• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
חושבני שבעבר היה המון השקפה במאמרי המעירכת בעיתונים החרדים, אך בשנים האחרונות זה פסק...
וודאי שראוי שכאו"א ידע את בסיס ההשקפה המחייבת אותנו, שכידוע ולא תתורו אחרי לבכם זו מינות ואפיקרסות ובכלל זה דעות כוזבות, כדאיתא ברבותינו הראשונים, וממילא חובה לדעת את מה שקיבלו אבותינו מאבותיהם ומאבות אבותיהם עד עולם, ובזה לא ניכשל ח"ו באיסור החמור של ולא תתורו.
 
אגב, @פנחס ע תזהר שלא תהיה הבא בתור, כל אלו שרח''ל עלתה על דעתם שצריכים ללמוד עניני אמונה הוקעו מקרב הבני תיירה, כ''א בתחילת דרכו הוא, ר' ראובן לויכטר, ר' משה שפירא, ר' יצחק שלמה זילברמן, ר' לייב מינצברג, ר' נתן רוטמן וכו' וכו', אמנם הרשימה מבולבלת אבל הצד השוה שבהם שהם עסקו בעניני אמונה, אבל אם יש לך סבלנות אתה יכול לנסות, כי כל אלו שבתחילה יצאו נגדם, כעבור זמן כבר נעשו הבעלי מסכימים על האחרים...
יש"כ, לא באמת אכפת לי שייצאו נגד הניק "פנחס ע".
ובכל אופן אני מדבר על האמונה מהסוג שהרב שך דיבר עליה, לא עניני מחשבה וחדשנות, נטו היחס האמוני למקרי העולם והדעות הכוזבות.
 
חושבני שבעבר היה המון השקפה במאמרי המעירכת בעיתונים החרדים, אך בשנים האחרונות זה פסק...
וודאי שראוי שכאו"א ידע את בסיס ההשקפה המחייבת אותנו, שכידוע ולא תתורו אחרי לבכם זו מינות ואפיקרסות ובכלל זה דעות כוזבות, כדאיתא ברבותינו הראשונים, וממילא חובה לדעת את מה שקיבלו אבותינו מאבותיהם ומאבות אבותיהם עד עולם, ובזה לא ניכשל ח"ו באיסור החמור של ולא תתורו.
לא נראה לי שזה השתנה כל כך דרסטית מבחינת מספר המאמרים, ייתכן וירד רמה, והתחילו לדבר על מחלוקות פנימיות במקום על התרחקות מאפיקורסות.
בכל אופן לא נראה לי שצריך לשאוב את ההשקפה ממאמרים בעיתונים, אלא כמו שאמרתי מדברי רבותינו הנ"ל.
תודה בכל אופן.
 
פה אני לא יכול לבקש עזרה מ @AI אוצר
מי שמבין שחשוב שהנושא הזה יהיה על סדר היום נקרא לעזר,
מי לה' אלי...
תמליצו על האשכול ותתעדפו אותו כדי שיקפוץ לאנשים מול העיניים.
בואו לעזרת ה' בגיבורים...
תודה מראש!
 
כאחד שלמד בישיבות ליטאיות בהיותי בחור לפני שנים די רבות והכיר את המציאות שהייתה באותן שנים, הנני מצטרף לכל הנאמר בעניין החשיבות ללמד בישיבות השקפה טהורה כמקדמת דנא, ללא כל הרוחות הזרות החיצוניות שחדרו לתוך מחננו, חלקן באופן ניכר וחלקן בדקות.
דברים שהיו פשוטים אצלינו, כיום כבר אינם פשוטים אצל הרבה בני תורה, כגון היחס לציונות ולצבא, היחס למותרת גשמיות, הנדרש מאתנו בקיום מצות לימוד התורה כולל בבין הזמנים, ההתרחקות מקירבה לאנשים בעלי דעות זרות, ההימנעות מהליכה למקומות שאין רוח חכמים נוחה מהם, ההבנה הפשוטה שמופעי ואירועי תרבות כאותם אלו שיש היום אינם יכולים להיות כלולים בעולמם של החרדים לדבר השם, החשיבות של ההקפדה על הלבוש החיצוני בכדי לשמור אותנו "מובדלים", ועוד.
בנוסף לספרים המצויינים שהוזכרו בעניין, ברצוני להמליץ מאד גם על החלקים הרלוונטיים לענייני השקפה בספרים "מעשה איש" על החזו"א זצ"ל, ו"עובדות והנהגות לבית בריסק". מרן החזו"א זצ"ל ומרן הרב מבריסק זצ"ל, נחשבו למנחילי השקפה טהורה בקרב כל החוגים והעדות, ועלינו לשמר את מה שהם הנחילו לנו היטב.
 
רעיון חשוב מאוד ונפלא!
לדעתי חשוב מאוד למצוא את תלמידי חכמים שמתמחים שנושאים אלו, ובעלי כושר כתיבה והבעה, ולכתוב ספרים חדשים בסגנון דורינו.
העיקר שלבסוף הנושא יועלה יותר ויותר, כי הטעיות בדברים האלו לפעמים הם נוראיות.
אבל חשוב לי לציין כי יש קצת בעיה מובנית בדבר הזה, שאולי דוקא עכשיו זה ההזדמנות לפתור אותו, והיא העובדה כי בעבר בעקבות הפיצול בקרב הליטאים רבים מאלו שהתמחו בעניני השקפה, ועסקו בזה הרבה, עברו למחנה של הפלג.
כמי שלמד וחי בתוך העולם הליטאי של דגל, אני מרגיש את החוסר בשנים האחרונות של השקפה בריאה בנושאים אלו, ומה גם שאנחנו לא באמת יכולים להשתמש עם הספרים שהם כתבו בנושא בשנים האחרונות, כי בדרך כלל זה מעורב עם כמה נקודות יסוד [כמו היחס לגדולי ישראל הדגלאים] שאין לנו [לפחות לי..] שייכות עמהם.
אבל דוקא לכן אני חושב שמוכרחים לכתוב ספרים חדשים על נושאים אלו, לדרוש דרשות, להקים ועדים, לעשות רבי שיח, וכו' וכו' ועל נושאים רבים אחרים שנוגעים ליסודות היהדות, והם תלמוד תורה לכל דבר, להבהיר ולהמחיש דבר ה' 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי', ולברר את השקפת התורה שתהיה זמינה לכל, ותהיה במרכז השיח הציבורי.
יש לי דברים ארוכים בזה, ובאופן כללי אני גם מוכן לעזור בפועל במה שצריך, בדברים המתאימים לי.
 
אינני יודע שמות, אבל זכור לי שנתקלתי כמה פעמים בחוברות כאלו. [באמת העיקר היה על הגראי"ל זצלה"ה וכיו"ב, עסקנים וכו', ושורשי ההשקפה נכתבו שם קצת כמו סטיקרים, ולא באמת ליבון עמוק של הסוגיא, אבל אולי יש אחרים.]
אגב באופן כללי, לדעתי מאוד חשוב להדגיש את נקודות השורש.
לדוגמא אי אפשר לצטט ציטוטים ללא סוף ברעת הציונות וכו' וכו' בלי להעמיק לפני זה במהותו של העם היהודי,
בהרחבת היעוד התכליתי והמטרה שכל יהודי אמור להיות חדור בה, לפעמים בהשפעת אנשי המזרחי או החרד"ל אנו נגררים לשיח מה היתה דעתם של גדול אלמוני וגדול פלמוני, וכו' והכל מתוך מטרה של המזרחי לקבל צידוק שגם דעתם רלוונטית וראויה.
אנחנו מוכרחים לשוב ולחדד את נקודות השורש, להגדיר את מושגי היסוד של מטרה, של אומתנו האמיתית שנוצרת כתוצאה מקבוצה הדבקה בתורה ולא קבוצה שיש לה תורה, של תכלית הבריאה, וכו' וכו', וממילא סוגיות רבות מובנות ומסתדרות מאליהם.
אגב זה גם הסיבה שהציונות למרות שהיא כביכול ענין פרקטי וטכני, היא כל כך חשובה כי היא טומנת בחובה את כל ההסתכלות שלנו על הזהות שלנו שזה גבר שקודם לכל התורה כולה!
 
אינני יודע שמות, אבל זכור לי שנתקלתי כמה פעמים בחוברות כאלו. [באמת העיקר היה על הגראי"ל זצלה"ה וכיו"ב, עסקנים וכו', ושורשי ההשקפה נכתבו שם קצת כמו סטיקרים, ולא באמת ליבון עמוק של הסוגיא, אבל אולי יש אחרים.]
אגב באופן כללי, לדעתי מאוד חשוב להדגיש את נקודות השורש.
לדוגמא אי אפשר לצטט ציטוטים ללא סוף ברעת הציונות וכו' וכו' בלי להעמיק לפני זה במהותו של העם היהודי,
בהרחבת היעוד התכליתי והמטרה שכל יהודי אמור להיות חדור בה, לפעמים בהשפעת אנשי המזרחי או החרד"ל אנו נגררים לשיח מה היתה דעתם של גדול אלמוני וגדול פלמוני, וכו' והכל מתוך מטרה של המזרחי לקבל צידוק שגם דעתם רלוונטית וראויה.
אנחנו מוכרחים לשוב ולחדד את נקודות השורש, להגדיר את מושגי היסוד של מטרה, של אומתנו האמיתית שנוצרת כתוצאה מקבוצה הדבקה בתורה ולא קבוצה שיש לה תורה, של תכלית הבריאה, וכו' וכו', וממילא סוגיות רבות מובנות ומסתדרות מאליהם.
הוא אשר דיברתי, שלכאורה הללו שהבאת הם חוברות שיצאו בכלל לא בעניני השקפה כי אם בעניני מריבות קטנות ומפלגתיות. וירדו בעיקר לפסים אישיים...
ברור שחובה להדגיש את השורש, אבל חובה גם לתרגם למעשה. כמבואר למעלה.
ולכן אינני חושב ש
העובדה כי בעבר בעקבות הפיצול בקרב הליטאים רבים מאלו שהתמחו בעניני השקפה, ועסקו בזה הרבה, עברו למחנה של הפלג.
כמי שלמד וחי בתוך העולם הליטאי של דגל, אני מרגיש את החוסר בשנים האחרונות של השקפה בריאה בנושאים אלו, ומה גם שאנחנו לא באמת יכולים להשתמש עם הספרים שהם כתבו בנושא בשנים האחרונות, כי בדרך כלל זה מעורב עם כמה נקודות יסוד [כמו היחס לגדולי ישראל הדגלאים] שאין לנו [לפחות לי..] שייכות עמהם.
היא עובדה נכונה. ואדרבה, כמדומני שהרבה יותר ניתן לדבר על השקפה עם המחוייבים לדעת תורה ומסורה, ולא עם כאלו הבודים מליבם. ובמיוחד שעושים מעובדות טפלות עיקר.
אגב זה גם הסיבה שהציונות למרות שהיא כביכול ענין פרקטי וטכני, היא כל כך חשובה כי היא טומנת בחובה את כל ההסתכלות שלנו על הזהות שלנו שזה גבר שקודם לכל התורה כולה
בזה אני מוכרח להודות. ולהצטרף בהתלהבות. אבל ודאי שגם לדבר על כל שאר עניני אמונה ועוה"ז והשארות הנפש, וכן שכר וענש וכדו'
 
הוא אשר דיברתי, שלכאורה הללו שהבאת הם חוברות שיצאו בכלל לא בעניני השקפה כי אם בעניני מריבות קטנות ומפלגתיות. וירדו בעיקר לפסים אישיים...
ברור שחובה להדגיש את השורש, אבל חובה גם לתרגם למעשה. כמבואר למעלה.
אתה צודק בעיקרון, אבל תכל'ס הנושא המרכזי עלה בהכרח בדבריהם.
היא עובדה נכונה. ואדרבה, כמדומני שהרבה יותר ניתן לדבר על השקפה עם המחוייבים לדעת תורה ומסורה, ולא עם כאלו הבודים מליבם. ובמיוחד שעושים מעובדות טפלות עיקר.
בזה אני מסכים מאוד, וכשאני חושב על זה, זה אומר שיש כרגע פוטנציאל מטורף, לפתוח נושאי יסוד ביהדות בצורה בריאה, לבחון אותם כשלעצמם ולא מתוך סיפורים על עובדות נוראיות וכו' וכו'. מה גם שעל רקע חוק הגיוס הבחורים זקוקים לזה כאויר לנשימה,
להבין מה הם עושים ולמה הם עושים, וזה גם הזדמנות בה הציבור מוכן לקבל ולשמוע.
לדעתי זה נושא של פיקוח נפש!
 
מישהו הוסיף לי את שיחות הגר"ש ברעוודה.
מוסכם?
לא בטוח שאני האינדיקציה מה מוסכם היום...
אבל הרב שך והסטייפלער זיע''א סמכו ידיהם עליו ב100 אחוז
ולא נראה לי שיש במה שאמר משהו שיכול להיות לא מוסכם
 
לא בטוח שאני האינדיקציה מה מוסכם היום...
אבל הרב שך והסטייפלער זיע''א סמכו ידיהם עליו ב100 אחוז
ולא נראה לי שיש במה שאמר משהו שיכול להיות לא מוסכם
כוונתי הייתה האם מוסכם שדבריו הם יסודות, ולא שיחות חיזוק גרידא. ברור שהוא היה צדיק וטהור. לא היה הו"א בכלל אחרת.
(הייתי מאוד נהנה לשמוע את הקלטותיו במשך שנים רבות! למרות שהרבה פעמים הרגשתי שהוא מדי דורש מעבר למתאים לי...)
 
באיזה עוד תחום תורני היית מוכן להתחיל את הנושא מאחרוני האחרונים? יש השקפת עולם יהודית תורנית על העולם כולו על עם ישראל ולפי''ז דעות רבותינו על התקופה בה אנחנו נמצאים
אם רוצים ללמד וללמוד את הנושאים האלה ברצינות חייבים להתחיל עם יחס רציני לתנ''ך עם הכרה של מדרשי חז''ל (בעומק, לא רק מה שסיפרו בגן) את דעות רבותינו הראשונים (כמובן בכל מקום ע''פ הדרכתו האם להיכנס לפילוסופיה מו''נ וכד') את רבותינו המהר''ל הרמח''ל וכו' וכמובן שכל מקום ע''פ דרכו גר''א בעש''ט וכו'
א''א לבנות על דרשות נחמדות ומכתבים יפים מהדור האחרון ולצפות שזה יחזיק מעמד מול העולם
כמובן שכמו בכל נושא, לא הכל מתאים לכולם. ואכן כמו שיש כאלה שמתאים להם קומיקס עם הלכות שבת ויש כאלה שמתייגעים להבין גמ' שבת ומחלוקות ראשונים עד הפסקים העולים.
בשביל נביא בעיון צריך מי שמסוגל ללמד את זה, חוששני שבהרבה ישיבות יהיה קושי למצוא.
ומלבד זאת זה יגרום שינוי בסדרי הישיבה. משום שא"א להכניס נושאים שחייבי ללמוד בכובד ראש הראוי כלאחר יד.
לכן הגיוני כהוראת שעה להכניס את הספרים שהוצעו, ומכאן ואילך תן לחכם ויחכם עוד.
בשביל זה לא צריך יותר מאשר שהספרים יהיו בישיבה, והבחורים יכירו את קיומם.
כלומד תנ"ך, הייתי מעדיף שבני ילמד תנ"ך (עם מפרשים, בעיקר מלבי"ם) לאחר שהשקפתו תהיה בנויה.
ולפחות ספר עזרא שיש בו יותר מורכבות, כדי ללמוד אחרי השקפה בסיסים יציבה.
 
בפן הטכני, קו - לענ"ד זה לא 'תופס' ולא חודר לעומק, וגם ספרים - צריך לדאוג שמישהו יפתח אותם, והדרן לקושי אם הדור שלנו רדוד..
בפן הרעיוני - אני בהחלט דוגל, שאם לספרים פנינו - בידינו נמצא 'ספר הספרים', האומר שהוא 'לא מעודכן' טועה, ודומה בעיני לכופר. תורתינו הק' אינה מוגבלת, הפוך בה והפוך בה דכוליה בה, ונבואה הנצרכה לדורות נכתבה.
אם מעט הדרכה נכונה (דבר שלצערנו לא קורה בהיכלי הישיבות) כל בחור יכול לפתוח תנ"ך ולשמוע את דבר ה' הקורא אליו, וכמין בת-קול פנימית להבין מה רצון ה' ממנו בעת ההיא.
אבל ישנה אפשרות נוספת: אתר אינטרנט שבו יועלו מאמרי דעה מאת כותבים בעלי השקפה נכונה, כשהמאמרים הנבחרים יופצו בירחונים מאירי עיניים באהלי הישיבות.
כמובן שהכול תחת ועד מפקח שגדולי הדור יסמיכו.
ואם נהיה ריאליים, הסיכוי שדבר כזה יתפוס ולא יתקל בהתנגדות - לא גבוה.
 
אני חושב ששיחות בקו ההשקפתי הישן שעסוק בלמה האחרים רעים ונוראים לא יתפוס, וצריך לחזק אצל הצעירים את ההשקפה על חיים של פשטות ושל מסירות לתורה שמאד הטשטש בדורנו, והאמת יורה דרכו.
 
אני חושב ששיחות בקו ההשקפתי הישן שעסוק בלמה האחרים רעים ונוראים לא יתפוס, וצריך לחזק אצל הצעירים את ההשקפה על חיים של פשטות ושל מסירות לתורה שמאד הטשטש בדורנו, והאמת יורה דרכו.
בעקרון אני מסכים. כל מילה פנינה!
אבל הרבה פעמים אין ברירה, כשמקריאים את ר' אלחנן או החזו"א וכדו' זה לא אפשרי לצנזר.
צריך לעשות זאת באופן של זלזול בלי להכנס לפרטים שגם יכולים להכניס מושגים חלילה (לא מזמן היה בעלון של מרן הגרמה סיפור על בחור שפקר בגלל חומרים של החזרה בתשובה שעוררו את השאלות) לא להעמיד את הכופרים כצד בכלל. ולבאר עד כמה שכפירה היא שלולה.
וכמובן בעיקר לחזק את הסלידה מהעוה"ז וכדו' על ידי שמעוררים את העולם הבא.
זה הולך בזרועות שלובות
 
בעקרון אני מסכים. כל מילה פנינה!
אבל הרבה פעמים אין ברירה, כשמקריאים את ר' אלחנן או החזו"א וכדו' זה לא אפשרי לצנזר.
צריך לעשות זאת באופן של זלזול בלי להכנס לפרטים שגם יכולים להכניס מושגים חלילה (לא מזמן היה בעלון של מרן הגרמה סיפור על בחור שפקר בגלל חומרים של החזרה בתשובה שעוררו את השאלות) לא להעמיד את הכופרים כצד בכלל. ולבאר עד כמה שכפירה היא שלולה.
וכמובן בעיקר לחזק את הסלידה מהעוה"ז וכדו' על ידי שמעוררים את העולם הבא.
זה הולך בזרועות שלובות
אני רוצה קצת להרחיב בעניין (ואילו יחליטו מנהלי הפורום לפתוח לזה אשכול נפרד הרשות בידם. אולם לדעתי כאן מקומו)
אני חושב ששיחות בקו ההשקפתי הישן שעסוק בלמה האחרים רעים ונוראים לא יתפוס, וצריך לחזק אצל הצעירים את ההשקפה על חיים של פשטות ושל מסירות לתורה שמאד הטשטש בדורנו, והאמת יורה דרכו
אני רוצה קצת לפתוח את טענה זו.

הייתי רוצה לדעת, האם כאשר החילונים והמשכילים תקפו באגרסיביות את החרדיות זה גרם לאנשים להתרחק מהם? מדוע כשהם תקפו באכזריות חייתית כל זיק של קדושה ותורה זה הקנה להם מאמינים? למה כשהם לא טרחו לעטות כפפות משי אלא הגחיכו את דמותו של המלמד, לעגו למצוות ברית מילה. כינו את הרבנים "כמרים" וכל העת נתפסו לתופעות שוליות והפכו אותן לקריקטורה של היהדות החרדית, ובדרך חצופה ומרושעת זו הוציאו מן כלל ישראל את עולי תימן ומרוקו. כשעודדו דריסת כל דוס. כשהסיתו לרצח הר' דהן.

למה נדמה שלנו זה לא יעבוד, כשנגחיך את דמותו של "המורה". נזלזל בכפירה והטמטום שבה. נצייר קריקטורה מהחיים החילוניים חסרי התרבות? והאמת, שהם הרבה יותר מגעילים בשכל אנושי ישר.

כמדומני שכיום תנועת התשובה במצוקה קשה מאי פעם, ואילו בתקופה שהיה הר' אמנון יצחק לועג להם-אז רבים השיב מעוון. כשהרב שך בז להם "אוכלים שפנים וחזירים במה אתם יהודים". נכון שכיום ישנם הרבה חילונים המוכנים לסובב תפילין סביב הזרוע, אך אין שום הסכמה לחברה החרדית כחברה, ואסביר יותר; השנאה גדולה מאי פעם. האין זה בגלל התרפסות? הנסיון להכיל... להבין "כפירה" להבין "שיגעון, חייתיות"...

ישנה מחד התעוררות וצמאון אך הם נעצרים בקיום מצוות ברמה מסורתית, כשהם בוחרים מה יותר מתאים להם מהתורה. ודי. זה חשוב ומיוחד, אבל לא נראה שחזרו לאמונה בתורה באופן הנכון, המחייב. מחייב הכל! לא להיות חכמים מהבורא ולבחור מה מתאים לדורנו...

מדי פעם אני קורא עלון של "הדברות", שכמדומני היום הוא ארגון התשובה הגדול ביותר, אולם להבדיל מ"ערכים" שבאמת משיב בתשובה שלמה, הדברות בעיני נותן הכשר לציונות אם רק יקיימו כמה מנהגים פאגניים. העיתון מלא בסמלי ציונות ומדינה, צבא ותרבות חילונית, ורק מבקש שיהיו יותר מסורתיים. התוצאות בהתאם...

אולי היה ראוי לפתוח על זה אשכול נוסף- וכל אחד מוזמן לעשות זאת. (ובכלל להעלות עניינו של עלון זה שילדינו קוראים על מכון להסרת קעקועים, וזוגיות חילונית, בדיחות אייפוניסטיות ועוד...) אבל אני מביא נושא זה כדוגמה וביאור לטענה שצריך להעמיד את העמדה החרדית ממקום נחמד ויפה. לשם זה מוביל.

מדי יום בעלינו לשבח אנו טורחים לומר "שהם משתחווים להבל וריק" כך ג' פעמים ביום. וכן בנוסח מודה אני שאחר הלימוד מדגישים את "הם-ואנחנו..." אין מנוס.

הסיכוי שילד ירצה להשאר חרדי אם נסביר לו בצורה מזרוחניקית שההתעמלות היא מצוה גדולה, וברחצה תוך חילול שבת יש "בירור ניצוצות"... מדוע שיבחר במצוות לימוד תורה אם יכול לבחור "מצוות" מהסוג המשחד והמפתה...

וכי ילד יבחר להיות חרדי בגלל האווירה הנעימה בזמירות שבת כשמנגד יש את המוזיקה החילונית.

זה לא יעבוד! אם לא שיבינו ילדינו היטב עד כמה הבור שם ריק אין בו מים.

לא צריך לשקר ולהגזים- רק לומר להם את האמת, ואפילו לא צריך לספר הכל...

חושבני שזו הסיבה שבחיפה וכדו' פחות מתקלקלים-כי רואים בחוש את העגלה הריקה.

אז אפשר לתפוס את החבל בצורה נכונה בתוך יישוב חרדי, ולחשוף את הילדים בצורה הנכונה לעולם החילוני ע"י שנספר להם כמה מושחתים ורעים הם. לא רק רחמים אלא תיעוב! שיבינו שזה כמו להמיר דת. (ובאמת זה חמור יותר) שזה לאבד צלם אנוש.

הדת מעמידה את ענין האמונה במקום הראשון, והבגידה החמורה מכל היא כפירה! רוצח פחות חמור. (ואמנם יש בו ג"כ יהרג ואל יעבור, אך רק מטעם מאי חזית דדמא סומק. וג"ע הוקש לו) ולא יצא בזה מכלל ישראל. אולם, נבהיר לילדינו שאין זה רק דין אלא חסד משוך מאיתו יתברך- שהתיר (וחייב) למות בכדי לא להפוך לכופר.
 
בס"ד קבלתי היום חומר עתיק עם הרעיון שלי.
מצורף בזה מאוצה"ח פורום רבני שניהל עיתון בשם "תמורה" בשנות התש"מ המוקדמות, העיתון זכה לתמיכת הרב שך.
אני באופן אישי התחברתי מאוד לדברי הרב ב' אותם הדגשתי.
נראה שבכל אופן על הכל הוסכם שכך ראוי לנהוג. עיינו ומצאו נחת.
1771878387126.png
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓