בעקרון אני מסכים. כל מילה פנינה!
אבל הרבה פעמים אין ברירה, כשמקריאים את ר' אלחנן או החזו"א וכדו' זה לא אפשרי לצנזר.
צריך לעשות זאת באופן של זלזול בלי להכנס לפרטים שגם יכולים להכניס מושגים חלילה (לא מזמן היה בעלון של מרן הגרמה סיפור על בחור שפקר בגלל חומרים של החזרה בתשובה שעוררו את השאלות) לא להעמיד את הכופרים כצד בכלל. ולבאר עד כמה שכפירה היא שלולה.
וכמובן בעיקר לחזק את הסלידה מהעוה"ז וכדו' על ידי שמעוררים את העולם הבא.
זה הולך בזרועות שלובות
אני רוצה קצת להרחיב בעניין (ואילו יחליטו מנהלי הפורום לפתוח לזה אשכול נפרד הרשות בידם. אולם לדעתי כאן מקומו)
אני חושב ששיחות בקו ההשקפתי הישן שעסוק בלמה האחרים רעים ונוראים לא יתפוס, וצריך לחזק אצל הצעירים את ההשקפה על חיים של פשטות ושל מסירות לתורה שמאד הטשטש בדורנו, והאמת יורה דרכו
אני רוצה קצת לפתוח את טענה זו.
הייתי רוצה לדעת, האם כאשר החילונים והמשכילים תקפו באגרסיביות את החרדיות זה גרם לאנשים להתרחק מהם? מדוע כשהם תקפו באכזריות חייתית כל זיק של קדושה ותורה זה הקנה להם מאמינים? למה כשהם לא טרחו לעטות כפפות משי אלא הגחיכו את דמותו של המלמד, לעגו למצוות ברית מילה. כינו את הרבנים "כמרים" וכל העת נתפסו לתופעות שוליות והפכו אותן לקריקטורה של היהדות החרדית, ובדרך חצופה ומרושעת זו הוציאו מן כלל ישראל את עולי תימן ומרוקו. כשעודדו דריסת כל דוס. כשהסיתו לרצח הר' דהן.
למה נדמה שלנו זה לא יעבוד, כשנגחיך את דמותו של "המורה". נזלזל בכפירה והטמטום שבה. נצייר קריקטורה מהחיים החילוניים חסרי התרבות? והאמת, שהם הרבה יותר מגעילים בשכל אנושי ישר.
כמדומני שכיום תנועת התשובה במצוקה קשה מאי פעם, ואילו בתקופה שהיה הר' אמנון יצחק לועג להם-אז רבים השיב מעוון. כשהרב שך בז להם "אוכלים שפנים וחזירים במה אתם יהודים". נכון שכיום ישנם הרבה חילונים המוכנים לסובב תפילין סביב הזרוע, אך אין שום הסכמה לחברה החרדית כחברה, ואסביר יותר; השנאה גדולה מאי פעם. האין זה בגלל התרפסות? הנסיון להכיל... להבין "כפירה" להבין "שיגעון, חייתיות"...
ישנה מחד התעוררות וצמאון אך הם נעצרים בקיום מצוות ברמה מסורתית, כשהם בוחרים מה יותר מתאים להם מהתורה. ודי. זה חשוב ומיוחד, אבל לא נראה שחזרו לאמונה בתורה באופן הנכון, המחייב. מחייב הכל! לא להיות חכמים מהבורא ולבחור מה מתאים לדורנו...
מדי פעם אני קורא עלון של "הדברות", שכמדומני היום הוא ארגון התשובה הגדול ביותר, אולם להבדיל מ"ערכים" שבאמת משיב בתשובה שלמה, הדברות בעיני נותן הכשר לציונות אם רק יקיימו כמה מנהגים פאגניים. העיתון מלא בסמלי ציונות ומדינה, צבא ותרבות חילונית, ורק מבקש שיהיו יותר מסורתיים. התוצאות בהתאם...
אולי היה ראוי לפתוח על זה אשכול נוסף- וכל אחד מוזמן לעשות זאת. (ובכלל להעלות עניינו של עלון זה שילדינו קוראים על מכון להסרת קעקועים, וזוגיות חילונית, בדיחות אייפוניסטיות ועוד...) אבל אני מביא נושא זה כדוגמה וביאור לטענה שצריך להעמיד את העמדה החרדית ממקום נחמד ויפה. לשם זה מוביל.
מדי יום בעלינו לשבח אנו טורחים לומר "שהם משתחווים להבל וריק" כך ג' פעמים ביום. וכן בנוסח מודה אני שאחר הלימוד מדגישים את "הם-ואנחנו..." אין מנוס.
הסיכוי שילד ירצה להשאר חרדי אם נסביר לו בצורה מזרוחניקית שההתעמלות היא מצוה גדולה, וברחצה תוך חילול שבת יש "בירור ניצוצות"... מדוע שיבחר במצוות לימוד תורה אם יכול לבחור "מצוות" מהסוג המשחד והמפתה...
וכי ילד יבחר להיות חרדי בגלל האווירה הנעימה בזמירות שבת כשמנגד יש את המוזיקה החילונית.
זה לא יעבוד! אם לא שיבינו ילדינו
היטב עד כמה הבור שם ריק אין בו מים.
לא צריך לשקר ולהגזים- רק לומר להם את האמת, ואפילו לא צריך לספר הכל...
חושבני שזו הסיבה שבחיפה וכדו' פחות מתקלקלים-כי רואים בחוש את העגלה הריקה.
אז אפשר לתפוס את החבל בצורה נכונה בתוך יישוב חרדי, ולחשוף את הילדים בצורה הנכונה לעולם החילוני ע"י שנספר להם כמה מושחתים ורעים הם. לא רק רחמים אלא תיעוב! שיבינו שזה כמו להמיר דת. (ובאמת זה חמור יותר) שזה לאבד צלם אנוש.
הדת מעמידה את ענין האמונה במקום הראשון, והבגידה החמורה מכל היא כפירה! רוצח פחות חמור. (ואמנם יש בו ג"כ יהרג ואל יעבור, אך רק מטעם מאי חזית דדמא סומק. וג"ע הוקש לו) ולא יצא בזה מכלל ישראל. אולם, נבהיר לילדינו שאין זה רק דין אלא חסד משוך מאיתו יתברך-
שהתיר (וחייב) למות בכדי לא להפוך לכופר.
