פשוט - זו הלכה ערוכה. מכיוון שכל בני הבית שותים יותר מרביעית יין [ב'קדש'] - שהיא היא סעודה [או"ח רעג ה] וא"כ נפקא ליה מקידוש במ"ס [ב. איזה הפסק יכול להיות יותר גדול מכרפס ומגיד?
אז להיעלם לעשר דקות חשיב הפסק כאן?]
תמיד, פסחים ק [כזכור לי] ושו"ע קעח
אני חשבתי שמדבר על ממ"ד בבית שאז לפי הרבה פוסקים אין כאן שינוי מקום מהגמ' שם דלא דמי למזרחה של תאנה ומערבה וכו' אלא להא דא' "ממקום למקום" ולא מבית לבית וכו' - זה ארוך
לא כולם נוהגים כך - יש ששותים רק מלוא לוגמיו כדי לא להיכנס לחשש ברכה אחרונה.
גם הנוהגים לשתות רביעית, המקדש עצמו צריך רביעית נוספת, לדעת הלבוש.
ומאידך - יש הסבורים ששתיית יין אינה פוטרת קידוש במקום סעודה.
אכן.
אני זכרתי שכל מה שנתחדש מהמשנ"ב שלא סגי במה ששותה בקידוש אלא צריך להוסיף עוד שיעור ברכה אחרונה בשביל להיקרא סעודה, ואכן בשעה"צ הביא רעק"א שחושש אף לזה
שכייח.
בכל אופן אחרי כל זה הייתי עונה מחדש את אותה התשובה לשאלתו של הרב
מלבד שינוי מקום ישנה בעיה נוספת של שהייה, שלא נתפרש שיעורה [בפוסקי דורנו שלל שיעורים החל מכ"ב אמה ועד חצי שעה ויותר], וכאופן שהיה גם שהייה וגם שינוי מקום יש לחזור ולקדש. כך שההלכה אינה פשוטה כל כך.
כמו"כ יש לדון אם שתיית רביעית יין [שרבים אינם שותים אלא רק רוב, כמצוי בנשים] שלא לשם סעודה מועילה. אשמח למקורות בענין.
יישר כח