עוזי ומגני

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,417
פוסט השבוע
1
תודות
8,448
נקודות
525
יש להעיר
שמצוי שתוך כדי האכילת מצה, אחד הילדים רוצה משהו או נופל משהו,
וספונטנית מתרוממים לראות או להגיב,
ואם בלע חתיכה בזמן הזה,
נמצא שלא היסב,
ונמצא חסר לו מהכזית המחויב בהסיבה.
וכמו"כ הגביע של הד' כוסות מלא עד גדותיו,
וכשלוקח לשתות בהסיבה, פוחד שישפך לו,
ולפעמים עוד בטרם מיסב כבר לוקח מהיין בפיו,
ולהצד שבעי כוס שלם ולא פגום בד' כוסות,
א"כ נמצא שאת הכוס שממנו שתה בהסיבה, הוא כוס פגום,
ולא יצא יד"ח לכתחילה.
 
לולא דמסתפינא הייתי מיישב, בהקדם מה שיש לחקור ולומר בדין הסבה, דאינו דין מסוים להסב בשעת אכילת הכזית, אלא המצוה הוא לישב כבן חורין, וישיבת בן חורין הוא בהסבה, וכיון דדרך בן חורין במקרה כזה להתכופף וכיו"ב ממילא בכה"ג אין מגרע מה שאינו מסיב. והיינו דכל החיוב הוא לאכול כבן חורין, ובמצב כזה שלא שייך הסבה איננו סותר וגורע אלא כך דרכו של בן חורין נורמטיבי.. ובזה מיושב מה שהעירו האחרונים (ראה קובה"ע סימן יז סק"ב ובט"ז סי' תעב סק"ד) כיצד מצינו דמצוה (הסבה) נדחית מפני כבוד אביו או רבו. אבל להאמור מבואר היטב, שאין המצוה נדחית, אלא משום דתלמיד אצל רבו או אביו אין דרכו לישב בהסבה, ואף בן חורין בכה"ג אין דרכו לישב בהסבה, וע"כ ליכא כלל חובת הסבה בד"ז.

אגב, מרן הגרי"ז בחי' על הר"מ, יסד בדברי הרמב"ם שדין הסבה איננו דין באכילת הכזית אלא דין נפרד בפ"ע.
 
נערך לאחרונה:
לולא דמסתפינא הייתי מיישב, בהקדם מה שיש לחקור ולומר בדין הסבה, דאינו דין מסוים להסב בשעת אכילת הכזית, אלא המצוה הוא לישב כבן חורין, וישיבת בן חורין הוא בהסבה, וכיון דדרך בן חורין במקרה כזה להתכופף וכיו"ב ממילא בכה"ג אין חיוב להסב. והיינו דכל החיוב הוא לאכול כבן חורין, ובמצב כזה שלא שייך הסבה איננו סותר וגורע אלא כך דרכו של בן חורין נורמטיבי..
וכי תאמר כן על אדם שלעס כל הזמן בהסיבה, ורצה לבלוע כזית בבת אחד, ואז התרומם בשל סיבה כל שהיא, ובאותו זמן בלע הכזית מצה הבודד שאכל?
ונמצא שלא אכל בהסיבה כלל אולם התנהג כבן חורין,
דאף שבעי ניהוג כבן חורין, אולם חז"ל קבעו לנו איך הצורה של בן חורין, והוא הסיבה בשעת האכילה, והוא מעכב,
וכי נימא שאם אכל בפיג'מה לא יצא יד"ח, שלא התנהג כב"ח?
וכבר שמעתי שרצו לומר שאשה אף כשלא מסיבה מ"מ לא תחזיק תינוק על ברכיה, שאינו כב"ח, ולדעתי טעות היא, שצריך צורת ישיבה של ב"ח, ולהחזיק תינוק על הידים לא קשור לצורת הישיבה, כמו שלאכול בלי עניבה לא הוי דרך חירות, אמנם לאכול בעמידה כתבו הפוסקים שלא יצא, משום שאינו צורת ישיבה של ב"ח.
 
כוס פגום? לכאורה זה רק דין בברכה, תקנו אותי אם אני טועה.
עי' בתוס' בפסחים דף צ"ט דבד' כוסות בעי' שלכולם יהיה כוס ספנ"ע ושלא יהיה פגום (ויש שרצו להוכיח שגם בשתייה יש פסול של פגום כי את הברכה הם כבר שמעו מהמברך ומה העניין שהכוס של השומעים לא יהיה פגום, אומנם לענ"ד אי"ז הוכחה כלל משום דגם כששמעו את הברכה מהמברך היא חלה על הכוס שלהם והדר דינא דהכוס של הברכה פגום), והמאירי בברכות חולק וסובר שרק הכוס של המברך צריך שלא תהיה פגומה (איירי לגבי כוס של קידוש כשיש לכל אחד מהמסובים כוס בפני עצמו) ומכאן וודאי מוכח שזה רק דין בברכה ולא בשתייה.
 
עי' בתוס' בפסחים דף צ"ט דבד' כוסות בעי' שלכולם יהיה כוס ספנ"ע ושלא יהיה פגום (ויש שרצו להוכיח שגם בשתייה יש פסול של פגום כי את הברכה הם כבר שמעו מהמברך ומה העניין שהכוס של השומעים לא יהיה פגום, אומנם לענ"ד אי"ז הוכחה כלל משום דגם כששמעו את הברכה מהמברך היא חלה על הכוס שלהם והדר דינא דהכוס של הברכה פגום), והמאירי בברכות חולק וסובר שרק הכוס של המברך צריך שלא תהיה פגומה (איירי לגבי כוס של קידוש כשיש לכל אחד מהמסובים כוס בפני עצמו) ומכאן וודאי מוכח שזה רק דין בברכה ולא בשתייה.
הדברים פשוטים שאין כלל ראיה מתוס' וכמו שכתבת,
ויש לעיין לפי"ז במה תלוי מחלוקת התוס' והמאירי, אולי בגדרי שומע כעונה, ודוק.
 
ולפעמים עוד בטרם מיסב כבר לוקח מהיין בפיו,
ולהצד שבעי כוס שלם ולא פגום בד' כוסות,
א"כ נמצא שאת הכוס שממנו שתה בהסיבה, הוא כוס פגום,
ולא יצא יד"ח לכתחילה.
אם הוא משאירו בפיו ואינו בולע את היין הנ"ל עד שמיסב מסתמא יצא
וק"ק לקרוא לכוס. כוס פגום בכה"ג...
 
אם הוא משאירו בפיו ואינו בולע את היין הנ"ל עד שמיסב מסתמא יצא
וק"ק לקרוא לכוס. כוס פגום בכה"ג...
וודאי יצא דובר על הבליעה
אולם כ"ז כיון ששותה אותו בהסיבה הכל מיקרי מעשה אחד ול"ח שותה מכוס פגום אולם אם עקר המעשה בעיתי שלא היסב א"כ נמצא שהמשך השתיה שבהסיבה היא מכוס פגומה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון