח את האגו ופולחן האישיות לרמה של השמדת האחר. הוא האמין שלימוד קבלה, באופן מעמיק דווקא, המבוסס על שיטתו, עשוי להועיל לאנושות להנצל מחורבן.