וצ"ע מה עשו בימי הנביאים לאלו ששמם "יהוא".כתב בספר יוסף אומץ (בסדר הלימוד) שמנהג העולם דקורין לאלחנן חנה, לאליהו אליע, לאליעזר לייזר, לגדליה גדליע, ליהודה יודל, ליהושע שיע, משום שנבלע בו שמו יתברך ונזהרין מלהזכירו בכדי.
וצ"ע מה עשו בימי הנביאים לאלו ששמם "יהוא".כתב בספר יוסף אומץ (בסדר הלימוד) שמנהג העולם דקורין לאלחנן חנה, לאליהו אליע, לאליעזר לייזר, לגדליה גדליע, ליהודה יודל, ליהושע שיע, משום שנבלע בו שמו יתברך ונזהרין מלהזכירו בכדי.
אם כי מצינו תלמיד בשם "זבולון בן דן" (קידושין ל.).מצינו שהתנאים והאמוראים נקרא על כל שמות השבטים מלבד זבולון גד ואשר וצ"ע.
גם לא מצינו בחז"ל שם דוד שלמה ועוד. וצ"ב מדוע.
ומכאן תשובה וכו'.המהר"ל בדרך חיים על אבות (פ"ו מ"ז) כותב דברים בוטים וחריפים על שיטת הפלפול שהייתה בזמנו, ובסוף כותב, שעדיף לשחק שחמט ("שחוק הידוע") מאשר לחדד את המוח בפלפול שאינו אמת.
מהו מקור הדברים?בשנת תשמ"ג הגיע יהודי ושאל את הרב אלישיב כיצד ובאיזה אופן בן ישיבה צריך לסלול את דרכו בתורה ולרוכשה. והרב אלישיב השיב לו: קנה את ספרו של הרב קוק "אורות התורה" ותקיים את כל דברי הרב.
מקורבי הרב אלישיב הרב אברהם שרמן והרב ברוך שמעון סלומון העידו כאשר הרב אלישיב היה מעונין להזכיר את הרב קוק בקרב מקורביו היה מתבטא בדרך כבוד "הרב אמר" או "הרבה" (בב' דגושה וסגולה) אומר. ובלשון האידיש שהיתה שגורה בפיו "דער רבה האט גיזאגט".
וצ"ע.
מצינו "משה בר עצרי" (ב"ב קעד:).
תחילת תקופת האחרונים (שנות הש').מתי אכלו עם ישראל 'קוסקוס?
כתב רבינו אליעזר אשכנזי (גדולחכמי איטליה בסוף תקופתהראשונים)
מנין הציטוט?
שבעים שמות להקב"ה, ושבעים שמות לישראל (ומפורטים בבעה"ט במדבר יא טז).כחמישים כינויים לתורה
ממשלי: כתובים: איוב, שיר השירים
ראשית
קנין
חכמה
מוסר
ובינה
ראשית
דעת
ומזימה
משל
מליצה
חידה
צדק
משפט
ומישרים
לקח
תחבולות.
דבש
חלב
נופת צופים
עצה
עמוקה
רחבה
לוית חן
ענקים
מגדנים
שעשועים
תהילים:
טהורה
תמימה
נאמנה
מחכימת פתי.
מאירת עינים.
תורה:
ספר הברית
ספר מלחמות ה'
נחלה
אש
דת
חז"ל:
זהב
זכוכית
לחם
דבש
חלב
והיא האגדה המכוננת של העם והתרבות הרומאית, כנודע.במדרש תהילים מזמור י' על הפסוק יתום אתה היית עוזר הובא רומוס ורומילוס מתה אימם נזדמנה הזאבה והניקתן.
אם נאמר שזו מצווה אחת
ספר בשר על גבי גחלים הובא בתוס' יבמות ל''ד אהלכות קצובות (מהגאונים)
ראומה (הל' שחיטה, מיוחס לגאונים)
אכלה ואכלה (מסורה, זוגות מילים בתנ"ך)
הוא התקדם ל"עמק המן טאשין"...
מנחות [ע"ד:]
זבחים [ק"א:]
כמבואר כאן...
אמר רב, משה רבינו וכו'...
מזכיר את הסיפור על הגרח"ק (איני יודע מקורו ומוסמכותו, לא עליי תלונתכם), שבילדותו בערה בו תשוקה לכתיבת ספר.
סיפור תמוה. ידוע שהסטייפלר לימד אותו מגיל צעיר את כל שמות התנאים והאמוראים ואיך ידען כזה ייכשל בשמות תמוהים.מזכיר את הסיפור על הגרח"ק (איני יודע מקורו ומוסמכותו, לא עליי תלונתכם), שבילדותו בערה בו תשוקה לכתיבת ספר.
אמר ועשה: החל לעבור על כל דפי התלמוד, וללקט משם את שמות כל התנאים והאמוראים, כתבם במחברתו, וקראה "קֹדש הקֳדשים".
דא עקא, שלא השכיל להבין (מפני קטנותו) את כל ההקשרים, כך שברשימה הצטברו שמות תמוהים למדי, למשל "רב קטן", "רב גזלן", וכדו'.
כאשר הראה לאביו את ספרו, אמר לו: לא "קדש הקדשים" נאה לקרוא לספר זה, אלא "קֶרש הקְרשים".
האם כל מי שהוזכר בתלמוד כוחו כאמורא? שאלה ידועה.
למה?