נהוג לומר שהולכים בנפשות אחר הרוב והמקור לכך הוא מהא דרובא דאינשא טעי בעיבורא דירחי והדברים לכ' תמוהים טובא.
שהרי הרוב הזה רק מכשיר את העדים שהם אלו שכתוצאה מעדותם אנו הורגים, והרוב הזה אינו אלא בדיני קבלת עדות, שבעת שמתקבלת בפנינו עדות הנסתרת בבחינת עיבורא דירחי, אין לנו לחשוש לסתירה בעדותם משום דרובא דאינשא טעי ברובא דירחי.
לא רק שם מצינו כן, אלא בסופ"ק בכתובות למדנו על אחד שיש רוב שהוא גוי דאילו הזיק שורו צריך לשלם נזק שלם [כדין גוי שהזיק] והקשו הראשונים [רמב"ן, רשב"א ורא"ה] הרי אין הולכים בממון אחר הרוב, וכגון דא נמי שם באחד שיש רוב שהוא יהודי דצריך להחזיר אבידתו וגם בזה תמהו הראשונים הרי אין הולכים בממון אחר הרוב.
וגם שם קשה קושייתי, שהרי בכל המקרים הללו הרוב אינו הסיבה והטעם שאנו מוציאים את הממון אלא הוא מכריע בהסתפקות אחרת לגמריי – והיא האם מדובר כאן ביהודי או גוי, והנפקות הדינית שנוצרת עי"ז היא הוצאת ממון.
שהרי הרוב הזה רק מכשיר את העדים שהם אלו שכתוצאה מעדותם אנו הורגים, והרוב הזה אינו אלא בדיני קבלת עדות, שבעת שמתקבלת בפנינו עדות הנסתרת בבחינת עיבורא דירחי, אין לנו לחשוש לסתירה בעדותם משום דרובא דאינשא טעי ברובא דירחי.
לא רק שם מצינו כן, אלא בסופ"ק בכתובות למדנו על אחד שיש רוב שהוא גוי דאילו הזיק שורו צריך לשלם נזק שלם [כדין גוי שהזיק] והקשו הראשונים [רמב"ן, רשב"א ורא"ה] הרי אין הולכים בממון אחר הרוב, וכגון דא נמי שם באחד שיש רוב שהוא יהודי דצריך להחזיר אבידתו וגם בזה תמהו הראשונים הרי אין הולכים בממון אחר הרוב.
וגם שם קשה קושייתי, שהרי בכל המקרים הללו הרוב אינו הסיבה והטעם שאנו מוציאים את הממון אלא הוא מכריע בהסתפקות אחרת לגמריי – והיא האם מדובר כאן ביהודי או גוי, והנפקות הדינית שנוצרת עי"ז היא הוצאת ממון.