חידה תנ"ך מקרא יוצא מידי פשוטו (1 צופה)

[עמוסיך]

היכן מצינו בפירוש מקרא היוצא מידי פשוטו?
מקור

 

[התורה]

היכן מצינו בפירוש מקרא היוצא מידי פשוטו?
מקור

לחץ כדי לכווץ...

אגרא דכלא ריש פרשתן:

וישמע יתרו כהן מדין חתן משה (שמות יח א). למה תארו כהן מדין בכאן וכי לגנותו בא. ונ"ל שעד עתה היה תארו המכובד בפי כל אומים "כהן "מדין, וכהיום שמע שמתארים אותו "חתן "משה, מזה שפט שהאיש משה גדול מאוד. ושיעור הכתוב לפי זה וישמע יתרו שהיה נקרא בפי כל "כהן מדין, שמע כעת שמתארים אותו "חותן "משה, הגם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, זהו ברמז​

 

[פנחס ע]

תלמוד בבלי מסכת יבמות פרק ב - כיצד [המתחיל בדף יז עמוד א] אמר רבא: אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי

 

[חד מבתראי]

"נוצר חסד לאלפים",
כתב השפתי חכמים:
"תימא וכי חושבנא אתא רש"י לאשמועינן. וי"ל דק"ל הא דכתיב נוצר חסד לאלפים אי אפשר שיהיה כפשוטו כיון שאין כל ימי עולם כי אם ששת אלפים לא יגיע העולם מתחלתו ועד סופו אפילו לאלף דור ל"פ דלא אתא קרא לאשמעינן אלא שיעורא דמדה טובה"

 

[עמוסיך]

תלמוד בבלי מסכת יבמות פרק ב - כיצד [המתחיל בדף יז עמוד א] אמר רבא: אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי

לחץ כדי לכווץ...

(יבמות כד.)
יפה מאד, אך לא לזאת הייתה כוונתי [מה גם שזו ג"ש]
כוונתי למקרא מלא, אולי למעשה מלא, לא למילה אחת

 

[עמוסיך]

"נוצר חסד לאלפים",
כתב השפתי חכמים:
"תימא וכי חושבנא אתא רש"י לאשמועינן. וי"ל דק"ל הא דכתיב נוצר חסד לאלפים אי אפשר שיהיה כפשוטו כיון שאין כל ימי עולם כי אם ששת אלפים לא יגיע העולם מתחלתו ועד סופו אפילו לאלף דור ל"פ דלא אתא קרא לאשמעינן אלא שיעורא דמדה טובה"

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח, כמה חידושים! אך

כוונתי למקרא מלא, אולי למעשה מלא, לא למילה אחת

לחץ כדי לכווץ...

 

[פנחס ע]

שראובן שכב את בלהה?

 

[עמוסיך]

שראובן שכב את בלהה?

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי שביאור מעשה זה הוא דקרא אחשביה כאילו עשה כן, וכן בבני עלי חופני ופנחס עיי"ש, וממילא לא נחשב כיוצא מידי פשוטו

 

[התורה]

 

[עמוסיך]

לחץ כדי לכווץ...

תיקון שכייח

 

[אחת שאלתי]

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם" (דברים ט,א).

 

[עמוסיך]

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם" (דברים ט,א).

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי למקרא מלא, אולי למעשה מלא, לא למילה אחת

לחץ כדי לכווץ...

נ.ב. אתה רוצה לומר שיש פשט במילים שהערים מצויות בשמים? פשוט הוא שהכוונה שמתנשאים הם לשמים
ושוב לא הכוונה לביטוי או למילת גוזמא שקיימת

 

[אחת שאלתי]

פשוט הוא שהכוונה שמתנשאים הם לשמים

לחץ כדי לכווץ...

ראה תמיד (כט, א): "דברה תורה לשון הבאי דכתיב (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים, בשמים ס"ד אלא גוזמא".

 

[עמוסיך]

ראה תמיד (כט, א): "דברה תורה לשון הבאי דכתיב (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים, בשמים ס"ד אלא גוזמא".

לחץ כדי לכווץ...

הבינותי דבריך המחכימים, אך אכתי

יש פשט במילים שהערים מצויות בשמים? פשוט הוא שהכוונה שמתנשאים הם לשמים
ושוב לא הכוונה לביטוי או למילת גוזמא שקיימת

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי כדלעיל, מעשה שלם

 

[הלך אחר חכמים]

בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן:

(זכריה פרק יב פסוק יא )

ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר: ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו.

 

[עמוסיך]

בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן:

(זכריה פרק יב פסוק יא )

ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר: ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו.

לחץ כדי לכווץ...

אולי יואיל נא כבודו, לשוח ולירד אל עמו, ולבאר שנימוקו עימו, ולהורות צאן מרעיתו, כוונתו ורוחב דעתו
אגב, ברוך הבא בצל קורתו

 

[הלך אחר חכמים]

מחילה, אולי מאחר ואני חדש, לא הבנתי את סגנון החידה.
כבודו לא מתכוון שהבנת הפסוק כפשוטו היא לא הפשט המכוון של המעשה?

 

[הלך אחר חכמים]

כוונתי שבפסוק בזכריה נראה פשט הפסוק שמדובר על הספד אחד במקום אחד, ולמעשה הוא מדבר על 2 מקרים שונים.

 

[עמוסיך]

מחילה, אולי מאחר ואני חדש, לא הבנתי את סגנון החידה.
כבודו לא מתכוון שהבנת הפסוק כפשוטו היא לא הפשט המכוון של המעשה?

לחץ כדי לכווץ...

ברור, לכך התכוונתי, אבל ההיא דמגילה ג. בא ר"י למימר שהוסיף התרגום נופך וביאור לדברי התורה, דהיינו הנגישה לעם [ראה תוד"ה שנים מקרא ברכות ח:], אבל הוא לא שינה מהפשט הכתוב, אלא שבלעדיו לא היינו יכולים להבין.
אני שאלתי היכן מצינו מעשה שכתוב בו שאין זה לפי פשוטו!

 

[הלך אחר חכמים]

ברור, לכך התכוונתי, אבל ההיא דמגילה ג. בא ר"י למימר שהוסיף התרגום נופך וביאור לדברי התורה, דהיינו הנגישה לעם [ראה תוד"ה שנים מקרא ברכות ח:], אבל הוא לא שינה מהפשט הכתוב, אלא שבלעדיו לא היינו יכולים להבין.
אני שאלתי היכן מצינו מעשה שכתוב בו שאין זה לפי פשוטו!

לחץ כדי לכווץ...

תודה על ההבהרה.
חידה מעניינת מאד!
בהתחלה רציתי לומר על ההיא דבניהו בן יהוידע שכתוב בפסוק שירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג וכו