אם כתוב בגמ' מה השאלה?
האם טבריה עילית נחשבת כחלק מטבריה הישנה
האם העירוב של העיר מחבר?
לפי מה ששמעתי כיום לא כולם בטבריה נוהגים את כל דיני היום בט"ו (על הניסים, ויבוא עמלק, ושאר מצוות היום)
רציתי לדעת האם יש למאן דהו הכא ידיעה ברורה בענין
 
נערך לאחרונה:
האם טבריה עילית נחשבת כחלק מטבריה הישנה
האם העירוב של העיר מחבר?
לפי מה ששמעתי כיום לא כולם בטבריה נוהגים את כל דיני היום בט"ו (על הניסים, ויבוא עמלק, ושאר מצוות היום)
רציתי לדעת האם יש למאן דהו הכא ידיעה ברורה בענין
זה עיר אחת גם בלי עירוב
 
האם טבריה עילית נחשבת כחלק מטבריה הישנה
האם העירוב של העיר מחבר?
לפי מה ששמעתי כיום לא כולם בטבריה נוהגים את כל דיני היום בט"ו (על הניסים, ויבוא עמלק, ושאר מצוות היום)
רציתי לדעת האם יש למאן דהו הכא ידיעה ברורה בענין
אקדים כי אין לי ידיעה ברורה בענין זה.
אמנם יש להדגיש כי לענין ירושלים כבר נהוג עלמא להחשיב כל השכונות הסמוכות אליה כסמוך ונראה, אפילו השכונות הרחוקות ממיל, כיוון שהשכונות עצמם סמוכות זו לזו, בפרט באופן שהכל חוסים תחת עיריה אחת, והרי זה ממש בכלל מאמרם ז"ל "כל הנראה עמו קורא עמו", וכבר הילכו בה גדולי הפוסקים וקבעו הלכה כן מכמה טעמים. ואילו היו קוראים בטבריא עצמה בט"ו, היו צריכים לנהוג כן גם בכל שכונותיה העליונות החוסות תחת דיגלה.

אמנם כבר כתב המשאת משה שאם בכרך קורים בי"ד וט"ו מספק בלבד, הכפרים הנראים וסמוכים קרו בי"ד בלבד, משום דלא אמרו דהם ככרך אלא כשקורים בכרך בט"ו בלבד, אבל אם הכרך עצמו מסופק אם קןרים בו בט"ו, קוראים הנראים והסמוכים רק בי"ד בלבד.
וכן כתב הרב חיד"א בברכי יוסף (סימן תרפ"ח ס"ק ט) דהכי מסתברא, דכיוון דעיקר דינא דסמוך ונראה חידוש הוא לענין מגילה, משא"כ בבתי ערי חומה דהסמוך והנראה אין דינו ככרך, תסגי לן בכך שהודאן הקורים בט"ו קורים הממוכים עמהם, אבל במקום שהכרכים גופייהו עומדים בספק, יהיה דין הסמוך והנראה כעיירות בעלמא.
וכן הביא הכף החיים (שם ס"ק יא) להלכה בשם הזכ"ל אות מ' וס' בי"ע אות ה.
וכן הביא הביאור הלכה (סעיף ב' ד"ה או הסמוכין) להלכה בשם הברכי יוסף הנ"ל.

שוב נזכרתי ששמעתי רבים טוענים שאין להשוות לענין שכונה הסמוכה לעיר, כמו כפר הסמוך לעיר. כי כפר הסמוך לעיר אינו ממש כעיר עצמו, אלא משום דסמיך ליה, ולכן במקום הספק לא נכניס גם את הכפר לבית הספק, משא"כ השכונות המסומכות וחוסות תחת דיגלה ממש, ובעיני בני העיר הרי הם כולם כעיר אחת ממש, אין מקום להוציאה מכלל הספק, ויקראו עמה בכל ספיקותיה, [אם כי אני לא ראיתי מקום לטענה זו, כי הא גופא הוא מה שאמרו ז"ל "כל הנראה עמו נידון ככרך", דמהא טעמא נידון ככרך, כיוון שנראה עמו כאילו הוא חלק ממנו, ואינו חסר אלא חומה].
ואולי לכך כיוונת.
אמנם מדברי הברכי יוסף נראה להדיא, שכל שלענין בתי ערי חומה אין דינו ככרך, לא ייכנס לבית הספק מחמת ספק הכרך, ופשוט שהוא הדין והוא הטעם לשכונות העיר טבריא עילית, שכיוון שלענין בתי ערי חומה אין דינם ככרך, כיוון שעומדות מחוץ לחומה הישנה [אף שלא נודע מקומה המדוייק, מכל מקום אין מי שיטען שהעיר נמשכה במעלה ההר], אינם צריכים להחמיר בספקותיה.


וכל האמור הוא לענין מקרא מגילה ושאר מצוות הפורים, שהיה מקום להחמיר בהם בט"ו מספק, ולפי הברכי יוסף אין להחמיר כנ"ל.
אבל לענין אמירת על הניסים יש ספק נוסף על כך, כי אפילו בטבריא עצמה עי' בכף החיים (סימן תרפח ס"ק כג) בשם האריז"ל ומהרח"ו שבמקום הספק לא יאמרנו כלל מחשש הפסק בתפילתו, אמנם לדעת הפרי מגדים והמשנה ברורה (סימן תרצג ס"ב) אומרים גם במקום המסופק ואין בכך משום חשש הפסק.
גם לענין קריאת "ויבא עמלק" בט"ו זכור לי שיש מחלוקת מה דין העיירות המסופקות, ולא עיינתי כעת בדבר.
 
נערך לאחרונה:
בפסקי תשובות הערות סימן תרפח כתב
בשו"ת תשובות והנהגות ח"ז סי' פ"ה כותב לענין טבריה עלית שהמקילין לקרוא רק בי"ד יש להם על מי לסמוך (וכל שכן באזור 'פוריה'), וכ"כ בס' ימי משתה ושמחה פל"ד הערה 41 בשם הגרא"ד אויערבאך שליט"א שבטבריה עלית אין חוששין לקרוא בט"ו, אמנם יש לציין לאחרונה שטבריה עלית התחברה לטבריה תחתית לעיר אחת, חזר ומורה אף הגרא"ד אויערבאך שליט"א שיקראו שם בב' הימים כמו שהיה בכל הדורות בטבריה למטה, וע"ע מועדים וזמנים ח"ב סי' קע"ד
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון