• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
אלו דברים עמוקים מאד שאין הכתב יכול לסובלם, אך אכתי אנסה כמיטב יכולתי, ואשתדל להעמידך בדרך אמת.


הנחה א. הגיון זה דבר בעצם.
לכן אמרתי, יש את ההגיון שלך, והיינו שהמושג היגיון מתייחס אליך - איך "אתה" מבין את הדברים, ויש אפשרות שנייה להבין את המושג הגיון ברובד יותר עמוק, והיינו שהוא הגיוני מצד עצמותו, כלומר הדבר סדור על מקומו ומשתלשל בצורה כרונולוגית, ולא שאינו קיים מצד השתלשלות וסדר העולם,
וזהו היגיון, היינו שהדבר קיים ועומד מצד עצמו בסדר מסוים, ומסתדר עם כלל המערכות הכלליות בעולם.
הנחה ב. לא יתכן שדבר בעצם הוא לא הגיוני.
נכון מאד.
דבר שהוא בעצם, אינו נמצא או עומד בטעות, אלא קיומו מוכרח מצד כלל דברים הקיימים, וזהו הנקרא הגיון, ואם תרצה אז תאמר שדבר בעצם מוכרח להיות הגיוני.
מסקנה: ברור שהתורה כולה מלאת היגיון.
ונכון מאד שכיוונת לאמת,
בוודאי שהתורה שהיא עצם עצמותו של עולם, אין דבר עצמי ממנה, ומוכרח שאין הגיוני ממנה !!

בשני מילים, כשאומרים דבר בעצם, אומרים היגיון, אי"ז שני דברים שמתקיימים יחד זה לצד זה, אלא דבר שהוא בעצם היינו הגיוני.

ומסופקני אם אתה הבנת.
אך אודה לא-ל עליון אם אכן זה קרה.
 
בניגוד למילי דעלמא, האם יש מושג כזה שנקרא "הגיון התורה"?
זו שאלה שמונח בה (לענ"ד) המון עומק. וארצה לשמוע בזה דברים הגיוניים.
יש על זה בשיעורי דעת בהקדמה
ביאור על כל שיטת טעלז בענין
[שיש הגיון לתורה..]
 
יש על זה בשיעורי דעת בהקדמה
ביאור על כל שיטת טעלז בענין
[שיש הגיון לתורה..]
ממש כך, ושם ג"כ כתובים הדברים שאמרתי
אלו דברים עמוקים מאד שאין הכתב יכול לסובלם, אך אכתי אנסה כמיטב יכולתי, ואשתדל להעמידך בדרך אמת.



לכן אמרתי, יש את ההגיון שלך, והיינו שהמושג היגיון מתייחס אליך - איך "אתה" מבין את הדברים, ויש אפשרות שנייה להבין את המושג הגיון ברובד יותר עמוק, והיינו שהוא הגיוני מצד עצמותו, כלומר הדבר סדור על מקומו ומשתלשל בצורה כרונולוגית, ולא שאינו קיים מצד השתלשלות וסדר העולם,
וזהו היגיון, היינו שהדבר קיים ועומד מצד עצמו בסדר מסוים, ומסתדר עם כלל המערכות הכלליות בעולם.

נכון מאד.
דבר שהוא בעצם, אינו נמצא או עומד בטעות, אלא קיומו מוכרח מצד כלל דברים הקיימים, וזהו הנקרא הגיון, ואם תרצה אז תאמר שדבר בעצם מוכרח להיות הגיוני.

ונכון מאד שכיוונת לאמת,
בוודאי שהתורה שהיא עצם עצמותו של עולם, אין דבר עצמי ממנה, ומוכרח שאין הגיוני ממנה !!

בשני מילים, כשאומרים דבר בעצם, אומרים היגיון, אי"ז שני דברים שמתקיימים יחד זה לצד זה, אלא דבר שהוא בעצם היינו הגיוני.
 
לכן אמרתי, יש את ההגיון שלך, והיינו שהמושג היגיון מתייחס אליך - איך "אתה" מבין את הדברים, ויש אפשרות שנייה להבין את המושג הגיון ברובד יותר עמוק, והיינו שהוא הגיוני מצד עצמותו, כלומר הדבר סדור על מקומו ומשתלשל בצורה כרונולוגית, ולא שאינו קיים מצד השתלשלות וסדר העולם,
וזהו היגיון, היינו שהדבר קיים ועומד מצד עצמו בסדר מסוים, ומסתדר עם כלל המערכות הכלליות בעולם.
נכון מאד.
דבר שהוא בעצם, אינו נמצא או עומד בטעות, אלא קיומו מוכרח מצד כלל דברים הקיימים, וזהו הנקרא הגיון, ואם תרצה אז תאמר שדבר בעצם מוכרח להיות הגיוני.
מה זה-
סדור על מקומו ומשתלשל בצורה כרונולוגית?
קיים ועומד מצד עצמותו בסדר מסוים?
המערכות הכלליות בעולם?
דבר שהוא בעצם?
בשני מילים, כשאומרים דבר בעצם, אומרים היגיון, אי"ז שני דברים שמתקיימים יחד זה לצד זה, אלא דבר שהוא בעצם היינו הגיוני.
זה היינו הך או הסבר?
אלו דברים עמוקים מאד שאין הכתב יכול לסובלם, אך אכתי אנסה כמיטב יכולתי, ואשתדל להעמידך בדרך אמת.
רק הכתב?
דיברת על זה פעם עם מישהו שהבין אותך?
 
אלו דברים עמוקים מאד שאין הכתב יכול לסובלם, אך אכתי אנסה כמיטב יכולתי, ואשתדל להעמידך בדרך אמת.

לכן אמרתי, יש את ההגיון שלך, והיינו שהמושג היגיון מתייחס אליך - איך "אתה" מבין את הדברים, ויש אפשרות שנייה להבין את המושג הגיון ברובד יותר עמוק, והיינו שהוא הגיוני מצד עצמותו, כלומר הדבר סדור על מקומו ומשתלשל בצורה כרונולוגית, ולא שאינו קיים מצד השתלשלות וסדר העולם,
וזהו היגיון, היינו שהדבר קיים ועומד מצד עצמו בסדר מסוים, ומסתדר עם כלל המערכות הכלליות בעולם.
נכון מאד.
דבר שהוא בעצם, אינו נמצא או עומד בטעות, אלא קיומו מוכרח מצד כלל דברים הקיימים, וזהו הנקרא הגיון, ואם תרצה אז תאמר שדבר בעצם מוכרח להיות הגיוני.
ונכון מאד שכיוונת לאמת,
בוודאי שהתורה שהיא עצם עצמותו של עולם, אין דבר עצמי ממנה, ומוכרח שאין הגיוני ממנה !!

בשני מילים, כשאומרים דבר בעצם, אומרים היגיון, אי"ז שני דברים שמתקיימים יחד זה לצד זה, אלא דבר שהוא בעצם היינו הגיוני.
שפתיים ישק משיב דברים נכוחים, דברים ישרים ואמתיים לכל משכיל ומתבונן על דבר אמת.
 
בתחילת הדברים כבר נזהר הכותב והבהיר שהדברים עמוקים מאד וקשה עד מאד להוציאם בפה וכ"ש בכתב, לכך אין לי ח"ו תרעומת שלא הבנת את הדברים, אלא הבעי' היא אך ורק בי - שאין בי היכולת ולא ניתן לי הכישרון להעביר אלו הדברים.
מה זה-
סדור על מקומו ומשתלשל בצורה כרונולוגית?
קיים ועומד מצד עצמותו בסדר מסוים?
המערכות הכלליות בעולם?
דבר שהוא בעצם?
אין לי כעת היכולת והסבלנות לכתוב יותר מזה.
זה היינו הך או הסבר?
שני האפשרויות לא נכונות, והיינו זה לא הסבר וגם לא היינו הך, אלא מוכרח מעצם קיומו, ולא שהקיום מכריח את ההיגיון כדבר נוסף, אלא מעצם זה שיש קיום של עצם מוכרח הדבר "שיש" הגיון במה שהוא קיים, כיוון שאחרת לא היה קיים בעצם,
ומשל לדבר: אדם בריא בנפשו שמחפש משהו בחול, הלא וודאי שמחפש משהו, וזה לא היינו הך - כלומר מעשה החיפוש אינו הטעם של החיפוש אך בוודאי שישנו טעם לחיפוש, וזה גם לא הסבר, אלא מוכרח מעצם מעשה החיפוש..
רק הכתב?
דיברת על זה פעם עם מישהו שהבין אותך?
כן.
וה' הטוב יחננו מאתו דעה בינה והשכל ללמוד וללמד.
 
במחכ"ת, קודם יש לבאר את המונח 'היגיון' עצמו, ואח"כ לדון אם התורה 'הגיונית'..
אנו משתמשים עם המונח 'הגיון' לכל דבר שלא סותר את עצמו ['כשל לוגי'] או דבר שעומד במערכת תפיסת החיים הפשוטה שלנו, [לדוג': ענישת רוצח זה דבר הגיוני.
כיון שתפיסתנו הפשוטה היא ש:א. רצח הוא מצב שלילי. ב. שיש לרוצח בחירה חופשית. ולמרות שאנו לא חייבים לדעת מהיכן באה הידיעה הזו שרצח הוא דבר שלילי, אבל 'הגיוני' להעניש רוצח, כיון שזו התפיסה שעל פיה אנו חיים..]

וא"כ ברור שהתורה היא 'הגיונית' כיון שאם אתה מאמין שזה ניתן ע"י הקב"ה והוא זה שנטע בך את כל התפיסות והתחושות, א"כ אין לך דבר 'הגיוני' יותר מ'דעת עליון', ודו"ק.
 
נערך לאחרונה:
בניגוד למילי דעלמא, האם יש מושג כזה שנקרא "הגיון התורה"?
זו שאלה שמונח בה (לענ"ד) המון עומק. וארצה לשמוע בזה דברים הגיוניים.
בלת"ק
זה ניסוח לא נכון בעליל.
אי אפשר לשאול האם יש היגיון בתורה, כי כל ההיגיון בנוי על התורה.
הבורא יצר הן התורה והן את ההיגיון, הסתכל באורייתא וברא עלמא זו לא מליצה אלא מציאות.


הן אמנם, ישנם דברים בתורה שבשביל להגיע להיגיון שלהם צריך להיות בעל הבנה גדולה בהיגיון אמיתי - היינו דעת תורה,
ויש דברים בתורה שהגיונם לא התגלה לבני האדם כלל.
אבל כל שורש ההיגיון הוא מהתורה.
 
נערך לאחרונה:
בניגוד למילי דעלמא, האם יש מושג כזה שנקרא "הגיון התורה"?
זו שאלה שמונח בה (לענ"ד) המון עומק. וארצה לשמוע בזה דברים הגיוניים.
המהרי"ל בלוך בספרו שיעורי דעת מאריך בנושא. בעיקר במאמרים הראשונים.
 

קבצים מצורפים

בניגוד למילי דעלמא, האם יש מושג כזה שנקרא "הגיון התורה"?
זו שאלה שמונח בה (לענ"ד) המון עומק. וארצה לשמוע בזה דברים הגיוניים.
נמצא בשם מורינו הגרד"ל שליט"א באוהל מועד גליון פסח פ"ו - בכותרת "הרבה מדיני ממונות אינם לפי שכל אנושי"
 

קבצים מצורפים

למה זה קשור, הרי יש דברים שהם גזה"כ שלפי הקביעה מצידינו היינו קובעם אחרת, זה סתירה ללא בשמים היא, הכוונה בלא בשמים היא שע"פ הנתונים שקיבלנו בסיני אנו קובעים מה לעשות במקרה הזה והזה לפי ההיקש של שכלנו כל שלא כתוב אחרת.
 
וכשהנכם מדברים על הגיון כנראה כוונתכם להתיישבות הדברים על הלב, ובנוגע לכך יהא תלוי הדבר ברמת ליבו של האדם וכפי התרגלותו בתורה יתיישבו הדברים על ליבו, ואמחיש את העניין מפיזיקה האם היא הגיונית? האם הגיוני שברוחב של שערה יש 10 מיליארד חלקיקים? לא!, אלא אם התרגלתם לנושא והינכם הוגים בעניין ואז לפתע הדברים המשונים ביותר הפכו להגיוניים, וכך גם בתורה, וכפי הכנת ליבו כן יתיישבו הדברים, "ליבם של ראשונים כאולם וליבם של אחרונים כמחט של סדקית" ודו"ק
 
וכשהנכם מדברים על הגיון כנראה כוונתכם להתיישבות הדברים על הלב, ובנוגע לכך יהא תלוי הדבר ברמת ליבו של האדם וכפי התרגלותו בתורה יתיישבו הדברים על ליבו, ואמחיש את העניין מפיזיקה האם היא הגיונית? האם הגיוני שברוחב של שערה יש 10 מיליארד חלקיקים? לא!, אלא אם התרגלתם לנושא והינכם הוגים בעניין ואז לפתע הדברים המשונים ביותר הפכו להגיוניים, וכך גם בתורה, וכפי הכנת ליבו כן יתיישבו הדברים, "ליבם של ראשונים כאולם וליבם של אחרונים כמחט של סדקית" ודו"ק
ח"ו אין שום קשר לפיזיקה, היגיון זה לא נתונים. אומות העולם גם עושים לעצמם חוקים, אם הכל הרגל איך זה התחיל?
נגעת כאן בנקודה קצת פילוסופית, ואין כאן המקום, אבל כדי לחדד אשאל אותך כך: האם כן אינו יכול להיות לא רק בגלל שככה התרגלת?
 
בניגוד למילי דעלמא, האם יש מושג כזה שנקרא "הגיון התורה"?
ניתן לראות בבירור שאף בסוגיות ובנושאים כמו קדשים וכו' שאינם מבוססים על הבנה אנושית עדיין ניתן לומר בהם סברות, כלומר, ניתן להסיק מסקנות בהיגיון בתוך מסגרת ההבנה התורנית עצמה - מה שאומר שישנו הגיון תורני שאינו חייב לנבוע ישירות מן ההגיון האנושי אך עדיין נותן מקום להגיון האנושי להתעסק איתו.
 
התורה לא מתבססת על הגיון? וזה תלוי בשאלה האם יש מושג שנקרא הגיון אלוקי?
לענ"ד לא, כי הקב"ה הוא המחליט וקובע ואילו הגיון נמדד בתפיסה מוגבלת, אבל מי שאחראי על הטבע ועל הבריאה הוא מעל ההגיון ולכן לא שייך לומר הגיון אלוקי וממילא גם לא שייך לומר "הגיון התורה"
הגיון הוא דבר מוחלט, אתה לפחות כבן אנוש לא יכול לדבר על היעדרו [מה שנקרא אצל הפילוסופים מושג טראנסצנדנטלי] ועל כן בהיגיון שלך [גם אם תתכחש לזה] גם האלוקים כפוף לגבולות ההגיון [שהרי את עצם קיומו אתה מסיק בהגיון ודו"ק].
ההסבר לכל זה ברור, האמת וההגיון הם דברים מוחלטים שנובעים ישירות מתוך יש מוחלט וכמו שכתב כאן לעיל ובקיצור הרב @יראת ה' היא חכמה, ויש מוחלט הוא אלוקי מאחר ואין שום דבר מוחלט מלבדו, כלומר, ההגיון הוא יושר אלוקי שנכנס אל סדרי הטבע החומרי ומחייב כל תפיסה.
והדברים עמוקים אך ברורים.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון