חושן משפט דין מזיק באופה מצות שלא לשמה "שושנת העמקים"

[נראה לפשוט]

מצו"ב
מרתק!

מעשה שהיה יכול להיות בעובד במאפיית המצות שהיה בסכסוך עם בעה"ב ובסיום העבודה אמר לבעה"ב כיוונתי שלא לשמה, והדין הוא הרי ש"נאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן לפסול את המצות" וכפי שמצינו בס"ת בא' שמעיד שעשה שלא לשמה בספר תורה. ונמצא שהמצות כשרות ושייכות לבעה"ב ומ"מ אין הבעה"ב צריך לשלם שכרו של בעל המצות.

ויל"ע כעת האם יהיה הפועל מחוייב לשלם מדין מזיק בכך שהזיק את הבצק שפסלם ממצה כיון שלשיטתו המצות פסולות או לא.

והגאון רבי נחום נבנצאל שליט"א כתב כדבר ברור שחייב, והוכיח כן ממתני' דכתובות דהאשה שאמרה טמאה אנני דאינה נאמנת לאסרה על בעלה ומ"מ מפסדת כתובתה, ועל אף דלמעשה לבעלה מותר לבא עליה, מ"מ מכיון דלשיטתה אסור הרי היא מפסדת כתובתה וא"כ ה"ה לדידן, דיצטרך הפועל לשלם מדין מזיק כיון שלשיטתו הבצק נאסר בהנאה ונפסל מהיות למצה.
והקשה עליה הגאון הנ"ל מדברי החוות דעת, דהנה הקשה החוות דעת ע"ד הגמ' דנאמן אתה להפסיד שכרך ואי אתה נאמן לפסול ס"ת דהא איכא הודאת בע"ד מצד הבעה"ב דהס"ת כשר, וא"כ אמאי פטור הבעה"ב. וכתב החוות דעת ליישב בזה, דאה"נ ובאמת איכא הודאה מצד הבעה"ב דהספר כשר ומאידך איכא הודאה מצד הכותב דפסול והויא לה הודאה כנגד הודאה ולהכי אוקי הודאה לבהדי הודאה ואוקי ממונא בחזקת מריה, ולא מפקינן ממוחזק, ומעתה נמצא דלענין חיוב מזיק ג"כ יהיה זה הודאה כנגד הודאה [דהא בעה"ב סובר דליכא הכא נזק] וא"כ יהיה פטור דאוקי ממון בחזקתיה. ומעתה תמוה מ"ש מהאשה שאמרה טמאה אני דמפסדת כתובתה. עכתו"ד הגאון שליט"א.

ובפשוטו התירוץ ברור ועומד, דבכל מקום מוקמינן לממון אחזקתיה משום דבכל מקום הוי הודאה כנגד הודאה, וא"כ במתני' דכתובות דהממון ביד הבעל מוקמינן לממון בידיה ולהכי מפסדת כתובתה, משא"כ לענין מזיק דהממון ביד הפועל להכי יהיה פטור מלשלם. וקושיא מעיקרא ליתא.
ולבר מן דין נראה לומר, דכל מה דשייך לדון הוא רק בתורת דמי מכר וכיו"ב, דבזה דדינינן אי איכא חיוב אי לאו, כ"כ דלדעת האשה והפועל איכא חיוב הרי חייבים מעיקר הדין לשלם, וכדמבו' במתני' בכתובות, משא"כ לענין דין מזיק אינו כן, דהא כל כמה דאין השני ניזוק דהא לדידיה המצות כשרות וראויות לאכילה, הרי דזה לא חשיב נזק כלל, ובזה ודאי דפטור. ודו"ק​

לחץ כדי לכווץ...

 

[נאמן]

יתכן שתלוי בדברי ר' חיים המפרסמים בענין קרע בול ואל ידי זה הרויח חברו

 

[נראה לפשוט]

יתכן שתלוי בדברי ר' חיים המפרסמים בענין קרע בול ואל ידי זה הרויח חברו

לחץ כדי לכווץ...

מה הקשר?

 

[נאמן]

מה הקשר?

לחץ כדי לכווץ...

שלא הופסד ממונו אבל היה מעשה מזיק

 

[נר לרגלי]

מצו"ב
מרתק!

לחץ כדי לכווץ...

היכן החוו"ד שמוזכר בתוך הדברים?

 

[חיים ארוכים]

שלא הופסד ממונו אבל היה מעשה מזיק

לחץ כדי לכווץ...

פה הוא לא נאמן שעשה מעשה הזיק

 

[חיים ארוכים]

יש לעורר בזה עוד נידון
דלכאו' מצות אלו יורד הערך שלהם, (רוב האנשים ימנעו מלקנות מצות שיש עליהם ויכוח אם היה לשמה או לא אפי' שבדין אינו נאמן)
ויל"ע אם נחשב מזיק דהגם דבהוצאת ש"ר על המצות אינו חייב,
אך לשיטתו כך היה דעשה שלא לשמה,
ובפועל ניזק מכח בעל המאפיה אפילו שהעובד אינו נאמן.

 

[נאמן]

דלכאו' מצות אלו יורד הערך שלהם,

לחץ כדי לכווץ...

בלאו הכי פטור דהוי היזק שאינו ניכר

 

[עמוסיך]

בלאו הכי פטור דהוי היזק שאינו ניכר

לחץ כדי לכווץ...

בכל דבר שאינו ניכר נפטר?
יש דברים שהם גוף הרכש, שרק בגללם אני קונה מאותה חבורה לא?
כלומר, אם יוודע לי שהסופר של אותו סוחר מזוזות לא מקפיד על כסדרן -שאז זה פסול ממש- גם תאמרו היזק שאינו ניכר? או שזה בכלל דין שונה

 

[נאמן]

זה יהיה מקח טעות אבל העובד פטור מטעם זה

 

[עמוסיך]

זה יהיה מקח טעות אבל העובד פטור מטעם זה

לחץ כדי לכווץ...

זה דין ברור? הלא הוא ממש פסל את המזוזה! הוא הזיק אותו למעשה בידיים

 

[חיים ארוכים]

בלאו הכי פטור דהוי היזק שאינו ניכר

לחץ כדי לכווץ...

אז מה כל הנידון גם אם יהיה נאמן לפסול את הס"ת והמצות יהיה פטור מדין הזיק שאינו ניכר

 

[נאמן]

זה דין ברור? הלא הוא ממש פסל את המזוזה! הוא הזיק אותו למעשה בידיים

לחץ כדי לכווץ...

כך נראה לי וגם מטמא תרומה ומנסך מפסידם לגמרי

 

[נראה לפשוט]

שלא הופסד ממונו אבל היה מעשה מזיק

לחץ כדי לכווץ...

בניד"ד, לשיטת הפועל היה הפסד ומעשה מזיק,
לשיטת הבעה"ב לא היה לא הפסד ולא מעשה מזיק.
וכיצד נידיינו דייני להאי דינא.
[ולא שייט כלל לדברי הגר"ח ודו"ק.]

 

[נר לרגלי]

הרב @נראה לפשוט אחלה שוב פניך אם תוכל לברר מה המקור של שאלת החוות דעת, העניין נחוץ לי מאוד, בתודה מראש.