ל"ג בעומר ל"ג בעומר בבית המדרש או בקבר הרשב"י? (1 צופה)

[חסיד המתחסד]

באמצע התמימע'ס???

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי

 

[חסיד המתחסד]

החתם סופר התנגד בנחרצות ליום ההילולא שקבעו ביום ל"ג בעומר בציון הרשב"י.


שו"ת חתם סופר יו"ד סימן רלג
אמנם ידעתי כי שמעתי שעכשיו אכשיר דרי וממרחק יבואו ידרושו את ה' בעה"ק צפת ביום ל"ג בעומר בהלולא דרשב"י ז"ל ואם כי כל כוונתם לש"ש שכרם רב בלי ספק ע"ד ודיגולו ודליקו נרות עלי אהבה כמ"ש תוס' ר"פ אין מעמידין אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני מן הפרושים כבן דרותאי שלא אצטרך להיות יושב שם ומשנה מנהגם בפניהם ושלא ארצה להתחבר עמהם בזה כי כבר כמה כרכורי' כרכר בפר"ח א"ח סי' תצ"ו בקונטרס מנהגי איסור שלו אות י"ד על המקומות שעושים י"ט ביום שנעשה להם נס מהא דאמרי' פ"ק דר"ה קמייתא בטיל אחרינייתא מוסיפי' בתמי' [ובמקומו טרחתי הרבה לקיים מנהג עיר מולדתי ק"ק פפד"מ העושים פורים ביום כ' אדר א'] ומנהג מצרי' ביום כ"ג אדר שלפע"ד דאמרי' הוא מהאי ק"ו משעבוד לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כ"ש אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום ורמז ורמיזה רק מניעת הספד ותענית מנהגא הוא וטעמי' גופא לא ידענא ובסידור מהר"יעבץ כ' ע"פי נסתר דהוה כב"ד שכלו חייב והוה זכאי דהיינו הוד שבהוד יע"ש אלא לפ"ז הי' ראוי' לקבוע כל טוב בהגיענו לגבורות ביום תשעה למב"י אלא שבלא"ה ימי ניסן הם ואין מספידים בו ואי אתיהיב רשותא לכמוני לדבר מה שהי' נ"ל י"ל דכשם שסופרים דרך ירידה ממעלה למטה ויהי' יום הראשון חסד שבחסד לעומת זה מן נוקבי' עולים ביום הראשון מלכות שבמלכות וכן לעולם חתן וכלה יוצאים זה לקראת זה ופוגשי' זה בזה בנצח שבנצח ויום כ"ה למב"י יו"ד אייר יום בחור פסח שני ולפ"ז ביום ל"ג הוא הוד שבהוד להורדות הניצוצות ולעומת זה הוא תפארת שבתפארת להיורדים להעלות בקדש ויש לבחון כי רגילים להתחיל מנהג קצת אבילות מיום ב' אייר עד יום ל"ג לעומר והנה יום ב' אייר הוא ממש ההיפך מיום ל"ג כי אז הוא הוד שבהוד להעולים ותפארת שבתפארת להיורדי' מתחילים להתאבל וביום ח"י אייר הוא היפך [מיו' ב' אייר כי אז הוא הוד שבהוד להעולים] ושמחים בו ומה שכתבתי מהעלאה ממטה למעלה כן הוא כי כל ימי הספירה מונחים בין יום שבת ליום נון כי ממחרת השבת תספרו עד יום נון וידוע מדת שבת התחתונה ונון אימא עילאה הרי שעולים בו וכנ"ל ולפי דאי' במדרש שמיום שכלה החררה שהוציאו ממצרי' הלכו ג' ימים בלא לחם ואח"כ ירד המן אם כן היה הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראויה לעשות לזה זכר טוב. אך הוא נגד ש"ס פר"ע ושם הארכתי מ"מ לעשותו יום שמחה והדלקה ובמקום ידוע דוקא שיהי' תל תלפיות שהכל נפנים לשם לא ידעתי אם רשאים לעשות כן והוה כעין מ"ש רלב"ח במי שנדר לקבר שמואל הנביא יע"ש וכבר עלה בלבי לומר לפמ"ש רמב"ן באגרת הנפלא שלו שכל מקום המקודש יותר מחברו חרוב ושמם יותר מחברו ע"כ הואיל ובעו"ה עדיין לא הגיע עד עתה זמן בנינו ע"כ הי' זאת כדי שלא יתישב ירושלים ביתר עז כי לא זכינו לכך מי יתן ויזכני הי"ת להיות ממישבים של ירושלים ועכ"פ לא ממהרסים וממחריבים ח"ו להאריך גלות ישראל.

לחץ כדי לכווץ...

עיין בתשובת הגר"ש העליר זצוק"ל אב"ד צפת בקונטרס 'כבוד מלכים'.
ולגופש"ע כבר מזמן חשבתי שצע"ג... כי הטענה של לא עלו לירושלים היו יכולים לטעון אך ורק נגד הספרדים, כי כידוע האשכנזים לא אושרו לבא לגור בירושלים עיה"ק עד לאחר שנת ת"ר לאחר השתדלותם של תלמידי הגר"א כידוע. (כמדומה מהר"י משקלאוו) אבל לפני כן לא נתנו כלל לאשכנזים לגור בירושלים זולת אם התערבו עם הספרדים.

 

[צריך עיון]

א. לעיקר הקושיא מ''ש בישיבה מאחר הנישואין. כמדו' שיש חילוק שישיבה במהותה [ישיבה ליטאית עכ''פ] מעמידה את כל העלייה הנצרכת בדרכי השם רק דרך הסדרים והתפילות בין כתלי הישיבה, וגם אם המצא תמצא דבר שאפשר שיהיה מועיל ליחיד ואפילו לרבים אבל אינו מצורת הישיבה, נשלל.
הטעם בזה כמדו' ברור לכל מבין, ואי''צ להאריך.

ב. שמעתי ממקור נאמן בשם הגראי''ל זללה''ה שאמר שפעם היה מתנגד יותר לנסיעה למירון בל''ג בעומר, אבל אחר שראה [או שמע] אנשים שעשו מזה הרבה 'שטיגען' ביראת שמים, כבר אינו מדבר נגד.
נ.ב. מסתברא דלא קאי על בחורי ישיבות אלא על אברכים וכיו''ב [לתשומת לב הבחורים שחפצים לקחת מזה הצדקה...]

 

[חכמים יצפנו דעת]

מבלי להכנס לכור ההלכה, כתגובה להחסיד המתחסד שליט"א לכאו' נראה פשוט כי בכל עת כאשר יש לאדם ב' אפשרויות לפניו האחת הינה מצוה (וכ"ש דאו' וכ"ש ת"ת כנגד כולם וכו') והאחת אולי הכשר מצוה במקרה הטוב ואכ"מ, אין צריך מקור לכך שיעדיף את המצווה הדבר נכון אף לבינה"ז ובכל עת היות האדם ע"ג חלד. עם זאת יצוין שגבי בינה"ז ההנחה הרווחת היא שאין לאדם במידותינו יכולת לשבת בכל רגע מול דף הגמ' ללא היסח דעת כל דהוא וכו' ומשכך החכם עיניו בראשו ודואג לצרכי גופו ומשחד היצר אשר מושכהו לתאוות העולם אולם במה ישתוו הדברים למירון שבו האדם בא לקיים את רצון בוראו הפשוט ולהתקדש ולפיכך אף אתה אמור לו דאוקימנא 'אין קדושה כתורה'.

 

[חקר הלכה]

ולגופש"ע כבר מזמן חשבתי שצע"ג... כי הטענה של לא עלו לירושלים היו יכולים לטעון אך ורק נגד הספרדים, כי כידוע האשכנזים לא אושרו לבא לגור בירושלים עיה"ק עד לאחר שנת ת"ר לאחר השתדלותם של תלמידי הגר"א כידוע. (כמדומה מהר"י משקלאוו) אבל לפני כן לא נתנו כלל לאשכנזים לגור בירושלים זולת אם התערבו עם הספרדים.

לחץ כדי לכווץ...

א. רבים מהם נכנסו לירושלים בהתחפשות לחזות של יוצאי ספרד ב. החתם סופר מפנה את הביקורת לעולים. רובים היו מבני ספרד ג. משנת תקצ"ו הותר להם. והחתם סופר נפטר כמה שנים לאחר מכאן.

אברהם שלמה זלמן צורף – המכלול

www.hamichlol.org.il

רבי יהודה חסיד – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[חסיד המתחסד]

א. רבים מהם נכנסו לירושלים בהתחפשות לחזות של יוצאי ספרד ב. החתם סופר מפנה את הביקורת לעולים. רובים היו מבני ספרד ג. משנת תקצ"ו הותר להם. והחתם סופר נפטר כמה שנים לאחר מכאן.

אברהם שלמה זלמן צורף – המכלול

www.hamichlol.org.il

רבי יהודה חסיד – המכלול

www.hamichlol.org.il

לחץ כדי לכווץ...

הביקורת כמדומה לא היה רק נגד העולים, אלא נגד עצם ההתיישבות בגליל במקום בירושלים. (אני כותב ממה שאני זוכר מהעבר, יתכן ואני טועה.) שזה לא שייך שוב נגד האשכנזים.

 

[איש האשכולות]

ל"ג בעומר - הערה למלינים על העולים לציון הקדוש במירון | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[חקר הלכה]

כבר אינו מדבר נגד.

לחץ כדי לכווץ...

אינו מדבר נגד אבל ברור שסבר שבחור ישיבה שיוצא באמצע הזמן לשוטט במירון זה הפסד לו ולתורתו.

 

[צריך עיון]

אינו מדבר נגד אבל ברור שסבר שבחור ישיבה שיוצא באמצע הזמן לשוטט במירון זה הפסד לו ולתורתו.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' דהגראי''ל לא איירי כלל בבחורים אלא באברכים

 

[איש האשכולות]

כתב מרן החזו"א בקובץ אגרות א' אות ג' "ללמוד שעה אחת ולהפסיק שעה אחת הוא קיום התוהו, האפס וההעדר. הרי זה זורע ושולח עליהם מים לסחפן. שעיקר הלימוד הוא התמידי והבלתי נפסק, בלימוד התמידי הוא סוד הקדושה וזה שעושה תורתו קרעים קרעים אסף רוח".
ואחרי שרבינו החזו"א הציב לנגד עינינו את החסרון הגדול בהפסק הלימוד לשעה, מה יש להוסיף בגנותו של הפסק הלימוד בתוך הזמן במשך יום שלם (לנוהגים כמותו)

לחץ כדי לכווץ...

מה הגדר של ביטול תורה? | בית המדרש – דיונים תורניים

לדוגמא עכשיו בבין הזמנים.

forum-otzar-hatorah.co.il

מה המקור? - יצר הרע לבנים - ביטול תורה, נשים - צניעות | אוצרות התורה - מקורות

שמעתי פעם בשם אחד מגדולי הדורות, שעיקר יצר הרע לבנים זה ביטול תורה, ולנשים זה צניעות. יש מקור לעניין זה?

forum-otzar-hatorah.co.il

ביטול תורה באיכות | בית המדרש – דיונים תורניים

מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות, לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה...

forum-otzar-hatorah.co.il

מגילה - מדוע קריאת המגילה חשובה ביטול תורה? | ים התלמוד

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר מדוע קריאת המגילה חשובה ביטול תורה?. אנא המשך את הדיון בדף המאמר.

forum-otzar-hatorah.co.il

אם יש ביטול תורה באיכות - האם מותר ללמוד נ"ך

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

מאמר מחשבה - ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה | מדור מאמרים | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

מאמר תורני - אמירת תהילים ללא כוונה | מדור מאמרים | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[י"ג מידות]

כחסיד ויזניץ אני רוצה להפנות אותכם לדעה של רבותינו לבית ויזניץ לגבי ל"ג בעומר.

בחורים לא נוסעים למירון משני טעמים.

א. החיסרון בשמירת עיניים שנמצא במקום זה כידוע.
ב. ההפקרות ששולטת במירון.

ולכך לאברכים סמכו עליהם משום פת בסלו
ולגבי ההפקרות לא חששו מאברך רגיל שיישאר במירון שעות ארוכות ללא מעש, אשתו ודאי לא תניח לו.

אך גם לבחורים שאינם נוסעים למירון יום ל"ג בעומר אינו סתם יום וישנה הדלקה וטיש בביהמ"ד בבני ברק.

 

[מי מלל]

א. שמעתי שהשנה גם כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א הור לבחורי הישיבות של החסידות שלא יסעו למירון
ב. במענה לשאלה הראשונה של @הפקדתי ש. יש חילוק ברור בין אברכים לבחורים, שגם גדולי הדור אמרו אותו ששני הבחרות הם הזמן לבנין הצורה של האישות ושקיעה בלימוד ולכן בזמן זה אין להתעסק בענינים וכדו' אך אברך זה שונה
(כמובן שיש גדו"י שאחזו שגם לאברכים אין מה להסתובב או ללכת למירון באמצע הזמן)

 

[שלומי]

אך גם לבחורים שאינם נוסעים למירון יום ל"ג בעומר אינו סתם יום וישנה הדלקה וטיש בביהמ"ד בבני ברק.

לחץ כדי לכווץ...

ואכן זה חסר לענ'ד בשאר הישיבות [שם ל'ג בעומר ככל יום לגמרי]
וכמדומה שבבאר התלמוד הרב חנוך כהן שליטא עושה גם מדורה וגם טיש!
ודובר על זה באחד האשכולות
שמרן הרב שטיינמן זצוק'ל אמר שבזמנינו חשוב שיהיה לבחורים הליטאים שבת אחים
כמו שעושים אצל הבחורים החסידים

 

[הפונצ'ר]

מה שלא הזכיר שם את הנהגת מרן הגרי"ז

לחץ כדי לכווץ...

אגב ראוי לציין כי הגרי"ז בקש להתפלל במירון בשנים שלא היה ניתן להתפלל לא בכותל ולא בחברון או בקבר רחל כך שהעניין שונה מהמציאות היום

 

[שלמה ו.]

ודובר על זה באחד האשכולות
שמרן הרב שטיינמן זצוק'ל אמר שבזמנינו חשוב שיהיה לבחורים הליטאים שבת אחים
כמו שעושים אצל הבחורים החסידים

לחץ כדי לכווץ...

היכן? תודה

 

[אחד יחיד]

ה"חתם סופר" (שו"ת יו"ד רל"ג רל"ד) תמה אודות מנהגי השמחה והילולא דרשב"י, וכתב: ואף שכוונתם לשם שמים ובדאי שכרם רב, אבל אני הייתי מהפורשים, אולם ה'בן איש חי' (ב'תורה לשמה') כתב להתיר: תדע כי מנהג ישראל שהולכים בליל ל"ג בעומר למירון, ושם מדליקים חתיכות בגדים חשובים לכבוד הרשב"י – אין לפקפק על זה, מאחר שהם מתכוונים לשם מצוה, אין חשש 'בל תשחית', ומנהג ישראל תורה הוא. ועוד תדע שהרי נוהגים להדליק כמה נרות בביהכ"נ ביום, אע"פ שאין המקום מאיר באורם, ועם כל זה אין חשש של 'בל תשחית", מפני שהם מדליקים לכבוד ביהכ"נ או לכבוד הצדיקים (דאיסור 'בל תשחית' מהתורה זה רק בהשחתת אילנות, אולם המשבר כלים וקורע בגדים כתב הרמב"ם שזה רק איסור מדרבנן). וב'ישועות מלכו' נתן טעם למנהג, דרשב"י ישב במערה בלי לבוש, ועסק בתורה, ונתעלה כמעלת אדם הראשון קודם החטא, וזה מרמזים בשריפת הבגדים שהצדיק הזה לא היה צריך למלבוש (ליקוטי תורה ח"ב דף ע"ו).

כתב רבי חיים ויטאל (כתב ב"שער הכוונות" דף פ"ז): ראיתי את רבי (האר"י) שהלך למירון בל"ג בעומר עם בני ביתו ושהה שם ג' ימים, וזה היה בבואו פעם הראשונה ממצרים. ורבי יונתן מתלמידי האר"י העיד על רבו: בפעם הראשונה לפני שבאתי אל האר"י ללמוד, הביא את בנו הקטן למירון עם בני ביתו, גם סיפרו לילד את שיער ראשו, כמנהג הידוע, ועשו משתה ושמחה. (הרב חנניה צ'ולק)

 

[דבר ה']

למעשה הנוהגים בזה בדר"כ יכולים לפתוח שער הכוונות וכדומה ולמצוא עוד הרבה הנהגות ע"פ הקבלה והאריז"ל שהם לא עושים והרבה מהם יותר קלים לביצוע
וזה מתמקד יותר עם שיטת החסידות לחפש לייבדיק (דברים שגם הגוף נהנה מהם) בעבודת השם
אגב העיר האם למישהו יש הסבר למה האריז"ל היה שם בל"ג בעומר ג' ימים האם יש ענין בהם גם חוץ מל"ג בעומר עצמו
(מסתמא זה על דרך הקבלה) וגם באלו ג' ימים מדובר

 

[דבר ה']

אגב העיר האם למישהו יש הסבר למה האריז"ל היה שם בל"ג בעומר ג' ימים האם יש ענין בהם גם חוץ מל"ג בעומר עצמו
(מסתמא זה על דרך הקבלה) וגם באלו ג' ימים מדובר

לחץ כדי לכווץ...

כעת ראיתי מה שהביא הרב @אחד יחיד במנהגי ל"ג בעומר מרבי שריה דבילצקי

"מכיון שעל פי רוב קשה מאוד להיות במירון בל"ג בעומר, מחמת הדוחק הנורא, וגם דשכיחי שם אז אינשי דלא מעלי ריקים ופוחזים, לכן אפשר לנסוע גם בל"ד ול"ה בעומר, ואולי גם בל"ו בעומר, כי בשער הכוונות מבואר שהאריז"ל ישב במירון ג' ימים, ומזה אפשר ללמוד שההארה נמשכת ג' ימים, וכן אני נהגתי כל שנותי כאשר כחי היה במתני לנסוע ביום ל"ד בעומר.

לחץ כדי לכווץ...

 

[אמתע חסיד]

ביארצייטים מקובל ששלוש הימים שקודם והשלש שאחרי עדיין נחשבים כיארצייט.