וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת - למי? (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

ניתן לפרש וילדה לו, לעבד.
או שנפרש וילדה לו, לאדון שנתנה לעבד.

ולכאו' יש להקשות מהמשך הפסוק "הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ", הרי אם נפרש על העבד, כיצד אמרו "וילדה לו" הרי אין הולדות לו?
ואף אם נפרש על האדון, עדיין יש להקשות שבתחילת הפסוק "אִם־אֲדֹנָיו֙", ולמה כאן כתוב "אדניה"?

ובמכילתא על הפסוק דורש "רבי נתן אומר, אין ת"ל וילדה לו, אלא להביא את הרב שבא על שפחתו שולדיה עבדים"

ומבאר המלבי"ם

וע"כ בא ר"נ ושם כל המעקשים למישור,
שבמ"ש אם אדוניו יתן לו אשה שהוא נתינת הרשות לקחת שפחה אפי' שאינה של האדון, יצוייר שהעבד יש לו שפחה כנענית קנין כספו והאדון מרשה אותו לבא על שפחתו, ומלמד אותנו שגם בענין זה הולדות עבדים,
וזה מלמד במ"ש וילדה לו בנים או בנות שגם אם לקח שפחה כנענית של עצמו שבענין זה יצדק וילדה לו כי הבנים הם שלו מצד הקנין שיש לו בהם שהם עבדיו והם שלו, גם בזה האשה וילדיה תהיה לאדוניה שהוא העבד שהוא אדוניה יהיו לו לעבדים והוא בצאתו אסור לו לבא עליה,
ומזה ידעינן שהרב שבא על שפחתו שילדיה עבדים.​