מא. י"א שיש להימנע ככל האפשר מלראות הפריחה בזמן שאינו רוצה לברך [כגון בחודש אדר או בשבת], כדי לחוש להשיטות הנ"ל שאינו מברך אלא על ראיה הראשונה (מעשה חמד) וי"א דאין חייבים להחמיר ולהימנע (הערת הגר"ח קניבסקי שם)
 
מב. "ברוב עם הדרת מלך" (משלי יד כח) מכאן כתבו הפוסקים, שעדיף לעשות את המצוות בציבור וברוב עם (באר היטב תפט כ מהשל"ה גבי ספירת העומר, חיי אדם כלל סח סעי' יא, וכן הוא בסדר היום ויסוש"ה ומנח"י ח"ו סי' מה, וכן מובא מהחזו"א שהורה לספור בציבור לפני ק"ש ותפילה) אבל לא יפסיד תפילה בציבור בשביל מעלת ברוב עם (אחרונים)
 
מג. בשנה שיש גם ברכת החמה וברכת האילנות, יש להקדים ברכת החמה, כיון דברכת "עושה מעשה בראשית" תדיר יותר (הגר"ח קניבסקי ע"פ סוכה דף נו ששהחיינו תדיר מסוכה) ויש לדון במקום שצריך לעבור מקום הברכה על האילן כדי לברך על החמה, האם יש בזה איסור "אין מעבירין". [והרי כ' האחרונים דאין מעבירין חמור יותר מתדיר]. והגר"ח קניבסקי כ' גבי נידון הנ"ל "אין כאן מצוה אלא ברכה", משמע שאין איסור אין מעבירין, כיון דאינו מצוה אלא ברכה. וצ"ע. (וע"ע באריכות בספר מעשה חמד סי' כב)
 
מתוך הלכות ברכות שלא פירסמתי בהמשך לסדרת מאמרי בעניין קיצור שבקיצור ע"פ משנ"ב

ברכת האילנות​

תקנו חז"ל שהרואה את האילנות בשעת לבלובן מברך ומודה.

מה מברך​

  • בא"י אמ"ה שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, להנות בהם בני אדם.

זמנה​

  • כשרואה פעם ראשונה את לבלוב האילנות מברך.
  • בשעת הלבלוב שבאותו מקום.
  • המנהג בארץ ישראל בניסן.[iv]
  • אין צריך דוקא בניסן.
  • בשבת וביו"ט- המנהג לא לברך.[v] [1]

על מה מברך​

  • דוקא- בראה אילנות מאכל.[vi]
  • וכשרואה בבירור[vii] פרחים שעתידים לגדל פרי.[viii]
  • כשיש רק פרות גמורים- לא יברך.[ix]
  • אם לא ראה שלב של פריחה, ורואה פירות- מחל'.[x] ובפירות שנגמרו להבשיל- לא יברך.[xi]
  • רק פעם בשנה, ואפי' באילנות אחרים לא חוזר ומברך.[xii][2]
  • ראה ולא בירך, יכול לברך.[xiii][3]
  • לכתחילה- בב' אילנות. יצי"ח- גם באחד[xiv].

על מה אין לברך​

  • אילן סרק.
  • אילן פרי שאינו מוציא פירות.
  • אילן שא"א להנות מפירותיו כגון ערלה- מחל'.[4]
  • אילן שניטע באיסור כגון כלאים- מחל' פוסקי זמננו[5].

ברך על דבר שאינו ראוי לברכה​

ברך על אילן סרק, או אפי' בלא ראיה כלל- לא יברך, אלא יצא יד"ח מאחר.[xv]


[1] ע"פ הקבלה, שמברר הניצוצות.
[2] ובעקר למקום ששעת הלבלוב שונה, לא יחזור ויברך (להור"נ ח"ה ז) ובעקר דירתו יברך (דרשן בשם הגר"מ שטרנבוך)
[3] שהענין אינו ההתפעלות, וכמבואר בפנים יש שאמרו שא"צ כלל ראיה.
[4] ספק של רעק"א כיון שכרגע אין ראוי להנות בנ"א, והכה"ח סי"א ודברי מלכיאל פסקו שלא יברך. וברב פעלים ח"ג ט' ודובב מישרים ח"ג ה' פשטו שיברך. ולכו"ע בספק ערלה בחו"ל, כיון שיכול להנות- מברך.
[5] מנח"י (ח"ג כה ג) הורה דסב"ל. ודעת הגרח"ק (דרשו) דיברך, וראה כה"ח סי"א.


שו"ע רכו
[ii] שו"ע רכו ס"א
[iii] מ"ב רכו סק"א
[iv] וזאת הברכה ע"פ כה"ח רכו א
[v] וזאת הברכה.
[vi] מ"ב רכו סק"ב
[vii] א"א
[viii] מ"ב רכו סק"ב
[ix] שו"ע רכו ס"א
[x] מ"ב רכו סק"ד
[xi] מ"ב רכו סק"ד
[xii] שו"ע רכו ס"א ומ"ב סק"ג
[xiii] מ"ב רכו סק"ה
[xiv] סתימת המ"ב
[xv] שבט הלוי ח"ו נ"ג ד'
 
ה. זריזים מקדימים למצות לברך ברכה זו כבר בר"ח ניסן (דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי)
השנה התעוררה אצלי תמיהה על מנהג זה להזדרז לברך ברכת האילנות, כי הרי אין זו מצוה המוטלת על האדם, אלא אם ראה מתחייב לברך,
ובכלל מהיכי תיתי שיש ענין לחפש אילנות כדי לברך?
 
השנה התעוררה אצלי תמיהה על מנהג זה להזדרז לברך ברכת האילנות, כי הרי אין זו מצוה המוטלת על האדם, אלא אם ראה מתחייב לברך,
ובכלל מהיכי תיתי שיש ענין לחפש אילנות כדי לברך?
גם על ברכת החמה אתה שואל?
יש ברכה נדירה ואתה חפץ ליקחה הימנו?
 
גם על ברכת החמה אתה שואל?
יש ברכה נדירה ואתה חפץ ליקחה הימנו?
גם אני מברך ברכת האילנות,
התכוונתי להקשות על מה שהבאתי בציטוט ש'זריזין מקדימין למצוות לברך מיד בר"ח ניסן', שלדעתי אין כלל הבדל מתי מברכים, כי הרי כל עוד לא ראה את האילן לא התחייב כלל בברכה
 
יש להעיר ולעורר שמי שלא מברך מיד בתחילת החודש בדר"כ שוכח
וגם בברכת האילנות יש דין זריזין מקדימין למצוות
 
יג. מעיקר הדין מברכים אפי' בשבת. ויש אומרים לא לברך בשבת, שמא יטלטל או יתלוש בשבת (כף החיים סק"ד. ומובאמנהג אלכסנדריא, שאחר הברכה היו לוקחים פרח מן האילן ומברכים בורא עצי בשמים) וי"א שיכול לברך בשבת (הגר"ח קניבסקי, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי. ועי"ש שאדרבה בשבת צריך להשלים מאה ברכות, וכן נהג בעל האדר"ת לברך בשבת כדי להשלים מאה ברכות) וי"א שודאי יברך בשבת, אבל עכ"פ לא יצא לפרדס וכדומה כדי לברך, כשם שנהגו לא לצאת לתשליך בשבת, שמא יטלטל את הסידור (תשובת הגר"מ שטרנבוך במעשה חמד)
כמדומה שלא הביאו כאן באשכול את דעתם של הכף החיים והאור לציון.

 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון