- הודעות
- 106
- תודות
- 330
- נקודות
- 69
א. מי אמר שזה לא גרם להרבה אנשים להתרחק מהם?
ב. האם ליהדות אין מספיק דברים חיוביים להציע שהיא צריכה להשתמש בשיטות של לוזרים???
ילד לא אמור להישאר דתי בגלל הנאה מזמירות אלא מהחדרה של הנעימות שבעבודת השם.
השיטה שלך שהחינוך שצריך להנהיג זה "תהיו חרדים כי זה נורא להיות חילונים" אבל החינוך האמיתי זה "תהיו חרדים כי זה טוב להיות חרדים".
"הם משכימים לדברים בטלים" לא לרצוח ולגנוב וכו'
ממליץ לך בחום לקרוא את המאמר שעלו לעיל מהרב פלדמן, שפתיים יישק...
האמת, שאינני מתכנן לפתוח על זה ויכוח, ואם כן ראוי שתקים לכך אשכול משלך. אולי אעלה שם ואומר את דעתי בזה.
אך כדי שלא להשאיר הנייר חלק, ויאמרו שהודיתי בזה אקצר במילין
ב. היהדות בתפארתה הייתה עונשת, וכפי שציטטתי לך מהתפילה את הנוסחאות שאומרים בכל יום כמה פעמים! היהדות הייתה מבזה את כל הדתות האחרות. תפתח נביא ישעיהו ותראה איך בז לעובדי האלילים. מעולם לא דובר על היופי שבשולחן שבת וכדו' (חוץ מבתקופת הרש"ר הירש זצ"ל ושיטתו הייתה יחודית למקומו וכפי שאמר הגר"ח זצל על שיטת תורה עם דרך ארץ) תמיד בזו לאלילות מכל סוג!
וז"ל הדגשתי את המיוחד ביותר
אך כדי שלא להשאיר הנייר חלק, ויאמרו שהודיתי בזה אקצר במילין
א. אתה רואה שהם הצליחו לסחוף את רוב כלל ישראל, ולא טרחו עד כעת להתנצל על אשר עוללו לכל העולים וכדו'
ב. היהדות בתפארתה הייתה עונשת, וכפי שציטטתי לך מהתפילה את הנוסחאות שאומרים בכל יום כמה פעמים! היהדות הייתה מבזה את כל הדתות האחרות. תפתח נביא ישעיהו ותראה איך בז לעובדי האלילים. מעולם לא דובר על היופי שבשולחן שבת וכדו' (חוץ מבתקופת הרש"ר הירש זצ"ל ושיטתו הייתה יחודית למקומו וכפי שאמר הגר"ח זצל על שיטת תורה עם דרך ארץ) תמיד בזו לאלילות מכל סוג!
מה שכתבתי הנאה מזמירות פירושו, שאם לא יהיה הרע שלול אצלו לחלוטין, ורק יחשוב שיותר טוב כך (כחרדי), אבל לא נורא כך(כחילוני ח"ו)... זה לא מספיק אם יחליט שקשה לו בדרך החרדית. מקווה שהפעם הובנתי יותר.
ציטטת רק חלק מדברי, והשמטת את המשתחווים להבל וריק. אמליץ לך לעיין בפי' הבועז לתפרת ישראל במשנה שם בברכות
וז"ל הדגשתי את המיוחד ביותר
וכן יש עוד דוגמאות לכך, שכדי להזהיר צריך לומר בלשון חמורה. ובמקו"א בפורום הבאתי מהבעל המאור שמפרש למה הכתוב לא עיקם בלשונו ואמר הבהמה אשר איננה טהורה בציווי בפרשת שמיני וכדו', כיון שזו הוראה למעשה יש לומר בצורה החריפה.
יש"כ אחפש היכן זה (אם תוכל להעלות קישור לא מצאתי כאן באשכול) ואקרא בל"נ.
אני שם לב פתאום שלא הוצאתי מכאן קישור לאשכול שהוא התינוק של האשכול הזה
כשבמוסדות החרדיים יתחילו ללמד ליב"ה- מה אפשר לעשות?! התשובה כאן-
אז הכנסתי.
כשבמוסדות החרדיים יתחילו ללמד ליב"ה- מה אפשר לעשות?! התשובה כאן-
אז הכנסתי.
- הודעות
- 106
- תודות
- 330
- נקודות
- 69
אכן ראיתיו באשכול אחר וגם טעיתי בשם המחבר. מתנצל.
הרב אהרון פרידמן מחבר הספר גם אתה יכול ועוד ספרים כתב מאמר חשוב על מגורים בשכונה מעורבת
וכך הוא כותב:
נושא שרבים מתחבטים בו, בשאלה מה נכון יותר: לסגור, לחסום, ולבנות חומות גבוהות עוד יותר, או שמא עדיף להשאיר מקום לפתיחות כדי שהילדים ידעו שיש אנשים נוספים השונים מאתנו. זה כולל גם השאלה איך באמת נכון להתייחס לחילונים, ומה נכון ללמד את הילדים בנוגע אליהם.
לפני שנמשיך, חשוב להבהיר שהדברים הנידונים אינם רלוונטיים למישהו שגר בסביבה לא חרדית ומרגיש יותר נעים עם כך, אלא למי שנאלץ לחיות בשכונה מעורבת, בגלל אילוצים כאלה ואחרים. מסופר על יהודי שכל פעם שהגיע לרבו היה מתלונן שהוא גר בכפר ללא מנין עם פריץ שמתעלל בו ועם גויים שמפריעים לו לחינוך הילדים, ורבו היה מעודד אותו שימשיך ויהיה טוב וכו’. פעם אחד הוא הגיע וכאשר רבו שאל אותו: איך הולך? הוא השיב: ברוך ה’ הכל בסדר… תפס אותו הרב בידו ואמר לו: תברח מהר מהמקום, זה לא מקום ליהודי לגור בו!…
בנוסף לכך, לכתחילה, למי שיש לו האפשרות לגור בין יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות ובידו היכולת לבחור, ודאי שנכון לעשות כן, ובפרט אם ניקח בחשבון שבכל מה שקשור לחשיפה למרחב הציבורי שאינו מקפיד על צניעות וכדומה, יש לנו אזהרת חכמינו ז”ל שאמרו: אי איכא דרכא אחריתא – צריך לקיים “הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו” (עיין בבא בתרא נז, ב, וברש”י שם).
אבל השאלה היא למי שאין לו ברירה, או למי שיש לו קרובים שהם ברמות יהדות שונות (בציבור בעלי התשובה למשל), מה נכון לעשות? איזה מסר נכון לתת לילדים כדי שיגדלו מחוסנים ועמידים יותר מפגעי הסביבה? בעצם, השאלה נוגעת לכולנו, מצד זה שבסופו של דבר קשה עד בלתי אפשרי ליצור נתק טוטלי, וכולנו חשופים במידה זו או אחרת, בין אם נרצה בין אם לא נרצה.
האמת היא, שילדים קטנים לא חושבים הרבה (אף ששואלים הרבה), ולא מסוגלים להבין רעיונות מורכבים, כך שלפעמים כל הסבר עלול להיות בבחינת “כל המוסיף גורע”. פגשתי פעם ילד של הורה שעסק בחזרה בתשובה. הלה היה משתף את ילדיו בוויכוחים שהוא ניהל עם אנשים חילונים, מה שעורר באחד הילדים את השאלה (בגיל אחת עשרה!) “מדוע אני צריך ללכת עם כיפה?”, וההורים הסתבכו קשות בחינוכו.
מסיבה זו, מומלץ שלא להיכנס עמהם להסברים ולדיונים מעמיקים, אלא פשוט להסביר להם שמדובר בתינוקות שנשבו ולא זכו לשמור תורה ומצוות, ולנו אין שום קשר עמהם עד שיחזרו בתשובה שלימה. אבל אפילו עם גדולים יותר, צריך להיזהר שלא לעורר דיון מעבר למה שהם מעלים כשאלה.
כאברך צעיר גרתי בברזיל הרחוקה, ובמהלך השנים פגשתי רבים שגדלו במקומות שבהם היה ציבור מעורב, נדמה לי שלא אטעה אם אומר שהמעורבות כשלעצמה לא גרמה לבעיות מיוחדות. אין שום קושי לגדל ילדים עם הגישה שאנו בשלנו והם בשלהם, שאנו דוגלים בדרך חיים המסורה לנו מדור דור ושלא מקובל עלינו הדרך של האחרים. ילדים יכולים להבין את זה ולחיות עם זה, במידה רבה יותר, כאשר מדובר במגורים ליד גויים (כגון באירופה ובארה”ב), ובמידה קטנה יותר, כאשר מדובר במגורים ליד יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.
חוששני, שהבעיה היא בשתי הגישות הקיצוניות: בגישה השמה דגש לבטל, לבזות ולהשפיל את השונים מאתנו, ובגישה המעניקה לגיטימציה ומאפשרת לילדים להיחשף לאורח חייהם של השונים מאתנו (ואני לא מתכוון לשונים מאתנו – לאלה שנוסעים לרבי אחר או דוגלים בשיטת לימוד שונה).
רבים שגדלו בסביבה ובאווירה בה פסלו מכל וכל את השונים, בטענה שאין בהם שום תוכן, לא מוסרי ולא אנושי, הופתעו לגלות ביום מן הימים כאשר באו במגע עם השונים, שזה לא בדיוק המציאות. אינני מדבר על כאלה שגדלו בסביבה שפסלה חוגים אחרים בטענות כאלו (כמו חסידים ליטאים וכדומה), אלא אפילו כאשר מדובר היה בציבור החילוני.
רק באחרונה שמעתי מאברך שגדל בסביבה שחינכו אותו שאלה שאינם שומרי תורה ומצוות נמשל כבהמות נדמו, ואין בהם שום ערכים וכולם גנבים וגזלנים ריקים מכל תוכן וכו’, וביום מן הימים הוא נחשף לציבור כזה בצאתו לעבוד בחוץ, והיה לו ממש משבר אימון כאשר הוא גילה שגם שם יש אנשים ששומרים על רמה מוסרית ממש לא רעה.
מסיבה זו בדיוק, יש כאלה שטוענים נגד כל יציאה לעבוד בחוץ, ונגד כל מגע וחפיפה עם הציבור השונה. יתכן שיש מן הצדק בטענה זו, ואינני מתיימר להכריע או להביע דעה גם בזה, אבל הדברים אינם פשוטים ולא כל אחד יכול לעמוד בזה, והשאלה היא שוב: מה המסר הנכון, שיכול להעניק, עד כמה שאפשר, חוסן וכוח עמידה מול המפגש עם הרחוב?
וכאן אני רוצה להגיע לעיקר: לדעתי, לאו דווקא הגישה המשפילה והשוללת את האחרים, אלא הדאגה להעניק לילדים סביבה חמה ואוהבת, סביבה שבה הם מרגישים מקובלים ומוצלחים, היא מה שיכולה להבטיח שיגדלו בתחושה של “ויגבה לבו בדרכי ה'”, ואז לא ייבהלו ולא יפלו ברוחם כאשר הם יגלו שיש גם בציבור הרחב אנשים טובים ובעלי מדות.
חסידים מספרים על יהודי שהרבה להתלונן ומצא חסרונות בכול, אמר לו רבו במתק לשונו, על משקל הכתוב: “הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאם רובץ” (בראשית ד, ז). “הלוא אם תיטיב” – אם יהיה לך טוב על הלב, “שאת” – תוכל לסבול את כולם ואת הכל, “ואם לא תיטיב” – אם ילך לך ‘רע’ – אז “לפתח חטאת רובץ”, תראה את החטא ואת החסרון בכל דבר!
הניסיון מוכיח, שילדים שמרגישים טוב עם עצמם והם אוהבים את הבית ואת מוסדות החינוך, לא יעלו בהם הרהורי כפירה ושאלות קשות על דרכינו. הם יהיו גאים בדרך אבותיהם ויקפידו על שמירת התורה והמצוות בלי טענות ומענות, ומתוך הזדהות מלאה עם האידאולוגיה שעליה הם חונכו. לעומתם, אלה הכאובים על היחס האישי הלא טוב שקיבלו והם במצוקה רגשית ולא מוצאים את מקומם בסביבה שבה הם גדלים, מרבים לשאול שאלות ומלאים בטענות כרימון “על המערכת”, ורבים מאלה מגיעים למצב שהם מסתובבים בהרגשה של ביש מזל על ש’נעבעך’ נולדו אצל הורים שומרי תורה ומצוות, ה’ ירחם.
ולכן אנו כהורים, בין אם זכינו לגור בשכונות נפרדות ואנו מוקפים באנשי שלומנו שומרי תורה ומצוות, ובין אם נאלצנו לגור בשכונות מעורבות, צריכים לקחת בחשבון שביום מן הימים הילדים שלנו עלולים להיחשף ליותר ממה שהיינו רוצים שייחשפו אליהם, וכדי שהם יהיו מחוסנים ולא יכנסו להלם, עלינו להימנע מלבסס את הגדרתם העצמית על פסילת הזולת מכל וכל, אלא לשים את הדגש על כך שיהיו גאים בדרכם, בבחינת “אתה בחרתנו מכל העמים”, שזכינו להיות בנים למקום ולעשות רצונו בלבב שלם, ואז לא יקרה להם כלום בראותם שגם הציבור הפחות חרדי עושים ברכות ומקפיד על תפלה בציבור, ולא יהיה להם משבר אימון בראותם שגם חילוני למהדרין יכול להקפיד על כספי הזולת.
כמובן שלנושא יש היבטים נוספים, אבל בגלל מגבלות המקום נסתפק במה שהעלינו עד כה.
הוא ממש לא אמר את זה כ"בוז להם" הוא אמר את זה בכאב עצום מנהמת ליבו. ודוק ותשכח.
אני לא יכול להגיב שם, אבל כיון שאוזכר לא אוכל להימנע מלהגיב כאן על מה שכתוב שם.
המאמר שם מיוסד על שקר ואין לו אחיזה במציאות.
בקצרה:
מה היה המעשה עם הבג"ץ ?
מימים ימימה (מקום המדינה בערך) התחלקו המוסדות החרדים בין מוסדות שלימדו ליבה בצורה מלאה - למשל החינוך העצמאי ובני יוסף - ובהתאמה קיבלו תיקצוב מלא ממדינת ישראל, לבין מוסדות שלא לימדו ליבה / לא בצורה מלאה (- כל החיידרים לבנים) ובהתאמה קיבלו תיקצוב למחצה לשליש ולרביע.
בערך בעשור ההאחרון החליטו כמה מוסדות לימוד לבנים (חיידרים) למה שלא יהנו משני העולמות - נצטרף לחינוך העצמאי / בני יוסף, נקבל תיקצוב מלא, נצהיר על לימודי ליבה, ולא נלמד ליבה.
למה זה עבד להם? כי המדינה לא ביצע פיקוח על מוסדות חינוך העצמאי / בני יוסף אם לומדים או לא לומדים ליבה.
נהנו להם המסדות החשובים מן הקומבינה, וישבו על תיקצוב מלא מהמדינה כמה שנים.
ויהי היום,
ובעוד עוד ועוד מוסדות מצטרפים להסדר הנוח והנחמד, התגלה הדבר למי שהתגלה, והגיש מי שהגיש עתירה, והחליט הבגץ להוציא צו המורה למדינה להסביר למה היא ממשיכה לתקצב באופן מלא רשתות/מוסדות, למרות טענות שאין עמידה מלאה בתנאי לימודי הליבה כפי שמשרד החינוך דורש בתנאי התיקצוב.
ובקרוב, יאלצו אותם המוסדות שלא מלמדים ליבה מלאה, להפסיד את הקומבינה שלהם, ולקבל תיקצוב ממדינת ישראל רק כפי מה שמלמדים ליבה, כפי שהיה מאז ומתמיד.
כשאני רואה זאת אני קצת מבין למה
לא נראה לי שאתה בכלל מבין על מה אתה מדבר. וצר לי... הוא ודאי כאב זאת, אבל בהחלט אמר זאת כבוז.
נראה לי שהסברתי את עמדתי היטב, וגם לו יצוייר שתפסת דוגמא אחת לא נכונה, כל מה שאמרתי נשאר על עומדו היטב מבוסס. אבל גם מה שתפסת עיוותת בללי להסביר ולנמק.
לגבי
לא הסברת את עצמך גם כעת. ואת כל הסיפור המחוכם שלך כולם יודעים. וכלשונך "דוק היטב" במשנתב שם.
אף דבר לא התגלה והתחדש.
אדוני הנכבד, אנכי התבססתי על בגץ שהיה יום לפני שפרסמתי את הודעתי ולא קשור משום כיוון לכל התסביך שאמרת כאן.
גם אנוכי הגבתי על אותו הבגץ.
והמקרה הוא כמו שכתבתי.
לענ"ד עיקר ההסברה צריכה להיות על יסודות התורה והאמונה ולא על כמה החילונים גרועים.
אני לא בטוח שמי שילמד תנך מדרשי חזל ומהרל ילמד מכך על הצרעת הממארת של הציונות יש מקום לחשוש שהוא ישתכנע לצד השני וד"ל
אני מתנצל שלא יוצא לי לענות בתכיפות. (וב"ה שאיני יושב על הרשת כמעט)
אני מאוד מעריך ומכבד את הרב אהרן פרידמן שליט"א, אם כי אינני יודע מה הם הקבלות שהוא מציג. לא ראיתי את שיירות החילוניים החוזרים בתשובה אחרי שפגשו חרדי והתברר להם שכל ההסתה בתקשורת נגד החרדים היא שקרית...
בעוד אני הבאתי מחז"ל ומהנהגות יומיומיות שהנהיגו אותנו בהם, אתה מביא לעומתי תאוריה. יפה ככל שתהיה.
והכתוב מצווח לעומתם "הלוא משנאיך ה' א-ש-נ-א. ובמתקוממיך א-ת-ק-ו-ט-ט. לאויבים היו לי! תכלית שנאה שנאתים!" איך נהג דוד המלך? מדוע הוא ראה לחרות זאת לדורות? למה בכל קבלת שבת אנו עומדים ומכריזים אחרי שקצת מתחילים במזמור שיר ליום השבת "בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד: וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה': כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן: " על מי אנו מתחננים "ולמינים ולמלשינים אל תהי תקווה?" על מה אנו מכריזים את אמונתנו ב" אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו." כל אמונתינו בנויה על שכר ועונש. כן. פרקים רבים הקדיש ב"ראשית חכמה" לתיאור הגהינום. לא רק חלוקת פרס אלא גם ענישה. יוצר טוב ובורא רע. וכל אבא מתחיל מודע לכך... וכל שכן שילד ואב צריך לקלוט עד כמה שבמקומות ההם מצפה לו רע.
אמנם לגודל יקרת המאמר היפה שהבאת, אני קצת אנסה להתאים אותו למציאות כך שהדברים לא יהיו סותרים זה את זה כלל.
המאמר שהבאת מדבר כיצד לגרום לילדים שלא לנסות לפזול החוצה. ללא ספק- הילד [וגם המבוגר] צריך להרגיש שטוב לו. שהתורה מתוקה מדבש ונופת צופים וכו' אך לא להיות כעבד המשמש ע"מ לקבל פרס. אלא להבין עד כמה שכל אפשרות אחרת היא מאוסה בתכלית.
אמנם יצדק האומר, שלא חייבים להמאיס את המושג "חילוני" כמו את המושג "כופר". ובאמת אם ילד יקלוט עד כמה פריזטיות וטפילות טמונה באדם כזה שה' נותן לו כוחות ויכולות, והוא..... בלי בושה.... לא צריך לקרוא לזה שמות... זה גרוע פי כמה מהמבט שיסתכל בו החילוני על האדם שלא הולך לצבא שכביכול מגן עליו...
המאמר שהבאת דן בזמנים רגילים שאין גזירות ממוקדות על "ראשי עם קודש" שאף אחד לא מנסה להזיז אותם בזדון, לא מציע להם פיתויים וסנקציות. באופן רגיל, ודאי שצריך להנעים ככל הניתן כדי "לפנק" את היצר הרע שיירגע...
מה עוד, שלעניות דעתי, וכמדו' שהבאתי אותה באותו האשכול שדן היכן להעדיף לגור, הרי שהטעם לכך שיש פחות קלקול בערי הספר (אם כי שגם הפירות בדרך כלל פחות מתוקים) זה בגלל שהם רואים בחוש את כל מה שצריך להסביר על אורח החיים האחר. הוא לא נראה להם קורץ. בכלל לא!
אבל כעת אגש לחילוק הכי מהותי, ולמה אין ללמוד מהמאמר של הרב א. פרידמן אשר כבודו במקומו יונח. כי באמת, אין בעיה, ואף כפי שביארתי היטב למעלה שאסור לשקר ולהעמיד תמונה מוגזמת "מהו חילוני" וצריך לומר רק את האמת.
כי בעיקר מה שצריך לגנות הוא לא דוקא קבוצה או שיוך, אלא שהכפירה היא גועל. היא פיגור. היא נבלות. לא בגלל שהערכים האונברסליים כך מורים. (ושהחילונים אף ברף אותו הם קבעו אינם עומדים) אלא כי זה הדבר הכי בסיסי. הכי פשוט- יש בורא. הכל זועק את זה. איך ניתן להמרות את פיו? איך אפשר לחיות בהפקרות? איך יכולים המתיוונים לחגוג את חנוכה ולהגדיר קבוצת תרבות יוון "מכבי" (ולקבל תמיכה מרב בעל שם המשבח את נערי ישראל המתעמלים) איך ניתן להעמיד צבא על סיפורי "מצדה" ולצנזר את דרשתו חוצבת הלהבות של אלעזר בן יאיר שמוטב למות בעד אמונת אבותינו?...
לסיכום: המאמר היפה של הרב פרידמן, נשאר יפה אבל לא רלוונטי לנידון מכמה סיבות:
- כבר קבעו לנו חז"ל שחובה לחנך כך, ולהראות לשאינו יודע לשאול את הבן הרשע ולומר לו אילו היה שם לא היה נגאל (יעויי' בפי' הבית הלוי בעניין)
- כי המציאות הוכיחה שלחילונים זה עבד היטב כשהם השמיצו.
- כי הכלה לכפירה מלמדת הרבה פעמים על אי אמונה מוחלטת.
- צריך להשמיץ את השיטה גם אם לא את החוטאים ולהבהיר עד כמה חמור לכפור, וכמה זה הזוי.
- כיום אנו במצב מיוחד שמנסים לכפות עלינו אורח חיים חילוני, זאת באמצעות הערמת קשיים, הרבה יותר קשה מבעבר להסביר למה אשריך גם בעולם הזה, אלא על ידי הסבר איך החילוניות וגררותיה הם חיי פשע (לאו דוקא מצד ערכים אוניברסליים אלא מצד הכפירה שהיא עצמה פשע)
תודה
לא מתוכח. (כי אין לי כח ותו לא, והבוחר יבחר)
אבל יסלח לי מר, אתה פשוט מפקיע את דברי כביכול הם אינם הגיוניים, מחמת ויכוח שולי.
אני מדבר על עצם עניין לימוד הדברים וכמה הוא מסוגל לחולל נפלאות בכל המישורים (לו יהי כדברך שמדובר במקרים בודדים של התערבות וכו' האם זה לא שווה את זה שם?)
כמה שזה יחדד את החרדיות.
ואילו אתה יורד לדברים צדדים. וגם כעת, אני כתבתי לך הודעה מפורטת על כמה נושאים שהעלית, ואילו אתה פוטר מים ראשית מדון בכמה מילים ללא תימוכין וראיות.
זכותך לחשוב כך, ואני לא זה שצריך להעניק לך אותה. אולם ישנה דרך להצטרף לכל אלו שסברו כמותך בלחיצה על "גם אני מצטרף" וברוח היום "וגם חרבונה זכור לטוב". לא נימקת או הסברת מדוע כך הנך חושב, למרות שאני כן פרטתי וכדלעיל.
אם באת לזלזל בי- קבלתי. אך אם אתה סבור שדרך הבורות הנשברים כמזרחי וכו' מוכחת משם, אות היא שלא דרכת על מפתנם. ואמנם, אני בארתי למעלה היטב, וככל הנראה לא קראת את הכל, שיש ללמוד דברים אלו בתרגום ר' אלחנן והחזו"א וכדו' מפני שיש לחשוש שאנשים ילמדו דברים בשטחיות.
ולסיכום, כתבת הודעה בלי לקרוא על מה אתה מגיב.
יש כאן אשכול מומלץ על ידי 7 טובי העיר (נכון לכעת) ובכללם מנהל האוצר.
יש כאן ענבים מתוקים.
ולהסתכל על חצי הכוס במקרה זה אינו מן דרך החכמה.
איש בשורה אנכי היום.
נתוודעתי זה מכבר לקו שבו ניתן להעלות שאלות ולקבל תשובות בעניני השקפה ויסודות התורה
מפי רב רבנן נכד הסטייפלער ובן הגרי קלופט אב"ד חיפה ה"ה הגר"ח קלופט
משיב כענין לשואלים כהלכה.
מומלץ ביותר ופרוס כשמלה
מספרו -0772638953
ניתן אפילו לעשות את השיחות חינם אין כסף בשלוחה 3/1/0 ולבחור זמן לקבלת שיחה כפי ההוראות.
שמעו ותחי נפשכם.
כמובן שעדיין יש צורך בהקמת קו בקונספט שהצעתי לעיל, אבל קו זה הוא מיוחד ביותר.
נתוודעתי זה מכבר לקו שבו ניתן להעלות שאלות ולקבל תשובות בעניני השקפה ויסודות התורה
מפי רב רבנן נכד הסטייפלער ובן הגרי קלופט אב"ד חיפה ה"ה הגר"ח קלופט
משיב כענין לשואלים כהלכה.
מומלץ ביותר ופרוס כשמלה
מספרו -0772638953
ניתן אפילו לעשות את השיחות חינם אין כסף בשלוחה 3/1/0 ולבחור זמן לקבלת שיחה כפי ההוראות.
שמעו ותחי נפשכם.
כמובן שעדיין יש צורך בהקמת קו בקונספט שהצעתי לעיל, אבל קו זה הוא מיוחד ביותר.
מדבר יותר עניני חכמה ומוסר וכדו' ופחות על עניני העמדת הדת והאמונה. (כך לפי מה שאני שמעתי בו)
בלת"ק כראוי
העירו כאן על לימוד נושא מאחרוני האחרונים
והשיבו שאי אפשר לשנות את סדרי הלימוד ול'בזבז' כל כך הרבה זמן
אינני יודע מה חשב המשיב
אבל השקפה שנקנית 'בלי לבזבז זמן' היא לא השקפה ולא נעליים
השקפה לא יכולה להקנות ברפרוף משום שהשקפה היא דרך חיים
ומי שיחנך לקנות השקפה ע"י קריאה של עשר דקות ואפילו חצי שעה יומית במבחר הספרים העצום שהובא כאן (החל ממעיינה של תורה, דרך ר' שלמה ברעוודה עד מאיר ויסברג) הסיכוי שיצא לו משהו מלבד הרבה מלל הוא אפס.
ואז אני ממש לא יתפלא אם במקביל הוא יפתח שיחות אל עמי, שיעורי ה(ק)רצי"ה, ושאר ספרים כה"ג ולמחרת תראה אותו עם כיפה סרוגה....
השקפה נקנית בהבנה מלאה, לא פחות ואף יותר מאשר סוגיה בנשים נזיקין.
ויעידו על כך יהודים רבים מספור דרשנים למיניהם, שהלעיטו את עצמם בספרות השקפה כעין זו המתוארת כאן, ודבריהם לא מחזיקים מים.
יותר ממה שנראה לי חוששים בציבור החרדי ממעוררי ההשקפה למיניהם (לא ידוע לי על חשש כזה... אבל ניחא) מרגיש לי שחוששים ידידי כאן מכך שיבדקו את ההשקפה שהם מנסים לייבאות מול המקורות שלנו.....
העירו כאן על לימוד נושא מאחרוני האחרונים
והשיבו שאי אפשר לשנות את סדרי הלימוד ול'בזבז' כל כך הרבה זמן
אינני יודע מה חשב המשיב
אבל השקפה שנקנית 'בלי לבזבז זמן' היא לא השקפה ולא נעליים
השקפה לא יכולה להקנות ברפרוף משום שהשקפה היא דרך חיים
ומי שיחנך לקנות השקפה ע"י קריאה של עשר דקות ואפילו חצי שעה יומית במבחר הספרים העצום שהובא כאן (החל ממעיינה של תורה, דרך ר' שלמה ברעוודה עד מאיר ויסברג) הסיכוי שיצא לו משהו מלבד הרבה מלל הוא אפס.
ואז אני ממש לא יתפלא אם במקביל הוא יפתח שיחות אל עמי, שיעורי ה(ק)רצי"ה, ושאר ספרים כה"ג ולמחרת תראה אותו עם כיפה סרוגה....
השקפה נקנית בהבנה מלאה, לא פחות ואף יותר מאשר סוגיה בנשים נזיקין.
ויעידו על כך יהודים רבים מספור דרשנים למיניהם, שהלעיטו את עצמם בספרות השקפה כעין זו המתוארת כאן, ודבריהם לא מחזיקים מים.
יותר ממה שנראה לי חוששים בציבור החרדי ממעוררי ההשקפה למיניהם (לא ידוע לי על חשש כזה... אבל ניחא) מרגיש לי שחוששים ידידי כאן מכך שיבדקו את ההשקפה שהם מנסים לייבאות מול המקורות שלנו.....
טוב בואו נשאל שאלה להבנת 'הלך הרוח'.
מה זה ''השקפה'' ?
כמדומה שזו מילת כיסוי לכל מה שלא מוגדר, יש אחד שמכנה כך פוליטיקה זולה (או לאו דוקא זולה) ואחר זה אמונה והשלישי חסידות או רמח''ל, ואצל הרביעי 'דעת תורה' או עיתון, או מורה נבוכים או כוזרי, או סיפורי צדיקים או סיפורי סבתא, ולא יודע מה עוד.
צריך להפסיק בדחיפות להשתמש במילה חסרת משמעות זו, או להגדיר אותה כראוי.
מה זה ''השקפה'' ?
כמדומה שזו מילת כיסוי לכל מה שלא מוגדר, יש אחד שמכנה כך פוליטיקה זולה (או לאו דוקא זולה) ואחר זה אמונה והשלישי חסידות או רמח''ל, ואצל הרביעי 'דעת תורה' או עיתון, או מורה נבוכים או כוזרי, או סיפורי צדיקים או סיפורי סבתא, ולא יודע מה עוד.
צריך להפסיק בדחיפות להשתמש במילה חסרת משמעות זו, או להגדיר אותה כראוי.
חברים מקוונים לאחרונה
- א. ל.
- אבוה דיוסף
- אברך קלאסי
- אור זרוע לצדיק
- איישר חילי
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- ארנפלד
- בעל דבר
- גליון הליכות
- גרינפלד
- דבר ה'
- דוד בן ישי
- האיש השרוי בשמחה
- היגיון התורה
- הר זהב
- הרב מרודוש
- חנני
- יאיר החושב
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יש קונה עולמו
- כורסייא יקירא
- ליטאי כבד
- מאה שערים
- מחזה אברהם
- מכנדבי
- ממוני גבך
- מנורה בדרום
- מרכז
- משה6
- נ.ר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמן ל.
- נעם
- עוז לו בך
- עץ החיים
- פרטי
- רשאי
- שמן הטוב
- תורתך שעשועיי
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
האם מהני לימוד הל' לולב בשבת?
עשי"ת, יום כיפורים
מיעוט לימוד התורה ואיסור מלאכה בעיוהכ"פ