כן, אני מדבר על הבנת הנקרא, ושוב הוכחת שאני צודק. ראשית, טענת ששינוי הסיכוי לא משנה את חובת ההשתדלות, כפי שכתבת מפורש, אח"כ חילקת את החילוק הנ"ל. לכן, תחילה הבאתי לך ראייה - כלפי עצם עניין הסיכויים, משכיח היזקא. ואח"כ, מהמנחת אשר - שבאמת לא שייך לשאלה אם השתנה המצב, אכן לא הבנת. מה שהוא כן שייך אליו, זה הראייה הברורה, שכאשר מתרבים המקרים - ובתוכם יש פיקו"נ, מורים הוראות אחרות.
חבל שאני צריך לצטט את דברי אבל ההכרח לא יגונה...
א. לא הבנתי, אם יש קצת סכנה לא צריך השתדלות אבל אם יש סכנה כפולה פתאום צריך??
מילא אם מדובר בשינוי אחוזים, זה שינוי בנתונים שיתכן ובאופן כזה צריך השתדלות.
אבל כשמדובר על סכנה גדולה יותר מספרית - מה זה מנפק"מ לגבי השתדלות?
כאן דיברתי על ההשתדלות ובזה גופא חילקתי את החילוק המהותי שעליו אני עדיין עומד.
ועל זה ענה לי כבודו-
א. לא שהצורך בהשתדלות משתנה. תמיד צריך השתדלות. אבל אם הגר"ח אמר שלא צריך - אין לנו אלא דבריו, אולם - דבריו נאמרו בזמן ובהקשר מסוימים, ולכן - כל עוד יהיה זמן, כמלחמה הנוכחית - בו הסכנה גדולה יותר, א"א לסמוך על זה, כפי שאומרים מיטב תלמידיו. לא הבנתי את החילוק הבוסרי שלך, בודאי שזה מנפק"מ, כי היות והסכנה יותר גדולה מספרית, זה אומר - מה יותר פשוט מזה - שהיא יותר גדולה.
כאן אתה זה שחילקת את זה לשניים,
ועל זה עניתי-
מבחינת חיוב השתדלות אין כל הבדל אם קיימת סכנה ברמה של 50 אחוז או ברמה של 90 אחוז.
והחילוק שחילקתי הוא פשוט מאוד.
אם יש שינוי אמיתי באחוזים, זה שינוי מציאותי. ואז אפשר לומר שעל זה לא דיבר הגר"ח.
אבל כשהאחוזים נשארו אותם אחוזים ורק המספר גדל - אין כל שינוי מציאותי שיביא אותנו לומר ש"על זה לא דיבר הגר"ח".
שוב - לחבר את שניהם יחד.
למען הסדר הטוב אחזור בקצרה על עמדתי:
הסיכון בין פעם להיום לא השתנה באמת. האחוזים לנפילה אף פחתו בעשרות אחוזים.
ההבדל היחיד שקיים לרעה הוא מספרית, דהיינו שכיון ששולחים הרבה יותר טילים, סטטיסטית הסיכוי לנפילה גדל.
הייתה הוראה מהגר"ח שסכנת הנפילה בבני ברק אינה מחייבת השתדלות.
מאחר שההבדל בין פעם להיום הוא לא שינוי במהות הסכנה אלא רק מפני כמות, איני רואה סיבה לומר שדברי הגר"ח בנוגע להשתדלות ישתנו.
שכיח הזיקא זה שינוי במהות הסכנה, באחוזים.
והמנחת אשר שמדבר על חילול שבת לפיקו"נ לא שייך לעניין השתדלות כלל וכלל. (הערת אגב, לא הבנתי על מה הוא מדבר בכלל, אבל אלו שני דינים שלא נוגעים זה בזה.)
כיום יורים עליך באזעקה אחת מספר טילים מתפצלים עוצמתיים, ויש הרבה יותר טילים ואזעקות. כך שכאמור, כאשר אתה מורה לא להכנס למקלט בכל האזעקות הללו, ודאי שהסיכון יותר גדול. עוד לא הסברת מדוע לא.
הסברתי לך, בשקלול כל הנתונים - הן ההגנתיים והן ההתקפיים - בחישוב מתמטי של AI נמצא שהסיכוי
לנפילה פחת.
ואפרט-
הסיכוי שתהיה נפילה - פחת בעשרות אחוזים.
הסיכוי שאם יקרה משהו פחות שכיח ויפול - אתה תפגע, עלה.
כשאנו דנים על חיוב כניסה למרחב מוגן - הדבר הראדון שעלינו לבדוק הוא סיכויי הנפילה, אחר כך את סיכויי הפגיעה ממנה.
בשקלול הכל - נמצא שהסיכון
פחת ולא עלה.
שוב, אין אף מקור רשמי בו הרב זילברשטין פטר מכניסה לגמרי בב"ב, תמיד הוא מדבר על תפילה כשהוא פוטר. ומדגיש שבשאר המצבים - יש להכנס.
בודאי שצריך, כי בד"כ, שאר הרבנים - ובשאר הערים, לא סומכים גם על עיקר הדין הנ"ל של שלוחי מצווה.
אתה עצמך סותר את התזה הזו.
הרב זילברשטיין עצמו בשאר מקומות מורה ללכת גם בעת תפילה. דהיינו הוא אינו מסתמך - לא ברור למה - על טענת 'שלוחי מצווה'.
זה מחייב שסיבת הפטור בבני ברק -
אינה משום שלוחי מצווה, אותה יש בכל המקומות.
ובניגוד לדבריך, הוא הביא שם סיפור ממרן הגר"ח שלא צריך השתדלות כלל, ולא הדגיש בכלל את חובת הכניסה בשאר מקרים.
זה לא משנה, בסוף דנת את אותו צדיק בצורה שלא דנים צדיקים.
איני רואה בעיה לומר על צדיק שהוא יודע את כובד האחריות בתור מנהיג ציבור הנבדק ביותר משבע עינים.
