• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אברך מישיבת מיר

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,145
תודות
9,941
נקודות
535
יש מנהג כי הרב סופר את ספירת העומר
ויש לעיין טעם המנהג
והנה בתשובות והנהגות (ח"א סי' ש"י) הביא ב' טעמים בזה.

א. נראה בפשיטות מפני שהרב זהיר לא לשכוח את הספירה בשום לילה משא"כ הש"ץ אולי שכח ומתבייש.

ב. שהרב בקי לכוין ולהוציא כל מי ששכח ואינו יכול לברך עוד בברכה, וראוי באמת לכל רב לכוין להוציא מי שרוצה לצאת, ומי שאינו רוצה לצאת אינו מוציא ולכן סופרים אחר כך בברכה.

האם יש עוד טעמים בזה?
 
כן נראה בפשטות אלא שא"כ למה לקרא את ההלל
זה ענין של חזנות ובדר"כ הרב לא יודע להתחזן....
ולהדליק נרות חנוכה אין מכבדים את הרב?
בהרבה מקומות כן מכבדים אותו בישיבות הנהיג הרב שך זצ"ל שיתנו לבני עדות המזרח בגלל שהם לא מדליקים בחדר אז לפחות שידליקו בישיבה כדי שגם הם יוכלו לברך
 
אולי הוא חושש שלא לברך...
זה ענין של חזנות ובדר"כ הרב לא יודע להתחזן....

בהרבה מקומות כן מכבדים אותו בישיבות הנהיג הרב שך זצ"ל שיתנו לבני עדות המזרח בגלל שהם לא מדליקים בחדר אז לפחות שידליקו בישיבה כדי שגם הם יוכלו לברך
אולי?
 
ראיתי בכמה מקומות שלמרות שהמרא דאתרא נמצא בבית הכנסת עדיין החזן הוא זה שסופר את ספירת העומר.
וכאן המקום לומר תופעה זאת הינה שינוי במנהג הנהוג בעם ישראל וחלילה מלבטל מנהגים קדומים שיסודם בהררי קודש
ומנהג שנהגו בכל תפוצות ישראל שהמרא דאתרא הוא זה שמברך
וכבר נאמרו בזה טעמים רבים
כגון שבדר"כ המרא דאתרא בקי לכיוון להוציא ידי"ח את מי שרוצה לשמוע ולצאת ידי"ח
 
יש מנהג כי הרב סופר את ספירת העומר
ויש לעיין טעם המנהג
והנה בתשובות והנהגות (ח"א סי' ש"י) הביא ב' טעמים בזה.

א. נראה בפשיטות מפני שהרב זהיר לא לשכוח את הספירה בשום לילה משא"כ הש"ץ אולי שכח ומתבייש.

ב. שהרב בקי לכוין ולהוציא כל מי ששכח ואינו יכול לברך עוד בברכה, וראוי באמת לכל רב לכוין להוציא מי שרוצה לצאת, ומי שאינו רוצה לצאת אינו מוציא ולכן סופרים אחר כך בברכה.

האם יש עוד טעמים בזה?
יעוין בזה:
 
יש מנהג כי הרב סופר את ספירת העומר
ויש לעיין טעם המנהג
והנה בתשובות והנהגות (ח"א סי' ש"י) הביא ב' טעמים בזה.

א. נראה בפשיטות מפני שהרב זהיר לא לשכוח את הספירה בשום לילה משא"כ הש"ץ אולי שכח ומתבייש.

ב. שהרב בקי לכוין ולהוציא כל מי ששכח ואינו יכול לברך עוד בברכה, וראוי באמת לכל רב לכוין להוציא מי שרוצה לצאת, ומי שאינו רוצה לצאת אינו מוציא ולכן סופרים אחר כך בברכה.

האם יש עוד טעמים בזה?
הסבר שאהבתי ראיתי בחוברת נפלאות להגר"י גינזבורג שהרי ספירת העומר נכתבה בפרשת אמור וראשה של הפרשה הוא ברש"י להזהיר גדולים על הקטנים, ויש לזה שייכות לכל הפרשה, ובספירה עניינו גדולים בדעת וקטנים בדעת, והספירה החא עליה בדעת ממאכל בהמה למאכל אדם, ועיין בזה אריכות שם דברים יפים, ולכן ז"ש לרב הגדול בדעת.
וע"פ פשוטו שהרב לא שוכח אף פעם, משא"כ שאר המתפללים [ודאי פעם שהיו פחות מתפללים מעריב במנין].
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון