בא נתחיל ככה, לדון על עם ישראל כדת או כלאום, אלו הגדרות חלקיות כיון שכל מושג בדרך כלל מדבר על חלק מאוד מצומצם שלא כולל את המהות של עם ישראל, לא ה'דת' ולא ה'לאום'
אבל כאשר ישנם הטוענים כי היהדות היא 'דת' כוונתם כי התורה והקשר עם הבורא הוא הבסיס לכל הפרטים הקיימים בעם ישראל, ובשום פנים ואופן אין למשמעות ה'לאום' משמעות העומדת בפני עצמה, אלא היא פועל יוצא מה'ברית האלוקית'.
ועל כן
בודאי שיש! אבל צריך להבין כי עם מובנו שיש לו ענין מאחד, ויעוד מסוים, ו
לעם היהודי אין שיתוף ואיחוד מצד הגזע, אלא מצד עול הבורא המחויב עליו, [ואמנם עול זה מוטל על כל מי שנולד לאמא יהודיה, אבל זה רק הסיבה המחייבת אותו במצווות, אך עצם הקשר לא נוצר בגלל הגזע].
כמו שהוזכר לעיל, ההולדה לאם יהודיה מחייבת אותו בעול מצוות הבורא, ועל כן הוא חלק מהעם היהודי.
אגב, שמת לב שהתופעה הזו שהולכים אחר האם ביהדות היא מוזרה, כי בכל האומות האב הוא הקובע, ואף בתוך ישראל המעמד המשפחתי נקבע לפי האב, אז מה נשתנה בקביעת היהדות.
לדעתי זה קשור לענין של עבד ההולך אחר אמו, וטעם הדבר מחמת שזה לא ענין של יחוס ומשפחה, אלא 'עבדות הבורא' ובזה הולכים אחר האם, [יש לי דברים ארוכים בזה ואכמ"ל].
כן, בודאי שיש לו אישיות הקשורה בברית עם הבורא, בין אם ירצה ובין אם לא.
נכון כי הוא כמו עבד שברח מאדונו שהוא נשאר עבד, ומהותו לא משתנית בגלל שהוא עובד על מצוות אדונו.
בתורה כתוב 'היום הזה נהיית לעם' רק אחרי מתן תורה.
וחוץ מזה, הצד שהשבטים נחשבו לבני ישראל נעוץ בעובדה שהם היו אחרי ה'ברית מילה' ולצד שהיו נחשבים לבני ישראל היינו משום ששורש היהדות היא הברית עם הבורא.
נכון היו סיבות למה בחר בהם ה', אבל מהות הבחירה היא הברית עם האלוקים וזה המגדיר היחיד של העם היהודי.
הברית ביניהם יוצרת קשר של אב לבניו. [כמו גם איש לאשה].
אגב, עקרונית אם יהיו הרבה גרים בישראל, וכל עם ישראל יעזוב את התורה ויתבולל באומות, אין ספק כי הברית תמשך עם הגרים, טעותה של הנצרות היא בשינוי עקרונות היהדות ולא בהחלפת האומה.
[ורק להשלמת הדברים חשוב להדגיש כי קבלת מצוות התורה, והמילה וטבילה, הם אינם דרך להיכנס אל ה'אומה היהודית' אלא דרך לכרות ברית עם האלוקים שהדרך היחידה היא קיום המצוות שכתובות בתורה [ולכן גם אברהם עשה ברית מילה למרות שלא היה שום עם יהודי].
בודאי.
וכמובן כי רובא דרובא מהם הולכות גם על הגרים, כי כל מי שנכנס בברית עם הבורא כלול בזה וזה נתון לבחירת כל אדם מבאי העולם.
לא, כמו עבד שוטה שאינו יכול לעבוד את בוראו, לא מפסיק להיות עבד. [ורק להתגייר הוא לא יוכל, כמו שעבד גוי לא יכול להקנות את עצמו אם אין לו דעת].
משפחות מיוחסות זה אומר בעיקר שאין בהם פסול של ממזרות וכיוצא בזה.
אם כי אין ספק שישנה מעלה מועטת למי שהם מזרע ישראל לעומת הגרים, אבל זה ענין כל כך צדדי שאי אפשר להוכיח ממנו על מהותה של היהדות.
הוא הבסיס לי"ג עיקרים, כי כל הי"ג עיקרים באו להסביר מה היא אמונת ישראל וחובתן,
כל הי"ג עיקרים באו להסביר מה היא היהדות, ו
הנחת היסוד הקודמת לי"ג עיקרים זה שיש דת וברית שנקראת יהדות.
כמובן, כי העבדות לבורא היא חוב המוטל על האדם וזרעו גם אם הוא כופר היהדותו.
ישנם על זה כמה מהלכים באחרונים, ורק אציין כי המושג עם [בפת"ח] קשור למושג עם [בחיריק] שמשמעו שכולם יחד עם משהו מסוים, היינו לעם יש עיקרון פנימי שמאחד אותם.
אנו שמחים על שהעם היהודי [שאנו מייצגיו] אשר כרת ברית עם האלוקים, ניצל ושרד, וגם כמובן שמחה אישית לכל אחד שחייו ניצלו.
בגלל הנשמה הקיימת בו שנתנתקה מן הגוף, שבגלל קרבתה לבוראה והברית הקבועה ביניהם [שהוא לא זכה לממשו], היא משאירה רושם טומאה יותר גרוע מנפש של גוי.
נכון, הם היו עבדים שמרדו באדוניהם, ולכן גם נענשו וגלו מן הארץ. כי יהדות זה רעיון ודת המשפיעה ויצרת לאום בעל כורחו של הבן אדם, אשר משמעותו שהוא עם ה'.
עשיו גם הוא בן של אברם ויצחק, ומשום מה השנאה כלפיו וכלפי עמלק נכדו, גדולה יותר מכל האומות כולם.
בכל מקרה גם אם היתה משמעות לעם ישראל קודם מתן תורה, זה נובע אך ורק בגלל הברית שהיתה לאברהם והמשיכה בזרעו, ויותר מזה,
דווקא קודם מתן תורה זה הרבה יותר בולט שלא כל מי שהיה מהמשפחה נהיה חלק מהאומה [כמו שרואים לכאו' בעשיו] אלא רק מי שדבק בברית של אברהם, ורק אחרי מתן תורה נקבע הדבר בדמהם של המקבלים, עד שיהיו עבדים מוחלטים שלא יוכלו לבחור אחרת.
כבר כתבתי שמהות היהדות זה עבדות, ועבדות נקבעת לפי האם. [אני מודע לזה שזה כיוון מחודש, אבל הרעיון ברור].
אמת, כי כנ"ל היהדות זה ברית עם הבורא, וחלק בולט בברית זה שהחתן מכניס את הכלה לביתו והוא המנהיג אותה [אגב כשעם ישראל ביקשו להם מלך הם חטאו בדיוק בנקודה זו, שהם החלו לראות בקיומם הפיזי ענין בפני עצמו, ולא רק כתוצאה של הברית עם האלוקים, דבר שבסופו של דבר גרר לכאורה את החורבן].
לדעתי הדבר הזה הוא טעות בסיסית המלמדת על סטייה קלה בתפיסת מהות היהדות [וסליחה על החריפות], כי אין שום משמעות
עצמית ללאום היהודי [בעיני התורה כמובן], אלא רק כעם בחירי ה'. ודברי התנב"א לדעתי אינם קשורים לענין [אם הבנתי נכון לאיזה תנדב"א כיוון הרב
@מרכז ].
אגב המושג זהות הוא מאוד מטעה, כי הוא בדרך כלל בא כתוצאה מאוחרת לקיבוץ האנשים, וההויה החומרית קודמת לזהות שנוצרת אחר כך, ואם לא יהיו אנשים לא תהיה זהות. [או אם יחליפו כל האומה את זהותם יחד, לא תשתנה האומה אלא תהיה בעלת זהות אחרת. כלומר הזהות היא ענין צדדי בלאום]. ולעומת זאת ביהדות הדבר הזה הוא להיפך, היה רעיון שהיה קיים עוד לפני שאנשים הכירו בו, וכאשר הרעיון התפרסם, והחליטו קבוצת אנשים [אברהם וחלק מזרעו] לדבוק בה, נוצרה להם אחוה ממילא כתוצאה מהרעיון, ולאחר מכן נכרתה הברית עם האלוקים שהניחה עליהם תואר עבדות וקירבה בלתי ניתנת לבחירתם.
בודאי כי מלכות השומרת על חוקי התורה היא שלמות יעודי התורה.
גם כאן יש לדעתי בלבול, אין ענין של אחדות שעליה נאמר 'כאיש אחד בלב אחד' אלא רק אחדות שמלך ה', אשר על ידו מתאחד העם יחד איתו, אבל עם לדוגמא כל בני העם היהודי יהיו בעלי דעה קומוניסטית, האם נהיה ראויים לקבלת התורה? לדעתי לא.
[אגב מה שנאמר חבור עצבים אפרים וכו' א. מדובר בע"ז בצורה שעדיין מאמינים בבורא, ולא באפיקורסים, וחוץ מזה זה נאמר רק ביחס לעונש שלא בא על ישראל, אבל ממש לא מעלה עצמית שמזכה להתקרב להר סיני].
וכמובן ליבי מלא תקווה שיבוא יום ותהיה אחדות אמיתית בישראל בין המשימים את הבורא כמטרת חייהם, ואז תבוא האחדות האמיתית שאנו מצפים לה.
אגב בלי קשר, אני חייב לציין כי דברי חז"ל שאמרו 'ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא' נאמר רק ביחס ליחידים, לא ביחס לציבור, כלומר, הסיבה שישראל אע"פ וכו' נובע מחמת שתמיד נשארת בו נשמה קדושה, אך רעיון כללי שמאחד את עם ישראל, אם הוא אינו נכון, הוא פשוט אינו קיים [כי 'כח כולל' של דבר זה 'רעיון', ורעיון מוטעה קיים רק בתודעתם של האנשים ולא במציאות], ו'קשר רשעים אינו מן המנין' ולא חל עליהם כלל שם כלל ישראל.
לנצח 'כלל ישראל' האמיתי יהיה רק השומרי תורה גם אם הם יהיו עשערית האחוז מהעם היהודי, וחוץ מהם יהיו מליוני יחידים שכל אחד בפני עצמו יהיה ראוי עליו המשפט 'ישראל אע"פ שחטא וכו'.
ולסיכום, הרעיון כי יש רעיון של לאום, הקיים בקיום עצמי, ולא כתוצאה מהברית עם האלוקים, הוא לדעתי מושג גויי שאין לו קשר עם היהדות, והוא מהווה סתירה מובהקת למהותו האמיתית של עם ישראל.
