פחד מחטא חיובי או שלילי? (1 צופה)

[גברא זוטרא]

פחד מחטא.
פחד מחטא יכול להתבטא בב' אופנים.
א' פחד שמביא לפרוש מהחטא.
ב' פחד שמשתק את האדם.
וממילא באם יפול בחטא זה יכול לשתק אותו מלעשות תשובה ולתקן דרכו, אמנם מצד שני אם יחליש את הפחד עשוי לעבור עבירות בנקל.
וא"כ נשאלת השאלה מה הצורה הראויה לפחוד מחטא.

 

[הלך אחר חכמים]

מה הכוונה בפחד שמשתק את האדם?
אשמח לדוגמא.

 

[הרב הירושלמי]

וממילא באם יפול בחטא זה יכול לשתק אותו מלעשות תשובה ולתקן דרכו,

לחץ כדי לכווץ...

למה שלא יעשה תשובה?

 

[שטייגניסט]

עי' ברכות ס' ע"א ובמס"י פ"ד ופכ"ד

פחד שמביא לפרוש מהחטא

לחץ כדי לכווץ...

אשרי אדם מפחד תמיד

פחד שמשתק את האדם

לחץ כדי לכווץ...

פחדו בציון חטאים

 

[יהודי]

יראת חטא אמיתית היא לא פחד שמשתק ביראת העונש יכול להיות פחד שמשתק והיא ראויה רק לנשים ועמי הארץ.

 

[יאיר החושב]

אשרי אדם מפחד תמיד

לחץ כדי לכווץ...

עיין בגיטין דף נ"ה ע"ב ברש"י ובתוס' שם.........

 

[יאיר החושב]

אני חייב להעלות את אשר על ליבי זמן רב שאני אישית פחות מתחבר לכל ההתייפיפות שיש בדור הזה לגבי גיהנום שכתוב כמדומני בשערי תשובה שפחד מעונש זהו מידה של הנשים וכיוצ"ב והיינו הפחותים שבעם (אני לא בא להפחית ח"ו משים ורק בא לומר שבצורה הנורמלית הגברים הם בעלי שיעורי קומה רוחנית גבוהה אם כי אני לא בא להכליל.......) והיום גם את זה לא ומנסים רק להחדיר דברים טובים
אבל באמת יהודי צריך לדעת שכן אם אתה חוטא אתה הולך לסבול בגיהנום ולחטוף מכות ועונשים בצורה שאתה לא יכול לתאר ומי שבאמת מבין את העומק של הדברים ברמה של והשבות אל ללבך לא מסוגל לחטוא וצריך כמה שיותר להחדיר את הענין שכל האומר שהקב"ה ותרן יותרו מעיו ויש עונש וצריך לפחד פחד פחדים מבורא עולם ולא יעזור שום דבר ושום כלום יש דין ויש דיין וזה דבר שהוא פשוט בתכלית ותריך להחדיר אותו לעצמות
ורק צריך לדעת שמי שהכי דואג לנו עולם זה ה' יתרך והכי אוהב אותנו והכי רוצה בטובתנו וכל העונשים זה רק לטובתנו שנזכה להיות יותר קרובים אליו והחז"א אמר שאתה צריך בכל פרט ושעל לבקש מבורא עולם ואפי' שאתה הולך לקנות חלב ולחם בסופר צריך לבקש ממנו לפני אנא בורא על העולמם תעזור לי בדרכי וזה לא סתירה צריך לרעוד פחד מוות מה' וצריך לדעת שהוא גם אוהב אותנו ברמה שאנחנו לא מסוגלים לתפוס ולהכיל בגופנו החומרי
(ואני יכול לציין שאולי את התפיסה הזאת קיבלתי ממו"ר הגאון הצדיק האמיתי הרב ר' איצ'לה גולדווסר משגיח בישיבת אור ישראל שהוא צדיק וירא חטא בצורה שלא מכירים ושמעתי על כך סיפורים לרוב)

 

[אין עוד]

בספרי חסידות מובא שיש יראת העונש, ויש יראת הרוממות.
יראת הענש - היינו שהקב"ה יעניש על העבירה, שזה דרגה פחותה, אך 'אין הירא בועט' נאמר גם ע"ז.
יראת הרוממות - היינו הבושה איך יכולים לעבור על רצונו של מלך מלכי המלכים, וזה יראה אמיתית, ושייך בזה מדריגות נעלות לאין שיעור, להתבונן יותר ויותר בגדלות ה', וכמה שמשיגים יותר בגדלות ה', יש יותר בושה. ודרגה זו חייבת להיות משולבת עם אהבה, דלא מתפרשין.
אך א"א לעבוד מיד על יראת הרוממות. כי זה דמיון-למי שלא באמת שם.
ולגבי שאלת השואל

פחד מחטא.
פחד מחטא יכול להתבטא בב' אופנים.
א' פחד שמביא לפרוש מהחטא.
ב' פחד שמשתק את האדם.
וממילא באם יפול בחטא זה יכול לשתק אותו מלעשות תשובה ולתקן דרכו, אמנם מצד שני אם יחליש את הפחד עשוי לעבור עבירות בנקל.
וא"כ נשאלת השאלה מה הצורה הראויה לפחוד מחטא.

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי ברור שככל שהפחד משתק יותר, זה יותר ירא"ש.
אך צריך להזהר לא להשאר עם הפחד עצמו ובלי ההתבוננות, דאל"כ לא יקויים אצלו 'אין האוהב שונא'.
כנלע"ד.

 

[שיל"ת]

אבל באמת יהודי צריך לדעת שכן אם אתה חוטא אתה הולך לסבול בגיהנום ולחטוף מכות ועונשים בצורה שאתה לא יכול לתאר ומי שבאמת מבין את העומק של הדברים ברמה של והשבות אל ללבך לא מסוגל לחטוא וצריך כמה שיותר להחדיר את הענין שכל האומר שהקב"ה ותרן יותרו מעיו ויש עונש וצריך לפחד פחד פחדים מבורא עולם ולא יעזור שום דבר ושום כלום יש דין ויש דיין וזה דבר שהוא פשוט בתכלית ותריך להחדיר אותו לעצמות

לחץ כדי לכווץ...

נפלא ונכון עד מאד, אך לא נראה לי שזאת ההגדרה ליראת חטא.

לענ"ד יראת חטא היינו שאדם מגיע לדרגה שפוחד [במילים פשוטות] ללכלך נשמתו ולפגום בה בפגמים מפגמים שונים משום דרגתה וחציבתה ממקור עליון.

 

[יאיר החושב]

בספרי חסידות מובא שיש יראת העונש, ויש יראת הרוממות.
יראת הענש - היינו שהקב"ה יעניש על העבירה, שזה דרגה פחותה, אך 'אין הירא בועט' נאמר גם ע"ז.
יראת הרוממות - היינו הבושה איך יכולים לעבור על רצונו של מלך מלכי המלכים, וזה יראה אמיתית, ושייך בזה מדריגות נעלות לאין שיעור, להתבונן יותר ויותר בגדלות ה', וכמה שמשיגים יותר בגדלות ה', יש יותר בושה. ודרגה זו חייבת להיות משולבת עם אהבה, דלא מתפרשין.
אך א"א לעבוד מיד על יראת הרוממות. כי זה דמיון-למי שלא באמת שם.

לחץ כדי לכווץ...

ואגב בפשטות כך היא שיטתו הנודעת של הסבא מסלבודקא (שכידוע היה ליטאי) והיה גדלות האדם והיינו שהאדם לא חוטא כי הוא מרומם ולא מתאים שהוא יחטא ועוד רציתי לדעת האם בחסידויות (אם אתה חסיד) נוקטים בעיקר את העניין של יראת הרוממות כי יש לי איזה סטיגמה שהתקבעה לי על חסידים שאין שם כלל דיבור על יראת העונש על בעיקר על עניין הרוממות ולפעמים נראה לי שזה דבר שאין בו כל כך הגיון שלא כולם ברמה הזו אשמח לשמוע תגובות (וכידוע שעיקרי השיחות של ר' חצ'קל לוינשטיין היו על יראת העונש בצורה מפחידה מאוד)

 

[אין עוד]

ואגב בפשטות כך היא שיטתו הנודעת של הסבא מסלבודקא (שכידוע היה ליטאי) והיה גדלות האדם והיינו שהאדם לא חוטא כי הוא מרומם ולא מתאים שהוא יחטא

לחץ כדי לכווץ...

זהו היפך החסידות ב180 מעלות!
אין שיג ושיח בכלל על 'גדלות האדם' וכדו'. זה החטא גדול יותר מאילו יכשל בעבירה ח"ו.
יראת הרוממות פי' גדלות הבורא ושפלות עצמו, שספרי החסידות מלאים בזה לאין שיעור.
והיינו בהתבונן האדם בגדלותו ית', ומנגד בשפלות עצמו, שאדם יסודו מעפר וסופו לעפר, וכן כמה פניות וגבהות הלב יש בו וכו'
ואז יתבונן על חסדי הבורא ושפעו ית' - על אף שאינו נצרך לבריותיו, ועוד להיפך, אנו נצרכים אליו.
אז בושה תכסה אותנו מחמת שגרמנו לו לצער במקום שיכולנו לגרום לו נחת רוח.

זה נשמע אולי דכאוני לאנשים כערכינו שהשמחה שלהם תלויה ועומדת בסיפוקים גשמיים, כדפי גמרא ו'השגות' ברוחניות.
אך ככל שמעמיקים בצורת חשיבה כזו, הסיפוק הפנימי מתמלא מעצם זה שזכינו להיות קרובים להשי"ת, על אף ה'כלום' שאנחנו.
אני חושב שלא תבין אותי לגמרי, לכן כדי לפתוח ספרי חסידות יסודיים. כמו 'מאור עיניים', אהבת שלום', מאור ושמש', ועוד רבים.

 

[אין עוד]

יש לי איזה סטיגמה שהתקבעה לי על חסידים שאין שם כלל דיבור על יראת העונש

לחץ כדי לכווץ...

לא ממש,
אך מטרת יראת העונש זה להגיע לידי נקודה קטנה לפחות של 'יראת הרוממות'.
אז הסטיגמה בא ביושר.

 

[יאיר החושב]

לענ"ד יראת חטא היינו שאדם מגיע לדרגה שפוחד [במילים פשוטות] ללכלך נשמתו ולפגום בה בפגמים מפגמים שונים משום דרגתה וחציבתה ממקור עליון.

לחץ כדי לכווץ...

עיין במסילת ישרים בפרק כ"ד וז"ל "יראת העונש כפשוטה, שאדם ירא מעבור את פי ה' אלהיו מפני העונשים אשר לעבירות, אם לגוף, ואם לנפש. והנה זאת קלה ודאי כי כל אדם אוהב את עצמו, ויירא לנפשו, ואין דבר שירחיק אותו מעשות דבר אחד יותר מן היראה שלא תבואהו בו איזה רעה, ואין יראה זו ראויה אלא לעמי הארץ, ולנשים אשר דעתן קלה, איך אינה יראת החכמים ואנשי הדעת" ושמעתי בשם ר' ישראל סלנטר שהלואי שהיום ניהיה בדרגה זו והוא אמר זאת בזמנו
ואילו מה שכתבת יותר קרוב למה שהוא כתב שם בהמשך לגבי יראת החטא שזה שונה מיראת העונש וז"ל שם "המין הב' הוא יראת הרוממות והוא שהאדם ירחק מן החטאים ואם יעשה מפני כבודו הגדול יתברך שמו כי איך יקל או איך יערב לבו של בשר ודם שפל ונמאס לעשות דבר נגד רצונו של הבורא יתברך ויתעלה שמו והנה זאת היראה אינה כל כך קלה להשיג אותה כי לא תולד אלא מתוך ידיעה והשכלה להתבונן על רוממותו יתברך ועל פחיתותו של האדם כל אלה דברים מתולדות השכל המבין ומשכיל והיא היראה אשר שמנוה לח"ב מא' מחלקי החסידות אשר זכרנו בה יבוש האדם ויחרד בעמדו לפני קונו להתפלל או לעבוד כל עבודה היא היראה המשובחת שנשתבחו בה חסידי עולם והוא מה שמשה מדבר ואומר ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלוקיך זאת היראה שאנחנו בביאורה עתה דהיינו יראת החטא היא כמו חלק מיראת הרוממות שזכרנו וכמו מין בפני עצמו והיינו כי הנה ענינה הוא שיהיה האדם ירא ודואג תמיד על מעשיו פן נתערב בם איזה שמץ חטא, או פן יהיה שם איזה דבר קטן או גדול שאינו לפי גודל כבודו יתברך ורוממות שמו והנך רואה היחס הגדול שבין יראה זו ויראת הרוממות שזכרנו, כי התכלית בשניהם שלא לעשות דבר נגד רום כבודו יתברך, אמנם ההבדל שביניהם שבעבורו תחשב כמין אחר, ובשם אחר תקרא, הוא, כי יראת הרוממות הוא בשעת המעשה או בשעת העבודה, או בפרק העבירה, דהיינו או בשעה שהוא עומד ומתפלל או עובד, שאז יבוש ויכלם ירעש וירעד מפני רום כבודו יתברך, או בשעה שמזדמנת עבירה לפניו והוא מכיר בה שהיא עבירה, שיעזוב מלעשותה למען אשר לא יעשה דבר למרות עיני כבודו ח"ו אך יראת החטא היא בכל עת ובכל שעה, שהנה בכל רגע הוא ירא פן יכשל ויעשה דבר או חצי דבר שיהיה נגד כבוד שמו ית', ועל כן נקראת יראת חטא, כי עיקרה יראה מן החטא שלא יכנס ויתערב במעשיו מחמת פשיעה והתרשלות או מחמת העלם יהיה באיזה דרך שיהיה"

 

[אור זרוע לצדיק]

זהו היפך החסידות ב180 מעלות!
אין שיג ושיח בכלל על 'גדלות האדם' וכדו'. זה החטא גדול יותר מאילו יכשל בעבירה ח"ו.
יראת הרוממות פי' גדלות הבורא ושפלות עצמו, שספרי החסידות מלאים בזה לאין שיעור.
והיינו בהתבונן האדם בגדלותו ית', ומנגד בשפלות עצמו, שאדם יסודו מעפר וסופו לעפר, וכן כמה פניות וגבהות הלב יש בו וכו'
ואז יתבונן על חסדי הבורא ושפעו ית' - על אף שאינו נצרך לבריותיו, ועוד להיפך, אנו נצרכים אליו.
אז בושה תכסה אותנו מחמת שגרמנו לו לצער במקום שיכולנו לגרום לו נחת רוח.

זה נשמע אולי דכאוני לאנשים כערכינו שהשמחה שלהם תלויה ועומדת בסיפוקים גשמיים, כדפי גמרא ו'השגות' ברוחניות.
אך ככל שמעמיקים בצורת חשיבה כזו, הסיפוק הפנימי מתמלא מעצם זה שזכינו להיות קרובים להשי"ת, על אף ה'כלום' שאנחנו.
אני חושב שלא תבין אותי לגמרי, לכן כדי לפתוח ספרי חסידות יסודיים. כמו 'מאור עיניים', אהבת שלום', מאור ושמש', ועוד רבים.

לחץ כדי לכווץ...

כל דבריך נכונים אבל לאידך גיסא כל ספרי החסידות מלאים בגודל חשיבות כל איש ישראל ואפי' הקל שבקלים.
וזהו היפך החסידות?! אתמהה!!!
(יש לחלק בין גאווה לגדלות האדם).

 

[אין עוד]

כל דבריך נכונים אבל לאידך גיסא כל ספרי החסידות מלאים בגודל חשיבות כל איש ישראל ואפי' הקל שבקלים.
וזהו היפך החסידות?! אתמהה!!!
(יש לחלק בין גאווה לגדלות האדם).

לחץ כדי לכווץ...

שים לב שההתייחסות היא רק לגבי חשיבות המצוה שמקיים האדם.
ולא על חשיבות האדם עצמו.
ומהאי טעמא,
בגלל שאני שפל ונבזה, אז המצוה שלי עושה יותר נחת רוח להקב"ה, כי זה חידוש, שאפילו אדם כמוני ג"כ מכיר בגדלות הבורא.
זה משהו שיש רק לאדם הפשוט.
משל למלך שעשו לו מצעד לכבוד יום מלכותו, בסיומו, אמרו לו קרוביו: 'התדע אדוני המלך, שבמצעד נתגדל כבודך, שאפילו הכפרי המלוכלך, שאינו מבין בגינוני מלכות, ג"כ נתלהב ליבו וזעק בגרון ניחר "יחי המלך"'.
והנמשל מובן.

 

[יאיר החושב]

זהו היפך החסידות ב180 מעלות!
אין שיג ושיח בכלל על 'גדלות האדם' וכדו'. זה החטא גדול יותר מאילו יכשל בעבירה ח"ו.
יראת הרוממות פי' גדלות הבורא ושפלות עצמו, שספרי החסידות מלאים בזה לאין שיעור.
והיינו בהתבונן האדם בגדלותו ית', ומנגד בשפלות עצמו, שאדם יסודו מעפר וסופו לעפר, וכן כמה פניות וגבהות הלב יש בו וכו'
ואז יתבונן על חסדי הבורא ושפעו ית' - על אף שאינו נצרך לבריותיו, ועוד להיפך, אנו נצרכים אליו.
אז בושה תכסה אותנו מחמת שגרמנו לו לצער במקום שיכולנו לגרום לו נחת רוח.

זה נשמע אולי דכאוני לאנשים כערכינו שהשמחה שלהם תלויה ועומדת בסיפוקים גשמיים, כדפי גמרא ו'השגות' ברוחניות.
אך ככל שמעמיקים בצורת חשיבה כזו, הסיפוק הפנימי מתמלא מעצם זה שזכינו להיות קרובים להשי"ת, על אף ה'כלום' שאנחנו.
אני חושב שלא תבין אותי לגמרי, לכן כדי לפתוח ספרי חסידות יסודיים. כמו 'מאור עיניים', אהבת שלום', מאור ושמש', ועוד רבים.

לחץ כדי לכווץ...

לא הייתי מגדיר זאת כחטא אם כך נקט מרן הסבא מסלבודקא ויש מספר דרכים בדרך ה'

 

[אין עוד]

לא הייתי מגדיר זאת כחטא אם כך נקט מרן הסבא מסלבודקא ויש מספר דרכים בדרך ה'

לחץ כדי לכווץ...

כמובן.
אני מדבר רק בראי החסידות.

 

[יאיר החושב]

שים לב שההתייחסות היא רק לגבי חשיבות המצוה שמקיים האדם.
ולא על חשיבות האדם עצמו.
ומהאי טעמא,
בגלל שאני שפל ונבזה, אז המצוה שלי עושה יותר נחת רוח להקב"ה, כי זה חידוש, שאפילו אדם כמוני ג"כ מכיר בגדלות הבורא.
זה משהו שיש רק לאדם הפשוט.
משל למלך שעשו לו מצעד לכבוד יום מלכותו, בסיומו, אמרו לו קרוביו: 'התדע אדוני המלך, שבמצעד נתגדל כבודך, שאפילו הכפרי המלוכלך, שאינו מבין בגינוני מלכות, ג"כ נתלהב ליבו וזעק בגרון ניחר "יחי המלך"'.
והנמשל מובן.

לחץ כדי לכווץ...

אני אולי יפרט את מה שהוא אומר שהנה פשוט שהמושג ענווה זה לא להקטין את עצמו ולהגיד אני אפס אני כלום שזה הדבר הכי גרוע שיש וגורם חלילה להגיע לידי עבירות וכל אדם צריך להכיר את מעלתו ורק לא לתהגאות על בני אדם ופה מגיע גדלות האדם ואומרת שמתוך ההכרה שאתה גדול אתה צריך להתנהג בהתאם וכיאה למעמדך ובלי קשר לגאווה (וכמו שמצינו שאסור לת"ח שימצא רבב על בגדו וחייב מיתה הובא בגמ' וכן במשנ"ב בסימן ב' עיי"ש שזה כיאה למעמדו) ופה מגיע הנקודה שמחמת רוב מעלתי אני לא יכול לחטוא

 

[יאיר החושב]

כמובן.
אני מדבר רק בראי החסידות.

לחץ כדי לכווץ...

ואני לא מבין את שיטה זו ללא קשר למה זה חטא ותראה בתגובה הקודמת שלי

 

[אור זרוע לצדיק]

שים לב שההתייחסות היא רק לגבי חשיבות המצוה שמקיים האדם.
ולא על חשיבות האדם עצמו.
ומהאי טעמא,
בגלל שאני שפל ונבזה, אז המצוה שלי עושה יותר נחת רוח להקב"ה, כי זה חידוש, שאפילו אדם כמוני ג"כ מכיר בגדלות הבורא.
זה משהו שיש רק לאדם הפשוט.
משל למלך שעשו לו מצעד לכבוד יום מלכותו, בסיומו, אמרו לו קרוביו: 'התדע אדוני המלך, שבמצעד נתגדל כבודך, שאפילו הכפרי המלוכלך, שאינו מבין בגינוני מלכות, ג"כ נתלהב ליבו וזעק בגרון ניחר "יחי המלך"'.
והנמשל מובן.

לחץ כדי לכווץ...

לא ראיתי שההתייחסות היא רק על מעשה המצוות.
והקב"ה בעצמו אמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. ובנים אתם לה' אלקיכם.
כל דבריך נכונים לעניין הגוף אך לא לענין הנשמה שהיא חלק אלוקי ממעל.