• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אמרי פי

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
185
תודות
615
נקודות
86
נזכרתי עקב מה ששמעתי בעבר לתקן מי שאמר ותן טל ומטר, שבשומע תפילה יאמר ותן ברכה !.

אוסיף בעקבות זה עוד דוגמאות.

בהבדלה בברכת אתה חונן שאומרים ותבדל... בין יום השביעי לששת ימי המעשה, במוציו"ט שחל באמצע השבוע, שאלני חברי כשהיינו ילדים באמצע שמו"ע, מה לומר הרי יש רק יום אחד בין יו"ט לשבת, ופסקתי לו שיאמר בין יום השביעי לאחד יום המעשה, - משום מה לא הוקשה לו ולי מה עם בין יום השביעי... - .

באבינו מלכינו שאומרים בתענית ציבור כתוב בסידור לומר א"מ זכרנו לחיים טובים, ובעשי"ת לומר א"מ כתבינו לחיים טובים, ונשאלת השאלה מה לומר בצום גדליה, מצד אחד זה תענית ציבור ומצד שני זה עשי"ת !.

במסכת ב"ב פירוש רש"י מסתיים בדף כ"ט א' בד"ה אלמה אמר. ונכתב עד כאן פירוש רש"י זצ"ל מכאן ואילך פירוש רבינו שמואל ב"ר מאיר, ובגליון בצד כתוב בדפוס פיזרו הנוסח "כאן מת רש"י ז"ל" וקשה למה נכתב לשון כזה משונה "שפיזרו את הנוסח בדפוס", היה לכתוב שהיה כתוב בדפוס את הנוסח הזה "כאן מת רש"י ז"ל" ? .

בהמלאך הגואל אותי וגו' מזכירים רק את אברהם ויצחק משום מה לא מוזכר השם יעקב כמו שמזכרים תמיד את ג' אבות הקדושים ? .

נכתב בשו"ע שאפשר לבקש בקשות בשומע תפלה, ולפ"ז אם שומע קדיש וקדושה שאסור לענות באמצע שמו"ע, מ"מ נראה שבשומע תפילה יענה, שהרי ק"ו אם מותר לבקש בקשות שאינם מנוסח התפילה כ"ש שיהיה מותר לענות קדיש וקדושה !

מסקנה מתוך כל הנ"ל שכמובן הדברים אינם נכונים, שכשחסר לאדם ידע ומשתמש בידע המצומצם שיש בידו אף אם יש לו קצת ממין החריפות, בקל יוכל לטעות, יש להסיק שאף למתבגרים עדין אין זה מבטיח שלא יארע ממין הסוג הנ"ל.
 
יוסיפו עוד חו"ר הפורום מסוג הטעויות הנ"ל שיש הטועים בפרשנות הדברים.

באסיפת דיירים דנו איך ראוי לקבוע רצון השותפים, ונמנו וגמרו שע"י מה שהרוב רוצים כך ראוי לנהוג, קם אחד מהם וטען שאין הולכים בממון אחר הרוב !
 
ילד שמגיע למסקנות כאלו (לא אדם שמסתפק בכאלו דברים) זה נשמע כמו בטחון עצמי של טפשים פדיחה שהוא הגיע לגיל בר מצווה בכזו רמת טיפשות
 
מזכיר את השאלה הידועה,
שהרי בתורה לא נכתבה מיתת רבקה במפורש, כדי שלא יקללו הבריות כרס שיצא ממנו עשיו.
וצ"ע מדוע נכתב "ותמת שרה", ולא חשש הכתוב שיקללו כרס שיצא ממנו ישמעאל?
שאלה זו נשאלה לבעלי תריסין רבים בא' משכונות ירושלים ביום פורים דמוקפין, וענו תשובות שונות:
כיון שישמעאל עשה תשובה, כיון שיצחק יכל לקברה ואילו לרבקה יעקב לא יכל לקברה, ועוד כה"ג.
 
אדם התווכח עם חברו אם יש להאמין לסיפורי עמך ושאלו האם מאמין במה שמסופר לכל שהיה בן של אדם שהיה רגיל להשתכר ולא ידע האב עצה בנפשו, הלך למגלה נסתרות שאמר לו שיבדוק במזוזה, הלך ובדק ונמצא במקום למען "תזכרו" נכתב למען "תשכרו", ומאז ההוא לא העיז לערער עוד בדבר זה.
 
אדם התווכח עם חברו אם יש להאמין לסיפורי עמך ושאלו האם מאמין במה שמסופר לכל שהיה בן של אדם שהיה רגיל להשתכר ולא ידע האב עצה בנפשו, הלך למגלה נסתרות שאמר לו שיבדוק במזוזה, הלך ובדק ונמצא במקום למען "תזכרו" נכתב למען "תשכרו", ומאז ההוא לא העיז לערער עוד בדבר זה.
?
 
אדם התווכח עם חברו אם יש להאמין לסיפורי עמך ושאלו האם מאמין במה שמסופר לכל שהיה בן של אדם שהיה רגיל להשתכר ולא ידע האב עצה בנפשו, הלך למגלה נסתרות שאמר לו שיבדוק במזוזה, הלך ובדק ונמצא במקום למען "תזכרו" נכתב למען "תשכרו", ומאז ההוא לא העיז לערער עוד בדבר זה.
ומעי"ז:
אשה של"ע היתה למודה בהפלות, הלכה לרב ושאלה אותו מה לעשות.
אמר לה לבדוק את המזוזות, ולתדהמתה גילתה שבמקום "ה' אלקיכם אמת" כתוב "מת" ח"ו.
- - -
למתקדמים: המילה "אמת" אינה כתובה בתורה, אלא בברכת "אמת ויציב".
 
באבינו מלכינו שאומרים בתענית ציבור כתוב בסידור לומר א"מ זכרנו לחיים טובים, ובעשי"ת לומר א"מ כתבינו לחיים טובים, ונשאלת השאלה מה לומר בצום גדליה, מצד אחד זה תענית ציבור ומצד שני זה עשי"ת !.
לאחר מחשבה בכל שנה מחדש עלה לי שזה כלל אינו פשוט משום שאין שום קשר בין הזיכרון העולה לפני השי"ת בצום ובין ענין הכתיבה הקשור בעשרת ימי תשובה. ודו"ק היטב.
 
לאחר מחשבה בכל שנה מחדש עלה לי שזה כלל אינו פשוט משום שאין שום קשר בין הזיכרון העולה לפני השי"ת בצום ובין ענין הכתיבה הקשור בעשרת ימי תשובה. ודו"ק היטב.
האם לא פשוט ש"כתבינו" כבר כלול ב"זכרנו"
 
האם לא פשוט ש"כתבינו" כבר כלול ב"זכרנו"
ממש לא.

שוב, אין קשר כלל בין העלאת זכרוננו לטובה מחמת מעלת הצום ובין ענין כתיבתנו לטובה בספר חיים וכיוצ"ב מחמת עשרת ימי תשובה וימי הדין הם שני עניינים שונים.
 
נערך לאחרונה:
מידה רעה אחד מארבעים מידה טובה אחד משישים ודו"ק.
[כמובן שההיפך הוא הנכון]
תודה, אגב דברים אלו הם הזדמנות לקשר עם הילדים שיש גם מן השיפשוף וגם מהחוויה והאתגר.
וכגון במקרה הנ"ל, אני נוהג לשאול את ילדי ואחייני, מה יותר אחד מארבעים או אחד משישים, הילד התם יענה מיד שאחד משישים זה יותר, [ואילו לילד החריף שכן עונה כראוי אני מתעקש עמו בלשון זה "אינני מבין מה אתה אומר הרי כולם מודים ששישים זה יותר"] ואז זו הזדמנות להסביר ולהמחיש איך יתכן שאחד משישים זה פחות מאחד מארבעים, והתשובה היא, מה יותר שליש או רבע, ובהזדמנות הו מרוויחים שימת לב ממה בנוי המילה שליש ורבע, וממילא כבר אין הבדל בין רבע לחמישית ושביעית וכדו', אפשר להביא דוגמא אם לוקחים עוגה ומחלקים אותה לכך וכך פרוסות, מתי החתיכה הפרוסה תהיה יותר גדולה האם כשמחלקים לחמש או לשמונה.
מה שלמבוגרים הדברים כ"כ פשוטים אין זה ברור שלכל אחד זה כך, דוקא מקרה זה בצעירותי היה קשה לי המושג "חלקי" ואחד מ... וכן על זה הדרך וכגון
לתקן מי שאמר ותן טל ומטר, שבשומע תפילה יאמר ותן ברכה !.
ברגע הראשון מיד עולה מחשבה מה השורש של הדין שמי ששכח בימות החורף ותן טל ומטר שמועיל להזכיר בשומע תפילה, וממילא מתחדד ומשתרש יסוד הדין..

עוד מומלץ כידוע לכל אדם שגם דברים שנראים כפשוטים, לפרש בבירור למה זה פשוט שזה כך, פעמים קורה שמספרים לאחרים "מסקנות מוטעות" וזה מעלה חיוך על פניהם, ואם מזדמן ואתה שואל למה זה מגוחך כ"כ, אחד יאמר משום כך והאחר יאמר משום סיבה אחרת, או שזה לא כ"כ פשוט שזה מגוחך.

הנה למשל מה שכתבתי לעיל
באבינו מלכינו שאומרים בתענית ציבור כתוב בסידור לומר א"מ זכרנו לחיים טובים, ובעשי"ת לומר א"מ כתבינו לחיים טובים, ונשאלת השאלה מה לומר בצום גדליה, מצד אחד זה תענית ציבור ומצד שני זה עשי"ת !.

היתי בטוח בפשיטות שיעלה חיוך על פני הקוראים והנה כתב לי
לאחר מחשבה בכל שנה מחדש עלה לי שזה כלל אינו פשוט משום שאין שום קשר בין הזיכרון העולה לפני השי"ת בצום ובין ענין הכתיבה הקשור בעשרת ימי תשובה. ודו"ק היטב.
אמנם אינני מסכים לזה, אבל פשוט שיש מקום לדון, אבל ממש לא חשבתי על אפשרות זו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון