ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,898
תודות
5,462
נקודות
355
יש לעיין למה לא מצינו שמברכים בלידת בן לאחר בת או להיפך ברכת המצוות על קיום מ''ע דאורייתא של פו''ר ???
השאלה היא יכולה להיות כללית על הרבה מצוות שלא מצינו בהם ברכה וידוע תשובת ר''י אבן פלט בענין ושמעתי את מרן הגרד''ל מצטט את תשובת הרשב''א על זה שתשובת הר''י אבן פלט היא קו תוהו על אבני בוהו
למעשה מצינו ברכות שלא נזכרו בתלמוד ומברכים אותם כמו להדליק נר של שבת והשאלה נשאלת אולי באמת יש לברך ?
 
הלא יש ויכוח גדול באחרונים מתי מתקיימת מצוות פו"ר האם רק כשנולד הבן והבת וכמש"כ המנח"ח או בעצם המעשה ביאה וידוע לחלק בזה בין המעשה מצווה לקיום המצווה ובכל ברכות המצוות יל"ע בפשוטו האם הברכה היא על מעשה המצווה או על קיום המצווה, ואשמח לשמוע מהתחי"ם דכאן ראיות אך מ"מ נראה דכיוון שהוא ויכוח גדול באחרונים מתי המצווה נהגו שלא מברכים.
 
למיטב ידיעתי טוענים שזה באמת רק מתקנת גאונים וכן הנותן ליעף כח ועוד
ולכן באמת גם תקנו אשר צג אגוז בעדן על נישואין וביאה
אבל בפו"ר כמו שאמרו אינו פעולה של האבא אלא הוא מנסה לעשות, ואין יודע אם יקיים
והלידה זה מהאמא שלא נצטוותה
 
למיטב ידיעתי טוענים שזה באמת רק מתקנת גאונים וכן הנותן ליעף כח ועוד
ולכן באמת גם תקנו אשר צג אגוז בעדן על נישואין וביאה
אבל בפו"ר כמו שאמרו אינו פעולה של האבא אלא הוא מנסה לעשות, ואין יודע אם יקיים
והלידה זה מהאמא שלא נצטוותה
אבל כשנולד לכו''ע מקיים ולמה לא לברך לפחות אז
 
יש לעיין למה לא מצינו שמברכים בלידת בן לאחר בת או להיפך ברכת המצוות על קיום מ''ע דאורייתא של פו''ר ???
השאלה היא יכולה להיות כללית על הרבה מצוות שלא מצינו בהם ברכה וידוע תשובת ר''י אבן פלט בענין ושמעתי את מרן הגרד''ל מצטט את תשובת הרשב''א על זה שתשובת הר''י אבן פלט היא קו תוהו על אבני בוהו
למעשה מצינו ברכות שלא נזכרו בתלמוד ומברכים אותם כמו להדליק נר של שבת והשאלה נשאלת אולי באמת יש לברך ?
בלידה? אין בה מעשה מצוה כלל
 
בלידה? אין בה מעשה מצוה כלל
אבל יש קיום מצוה
ומנין שאין לברך ע''ז
וקצת יש לדמות לברכת האב על המילה אע''פ שלא עושה מעשה כלל
ובתשובות הגאונים אמרו הרבה יותר מזה ביתום שבי''ד מצווים למולו שכל הקהל מברכים להכניסו
 
למיטב זכרוני, הנוסח הוא "כל זמן שעשייתן נמשכת", וכאן כבר נגמרה עשייתן.
אשמח מאוד לראות המקור לציטוט הזה
למיטב הבנתי ציצית ותפילין לא נמשכת עשיתן כל העת
וליסוד הגרש''ר כמדומה שהקידושין חלים בכל רגע אף שאין מעשה אז אולי גם מעשה הביאה שהוא מעשה המצוה של פו''ר ג''כ חל בכל רגע שהבן חי
 
למיטב הבנתי ציצית ותפילין לא נמשכת עשיתן כל העת
הלבישה, היא הימשכות העשייה.
וליסוד הגרש''ר כמדומה שהקידושין חלים בכל רגע אף שאין מעשה אז אולי גם מעשה הביאה שהוא מעשה המצוה של פו''ר ג''כ חל בכל רגע שהבן חי
במחילה, ההשואה אינה במקומה כלל.
 
הלבישה, היא הימשכות העשייה.
מה פתאום ? העשיה היא ההנחה, אח''כ זה מציאות של קיום.
במחילה, ההשואה אינה במקומה כלל.
למה, בגלל שזה לא נעים לדון בזה ?
אני לא מבין גם את היסוד של הגרש''ר, אבל אם אתה מבין, תסביר לי את החילוק. הקידושין יצרו חלות במעשה הראשון, והגרש''ר חידש, שזה חל כל רגע מחדש, אף שאין מעשה מחודש, כיוצ''ב בדיוק, ההזרעה, היא המעשה מצוה של פו''ר, שיוצר כמובן את האדם, וכל' הכתוב בתהילים
אׇרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ ולמה לא לומר, שמעשה המצוה הראשוני, שיצר את המציאות שלה, חל מחדש, בכל רגע שאדם חי ???
 
למיטב הבנתי ציצית ותפילין לא נמשכת עשיתן כל העת
בבתי מדרשותינו ידוע חילוק יסודי שצריך הבחין בו בכל מצווה ומצווה, יש את החלק של ה"מעשה המצווה", דהיינו הפעולה הפיזית של המצווה כגון לבנות סוכה להניח את התפילין להתעטף בציצית וכדו', ויש גם את החלק של קיום המצווה דהיינו שמה שהתורה כיוונה בצוותה עלינו התקיים, ולדוגמא זכורני מהרוגטושובער שטען שבתפילין של יד מעשה ההנחה הוא קיום המצווה ולהכי מברכים "להניח" תפילין ובתפילין ש"ר קיום המצווה הוא התוצאה שהתפילין מונחות על ראשו ולהכי מברכים "על מצוות" תפילין, ובכל רגע ורגע שהתפילין על ראשו מקיים מצווה.
ולגבי ציצית זכורני שבהערות דרשו על הל' ציצית הביאו שהאגרות משה הורה לבחורים שלובשים ט"ק בלבד ואינם מברכים עם לבישתם כשרוצים לברך ימשמשו בציצית ויברכו בכדי שיהא היכר על מה הברכה, אבל עכ"פ מבואר שהמצווה בציצית מתקיימת כל הזמן.
עוד ידועים בזה דברי מהר"ח אור זרוע כמדומה בסי' קי"א שכתב שמילה היא מצווה המתקיימת כל הזמן שהוא מהול ויש מצווה גם במעשה הממילה וגם במה שהוא מהול והביא דברי המדרש שדוד המלך עמד במרחץ ואמר שהוא בלי מצוות עד שנזכר במילה ונתיישבה דעתו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון