ידועים דברי המשנ"ב בסי' תרכ"ה שהמדקדקים מתחילים לבנות את הסוכה מיד במוצאי יום כפור, ועכ"פ צריך להתחיל ממחרת יום כפור. ומשמע שאין ענין לדקדק להקדים קודם יום כפור.
ולכאורה מבואר בביאור הלכה ריש סימן תרמ"א, שלדברי השו"ע שהיה ראויה לברך שהחיינו בבניית הסוכה, אלא שסומכין על השהחיינו שמברכים בליל יו"ט לצאת גם השהחיינו שמחוייבין לברך על בניית הסוכה. כתב הביאור הלכה דהיינו רק אם בונים בתוך שלשים יום לסוכות, אז היו צריכים לברך שהחיינו.
וידוע פשטות הפירוש המילים של שהחיינו, שאנו שמחים ומודים לה' שהגיענו לזמן הזה. ולענין השמחה של בניית הסוכה, שהגיענו לזמן שמחה כזה, שכבר הגיע הזמן לבנות את הסוכה.
וא"כ משום זריזין מקדימין למצוות, להתחיל כל מצוה, ברגע הקודמות שיכולין לקיים, א"כ היו להמדקדקין להקדים לבנות עוד קודם יום הכפור, וצ"ע.
בדרך דרוש אפשר לומר, על פי מה שכתב בליקוטי תורה בשם הבעש"ט הק' זי"ע, שמענן הקטורת של הכהן גדול, שעולה בשמים, ירדה אחר כך הסכך של סוכות. ולכן סדר העבודה הוא, שמקודם ממתינים לעבודת הענן הקטורת של יום כיפור, ואח"כ מתחילים עם העבודה של הסכך. וכל זה הוא לדרוש וקבל שכר, אבל על דרך הפשט והלכה, עדיין צ"ע.
ולכאורה מבואר בביאור הלכה ריש סימן תרמ"א, שלדברי השו"ע שהיה ראויה לברך שהחיינו בבניית הסוכה, אלא שסומכין על השהחיינו שמברכים בליל יו"ט לצאת גם השהחיינו שמחוייבין לברך על בניית הסוכה. כתב הביאור הלכה דהיינו רק אם בונים בתוך שלשים יום לסוכות, אז היו צריכים לברך שהחיינו.
וידוע פשטות הפירוש המילים של שהחיינו, שאנו שמחים ומודים לה' שהגיענו לזמן הזה. ולענין השמחה של בניית הסוכה, שהגיענו לזמן שמחה כזה, שכבר הגיע הזמן לבנות את הסוכה.
וא"כ משום זריזין מקדימין למצוות, להתחיל כל מצוה, ברגע הקודמות שיכולין לקיים, א"כ היו להמדקדקין להקדים לבנות עוד קודם יום הכפור, וצ"ע.
בדרך דרוש אפשר לומר, על פי מה שכתב בליקוטי תורה בשם הבעש"ט הק' זי"ע, שמענן הקטורת של הכהן גדול, שעולה בשמים, ירדה אחר כך הסכך של סוכות. ולכן סדר העבודה הוא, שמקודם ממתינים לעבודת הענן הקטורת של יום כיפור, ואח"כ מתחילים עם העבודה של הסכך. וכל זה הוא לדרוש וקבל שכר, אבל על דרך הפשט והלכה, עדיין צ"ע.
