האם פירורי חמץ בתוך המקלדת דומה לנפלה עליו מפולת?
חיים ארוכים אמר:
לכאו' הוא כנפלה עליו מפולת דהוי כמבוער

אינו מובן שהרי אפשר בקלות להגיע לפירורים ע"י פתיחת הברגים, הרי ודאי שלא כל דבר נחשב מפולת, אלא אם צריך התאמצות גדולה להסירה דאז הוי כמי שאין מצוי לו ולא קאי בבל ימצא, משא"כ הברגה אף דחשיב בונה לענין שבת, מ"מ אזלינן לפי המציאות, תדע שהרי גלגל של עגלה שאפשר בלחיצה בקליק להכניסו ולהוציא לענין שבת הוי בונה.
אמנם לכאורה מעיקר הדין פרורים קטנים מאוד הם בטלים ואף אין חשש שמא יבוא לאכלו שכמדומה מאיס הוא, ומ"מ אפשר ע"י שהופכו למקלדת ודופק עליו בעדינות, ואפשר אף לשאוב בשואב אבק, [רק להזהר שלא ימשוך איזה דיסק אונקי כמו שאירע לי שנבלע בלא שימת לב הדיסק של פרוייקט השו"ת והיה עגמת נפש בכל ימי החג ובמיוחד למי שמוכר את הספרים לגוי שאז יש בה צורך רב] , ובזה מסתבר דסגי בזה.
 
נערך לאחרונה:
נערך לאחרונה:
האם פירורי חמץ בתוך המקלדת דומה לנפלה עליו מפולת?
בשו"ע סי' תלח:
כזית חמץ למעלה על הקורה - מחייבין אותו להביא סולם להורידו, מפני שפעמים יפול מהקורה. אבל אם היה חמץ בבור - אין מחייבין אותו להעלותו, אלא מבטלו בליבו ודיו.

משמע שמה שאין סיכוי להגיע אליו סגי בביטול, לכן בענייננו ג"כ מה שלא יוצא בניעור לכאורה סגי בביטול.
 
משמע שמה שאין סיכוי להגיע אליו סגי בביטול, לכן בענייננו ג"כ מה שלא יוצא בניעור לכאורה סגי בביטול
חזינן דהיכא שמסתבר שלא יגיע לאותו מקום [אף שאפשר להגיע שלא בקושי רב מאוד - כבור ושמי קורה - ] אבל לא מצוי שיגיע לזה סגי בביטול, אבל לא מצד דהוי כמפולת שא"צ לה ביטול דמדאורייתא ליכא ב"י וב"י בזה דהוי כמבוער וכ"ש דאין חשש במפולת של שמא יבוא לאכלו.
 
חזינן דהיכא שמסתבר שלא יגיע לאותו מקום [אף שאפשר להגיע שלא בקושי רב מאוד - כבור ושמי קורה - ] אבל לא מצוי שיגיע לזה סגי בביטול, אבל לא מצד דהוי כמפולת שא"צ לה ביטול דמדאורייתא ליכא ב"י וב"י בזה דהוי כמבוער וכ"ש דאין חשש במפולת של שמא יבוא לאכלו.
גם במפולת צריך ביטול, מחלוקת אם מדאורייתא או מדרבנן (ראה סי' תלח ובמ"ב).
בכל אופן, הוא אשר הערתי, שא"צ כאן להגיע דהוי כמפולת, אלא גם בלא"ה סגי בביטול וא"צ לבער, אפי' אם היה שם כזית חמץ.
 
גם במפולת צריך ביטול, מחלוקת אם מדאורייתא או מדרבנן (ראה סי' תלח ובמ"ב).
אכן כן. מפורש כן בגמ' ובשו"ע ס' תל"ג ס"ח ועי' משנה ברורה שם ס"ק ל"ח
...והבטול הוא מדרבנן שמא יפקח הגל במועד ויעבור על בל יראה אבל מדאורייתא אינו עובר כלל דדוקא להטמין בידים אסור מדאורייתא אבל הכא כיון שממילא נפל עליו הגל אינו עובר וי"א דמדאורייתא מחויב לבטלו דאל"כ אף על פי שאין דעתו כלל לפקח הגל במועד מ"מ עובר משום לא ימצא כמו במטמין לכתחלה [מו] ולדידהו שםאם לא בטלו עד לאחר זמן איסורו חייב לפקח הגל לבערו כיון שאינו ברשותו לבטלו...

ועי' שער הציון ס"ק מ"ד על הדעות הסוברים שהוא מדרבנן שכ' וז"ל, רש"י ור"ן ועיין בנהר שלום שכתב שכן דעת רוב גדולי הפוסקים, ועיין בפרי חדש שכתב לעיקר כדעה זו:

וכ' עוד המ"ב שם וז"ל, אכן אם נפל עליו גל גדול שא"א לפקח והוא אבוד ממנו ומכל אדם לכו"ע מותר דלא קרינן ביה שלך, עכ"ל.
וכ' בשעה"צ שם ס"ק מ"ח וז"ל, מגן אברהם ושאר אחרונים, וכונתו דלכולי עלמא אינו מחוייב לשכור פועלים לפקח הגל, ועיין בהגר"ז שכתב דבכגון זה אינו צריך לבטלו אפילו לכתחלה, עכ"ל.

ונראה דככר בשמי קורה ובור לכו"ע בעינן ביטול מדאורייתא.
 
נערך לאחרונה:
וכ' עוד המ"ב שם וז"ל, אכן אם נפל עליו גל גדול שא"א לפקח והוא אבוד ממנו ומכל אדם לכו"ע מותר דלא קרינן ביה שלך, עכ"ל.
נראה דאין הכוונה דאף לענין אבידה נפקע מרשות בעלים שהרי כ' דאין חייב לפקח את הגל ע"י פועלים ומשמע שאפשר ע"י פועלים, ובזה לענין אבידה אין נראה דהוי בכה"ג כזוטו של ים, ולא דמי למים עכורים לכאורה, ויל"ע.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון