אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

כבר האריכו המפרשים בביאור מקרא זה שאינו אומר אלא דרשני, שהרי כבר אמר לו "פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ"

וראה

הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ

מביא בזהירות את דברי הרמב"ן והמלבי"ם, ביחס למלאך זה, ומבאר את דברי הגמרא.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[קול שופר]

כבר האריכו המפרשים בביאור מקרא זה שאינו אומר אלא דרשני, שהרי כבר אמר לו "פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ"

וראה

הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ

מביא בזהירות את דברי הרמב"ן והמלבי"ם, ביחס למלאך זה, ומבאר את דברי הגמרא.

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

רש"י שם:
ויאמר אליו - בזו אני חפץ, כי על ידי מלאך אל תעלנו מזה

מזרחי שם:

שאף על פי שלא היה צריך משה לומר לו זה, מאחר שכבר הבטיחו ה' שילך הוא בעצמו עמהם, מכל מקום רצה להודיע לו חבתן של ישראל להליכתו עמהם, ואמר שאם חס וחלילה לא היה מתרצה ללכת עמהם, לא היו עולים משם עד שימותו הם ונשיהם ובניהם וטפם וכל אשר להם. והתימה מהרמב"ן ז"ל שטען ואמר "וחלילה שיאמר: 'אם אין פניך הולכים' אחר שהבטיח 'פני ילכו'".​

 

[הצעיר שבחבורה]

רש"י שם:
ויאמר אליו - בזו אני חפץ, כי על ידי מלאך אל תעלנו מזה

מזרחי שם:

שאף על פי שלא היה צריך משה לומר לו זה, מאחר שכבר הבטיחו ה' שילך הוא בעצמו עמהם, מכל מקום רצה להודיע לו חבתן של ישראל להליכתו עמהם, ואמר שאם חס וחלילה לא היה מתרצה ללכת עמהם, לא היו עולים משם עד שימותו הם ונשיהם ובניהם וטפם וכל אשר להם. והתימה מהרמב"ן ז"ל שטען ואמר "וחלילה שיאמר: 'אם אין פניך הולכים' אחר שהבטיח 'פני ילכו'".​

לחץ כדי לכווץ...

ובמאמר דלעיל, צוינו דברי הגמרא בסנהדרין "אמר ליה: הימנותא בידן, דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה, דכתיב ויאמר אליו אם אין פניך הלכים וגו'. (סנהדרין לח, ב)."

ולענ"ד מדברים אלו יש להקשות על רש"י, שהובא פסוק זה כתשובה וסירוב, ש"אפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה", ולדברי רש"י אין זו אלא הסכמה, וצ"ת.

 

[קול שופר]

ובמאמר דלעיל, צוינו דברי הגמרא בסנהדרין "אמר ליה: הימנותא בידן, דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה, דכתיב ויאמר אליו אם אין פניך הלכים וגו'. (סנהדרין לח, ב)."

ולענ"ד מדברים אלו יש להקשות על רש"י, שהובא פסוק זה כתשובה וסירוב, ש"אפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה", ולדברי רש"י אין זו אלא הסכמה, וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

גור אריה שם -

והקשה הרמב"ן (פסוק יב) על זה, מה היה צריך לומר "אם אין פניך הולכים" אחר שאמר לו הקדוש ברוך הוא "פני ילכו והנחותי לך" (פסוק יד). ותימה על הרמב"ן, שהרי הוא בעצמו בפרשת משפטים (לעיל כד, א) הביא הגמרא דסנהדרין בפרק אחד דיני ממונות (לח:) אפילו בפרונקיה לא קבליניה, דכתיב "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה". משמע דמזה למדו רז"ל דאפילו בפרוונקיה לא קבלניה, דמנא להו דלא קבליה בפרוונקיה, אלא מדהוצרך משה לומר עוד "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה", וכבר הבטיחו הקדוש ברוך הוא "פני ילכו וגומר" (פסוק יד), אלא אמר משה דכלל לא יקבל אותו, ואפילו בפרוונקיה. דהשם יתברך לא הבטיח את משה רק במקום שצריך שילך כבודו עמהם אז ילך הוא, אבל דבר שאפשר על ידי שליח יהיה נעשה עלי ידי מלאך. ועל זה משיב משה "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה", שלא ירצה כלל במלאך, אף על גב דאפשר על ידי שליח - אינו חפץ בשליח, רק יהיה השם יתברך בעצמו עמהם, ודבר זה פשוט.​

 

[הצעיר שבחבורה]

גור אריה שם -

והקשה הרמב"ן (פסוק יב) על זה, מה היה צריך לומר "אם אין פניך הולכים" אחר שאמר לו הקדוש ברוך הוא "פני ילכו והנחותי לך" (פסוק יד). ותימה על הרמב"ן, שהרי הוא בעצמו בפרשת משפטים (לעיל כד, א) הביא הגמרא דסנהדרין בפרק אחד דיני ממונות (לח:) אפילו בפרונקיה לא קבליניה, דכתיב "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה". משמע דמזה למדו רז"ל דאפילו בפרוונקיה לא קבלניה, דמנא להו דלא קבליה בפרוונקיה, אלא מדהוצרך משה לומר עוד "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה", וכבר הבטיחו הקדוש ברוך הוא "פני ילכו וגומר" (פסוק יד), אלא אמר משה דכלל לא יקבל אותו, ואפילו בפרוונקיה. דהשם יתברך לא הבטיח את משה רק במקום שצריך שילך כבודו עמהם אז ילך הוא, אבל דבר שאפשר על ידי שליח יהיה נעשה עלי ידי מלאך. ועל זה משיב משה "אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה", שלא ירצה כלל במלאך, אף על גב דאפשר על ידי שליח - אינו חפץ בשליח, רק יהיה השם יתברך בעצמו עמהם, ודבר זה פשוט.​

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, אינו מיישב את דברי רש"י בענין, ופשוט.

ושנית, איני יודע לכלכל דברי הגור אריה בזה
שהרי

[[AMSQ:911|הצעיר שבחבורה]]
ומבאר הרמב"ן

"אז ענה לו הקדוש ברוך הוא פני ילכו - מלאך הברית אשר אתם חפצים שבו יראו פני, שעליו נאמר בעת רצון עניתיך, כי שמי בקרבו, והניחותי - אותו לך - שלא אתנהג עמך במדת הדין עזה, אלא במדה כלולה במדת הרחמים, מלשון והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך, והוא כענין שנאמר וכלה אפי והניחותי חמתי בם".

"אז ענה משה אם אין פניך - בעצמך ובכבודך הולכים, אל תעלנו מזה - שתהיה עמנו פנים בפנים, כי כן היו התנאין בפרשת וארא".

לחץ כדי לכווץ...

ודבריו עולים בקנה אחד עם דברי הגמרא שם, וצ"ע?