• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
הודעה חבר 27 נבחר כפתרון הטוב ביותר.

בר אביי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פותח האשכול
הודעות
328
תודות
1,686
נקודות
130
בפרשת השבוע (תצוה) מצינו לגבי אבני האפוד: לזכרון. שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו, ויזכור צדקתם. (רש"י כ"ח, י"ב).
היכן מצינו עוד כה"ג - מעשים הנעשים לזיכרון לפני ה'. לפחות 5. עם מקורות.
 
החושן עצמו (שם)
שילוח הקן
מחצית השקל (כי תשא ל טז)
חצוצרות כסף (בהעלותך י י)
שופר (פרשת אמור כג כד)
 
נערך לאחרונה:
כמדומה שלא נאמר בו לזיכרון. (והוא עניין אחר מאבני האפוד כי הוא בא לכפר על עיוות הדין ויש להרחיב בעניין זה אולי בהזדמנות)
היכן מצינו שהוא לזיכרון?
אין כוונת החידה לכפרה אלא לזיכרון והזיכרון שם לכאו' שייך לקרבנות ציבור.
תקיעה בחצוצרות.
 
כמדומה שלא נאמר בו לזיכרון. (והוא עניין אחר מאבני האפוד כי הוא בא לכפר על עיוות הדין ויש להרחיב בעניין זה אולי בהזדמנות)
מפורש שם "וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְקֹוָ֖ק תָּמִֽיד" ומה ששאלת היה על כתפיו - ראה שם.
היכן מצינו שהוא לזיכרון?
שילוח הקן, ראה בזוה"ח כה: ובתיקוה"ז כג. - אעתיק
אין כוונת החידה לכפרה אלא לזיכרון והזיכרון שם לכאו' שייך לקרבנות ציבור.
? וְלָקַחְתָּ֞ אֶת־כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם
? לא אמרתי אחרת, אפי' שאפשר לפרש והיו לכם לזכרון - בעצם הווייתם [אע"פ שמפורש לא כן בכמה מפרשים]
 
מפורש שם "וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְקֹוָ֖ק תָּמִֽיד"
נכון נשמט ממני ומ"מ לדעתי זה שייך לכפרה ולא לזיכרון זכות.
שילוח הקן, ראה בזוה"ח כה: ובתיקוה"ז כג. - אעתיק
אשמח אם תצטט.
וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙
והזיכרון שם לכאו' שייך לקרבנות ציבור.(ציטוט מהודעתי)
תשובה מצויינת, רק דייקתי.
 
הציטוט לא נמצא אצלי, והבאתי מקור שכתוב בספר בכל אופן אני קראתי את הזוהר הזה יותר מפעם אחת בוודאי
הזוהר אומר שכאשר נלקחים בני היונה היא מבקשת את נפשה למות וצועקת לרבונו של עולם תראה מה עשו לי! לקחו את ילדיי הרסו את ביתי! ואז מתעוררים רחמי שמים מרובים ונזכר הקב"ה בילדיו ואומר לה "וכי לי לא לקחו את בני? לא שרפו את ביתי? וכו'"
(ראה בשו"ת חת"ס ח"א או"ח סי' ק שמביא ג"כ את הזוהר, ובחוו"י סי' סז, וברבינו בחיי עה"מ)
והזיכרון שם לכאו' שייך לקרבנות ציבור.
ממש לא הבנתי דבריכם, מה הפשט זכרון לפני השם - לכפר על נפשו'? ומה הפשט לקרבנות ציבור?
 
נערך לאחרונה:
גם זהב התרומה אשר הרימו להשם ממלחמת מדין (מטות לא נד) וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד "זִכָּרוֹן לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵ֥י ה'"
 
הזוהר אומר שכאשר נלקחים בני היונה היא מבקשת את נפשה למות וצועקת לרבונו של עולם תראה מה עשו לי! לקחו את ילדיי הרסו את ביתי! ואז מתעוררים רחמי שמים מרובים ונזכר הקב"ה בילדיו ואומר לה "וכי לי לא לקחו את בני? לא שרפו את ביתי? וכו'"
(ראה בשו"ת חת"ס ח"א או"ח סי' ק שמביא ג"כ את הזוהר, ובחוו"י סי' סז, וברבינו בחיי עה"מ)
עדיין, הזוהר מגלה לנו את הנפעל מהמצווה אבל אין היא נעשית מראש בכוונה זו.
ממש לא הבנתי דבריכם, מה הפשט זכרון לפני השם - לכפר על נפשו'? ומה הפשט לקרבנות ציבור?
כוונתי היא שהכפרה המוזכרת שם אינה מעניין החידה (שעניינה זיכרון לטובה) והזיכרון המוזכר שם שייך לקרבנות ציבור שנקנו מהשקלים ולכן ג"כ אינו מעניין החידה.
גם זהב התרומה אשר הרימו להשם ממלחמת מדין (מטות לא נד) וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד "זִכָּרוֹן לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵ֥י ה'"
גם הוא לכפרה כמש"כ שם:
וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן יְיָ אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְיָ:
 
בפרשת השבוע (תצוה) מצינו לגבי אבני האפוד: לזכרון. שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו, ויזכור צדקתם. (רש"י כ"ח, י"ב).
היכן מצינו עוד כה"ג - מעשים הנעשים לזיכרון לפני ה'. לפחות 5. עם מקורות.
זה כתוב בתנ"ך או בחז"ל?
 
חידוד לחידה

אין זו חידה בתנ"ך אלא חידה כללית. (אני כמעט בטוח שכך סיווגתי אותה)
החידה היא על מעשים שנעשים והיינו לא"ד שאירעו בעבר אלא בעיקר שנוהגים בזמה"ז.
היוצא מהנ"ל הוא שהתשובות מבוקשות בעיקר מש"ס ופוסקים.
 
אשריך הרב @בר אביי
זו מעלה גדולה להיות מודה על האמת
לשון הרמב"ם בהקדמתו למשנה "אבל קביעתו סברת אדם מסויים וחזרתו מאותה הסברא - כגון אמרו בית שמאי אומרים כך ובית הלל אומרים כך וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, כדי ללמדך אהבת האמת ורדיפת הצדק, לפי שאלו האישים הגדולים החסידים המשכילים, המופלגים בחכמה שלימי הדעת, כאשר ראו דברי החולק עליהם נכונים יותר מדבריהם והגיוניים יותר נכנעו וחזרו לדעתו, כ"ש וק"ו שאר בני אדם כשיראה שיריבו צודק שיכנע ואל יתעקש, וזהו דבר ה' צדק צדק תרדוף, ועל זה אמרו חכמים הוי מודה על האמת, ר"ל אף על פי שאתה יכול לחלץ את עצמך בטענות וכוחייות, אם תדע שדבר יריבך הוא האמת, אלא שטענתך נראית יותר מחמת חולשתו או בגלל יכלתך להטעות, חזור לדבריו וחדל להתוכח!".
בא נסכם על מה כבודו מסכים
שופר
חושן
וחצוצרות
ואפוד...
[ולכאורה אם אני מבין את התוס' הם בעצם מעמידים שהזיכרון בחושן הוא השבטים - ממילא גם בא' השוהם, אז הורד חושן ואבני שוהם, והוסף שמות השבטים]
מעניין אם זה כך
 
נערך לאחרונה:
אשריך הרב @בר אביי
זו מעלה גדולה להיות מודה על האמת
לשון הרמב"ם בהקדמתו למשנה "אבל קביעתו סברת אדם מסויים וחזרתו מאותה הסברא - כגון אמרו בית שמאי אומרים כך ובית הלל אומרים כך וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, כדי ללמדך אהבת האמת ורדיפת הצדק, לפי שאלו האישים הגדולים החסידים המשכילים, המופלגים בחכמה שלימי הדעת, כאשר ראו דברי החולק עליהם נכונים יותר מדבריהם והגיוניים יותר נכנעו וחזרו לדעתו, כ"ש וק"ו שאר בני אדם כשיראה שיריבו צודק שיכנע ואל יתעקש, וזהו דבר ה' צדק צדק תרדוף, ועל זה אמרו חכמים הוי מודה על האמת, ר"ל אף על פי שאתה יכול לחלץ את עצמך בטענות וכוחייות, אם תדע שדבר יריבך הוא האמת, אלא שטענתך נראית יותר מחמת חולשתו או בגלל יכלתך להטעות, חזור לדבריו וחדל להתוכח!".

ואפוד...
חן חן, אבל אני לא שייך כלל לכל זה פשוט טעיתי וגם לא זכרתי תוס' ועוד מר"מ (שרשמתי פעם) אין כאן שום דעה וגם לא היתה לי שום אפשרות להצדיק את עצמי.
לגבי האפוד, הוא לא יכול להחשב תשובה כי הוא חלק מהחידה.
לגבי החושן (וגם קצת לגבי החצוצרות עי' מג"א ר"ס תקע"ו) עי' 'בהודעתי חידוד החידה'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון