ועיקרה של הכותרת של להתווכח עם גדולי עולם הינה חוצפה (במחילה מכבוד תורתו), ואף לרבותינו ראשי הישיבות שליט"א וזצוקלל"ה היא מעט יותר מיומרה של ניק בפורום חשוב ככל שיהיה, אלא ש.. הרעיון שייך לבחורים שלומדים וממציאים יסודות וגדרים מחודשים, ואם כבודו עוסק בקושיות על גדולי האחרונים מכל מיני ראשונים, ההגיון אומר שהיה לאותם אחרונים תשובה אלא שחשבו שהדברים יובנו, (שמעתי' שהגרי"מ וייס אמר שקיים מושג של אחרון ששוכח ראשון, אך כמדומני שהוא יכול לומר איזה אחרון שכח ראשונים, ולא אנשים אחריםדומני שהקונטרס אינו ראוי לתגובה,
בשביל להתמודד עם דרך הלימוד של ר' חיים צריכים אדם בסדר גודל של ר' חיים, וטענות בסדר גודל של טענותיו של ר' חיים,
לענות על שאלתו הפשוטה והמופלאה של הגר"ח על פריעת בע"ח מצוה עם סברות כרס אנושיות, זה לא חכמה, ובושה לחשוב שבסברות כאלו אנו צריכים לעסוק, ועם כלים כאלו צריכים אנו ללמוד את התורה.
אבל אדרבה, בא נחכה שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב קונטרס שבנוי בצורה של המשך הויכוח, אך באופן שהגולם יקום על יוצרו, והמתווכח ישתכנע בצדקת דרכו הנכונה של אדונינו הגר"ח זללה"ה.
אגב שמעתי שלהרעק"א היו 7 דרכי הלימוד הנמצאים בספריו הרבים, והגר"ח סה"כ בירר לו א' מן הדרכים, ועי' בזה בהקדמה לש"ש שביאר דמה שהוא כותב ספר שלא היה כזה בימות הראשונים מכיון שהדור הדרדר, והרי הדבר דומה לאותו מדען שהבין שקיים כח המשיכה ע"י שראה שנפל תפוח מן העץ ולא הבין למה לא נשאר שם וע"כ הסיק שיש כח המשיכה, והנה הלא האדם אשר ישאל שאלה כזו יחשב האיש לשוטה, אותו הדבר אף בעניינו.
