חידה פרשת שבוע מי הוא האדם שידוע שלקה בנגעי בגדים ובתים?

[אברך מישיבת מיר]

מיהו האדם שידוע שלקה בנגעי בתים ובגדים?

 

[עמוסיך]

בשוח"ט נב משמע שדואג לקה בנגעי בתים מהראייה שם

 

[אברך מישיבת מיר]

בשוח"ט נב משמע שדואג לקה בנגעי בתים מהראייה שם

לחץ כדי לכווץ...

האם גם לקה על נגעי בגדים?

 

[עמוסיך]

האם גם לקה על נגעי בגדים?

לחץ כדי לכווץ...

באמת לא ראיתי כן, גם בסנהדרין קו שמובא שהיה מצורע מוחלט לא מוזכרים נגעי בגדים

 

[דוד בן ישי]

עוזיהו המלך

 

[אברך מישיבת מיר]

עוזיהו המלך

לחץ כדי לכווץ...

האם לקה בנגעי בגדים ובתים?

 

[דוד בן ישי]

בתנחומא צו יג אי' שדינו להבלע כקורח שערער על הכהונה
ושם זה היה כל ממונו וצריך תלמוד.

 

[אברך מישיבת מיר]

בתנחומא צו יג אי' שדינו להבלע כקורח שערער על הכהונה
ושם זה היה כל ממונו וצריך תלמוד.

לחץ כדי לכווץ...

לא כ"כ הבנתי איפה כתוב שבגדיו וביתו היה בהם נגע?

בכל אופן אני שואל על מישהו אחר.

 

[דוד בן ישי]

לא כ"כ הבנתי איפה כתוב שבגדיו וביתו היה בהם נגע?

בכל אופן אני שואל על מישהו אחר.

לחץ כדי לכווץ...

טוב, אז אולי גיחזי.

 

[אברך מישיבת מיר]

טוב, אז אולי גיחזי.

לחץ כדי לכווץ...

וגיחזי נצטרע בבגדו וביתו?

 

[פנחס ע]

רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יז את ביתו - כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו):

 

[אברך מישיבת מיר]

רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יז את ביתו - כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו):

לחץ כדי לכווץ...

כל הכבוד!!
רק יגלה כבודו שמדובר כאן בפרעה מלך מצרים.

 

[דוד בן ישי]

רש"י בראשית פרשת לך לך פרק יב פסוק יז את ביתו - כתרגומו ועל אנש ביתיה (ומדרשו לרבות כותליו ועמודיו וכליו):

לחץ כדי לכווץ...

כל הכבוד!!
רק יגלה כבודו שמדובר כאן בפרעה מלך מצרים

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות זה לא היה נגע.

 

[פנחס ע]

בפשטות זה לא היה נגע.

לחץ כדי לכווץ...

מנין פשיטא לי למר?
הלוא כתיב "וינגע ה' את פרעה ואת ביתו"
ולמה להוציא המקרא מפשוטו?

 

[דוד בן ישי]

מנין פשיטא לי למר?
הלוא כתיב "וינגע ה' את פרעה ואת ביתו"
ולמה להוציא המקרא מפשוטו?

לחץ כדי לכווץ...

כידוע נגע זה לשון מכה,
ואי"ז שייך כלל לצרעת.

 

[אברך מישיבת מיר]

כידוע נגע זה לשון מכה,
ואי"ז שייך כלל לצרעת.

לחץ כדי לכווץ...

נכון! אבל כאן מדובר לכאורה בצרעת כפי שכתוב ברש"י בתחילת ויגש שאמר יהודה ליוסף שפרעה לקה בצרעת ובפשטות כמו שעל עצמו הכוונה בצרעת ממש הוא הדין על כליו וביתו?

 

[פנחס ע]

ואוסיף על רבינו @אברך מישיבת מיר להתקשות, שלפי דברי @דוד בן ישי איך שייך שהכה את כליו וביתו?

 

[אברך מישיבת מיר]

להרב @דוד בן ישי
מה שכתבתי שכאן מדובר לכאורה בצרעת כפי שכתוב ברש"י בתחילת ויגש שאמר יהודה ליוסף שפרעה לקה בצרעת וכן איתא בתרגום וכן נראה מהמפרשים אמנם מה שכתבתי שבפשטות כמו שעל עצמו הכוונה בצרעת ממש הוא הדין על כליו וביתו כעת אני רואה בעיני שבמפרשם משמע דואת ביתו היו מכות אחרות שהרי התיבה נגעים כתוכ רק על פרעה ולא על ביתו.
ואלי יש ראיה לזה דאיתא מ"ד בגמ' שנגעי בתים לא היה ולא נברא מוכח שאף אצל פרעה לא היה נגעי בתים.
כבודו ואני טעיתי והדרני בי.
ומה שהקשה הרב @פנחס ע י"ל דשייך מכה היינו שהבתים התקלקלו שנעשו רעועים וכד'

 

[פנחס ע]

ואלי יש ראיה לזה דאיתא מ"ד בגמ' שנגעי בתים לא היה ולא נברא מוכח שאף אצל פרעה לא היה נגעי בתים

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שזה כתוב שלא נטמאו בגלל שצריך שיהיה על ב' קירות ביחד וכו' ולא שלא היו נגעים בבתים באופן הטכני
כלשון הגמ'

סנהדרין עא, א כמאן אזלא הא דתניא: בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר. כמאן - כרבי אלעזר ברבי שמעון. דתנן, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אין הבית טמא עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים, בשתי כתלים, בקרן זוית, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס. מאי טעמא דרבי אלעזר ברבי שמעון - כתיב קיר וכתיב קירת, איזהו קיר שהוא כקירות - הוי אומר זה קרן זוית. תניא, אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חורבתא סגירתא. אמר רבי שמעון איש כפר עכו: פעם אחת הלכתי לגליל וראיתי מקום שמציינין אותו, ואמרו: אבנים מנוגעות פינו לשם.

לחץ כדי לכווץ...

וודאי שיש מ"ד שהיו שהרי בזכות זה גילו ישראל את המטמוניות וכו'
וייתכן ואותו מ"ד שלא היו אם נפרש שהכוונה בפועל (ולכאו' זה כעין הלא היה ולא נברא של בן סורר) שמא יפרש הפס' אצל פרעה באופנים שהוזכרו.
ובאמת ההגיון נותן שמכה בבית היא היותו רעוע, אולם אם כן מאוד קשה איך נרפאו מזה?

 

[אברך מישיבת מיר]

להרבנים הגאונים @פנחס ע @דוד בן ישי
עת אני רואה דביפה תואר שבמהדורת מכון זכרון אהרון (נמצא בבר אילן) ולא נמצא במהדורא וולנא כתב אפילו קורות ביתו לקו בנגעים. וכן הובא בנזר הקודש (מהדורא הנ"ל ולא בדקתי במהדורת וולנא), וא"כ לא טעיתי לגמרי.