בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של ספרי קריאה לילדים ולנוער, המציגים את עצמם כספרים "חינוכיים" או "ערכיים", אך למעשה המסרים העוברים בהם רחוקים מאוד מעולם התורה והיראה. לכאורה מדובר בסיפורים תמימים, מלאים רגש ודמיון, אך בעיון מעט מעמיק מתברר כי לעיתים מדובר בתכנים המעבירים השקפות זרות, חינוך ללא סמכות, עולם רגשי מוגזם וחושפנות שאינה הולמת את רוח החינוך התורני.
באשכול זה אני מבקש מחכמי הפורום כמה דברים.
א. להסביר מדוע אין זה ראוי שילדים ובני נוער ייחשפו לספרים כאלה, ומה ההשלכות האפשריות של קריאה חוזרת בתכנים שמטשטשים את הגבול שבין "ערכים כלליים" לבין השקפת התורה.
ב. להציג דוגמאות מספרים שנחשבים בעייתיים מבחינת המסרים, או לפחות להביא קטעים מייצגים מתוכם ולנתח את הבעייתיות שבהם, כדי שנוכל להבין על מה מדובר בפועל.
ג. ובעיקר, להמליץ על ספרי קריאה ראויים, ספרים שנכתבו מתוך מבט תורני, המשלבים תוכן איכותי עם מסר חינוכי אמיתי ומחנכים לאמונה, מידות טובות ויראת שמים.
באשכול זה אני מבקש מחכמי הפורום כמה דברים.
א. להסביר מדוע אין זה ראוי שילדים ובני נוער ייחשפו לספרים כאלה, ומה ההשלכות האפשריות של קריאה חוזרת בתכנים שמטשטשים את הגבול שבין "ערכים כלליים" לבין השקפת התורה.
ב. להציג דוגמאות מספרים שנחשבים בעייתיים מבחינת המסרים, או לפחות להביא קטעים מייצגים מתוכם ולנתח את הבעייתיות שבהם, כדי שנוכל להבין על מה מדובר בפועל.
ג. ובעיקר, להמליץ על ספרי קריאה ראויים, ספרים שנכתבו מתוך מבט תורני, המשלבים תוכן איכותי עם מסר חינוכי אמיתי ומחנכים לאמונה, מידות טובות ויראת שמים.
