• פורום אוצר התורה מאחל לחו"ר הפורום שליט"א חג פסח כשר ושמח
    יה"ר שנזכה במהרה כולנו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בירושלים עיה"ק עם הגאולה השלמה.
כן, אני מדבר על הבנת הנקרא, ושוב הוכחת שאני צודק. ראשית, טענת ששינוי הסיכוי לא משנה את חובת ההשתדלות, כפי שכתבת מפורש, אח"כ חילקת את החילוק הנ"ל. לכן, תחילה הבאתי לך ראייה - כלפי עצם עניין הסיכויים, משכיח היזקא. ואח"כ, מהמנחת אשר - שבאמת לא שייך לשאלה אם השתנה המצב, אכן לא הבנת. מה שהוא כן שייך אליו, זה הראייה הברורה, שכאשר מתרבים המקרים - ובתוכם יש פיקו"נ, מורים הוראות אחרות.
חבל שאני צריך לצטט את דברי אבל ההכרח לא יגונה...
א. לא הבנתי, אם יש קצת סכנה לא צריך השתדלות אבל אם יש סכנה כפולה פתאום צריך??
מילא אם מדובר בשינוי אחוזים, זה שינוי בנתונים שיתכן ובאופן כזה צריך השתדלות.
אבל כשמדובר על סכנה גדולה יותר מספרית - מה זה מנפק"מ לגבי השתדלות?
כאן דיברתי על ההשתדלות ובזה גופא חילקתי את החילוק המהותי שעליו אני עדיין עומד.
ועל זה ענה לי כבודו-
א. לא שהצורך בהשתדלות משתנה. תמיד צריך השתדלות. אבל אם הגר"ח אמר שלא צריך - אין לנו אלא דבריו, אולם - דבריו נאמרו בזמן ובהקשר מסוימים, ולכן - כל עוד יהיה זמן, כמלחמה הנוכחית - בו הסכנה גדולה יותר, א"א לסמוך על זה, כפי שאומרים מיטב תלמידיו. לא הבנתי את החילוק הבוסרי שלך, בודאי שזה מנפק"מ, כי היות והסכנה יותר גדולה מספרית, זה אומר - מה יותר פשוט מזה - שהיא יותר גדולה.
כאן אתה זה שחילקת את זה לשניים,
ועל זה עניתי-
מבחינת חיוב השתדלות אין כל הבדל אם קיימת סכנה ברמה של 50 אחוז או ברמה של 90 אחוז.
והחילוק שחילקתי הוא פשוט מאוד.
אם יש שינוי אמיתי באחוזים, זה שינוי מציאותי. ואז אפשר לומר שעל זה לא דיבר הגר"ח.
אבל כשהאחוזים נשארו אותם אחוזים ורק המספר גדל - אין כל שינוי מציאותי שיביא אותנו לומר ש"על זה לא דיבר הגר"ח".
שוב - לחבר את שניהם יחד.

למען הסדר הטוב אחזור בקצרה על עמדתי:
הסיכון בין פעם להיום לא השתנה באמת. האחוזים לנפילה אף פחתו בעשרות אחוזים.
ההבדל היחיד שקיים לרעה הוא מספרית, דהיינו שכיון ששולחים הרבה יותר טילים, סטטיסטית הסיכוי לנפילה גדל.
הייתה הוראה מהגר"ח שסכנת הנפילה בבני ברק אינה מחייבת השתדלות.
מאחר שההבדל בין פעם להיום הוא לא שינוי במהות הסכנה אלא רק מפני כמות, איני רואה סיבה לומר שדברי הגר"ח בנוגע להשתדלות ישתנו.

שכיח הזיקא זה שינוי במהות הסכנה, באחוזים.
והמנחת אשר שמדבר על חילול שבת לפיקו"נ לא שייך לעניין השתדלות כלל וכלל. (הערת אגב, לא הבנתי על מה הוא מדבר בכלל, אבל אלו שני דינים שלא נוגעים זה בזה.)
כיום יורים עליך באזעקה אחת מספר טילים מתפצלים עוצמתיים, ויש הרבה יותר טילים ואזעקות. כך שכאמור, כאשר אתה מורה לא להכנס למקלט בכל האזעקות הללו, ודאי שהסיכון יותר גדול. עוד לא הסברת מדוע לא.
הסברתי לך, בשקלול כל הנתונים - הן ההגנתיים והן ההתקפיים - בחישוב מתמטי של AI נמצא שהסיכוי לנפילה פחת.
ואפרט-
הסיכוי שתהיה נפילה - פחת בעשרות אחוזים.
הסיכוי שאם יקרה משהו פחות שכיח ויפול - אתה תפגע, עלה.
כשאנו דנים על חיוב כניסה למרחב מוגן - הדבר הראדון שעלינו לבדוק הוא סיכויי הנפילה, אחר כך את סיכויי הפגיעה ממנה.
בשקלול הכל - נמצא שהסיכון פחת ולא עלה.
שוב, אין אף מקור רשמי בו הרב זילברשטין פטר מכניסה לגמרי בב"ב, תמיד הוא מדבר על תפילה כשהוא פוטר. ומדגיש שבשאר המצבים - יש להכנס.
בודאי שצריך, כי בד"כ, שאר הרבנים - ובשאר הערים, לא סומכים גם על עיקר הדין הנ"ל של שלוחי מצווה.
אתה עצמך סותר את התזה הזו.
הרב זילברשטיין עצמו בשאר מקומות מורה ללכת גם בעת תפילה. דהיינו הוא אינו מסתמך - לא ברור למה - על טענת 'שלוחי מצווה'.
זה מחייב שסיבת הפטור בבני ברק - אינה משום שלוחי מצווה, אותה יש בכל המקומות.
ובניגוד לדבריך, הוא הביא שם סיפור ממרן הגר"ח שלא צריך השתדלות כלל, ולא הדגיש בכלל את חובת הכניסה בשאר מקרים.
זה לא משנה, בסוף דנת את אותו צדיק בצורה שלא דנים צדיקים.
איני רואה בעיה לומר על צדיק שהוא יודע את כובד האחריות בתור מנהיג ציבור הנבדק ביותר משבע עינים.
 
חבל שאני צריך לצטט את דברי אבל ההכרח לא יגונה...

כאן דיברתי על ההשתדלות ובזה גופא חילקתי את החילוק המהותי שעליו אני עדיין עומד.
ועל זה ענה לי כבודו-

כאן אתה זה שחילקת את זה לשניים,
ועל זה עניתי-

שוב - לחבר את שניהם יחד.

למען הסדר הטוב אחזור בקצרה על עמדתי:
הסיכון בין פעם להיום לא השתנה באמת. האחוזים לנפילה אף פחתו בעשרות אחוזים.
ההבדל היחיד שקיים לרעה הוא מספרית, דהיינו שכיון ששולחים הרבה יותר טילים, סטטיסטית הסיכוי לנפילה גדל.
הייתה הוראה מהגר"ח שסכנת הנפילה בבני ברק אינה מחייבת השתדלות.
מאחר שההבדל בין פעם להיום הוא לא שינוי במהות הסכנה אלא רק מפני כמות, איני רואה סיבה לומר שדברי הגר"ח בנוגע להשתדלות ישתנו.
לערבב את מילותיך לא מחפה על חוסר הפשר שבהם. שוב, כתבת בנפרד משפט תמוה שהסיכוי באחוזים לא משנה את חובת ההשתדלות, וע"ז צווחתי, ייתכן שלא התכוונת לכך בנפרד, אבל למעשה כך יצא מתחת ידך, שים לב.
שכיח הזיקא זה שינוי במהות הסכנה, באחוזים.
והמנחת אשר שמדבר על חילול שבת לפיקו"נ לא שייך לעניין השתדלות כלל וכלל. (הערת אגב, לא הבנתי על מה הוא מדבר בכלל, אבל אלו שני דינים שלא נוגעים זה בזה.)
אתה שם לב מה הולך פה? אין לך מושג על מה ר' אשר מדבר שם, אבל ברור לך שזה לא קשור לנידון!!! הייתי מסביר, אבל הגישה שלך לא נראית כשל מי שרוצה להבין. אם תרצה להבין מה הראייה מהמנחת אשר - עשה אחד מהשניים, או שפשוט תפתח אותו (כפי שהמלצתי לך לעשות מלכתחילה כשציינתי אליו), או שתבקש ממני להסביר, ואסביר בכיף. לא רואה טעם להקליד שוב פעם מילים שלא תנסה להפנים אותם.
הסברתי לך, בשקלול כל הנתונים - הן ההגנתיים והן ההתקפיים - בחישוב מתמטי של AI נמצא שהסיכוי לנפילה פחת.
ואפרט-
הסיכוי שתהיה נפילה - פחת בעשרות אחוזים.
הסיכוי שאם יקרה משהו פחות שכיח ויפול - אתה תפגע, עלה.
כשאנו דנים על חיוב כניסה למרחב מוגן - הדבר הראדון שעלינו לבדוק הוא סיכויי הנפילה, אחר כך את סיכויי הפגיעה ממנה.
בשקלול הכל - נמצא שהסיכון פחת ולא עלה.
שוב, הסיכון - כפי שכתב לי הAI , עלה בערך בפי 7. כי צריך לשקלל גם את סך הטילים והאזקעות, כאשר אתה מורה לאנשים לא להכנס למקלט באף אחת מהן. כמובן לכל בר דעת.
אתה עצמך סותר את התזה הזו.
הרב זילברשטיין עצמו בשאר מקומות מורה ללכת גם בעת תפילה. דהיינו הוא אינו מסתמך - לא ברור למה - על טענת 'שלוחי מצווה'.
זה מחייב שסיבת הפטור בבני ברק - אינה משום שלוחי מצווה, אותה יש בכל המקומות.
ובניגוד לדבריך, הוא הביא שם סיפור ממרן הגר"ח שלא צריך השתדלות כלל, ולא הדגיש בכלל את חובת הכניסה בשאר מקרים.
את הסיפור הוא הביא כדבר שלשיטתו אפשר להסתמך עליו דווקא בעת התפילה, אתה מוזמן לבדוק את זה ולשאול אותו בעצמך. הסיבה שהוא לא מסתמך על שלוחי מצווה, כפי שכבר הסברתי, הוא מפני שזה לא מאה אחוז הלכתית (אם תרצה אסביר מדוע), ו"מהיות טוב" וכו', בדיוק כפי שמורים שאר הרבנים. אבל יחד עם הבטחת החזו"א, זה צירוף נהדר. לא הבנתי מה הבעיה שלך בזה.
איני רואה בעיה לומר על צדיק שהוא יודע את כובד האחריות בתור מנהיג ציבור הנבדק ביותר משבע עינים.
אני רואה בעיה גדולה להרגיש בר סמכא לומר על צדיק שלא התכוון למה שהוא אמר, ואמר אותו רק בשביל שלא יסתכלו אליו כמה טיפשים בעין עקומה. אין לי מה לומר לך אם אינך מבין זאת.
 
לערבב את מילותיך לא מחפה על חוסר הפשר שבהם. שוב, כתבת בנפרד משפט תמוה שהסיכוי באחוזים לא משנה את חובת ההשתדלות, וע"ז צווחתי, ייתכן שלא התכוונת לכך בנפרד, אבל למעשה כך יצא מתחת ידך, שים לב.
שים לב אתה, כשאתה עונה על משהו, לנסות להבין מה הוא חשב והתכוון במילותיו, ולא רק מה אתה רוצה להבין בדבריו.
זה היה ברור מאוד - כתבתי בצורה ברורה ש"מילא אם היית מדבר על אחוזים" דהיינו שאם היית מדבר על זה, כל סברתי לא הייתה עומדת.
להבא - חשוב מעט לפני שאתה תוקף.
אתה שם לב מה הולך פה? אין לך מושג על מה ר' אשר מדבר שם, אבל ברור לך שזה לא קשור לנידון!!! הייתי מסביר, אבל הגישה שלך לא נראית כשל מי שרוצה להבין. אם תרצה להבין מה הראייה מהמנחת אשר - עשה אחד מהשניים, או שפשוט תפתח אותו (כפי שהמלצתי לך לעשות מלכתחילה כשציינתי אליו), או שתבקש ממני להסביר, ואסביר בכיף. לא רואה טעם להקליד שוב פעם מילים שלא תנסה להפנים אותם.
כבר אמרתי - דיני חילול שבת בפיקו"נ לא נגעו ולא פגעו בדיני השתדלות.
השתדלות היא גזירה שצריך לקיים רק כשיעור הנצרך ולא יותר, יש דרגות באמונה ובטיחון שכלל לא צריך השתדלות, ויש דרגות באמונה וביטחון שאפשר לעשות ההיפך מהשתדלות.
לעומת זאת, דיני פיקו"נ בשבת מוחלטים הם, אינם גזירה אלא הלכה שאף ספק קל שבקלים על צד קטן מאוד אפשר לחלל שבת.
שוב, הסיכון - כפי שכתב לי הAI , עלה בערך בפי 7. כי צריך לשקלל גם את סך הטילים והאזקעות, כאשר אתה מורה לאנשים לא להכנס למקלט באף אחת מהן. כמובן לכל בר דעת.
'לשקלל את סך הטילים והאזעקות' במילים אחרות זה - 'הסיכוי לפגיעה במקרה של נפילה' - שאותו כבר הצגתי..
סך הטילים לא משנה את הסיכון לנפילה עצמה. כיון שאחוזי היירוט לא ירדו בגלל הכמות הגדולה אלא בשברי אחוזים בודדים. כך שמדובר על הסיכון לפגיעה כאשר יש נפילה.
כך שאם מחשבים את עליית הסיכוי ליירוט - 95% לעומת 50% - יחד עם 'סך הטילים והאזעקות' - נמצאת ירידה בסיכון ולא עליה.
מה שמוכיח אחד מהשתיים - או שלא ביררת באמת, או שהצגת את הנתונים באופן שגוי.
את הסיפור הוא הביא כדבר שלשיטתו אפשר להסתמך עליו דווקא בעת התפילה, אתה מוזמן לבדוק את זה ולשאול אותו בעצמך. הסיבה שהוא לא מסתמך על שלוחי מצווה, כפי שכבר הסברתי, הוא מפני שזה לא מאה אחוז הלכתית (אם תרצה אסביר מדוע), ו"מהיות טוב" וכו', בדיוק כפי שמורים שאר הרבנים. אבל יחד עם הבטחת החזו"א, זה צירוף נהדר. לא הבנתי מה הבעיה שלך בזה.
שוב, אתה כבר מתרץ תירוצים, ואומר לי - לך תבדוק, את הסיפור הוא הביא רק כדי.., הוא אומר זאת בגלל..,
זה לא דברים שהוא אמר - אלא הסברים שאתה מסביר בדבריו.
בשורה הסופית יש כאן סתירה בדבריו. אתה מבאר זאת בדרך אחת, אני מבאר בדרך אחרת.
נישאר חלוקים.
אני רואה בעיה גדולה להרגיש בר סמכא לומר על צדיק שלא התכוון למה שהוא אמר, ואמר אותו רק בשביל שלא יסתכלו אליו כמה טיפשים בעין עקומה. אין לי מה לומר לך אם אינך מבין זאת.
כנראה בכל זאת, לא גדלנו באותה חברה. ודברים שרואים מכאן - לא רואים משם...
 
אתה עצמך סותר את התזה הזו.
הרב זילברשטיין עצמו בשאר מקומות מורה ללכת גם בעת תפילה. דהיינו הוא אינו מסתמך - לא ברור למה - על טענת 'שלוחי מצווה'.
זה מחייב שסיבת הפטור בבני ברק - אינה משום שלוחי מצווה, אותה יש בכל המקומות.
ובניגוד לדבריך, הוא הביא שם סיפור ממרן הגר"ח שלא צריך השתדלות כלל, ולא הדגיש בכלל את חובת הכניסה בשאר מקרים.
 
לא הבנתי.
הרי אני עצמי אמרתי שיש סתירות בדבריו.
והתפרסמה לא מזמן התמונה שלו יושב במקלט,
מה באת לומר?
שרבו הסיפורים על כניסה לממ"ד מאשר דיבורים על אי כניסה?
יתכן.
אבל זה לא מוריד את העובדה שראיה ממנו לא הייתי מביא.
 
שים לב אתה, כשאתה עונה על משהו, לנסות להבין מה הוא חשב והתכוון במילותיו, ולא רק מה אתה רוצה להבין בדבריו.
זה היה ברור מאוד - כתבתי בצורה ברורה ש"מילא אם היית מדבר על אחוזים" דהיינו שאם היית מדבר על זה, כל סברתי לא הייתה עומדת.
להבא - חשוב מעט לפני שאתה תוקף.
אני דן על מילים מפורשות, כתבת משפט שגוי לחלוטין, שהסיכוי לא משפיע על חובת ההשתדלות. עליך החובה לאפוקי מדברים טועים שכתבת...
כבר אמרתי - דיני חילול שבת בפיקו"נ לא נגעו ולא פגעו בדיני השתדלות.
השתדלות היא גזירה שצריך לקיים רק כשיעור הנצרך ולא יותר, יש דרגות באמונה ובטיחון שכלל לא צריך השתדלות, ויש דרגות באמונה וביטחון שאפשר לעשות ההיפך מהשתדלות.
לעומת זאת, דיני פיקו"נ בשבת מוחלטים הם, אינם גזירה אלא הלכה שאף ספק קל שבקלים על צד קטן מאוד אפשר לחלל שבת.
זה גיבוב של הבלים (מחילה על החריפות). השתדלות השייכת לדיני פיקו"נ - היא חובה הלכתית , מעבר למה שהיא סוגיה באמונה, וכשם שדיני פיקו"נ בשבת נגזרים מחובת ההישמרות בפיקוח נפש כמובן, כך גם ההשתדלות הכללית בנושא זה.

שורה תחתונה, ר' אשר וייס אומר שם, שכאשר יש הרבה מקרים שבתוכם ייתכן ויהיה אחד שהוא מהווה פיקוח נפש, אז מורים לחלל שבת גם על שאר המקרים, ומוכיח זאת בטו"ט. מכאן הבאתי ראייה, שגם כשמדברים על ריבוי סיכויי הסיכון מחמת ריבוי המקרים, זה מחייב להשמר יותר.
'לשקלל את סך הטילים והאזעקות' במילים אחרות זה - 'הסיכוי לפגיעה במקרה של נפילה' - שאותו כבר הצגתי..
סך הטילים לא משנה את הסיכון לנפילה עצמה. כיון שאחוזי היירוט לא ירדו בגלל הכמות הגדולה אלא בשברי אחוזים בודדים. כך שמדובר על הסיכון לפגיעה כאשר יש נפילה.
כך שאם מחשבים את עליית הסיכוי ליירוט - 95% לעומת 50% - יחד עם 'סך הטילים והאזעקות' - נמצאת ירידה בסיכון ולא עליה.
מה שמוכיח אחד מהשתיים - או שלא ביררת באמת, או שהצגת את הנתונים באופן שגוי.
לא הבנת... הפכת את דברי ואז הקשת עליהם. "לשקלל את סך הטילים והאזעקות' ממש לא אומר 'הסיכוי לפגיעה במקרה של נפילה'. אלא בדיוק להפך, הסיכוי לפגיעה במקרה של נפילה - זה הסיכון ביחס למקרה בודד. לעומת - הסיכוי להפגע בתוך סך הטילים והאזעקות.. כאמור, בזה הב.מ קבע נחרצות, הסיכון גדול פי 7 מבמלחמת המפרץ.
שוב, אתה כבר מתרץ תירוצים, ואומר לי - לך תבדוק, את הסיפור הוא הביא רק כדי.., הוא אומר זאת בגלל..,
זה לא דברים שהוא אמר - אלא הסברים שאתה מסביר בדבריו.
בשורה הסופית יש כאן סתירה בדבריו. אתה מבאר זאת בדרך אחת, אני מבאר בדרך אחרת.
נישאר חלוקים.
אני אומר לך לך תבדוק, כי אני שמעתי כיצד הוא מדבר על אנשים שמנסים לטעון טענות דומות...
כנראה בכל זאת, לא גדלנו באותה חברה. ודברים שרואים מכאן - לא רואים משם...
אם אתה מאמין שהחברה שאתה חי בתוכה מאפשרת לכל אחד לקבוע על רבנים שאמרו דברים נחרצים - שהם לא באמת התכוונו לכך, אז אתה חי בחברה בעיתית מאד, שלא למדה מספיק על היחס לתלמידי חכמים. לכן אני סבור שאתה משלה את עצמך, ואין שייכות בין עניין זה לבין החברות השונות בהם גדלנו.
 
אני דן על מילים מפורשות, כתבת משפט שגוי לחלוטין, שהסיכוי לא משפיע על חובת ההשתדלות. עליך החובה לאפוקי מדברים טועים שכתבת...
מי שקורא על מנת לקנטר רואה את הדברים בצורה אחרת ממי שקורא על מנות להבין.
כתבתי משפט שהוא נכון לחלוטין על פי ההסבר שהגיע מיד אחריו.
עליך החובה להבין את הנכתב לפני שאתה מגיב.
זה גיבוב של הבלים (מחילה על החריפות). השתדלות השייכת לדיני פיקו"נ - היא חובה הלכתית , מעבר למה שהיא סוגיה באמונה, וכשם שדיני פיקו"נ בשבת נגזרים מחובת ההישמרות בפיקוח נפש כמובן, כך גם ההשתדלות הכללית בנושא זה.
חבל להתווכח עיין המקורות, ותרווה נחת.
בקצרה - חילול שבת בפיקו"נ - מקורו בפטור,
לעומת השתדלות שמקורו בחיוב.
שוב - גדרי השתדלות משתנים מאוד, בעוד גדרי חילול שבת לא.
שורה תחתונה, ר' אשר וייס אומר שם, שכאשר יש הרבה מקרים שבתוכם ייתכן ויהיה אחד שהוא מהווה פיקוח נפש, אז מורים לחלל שבת גם על שאר המקרים, ומוכיח זאת בטו"ט. מכאן הבאתי ראייה, שגם כשמדברים על ריבוי סיכויי הסיכון מחמת ריבוי המקרים, זה מחייב להשמר יותר.
גם לאחר שהסברת, זה לא נגע ולא פגע.
נכון, מחללין שבת גם על ספק רחוק מאוד של פיקוח נפש - אחד מתוך אלף.
זה לא שייך כלל לשאלה - האם חייבים להישמר ברמה רחוקה של פיקו"נ.
לא הבנת... הפכת את דברי ואז הקשת עליהם. "לשקלל את סך הטילים והאזעקות' ממש לא אומר 'הסיכוי לפגיעה במקרה של נפילה'. אלא בדיוק להפך, הסיכוי לפגיעה במקרה של נפילה - זה הסיכון ביחס למקרה בודד. לעומת - הסיכוי להפגע בתוך סך הטילים והאזעקות.. כאמור, בזה הב.מ קבע נחרצות, הסיכון גדול פי 7 מבמלחמת המפרץ.
בקש ממנו לשקלל את כל האחוזים של כלל הבדלים.
כבר אמרתי שזה עלה, אבל בשורה הסופית - בשקלול הכל - הסיכון ירד.
אני אומר לך לך תבדוק, כי אני שמעתי כיצד הוא מדבר על אנשים שמנסים לטעון טענות דומות...
הבא ציטוט - הקלטה הסרטה וכו'.
וגם זה לא באמת מהווה ראיה כנ"ל.
אם אתה מאמין שהחברה שאתה חי בתוכה מאפשרת לכל אחד לקבוע על רבנים שאמרו דברים נחרצים - שהם לא באמת התכוונו לכך, אז אתה חי בחברה בעיתית מאד, שלא למדה מספיק על היחס לתלמידי חכמים. לכן אני סבור שאתה משלה את עצמך, ואין שייכות בין עניין זה לבין החברות השונות בהם גדלנו.
מה שאמרתי זה, שיש ניואנסים בתוך דברי רבנים, יש הכרות מוקדמת עם הליכות של רבנים, יש הבנות שעליהם גדלנו,
את כל זה ככל הנראה אין לך.
לכן אתה כ"כ משתומם ומזדעזע למשמע הטענה שרב יאמר משהו כדי למנוע הסתה נגד הציבור החרדי.
 
מי שקורא על מנת לקנטר רואה את הדברים בצורה אחרת ממי שקורא על מנות להבין.
כתבתי משפט שהוא נכון לחלוטין על פי ההסבר שהגיע מיד אחריו.
עליך החובה להבין את הנכתב לפני שאתה מגיב.
תשמע, נכתב משפט לא מסויג. גם אם אחר כך תכתוב אלף משפטים מסויגים, זה לא מחפה על המשפט הראשון, זה הכל... לדון לכף חובה ולחשוד בכשרים, תמיד ניתן.
חבל להתווכח עיין המקורות, ותרווה נחת.
בקצרה - חילול שבת בפיקו"נ - מקורו בפטור,
לעומת השתדלות שמקורו בחיוב.
שוב - גדרי השתדלות משתנים מאוד, בעוד גדרי חילול שבת לא.
שוב גיבוב של דברים חסרי גדר ופשר. לא ברורה כוונתך.
גם לאחר שהסברת, זה לא נגע ולא פגע.
נכון, מחללין שבת גם על ספק רחוק מאוד של פיקוח נפש - אחד מתוך אלף.
זה לא שייך כלל לשאלה - האם חייבים להישמר ברמה רחוקה של פיקו"נ.
למעשה לא הבאת חילוק מהותי. לא אמרתי שחייבים להשמר, אמרתי שעל הצד שחייבים, גם אם ר' חיים אמר משהו - לא ניתן לדעת שהוא נכון לשעה בה הסיכון (בטווח הכולל, כאמור) גדול בהרבה. זאת מפני, שחובת ההשתדלות (שוב, אם נוקטים שהיא קיימת במצב של אזעקה - כפי שנראה שהינך אוחז) משתנה.
בקש ממנו לשקלל את כל האחוזים של כלל הבדלים.
כבר אמרתי שזה עלה, אבל בשורה הסופית - בשקלול הכל - הסיכון ירד.
זה בדיוק מה שבקשתי. הסיכון עלה, הגע בעצמך, אדם שישאר בבית במשך חודש שיורים עליו כ8 טילים ביום, מול אדם שישאר בביתו שבוע כאשר בסך הכל יורים עליו משהו כ6 טילים (בכל השבוע), למי יש יותר סיכון להפגע? ... הראייה הפשוטה היא מהנזק שנגרם, רק בב"ב עצמה, בזמן המלחמה הנוכחית, אתה רואה בעצמך שזה דבר שלא היה לו תקדים.
הבא ציטוט - הקלטה הסרטה וכו'.
וגם זה לא באמת מהווה ראיה כנ"ל.

מה שאמרתי זה, שיש ניואנסים בתוך דברי רבנים, יש הכרות מוקדמת עם הליכות של רבנים, יש הבנות שעליהם גדלנו,
את כל זה ככל הנראה אין לך.
לכן אתה כ"כ משתומם ומזדעזע למשמע הטענה שרב יאמר משהו כדי למנוע הסתה נגד הציבור החרדי.
הבנות שמותר לקרוא לרבנים בשם משפחתם למשל (בלא תואר רב), נגד ההלכה המפורשת?

נדמה שזה אותו רעיון... לא, אין פה הבנות מוקדמות, אין פה ניאונסים. אם רב אומר לך במפורש לעשות משהו, אתה לא יכול להתחכם ולפרש שלא באמת התכוון לכך (אא"כ אתה מקורב אליו או גדול בעצמך ברמה חריגה), זו פשוט חוצפה כלפי אותו הרב. לא משנה היכן גדלת.
 
בנותן טעם לצטט את דברי הר"ן היסודיים בדרשות (פ"ד) וז"ל : "וגם כי ראוי לחוש פן ישיגם הכליון בהמרותם דבר השם יותר במדבר מבארץ ישראל, מצד היות המדבר מקום סכנה נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, והמקום עלול שם יותר לקבל הכליון משאר המקומות, ולא כמו אותם שמתחסדים לומר כי יכולת ה' שוה בכל מקום להטיב ולהרע. כי אין הענין כן. אבל הש"י הטביע המציאות בענין שיהיו מקומות הסכנה יותר קרובים להפסד משאר המקומות."
 
תשמע, נכתב משפט לא מסויג. גם אם אחר כך תכתוב אלף משפטים מסויגים, זה לא מחפה על המשפט הראשון, זה הכל... לדון לכף חובה ולחשוד בכשרים, תמיד ניתן.
כתבתי משפט, שורה אחר כך באה הסתייגות.
מי שקורא על מנת לקנטר אומר - וכי ההסתייגות משנה לנכתב לעיל? ודאי שלא.
ומי שקורא על מנת להבין ואולי לענות אומר - הנה הוא סייג את דבר בשורה הבאה.
תאמין לי שעדיף לך כף חובה זו, מאשר שאדון לכף שטות. כי דרך אחרת אינני מוצא....
למעשה לא הבאת חילוק מהותי. לא אמרתי שחייבים להשמר, אמרתי שעל הצד שחייבים, גם אם ר' חיים אמר משהו - לא ניתן לדעת שהוא נכון לשעה בה הסיכון (בטווח הכולל, כאמור) גדול בהרבה. זאת מפני, שחובת ההשתדלות (שוב, אם נוקטים שהיא קיימת במצב של אזעקה - כפי שנראה שהינך אוחז) משתנה.
להיפך. אמרתי שמרן הגר"ח אחז שבבני ברק אין חובת השתדלות.
טענת שההוראה משתנית. עניתי שאין טעם לשינוי ההוראה.
ואין כל עניין להביא מפיקו"נ ששם יש היתר לחלל שבת בפני סכנה.
זה בדיוק מה שבקשתי.
אשמח אם תעלה לכאן את ההתכתבות.
הסיכון עלה, הגע בעצמך, אדם שישאר בבית במשך חודש שיורים עליו כ8 טילים ביום, מול אדם שישאר בביתו שבוע כאשר בסך הכל יורים עליו משהו כ6 טילים (בכל השבוע), למי יש יותר סיכון להפגע? ... הראייה הפשוטה היא מהנזק שנגרם, רק בב"ב עצמה, בזמן המלחמה הנוכחית, אתה רואה בעצמך שזה דבר שלא היה לו תקדים.
זו לא הדוגמה.
אדם שיישאר בביתו שבוע כשיורים עליו 8 טילים, עם הגנה של 95%,
לעומת אדם שיישאר בביתו שבוע כשיורים עליו 6 טילים עם הגנה של 50%.
אשמח אם תראה לי את הצגת הדוגמה הזו לבינה, ומה תשובתה.
הבנות שמותר לקרוא לרבנים בשם משפחתם למשל (בלא תואר רב), נגד ההלכה המפורשת?
איזה רבנים??
נדמה שזה אותו רעיון... לא, אין פה הבנות מוקדמות, אין פה ניאונסים. אם רב אומר לך במפורש לעשות משהו, אתה לא יכול להתחכם ולפרש שלא באמת התכוון לכך (אא"כ אתה מקורב אליו או גדול בעצמך ברמה חריגה), זו פשוט חוצפה כלפי אותו הרב. לא משנה היכן גדלת.
חוצפה זה משהו משתנה.
הרבה הורים יאמרו שהדור הצעיר מתחצף.
לעמותם יאמרו הילדים - זו צורת הדיבור היום.
האמת היא באמצע.
ודו"ק.
 
האם יש הסבר למה ברכה, גזירה, הבטחה, מייל ישיר לבורא עולם, של צדיק וקדוש ככל שיהיה אינו נחשב בגדר נס.
לא מצאתי בכל גיבובי המילים ו[חוסר] התוכן כאן באשכול שם תשובה לזה, חוץ מציטוט תמוה של הרב קנייבסקי שכתב כך.

ובפרט לאחר שנודע בכמה מקומות שהיה כפסע בין מוות לחיים בחלקים שנפלו בב"ב, [ולדוג' שמעתי מאחד מז' קרובים של בעל הדירה ברח' י-ם].
 
האם יש הסבר למה ברכה, גזירה, הבטחה, מייל ישיר לבורא עולם, של צדיק וקדוש ככל שיהיה אינו נחשב בגדר נס.
לא מצאתי בכל גיבובי המילים ו[חוסר] התוכן כאן באשכול שם תשובה לזה, חוץ מציטוט תמוה של הרב קנייבסקי שכתב כך.

ובפרט לאחר שנודע בכמה מקומות שהיה כפסע בין מוות לחיים בחלקים שנפלו בב"ב, [ולדוג' שמעתי מאחד מז' קרובים של בעל הדירה ברח' י-ם].
איני יודע אם מה שאכתוב יניח דעתך אך ראיתי לנכון להביא תמצית דברי הסבא מנובהרדוק זי"ע על הענין.
הסבא בספרו מדרגת האדם מביא שהדעה הרווחת בעולם היא שטבע זה דבר שמתנהל בקביעות כמו שהעולם עומד על תילו ואינו נופל ונס זהו דבר פלאי שאינו קורה בדרך כלל כדבר הנעשה על ידי ברכה של צדיק וכיוצ"ב.
אבל האמת שההיפך הוא הנכון להסביר איך כדור הארץ עומד על תילו ולא נופל זה בלתי אפשרי ובלתי ניתן להשגה כמאמר "תולה ארץ על בלימה- בלי מה" אבל זה שלצדיק נעשה נס זהו דבר טבעי כדבר שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" דהיינו שכל מהלך העולם נקבע על פי התורה ועל כן עד שנוהג על פי התורה הטבע משתנה על פי הליכותיו וכן גבי ברכה של צדיק וכיוצ"ב.
והוכיח זאת ממעשה דרבי חנינא בן דוסא שהכישו ערוד ונעשה נס ונבקע מעין תחת רגליו ומת הערוד "ונטלו על כתפו והביאו לבית המדרש אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית" ולכאורה אם היה זה נס מה בא ללמדם הרי הוא היה צדיק גדול אלא בא ללמדם שאדם הנוהג על פי התורה ה"טבע" כפוף לו.
 
לעיקר הנושא אני מקווה מאד שאני לא רק מצטט דברים ישנים.

א] מי שמכיר מעט מהלך רוחו של החזו"א יודע שאין זו דרכו כלל וכלל בהבטחות ובמופתים.
[אין שום תועלת לצטט סיפורים מכאן ועד להודעה חדשה על מופתים של החזו"א, החזו"א לא נתן הוראות מעשיותעל בסיס מיסטי!].

ב] רוב ככל תלמידי החזו"א וההולכים בדרכם [מלבד הגרח"ק] לא התבססו על דבר זה יותר מידי.
ולא נראה לי שיש ע"כ חולק, הרי -הגר"ש רוזנברג והרב סילמן, הן אמנם שאין רבי נסים קיים אך בית דינו קיים, ושפתיהם ברור מללו.
-הגר"ד לנדו, מסתמא מהאחרונים שעוד איתנו שחיים את החזו"א ברמה גבוהה כשלו, והוא לא סומך על זה בשקל, [אם ציטוטים יעזרו יש לי, וחריף].
- אשמח אם מישהו יביא את התייחסותו של הגר"מ גריינימן שליט"א לדברים, ואין לי הרבה ספיקות איך שזה הולך להשמע

ג] הגר"ח גריינמן זללה"ה וההולכים בדרכו ממעטים מאד בדרכי ההשתדלות ואין לזה קשר עם ההבטחה הנ"ל,
וכל מי שמכיר שיגם ושיחם יודע שלא זו הדרך ולא זו העיר.

ד] באמת הרב קנייבסקי זללה"ה הייתה לו פרשנות מסוימת בדברי החזו"א שכאמור לא מצאנו לו הרבה חברים בממשיכי דרכו של מרן ז"ל,

ואף בדעתו יתכן שס"ל מצד גדרי ההשתדלות שאי"צ כל כך, ולהושיע נפשות מבוהלות אמר מה שאמר,
אך אי"ז אלא כהשערה ליישב הקו' העצומה על דרכו בזה א' שבפשטות לא זה הבאור בכוונת החזו"א, ב' אין סומכין על הנס.

ה] הדבקים במשנתו והולכים בדרכו של הגרחק לא עליהם באו דברנו, אלא על כל בעלי הבטחון המזויף שהזכירם מרן זללה"ה בפ"ב מאמו"ב
ונתבאר דאין זו פשטות דעת מרן זללה"ה.
 
איני יודע אם מה שאכתוב יניח דעתך אך ראיתי לנכון להביא תמצית דברי הסבא מנובהרדוק זי"ע על הענין.
הסבא בספרו מדרגת האדם מביא שהדעה הרווחת בעולם היא שטבע זה דבר שמתנהל בקביעות כמו שהעולם עומד על תילו ואינו נופל ונס זהו דבר פלאי שאינו קורה בדרך כלל כדבר הנעשה על ידי ברכה של צדיק וכיוצ"ב.
אבל האמת שההיפך הוא הנכון להסביר איך כדור הארץ עומד על תילו ולא נופל זה בלתי אפשרי ובלתי ניתן להשגה כמאמר "תולה ארץ על בלימה- בלי מה" אבל זה שלצדיק נעשה נס זהו דבר טבעי כדבר שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" דהיינו שכל מהלך העולם נקבע על פי התורה ועל כן עד שנוהג על פי התורה הטבע משתנה על פי הליכותיו וכן גבי ברכה של צדיק וכיוצ"ב.
והוכיח זאת ממעשה דרבי חנינא בן דוסא שהכישו ערוד ונעשה נס ונבקע מעין תחת רגליו ומת הערוד "ונטלו על כתפו והביאו לבית המדרש אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית" ולכאורה אם היה זה נס מה בא ללמדם הרי הוא היה צדיק גדול אלא בא ללמדם שאדם הנוהג על פי התורה ה"טבע" כפוף לו.
עקרת תורת נס וטבע, ואם תרצה תקראם נסים גלויים ונסים נסתרים, כל' רמב"ן סו"פ בא, אך אין זו הגדרה מדויקת.

עכ"פ במציאות השי"ת ברא את הבריאה בצורה של סדרים מסוימים, שבהם אין פעולתו השגחתו והתערבותו ניכרים בהם,
אך לפעמים הוא חורג מגדרו ונותן ליראיו נס להתנוסס,
והכל אמת שקיימת מערכת כזו של נסים ועל פי האמת הוא פשוט שיהיה כן, וכמש"כ מס' מדרגת האדם, אך ודאי שהם חריגה מההתנהלות הפשוטה של העולם הנקראת בלשוננו 'טבע'.

ואם תרצה תקרא לדברי חז"ל האלו מחודשים מאד ולא מובנים, אך הדברים נאמרו על ידי חכמינו "אין סומכין על הנס" והוא כלל ברור בהנהגה.

נ.ב. לפני שאתה מעיין בספר מדרגת האדם, המדבר בדרגות גבוהות,
הייתי ממליץ לעיין בספר המספיק לעובדי ה', שהוא מיועד לכלל עובדי ה', [במה שכתב בעניין הבטחון, ונמצאו ד' מרן ז"ל אמת מש"כ באמו"ב פ"ב].
 
עקרת תורת נס וטבע, ואם תרצה תקראם נסים גלויים ונסים נסתרים, כל' רמב"ן סו"פ בא, אך אין זו הגדרה מדויקת.

עכ"פ במציאות השי"ת ברא את הבריאה בצורה של סדרים מסוימים, שבהם אין פעולתו השגחתו והתערבותו ניכרים בהם,
אך לפעמים הוא חורג מגדרו ונותן ליראיו נס להתנוסס,
והכל אמת שקיימת מערכת כזו של נסים ועל פי האמת הוא פשוט שיהיה כן, וכמש"כ מס' מדרגת האדם, אך ודאי שהם חריגה מההתנהלות הפשוטה של העולם הנקראת בלשוננו 'טבע'.

ואם תרצה תקרא לדברי חז"ל האלו מחודשים מאד ולא מובנים, אך הדברים נאמרו על ידי חכמינו "אין סומכין על הנס" והוא כלל ברור בהנהגה.

נ.ב. לפני שאתה מעיין בספר מדרגת האדם, המדבר בדרגות גבוהות,
הייתי ממליץ לעיין בספר המספיק לעובדי ה', שהוא מיועד לכלל עובדי ה', [במה שכתב בעניין הבטחון, ונמצאו ד' מרן ז"ל אמת מש"כ באמו"ב פ"ב].
כבודו צודק, עכ"פ הנוגע לנו איך ההסתכלות האמתית על התורה על לימודה וקיומה וכן על דברי גדולי הדורות וכוחם, אלא שלמעשה אדם שאינו מאמין בזה מספיק כנראה שאינו יכול להשתמש בידיעה זו בכדי להתנהג בצורה הנוגדת את דרכי ה"טבע", וכפי שמצאנו ב"מספיק" שאדם שאינו בדרגת בטחון גבוהה ועדיין לא עושה השתדלות מספקת לדרגתו הרי הוא רשע [איני זוכר את מילותיו המדויקות אבל תסמרנה שערות ראש הקורא] וכן נראה בדברי מרן ז"ל אמו"ב פ"ב.
 
לעיקר הנושא אני מקווה מאד שאני לא רק מצטט דברים ישנים.

א] מי שמכיר מעט מהלך רוחו של החזו"א יודע שאין זו דרכו כלל וכלל בהבטחות ובמופתים.
[אין שום תועלת לצטט סיפורים מכאן ועד להודעה חדשה על מופתים של החזו"א, החזו"א לא נתן הוראות מעשיותעל בסיס מיסטי!].

ב] רוב ככל תלמידי החזו"א וההולכים בדרכם [מלבד הגרח"ק] לא התבססו על דבר זה יותר מידי.
ולא נראה לי שיש ע"כ חולק, הרי -הגר"ש רוזנברג והרב סילמן, הן אמנם שאין רבי נסים קיים אך בית דינו קיים, ושפתיהם ברור מללו.
-הגר"ד לנדו, מסתמא מהאחרונים שעוד איתנו שחיים את החזו"א ברמה גבוהה כשלו, והוא לא סומך על זה בשקל, [אם ציטוטים יעזרו יש לי, וחריף].
- אשמח אם מישהו יביא את התייחסותו של הגר"מ גריינימן שליט"א לדברים, ואין לי הרבה ספיקות איך שזה הולך להשמע
במחילה אבל בית דין בני ברק דהיום אינו בר פלוגתא עם מרן הגרח"ק, הם לא שייכים לחזו"א כלל, הם בסך הכל מבית דין של ר' ניסים.
זה מגוחך לחלוטין.
הגר"ד לנדו, לא באמת הכיר מקרוב את החזו"א, ודאי לא כמו הגרח"ק. (ר' דוד פרנקל אמר שמספר הפעמים שהגר"ד דיבר עם החזו"א כל ימיו הם כמספר הפעמים שדיבר עימו הגרמ"י ליפקוביץ כל יום...)
ככלל, אלו הנקראים 'חוג חזו"א' לא התייחסו ברצינות כמעט לאף אמירה שהם לא שמעו ממנו אישית, כך שזו לא ממש ראיה.
ג] הגר"ח גריינמן זללה"ה וההולכים בדרכו ממעטים מאד בדרכי ההשתדלות ואין לזה קשר עם ההבטחה הנ"ל,
וכל מי שמכיר שיגם ושיחם יודע שלא זו הדרך ולא זו העיר.
כנ"ל בהקשר לחוג חזו"א.
ד] באמת הרב קנייבסקי זללה"ה הייתה לו פרשנות מסוימת בדברי החזו"א שכאמור לא מצאנו לו הרבה חברים בממשיכי דרכו של מרן ז"ל,
כנ"ל.
ואף בדעתו יתכן שס"ל מצד גדרי ההשתדלות שאי"צ כל כך, ולהושיע נפשות מבוהלות אמר מה שאמר,
אך אי"ז אלא כהשערה ליישב הקו' העצומה על דרכו בזה א' שבפשטות לא זה הבאור בכוונת החזו"א, ב' אין סומכין על הנס.
יש לנו את דבריו כפשטם שאולי צ"ע,
אך הסבר כזה בדבריו הוא לא פחות צ"ע, וממילא שב ואל תעשה עדיף...
ה] הדבקים במשנתו והולכים בדרכו של הגרחק לא עליהם באו דברנו, אלא על כל בעלי הבטחון המזויף שהזכירם מרן זללה"ה בפ"ב מאמו"ב
ונתבאר דאין זו פשטות דעת מרן זללה"ה.
פשיטא.
אי"צ להזכיר את הידיעות במשנת 'מרן זללה"ה'...
 
כתבתי משפט, שורה אחר כך באה הסתייגות.
מי שקורא על מנת לקנטר אומר - וכי ההסתייגות משנה לנכתב לעיל? ודאי שלא.
ומי שקורא על מנת להבין ואולי לענות אומר - הנה הוא סייג את דבר בשורה הבאה.
תאמין לי שעדיף לך כף חובה זו, מאשר שאדון לכף שטות. כי דרך אחרת אינני מוצא....
הסתייגות אכן יכולה לשנות, כאשר היא מתייחסת במפורש למה שנכתב לעיל. אם כותבים משפט שמשמעותו סותרת את ההסתייגות, ואח"כ את ההסתייגות במנותק - אין זה מועיל. כף שטות של הכותב - ייתכן. רוצה לו', נסכם בזה שיצאה תחת ידך שגיאת כתיב חמורה (בסידור המשפטים וניסוחם).
להיפך. אמרתי שמרן הגר"ח אחז שבבני ברק אין חובת השתדלות.
טענת שההוראה משתנית. עניתי שאין טעם לשינוי ההוראה.
ואין כל עניין להביא מפיקו"נ ששם יש היתר לחלל שבת בפני סכנה.

אשמח אם תעלה לכאן את ההתכתבות.

זו לא הדוגמה.
אדם שיישאר בביתו שבוע כשיורים עליו 8 טילים, עם הגנה של 95%,
לעומת אדם שיישאר בביתו שבוע כשיורים עליו 6 טילים עם הגנה של 50%.
אשמח אם תראה לי את הצגת הדוגמה הזו לבינה, ומה תשובתה.
שוב פספסת את העיקר. 6 בשבוע (אז) ו8 ביום (כעת)... וכן, מחמת הריבוי הכמותי האדיר, הסיכון השתנה. אתה לא רואה מה הולך במדינה? מתי היה לך דברים כאלה....
כל ר"מ מצוי וכדו'. לך לישיבות ותדבר עם בחורים. נולדת היום?
חוצפה זה משהו משתנה.
הרבה הורים יאמרו שהדור הצעיר מתחצף.
לעמותם יאמרו הילדים - זו צורת הדיבור היום.
האמת היא באמצע.
ודו"ק.
שוב דמגוגיה זולה. מה אתה רוצה? אין שום אמצע לזה שאסור לקחת הוראה של רב ולמחוק ולטשטש אותה. אם ר' דב אומר משהו, הרב זילברשטיין אומר משהו - ומדובר בהוראה מפורשת, לבוא ולהגיד שהם לא באמת מתכוונים זה פשוט לא שייך... חוץ מזה, שאל"ס, יהיה אפשר לומר זאת על כל דבר.
 
במחילה אבל בית דין בני ברק דהיום אינו בר פלוגתא עם מרן הגרח"ק, הם לא שייכים לחזו"א כלל, הם בסך הכל מבית דין של ר' ניסים.
זה מגוחך לחלוטין.
הגר"ד לנדו, לא באמת הכיר מקרוב את החזו"א, ודאי לא כמו הגרח"ק. (ר' דוד פרנקל אמר שמספר הפעמים שהגר"ד דיבר עם החזו"א כל ימיו הם כמספר הפעמים שדיבר עימו הגרמ"י ליפקוביץ כל יום...)


אמת שהגר"ד שליט"א דיבר עם החזו"א מעט מאד, ובודאי בד"צ ב"ב הוא לא תלמיד החזו"א,
אך המכוון היה שרוב האנשים המשתיתים את ארחות חייהם כהדרכתו והכוונתו של מרן החזו"א זללה"ה בכל צעד ושעל,
בנושא זה אין הסתכלותם כהגרח"ק, ובודאי שבד"צ ב"ב [ולכה"פ ר"ש והרב סילמן], ומכש"כ מוהגר"ד שליט"א נכללים בהגדרה זו.
 
הסתייגות אכן יכולה לשנות, כאשר היא מתייחסת במפורש למה שנכתב לעיל. אם כותבים משפט שמשמעותו סותרת את ההסתייגות, ואח"כ את ההסתייגות במנותק - אין זה מועיל. כף שטות של הכותב - ייתכן. רוצה לו', נסכם בזה שיצאה תחת ידך שגיאת כתיב חמורה (בסידור המשפטים וניסוחם).
התייחסתי מפורשות למה שנכתב לעיל!
אני חושב שחוצפה מעורבת בטיפשות טמונה בדבריך, כאשר אינך רואה במשפט הבא הסתייגות מלאה, לא נפרדת, לא מנותקת מהנאמר:
א. לא הבנתי, אם יש קצת סכנה לא צריך השתדלות אבל אם יש סכנה כפולה פתאום צריך?? - זה המשפט המדובר
מילא אם מדובר בשינוי אחוזים, זה שינוי בנתונים שיתכן ובאופן כזה צריך השתדלות. - זו ההסתייגות המפורשת
אבל כשמדובר על סכנה גדולה יותר מספרית - מה זה מנפק"מ לגבי השתדלות?
שוב פספסת את העיקר. 6 בשבוע (אז) ו8 ביום (כעת)... וכן, מחמת הריבוי הכמותי האדיר, הסיכון השתנה. אתה לא רואה מה הולך במדינה? מתי היה לך דברים כאלה....
חבל להתווכח סתם.
תעלה את ההתכתבות בניך לבין הצ'אט ונווכח.
כל ר"מ מצוי וכדו'. לך לישיבות ותדבר עם בחורים. נולדת היום?
במחילה, אבל אינני "ישיבות ותדבר עם בחורים"...
לא ראוי ולא נכון לערב את הקולקלות של החברה כשאני מדבר על נושא אחר.
זו הדמגוגיה האמיתית.
שוב דמגוגיה זולה. מה אתה רוצה? אין שום אמצע לזה שאסור לקחת הוראה של רב ולמחוק ולטשטש אותה. אם ר' דב אומר משהו, הרב זילברשטיין אומר משהו - ומדובר בהוראה מפורשת, לבוא ולהגיד שהם לא באמת מתכוונים זה פשוט לא שייך... חוץ מזה, שאל"ס, יהיה אפשר לומר זאת על כל דבר.
אם לא הייתה סתירה בדבריו, אתה צודק לחלוטין,
אבל מאחר והייתה סתירה, וצריך לפרש את דבריו - יש שני אפשרויות:
או שננסה להסביר את דבריו ולומר הוא התכוון לומר...
או שננסה להסביר את דבריו ולומר הוא התכוון לומר...

אינני רואה כל הבדל בין הסברך לדבריו לבין הסברי לדבריו.
 
אמת שהגר"ד שליט"א דיבר עם החזו"א מעט מאד, ובודאי בד"צ ב"ב הוא לא תלמיד החזו"א,
אך המכוון היה שרוב האנשים המשתיתים את ארחות חייהם כהדרכתו והכוונתו של מרן החזו"א זללה"ה בכל צעד ושעל,
בנושא זה אין הסתכלותם כהגרח"ק, ובודאי שבד"צ ב"ב [ולכה"פ ר"ש והרב סילמן], ומכש"כ מוהגר"ד שליט"א נכללים בהגדרה זו.
במחילה, אבל יש עשרות או אולי מאות משפחות כאלו בבני ברק...
לקחת רק את שלושת המפורסמים, זה יותר מגוחך ממה שטענת קודם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון