היכן מצינו בפירוש מקרא היוצא מידי פשוטו?
מקור
אגרא דכלא ריש פרשתן:
וישמע יתרו כהן מדין חתן משה (שמות יח א). למה תארו כהן מדין בכאן וכי לגנותו בא. ונ"ל שעד עתה היה תארו המכובד בפי כל אומים "כהן "מדין, וכהיום שמע שמתארים אותו "חתן "משה, מזה שפט שהאיש משה גדול מאוד. ושיעור הכתוב לפי זה וישמע יתרו שהיה נקרא בפי כל "כהן מדין, שמע כעת שמתארים אותו "חותן "משה, הגם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, זהו ברמז
 
תלמוד בבלי מסכת יבמות פרק ב - כיצד [המתחיל בדף יז עמוד א] אמר רבא: אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי
 
"נוצר חסד לאלפים",
כתב השפתי חכמים:
"תימא וכי חושבנא אתא רש"י לאשמועינן. וי"ל דק"ל הא דכתיב נוצר חסד לאלפים אי אפשר שיהיה כפשוטו כיון שאין כל ימי עולם כי אם ששת אלפים לא יגיע העולם מתחלתו ועד סופו אפילו לאלף דור ל"פ דלא אתא קרא לאשמעינן אלא שיעורא דמדה טובה"
 
תלמוד בבלי מסכת יבמות פרק ב - כיצד [המתחיל בדף יז עמוד א] אמר רבא: אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי
(יבמות כד.)
יפה מאד, אך לא לזאת הייתה כוונתי [מה גם שזו ג"ש]
כוונתי למקרא מלא, אולי למעשה מלא, לא למילה אחת
 
"נוצר חסד לאלפים",
כתב השפתי חכמים:
"תימא וכי חושבנא אתא רש"י לאשמועינן. וי"ל דק"ל הא דכתיב נוצר חסד לאלפים אי אפשר שיהיה כפשוטו כיון שאין כל ימי עולם כי אם ששת אלפים לא יגיע העולם מתחלתו ועד סופו אפילו לאלף דור ל"פ דלא אתא קרא לאשמעינן אלא שיעורא דמדה טובה"
יישר כח, כמה חידושים! אך
כוונתי למקרא מלא, אולי למעשה מלא, לא למילה אחת
 
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם" (דברים ט,א).
 
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם" (דברים ט,א).
כוונתי למקרא מלא, אולי למעשה מלא, לא למילה אחת
נ.ב. אתה רוצה לומר שיש פשט במילים שהערים מצויות בשמים? פשוט הוא שהכוונה שמתנשאים הם לשמים
ושוב לא הכוונה לביטוי או למילת גוזמא שקיימת
 
ראה תמיד (כט, א): "דברה תורה לשון הבאי דכתיב (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים, בשמים ס"ד אלא גוזמא".
הבינותי דבריך המחכימים, אך אכתי
יש פשט במילים שהערים מצויות בשמים? פשוט הוא שהכוונה שמתנשאים הם לשמים
ושוב לא הכוונה לביטוי או למילת גוזמא שקיימת
כוונתי כדלעיל, מעשה שלם
 
בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן:

(זכריה פרק יב פסוק יא )

ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר: ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו.
 
בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן:

(זכריה פרק יב פסוק יא )

ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר: ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו.
אולי יואיל נא כבודו, לשוח ולירד אל עמו, ולבאר שנימוקו עימו, ולהורות צאן מרעיתו, כוונתו ורוחב דעתו
אגב, ברוך הבא בצל קורתו
 
מחילה, אולי מאחר ואני חדש, לא הבנתי את סגנון החידה.
כבודו לא מתכוון שהבנת הפסוק כפשוטו היא לא הפשט המכוון של המעשה?
ברור, לכך התכוונתי, אבל ההיא דמגילה ג. בא ר"י למימר שהוסיף התרגום נופך וביאור לדברי התורה, דהיינו הנגישה לעם [ראה תוד"ה שנים מקרא ברכות ח:], אבל הוא לא שינה מהפשט הכתוב, אלא שבלעדיו לא היינו יכולים להבין.
אני שאלתי היכן מצינו מעשה שכתוב בו שאין זה לפי פשוטו!
 
ברור, לכך התכוונתי, אבל ההיא דמגילה ג. בא ר"י למימר שהוסיף התרגום נופך וביאור לדברי התורה, דהיינו הנגישה לעם [ראה תוד"ה שנים מקרא ברכות ח:], אבל הוא לא שינה מהפשט הכתוב, אלא שבלעדיו לא היינו יכולים להבין.
אני שאלתי היכן מצינו מעשה שכתוב בו שאין זה לפי פשוטו!
תודה על ההבהרה.
חידה מעניינת מאד!
בהתחלה רציתי לומר על ההיא דבניהו בן יהוידע שכתוב בפסוק שירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג וכו
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון