הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,706
תודות
16,760
נקודות
655
בספר התרומות (שער מז אות ב) כתב

דאילו אתי איניש אחרינא ונחית לה לארעא, אי נמי אתי מוכר למהדר ביה ואמר ליה לאו בעל דברים דידן את דפקדון בעלמא דאפקדית לן ומהדרנא לך פקדונך אבל בארעא לית לך ולא מידי, והא ודאי לאו כל כמיניה אלא קיימא בידיה עד דאתי נגזל ונחתי תרוייהו לדינא.

והביאו בנתיבות המשפט (סימן קפב סעיף קטן ח) וכתב

דהא הבעל התרומות בשער מ"ז [ס"ב] כתב דהגזלן בעצמו אינו יכול לבטל הקנין של הלוקח עד דאתי נגזל וטריף ליה, והגזלן מחויב ליתן להלוקח השדה הגזולה כשעשה קנין, ומוציא הלוקח מהגזלן בבי"ד קודם שבא הנגזל, ומקח גמור הוא נגד הגזלן​


מה פשר הדברים, ואיזה תוקף יש למכירה שכזאת?
 
אי"ז חידוש של בעל התרומות כן הוא פשטות הסוגיא בב"מ ט"ו. בחזר ולקחה
איני יודע מדוע, ואשמח אם יבאר דבריו.
הרי לכאו' שם מבואר שדוקא משום שקנה על דעת כן, ודוקא בחזר ולקחה ולא בשבאה לידו בירושה.
 
הרי לכאו' שם מבואר שדוקא משום שקנה על דעת כן
משום שמבואר שם שהגזלן כאשר הוא חוזר וקונה הספק הוא האם הוא נחשב כבעלים שיוכל להוציא את השדה מהנגזל, או שמעיקרא זכה בכל זכות שתבוא לידו. ואם לא היה מכר לא הייתה זכיה ולא זכות. שהרי עשה קנין בשדה ובזה זכה במה שיבוא לידו לאח"כ.
ואמנם שם הסוגיא עוסקת שלא זכה הקונה משום שהוי דשלב"ל וע"ז בעינן שקנה על דעת כן וכל שיטות הראשונים בזה.
 
ואמנם שם הסוגיא עוסקת שלא זכה הקונה משום שהוי דשלב"ל וע"ז בעינן שקנה על דעת כן וכל שיטות הראשונים בזה.
הרי למעשה מבואר מדברי מר שלא זכה הקונה
ומה שיש לדון בזה ב'דשלב"ל' היינו רק לגבי לדון כמכירה כשתבא לידו.
ואילו בדברי בעל התרומות, ויותר מזה בדברי הנתיבות מבואר שכבר עכשיו זכה הקונה כלפי הגזלן, ואולי אף כלפי אדם אחר.
 
ואילו בדברי בעל התרומות, ויותר מזה בדברי הנתיבות מבואר שכבר עכשיו זכה הקונה כלפי הגזלן, ואולי אף כלפי אדם אחר.
וזה מבואר גם שם לכאורה, שנחשב הקונה כזוכה כלפי הגזלן, וכלול במכר שחל ביניהם שכל זכות שתבוא לידו מכר לו.
 
וזה מבואר גם שם לכאורה, שנחשב הקונה כזוכה כלפי הגזלן, וכלול במכר שחל ביניהם שכל זכות שתבוא לידו מכר לו.
הנתיבות אכן נראה שלמד כן בביאור הסוגיא שם, אולם לומר שכן הוא הפשטות שם כמדומה רחוק הוא.
ואדרבה, איני יודע לבאר לפי הנ"ל מדוע כשבאה לידו בירושהלא אמרינן שזכה הקונה מהגזלן בזה.
 
ואדרבה, איני יודע לבאר לפי הנ"ל מדוע כשבאה לידו בירושה לא אמרינן שזכה הקונה מהגזלן בזה.
משום שזכייתו במה שיבוא לידו לא מהני ליה לזכות בדשלב"ל, וכן פרשו הראשונים שם קו הגמ' "'מ"ט" שהיינו אע"פ שזכה במה שיבוא לידו מ"מ דשלב"ל הוא, ובמהלך הגמ' יש פרושים שונים, או שהוא להכניס שכן דעת הגזלן בקנייתו לזכות עבור הלוקח, או שהנגזל מוכר על דעת שיזכה הלוקח ולא מהני מחאתו של גזלן.
 
משום שזכייתו במה שיבוא לידו לא מהני ליה לזכות בדשלב"ל, וכן פרשו הראשונים שם קו הגמ' "'מ"ט" שהיינו אע"פ שזכה במה שיבוא לידו מ"מ דשלב"ל הוא, ובמהלך הגמ' יש פרושים שונים, או שהוא להכניס שכן דעת הגזלן בקנייתו לזכות עבור הלוקח, או שהנגזל מוכר על דעת שיזכה הלוקח ולא מהני מחאתו של גזלן.
ולשניהם אין כאן זכיה כלל קודם שבאה לידו, אבל מדברי התרומות מבואר שזכה הלוקח כלפי הגזלן, וכפי שכתבתי לעיל.
 
בספר התרומות (שער מז אות ב) כתב

דאילו אתי איניש אחרינא ונחית לה לארעא, אי נמי אתי מוכר למהדר ביה ואמר ליה לאו בעל דברים דידן את דפקדון בעלמא דאפקדית לן ומהדרנא לך פקדונך אבל בארעא לית לך ולא מידי, והא ודאי לאו כל כמיניה אלא קיימא בידיה עד דאתי נגזל ונחתי תרוייהו לדינא.

והביאו בנתיבות המשפט (סימן קפב סעיף קטן ח) וכתב

דהא הבעל התרומות בשער מ"ז [ס"ב] כתב דהגזלן בעצמו אינו יכול לבטל הקנין של הלוקח עד דאתי נגזל וטריף ליה, והגזלן מחויב ליתן להלוקח השדה הגזולה כשעשה קנין, ומוציא הלוקח מהגזלן בבי"ד קודם שבא הנגזל, ומקח גמור הוא נגד הגזלן​


מה פשר הדברים, ואיזה תוקף יש למכירה שכזאת?
ממה שעומד לי בזכרוני,
היסוד שמוצאים משם הוא,
שכל המושג מקח, ומה שקרקע היא בבעלות הקונה, הוא מחמת מחויבות המוכר למקח.
הינו שכל המעמיד של הקרקע בבעלות הקונה, הוא מה שהמוכר מחויב למקח,
וע"כ גם בגזלן שהקרקע אינה שלו מ"מ הוא מחויב למקח שעשה עם הקונה, וכשיבוא הקרקע לידו מחויב להעמיד לו את הקרקע ממחויבותו למקח,
כמדומני שגם מסבירים את זה עם ענין האחריות שיש על המקח.
מקווה שהובנתי.
 
וע"כ גם בגזלן שהקרקע אינה שלו מ"מ הוא מחויב למקח שעשה עם הקונה, וכשיבוא הקרקע לידו מחויב להעמיד לו את הקרקע ממחויבותו למקח,
ולפי"ז צ"ב
הרי לכאו' שם מבואר שדוקא משום שקנה על דעת כן, ודוקא בחזר ולקחה ולא בשבאה לידו בירושה.
 
אכן אין בידי ליישב זאת צ"ע
אף באופן שאין למוכר בעלות שייך לדון מקח? זה לא נידון מתוך כח הבעלות שלו על הקרקע?
מקח הוא הדין ודברים, הוא התחייב להעמיד את השדה בידו, גם אם אין לו כח כי השדה לא בבעלותו, מ"מ ההתחייבות קיימת לכשיבוא לידו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון