• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

פנחס ע

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,860
תודות
9,097
נקודות
513
מצינו לגבי צרעת סימני טומאה שונים, ונתבאר שעליהם להיות בצורה טבעית (ואינם בצורה שאינה כדרך הטבע) וההוכחה לכך- שבמקום שחין או מכוה, אין אומרים שתהיה מחיה. (כמ"ש לדוג' בנגעים ו ח)

וממילא אחד הסימנים שמצאנו הינו "שער צהוב". והרי שעדות כגון האתיופים שלא מצאנו בהם כלל צבע שער זה, לכאורה אין מתאים שנמסרה עליהם פרשת נגעים?

אולם ודאי הם נאמנים על יהדותם מדין חזקה וכו' אולם יש לדעת האיך הגיוני שהם ממוצא שווה?

ראוי אף להביא את לשון המשנה שממנה אדרבה מוכח לכאורה להיפך נגעים ב א"בהרת עזה נראית בגרמני כהה והכהה בכושי[1] עזה רבי ישמעאל אומר בני ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים" ואמנם רי"ש אומר שהמציאות שבני ישראל אינם כושים, אולם משמע מת"ק שיש מציאות לראות נגע בכושי.

ולכאורה הוא פלא בדעת רי"ש, מה יעשה בכושי שנתגייר? (כמו ר' יהודה הינדואה שהיה גר מכוש)

ובאמת הרע"ב מפרש להלכה בדעת רי"ש כר"ע שם בהמשך המשנה שמקיפים את הנגע בצבע שווה וכך בודקים את כל האנשים בהשוואה לצבע אחיד. אולם עדיין מעט תמוה אם כן מה בא להוסיף ובייחוד שהרי ייתכנו גרים?

נ.ב. לא עיינתי כל הצורך, וחלילה לא באתי לפגוע באף עדה קדושה, יהיה צבע עורה אשר יהיה. כמובן!

[1] ויצויין שבתפא"י על המקום מפרש שכושי הוא אתיופי וז"ל-תפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק ב משנה א נראית בגרמני. נגע, עזה במראה לובן שבה, אם היא באדם שהוא מארץ גערמאניען, היא אשכנז בלשון לאטינא, דמג' ב"נ התישבו בני יפת בצפון העולם היא אייראפא, ואשכנז היא היותר צפוני בה, ומדאין שם תגבורת השמש, לכן תושביה הם לבנים ביותר, ובני חם התיצבו בדרום העולם, היא אפריקא, וכוש הוא עטיאפיען, היא היותר דרומי בה, ומדיש שם התגברות השמש ביותר, לכן תושבי ארץ כוש הם שחורים ביותר, אולם בני שם התישבו במזרח העולם, היא אזיען, והיא כמול האמצע שבין אפריקא לאייראפא, וא"י היא קרובה לאמצעית אזיען, לכן תושביה ממוצעים בלבנונית עורם
 
ראשית יש לדון במשמעות מילת צהוב בתנ"ך. (בלשון חז"ל ברור שהיו משתמשים בירוק בין לנקרא בעברית מודרנית "צהוב", בין ל"כחול", בין לירוק - "אמר רב סמא בריה דרבא האי ריאה דדמיא ככשותא וכמוריקא וכגון ביעתא טרפה אלא ירוקה דכשרה היכי דמיא ככרתי" (חולין מ"ז ע"ב ע"ש), וכן פירוש פניו ירוקות בכ"מ, וכן אסתר ירקרוקת היתה, וכהנה רבות) במקרא, פירושו לכאו' צבע בהיר או כדומה וראה כאן, אבל פשוט שלא היו אבותינו "בלונדינים" אלא כולם שחורי ראש, ואף שיהיה פי' צהוב ממש "געל", הוא רק מחמת החולי, ולא שיהיו שערותיו הטבעיים במראה געל.
ולגבי המשנה, דילגת על הרישא! "בגרמני כהה". איני יודע מראית פניך, אבל אני, ורוב היהודים שאני מכיר, הם לבנים כגרמנים וככל תושבי אייראפא (וע' בתפא"י שהבאת), ולא ממש כאשכרוע. וא"כ גם עלינו יש לערער. אלא פשוט שצבע עורם ועורינו נשתנה מפני החום, וכמבואר בתפא"י שהבאת. (עוד מסתבר שהגרים השפיעו קצת)
 
וממילא אחד הסימנים שמצאנו הינו "שער צהוב". והרי שעדות כגון האתיופים שלא מצאנו בהם כלל צבע שער זה, לכאורה אין מתאים שנמסרה עליהם פרשת נגעים?
וכן בעדות אחרות (תימן, צפון אפריקה, פרס ועוד), מלבד יהודי צפון אירופה. ותול"מ.
 
מפורש בחז"ל ששער צהוב דק הוא "לקוי", ולא משהו טבעי.
לא מדובר בשיער שחור שנהפך לצהוב כתוצאה מהצרעת?
להבנתי, גדל שם שיער בצבע אחר מהצבע שגדל שם בדרך כלל, והוא כמו פלומה חלשה ודקה (לקוי) אבל לא הכוונה שגדל שם משהו באופן על טבעי.
כלומר שכשם שהשער לא אמור לגדול באופן לא טבעי כך לא אמור להיות בצבע על טבעי.
וכן בעדות אחרות (תימן, צפון אפריקה, פרס ועוד), מלבד יהודי צפון אירופה. ותול"מ.
לא ממש. בעיקר בעדות אתיופיה זה יותר קשה.


ראיה נוספת שהשיער לא אמור לגדול באופן על טבעי מלבד הענין של מחיה, מכך שאינו יכול לצמוח על כף היד כמ"ש נגעים ט שאלו את ר' אליעזר מי שעלתה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת שחין אמר להם יסגיר אמרו לו למה לגדל שער לבן אינה ראויה ולפשיון אינה פושה ולמחיה אינה מטמא אמר להן שמא תכנוס ותפשה אמרו לו והלא מקומה כגריס אמר להן לא שמעתי אמר לו רבי יהודה בן בתירא אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין אמר לו שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים
 
וממילא אחד הסימנים שמצאנו הינו "שער צהוב". והרי שעדות כגון האתיופים שלא מצאנו בהם כלל צבע שער זה, לכאורה אין מתאים שנמסרה עליהם פרשת נגעים?
להבנתי, גדל שם שיער בצבע אחר מהצבע שגדל שם בדרך כלל, והוא כמו פלומה חלשה ודקה (לקוי) אבל לא הכוונה שגדל שם משהו באופן על טבעי.
כלומר שכשם שהשער לא אמור לגדול באופן לא טבעי כך לא אמור להיות בצבע על טבעי.
{ל} וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הֽוּא:
רש"י ובו שער צהוב. שנהפך שער שחור שבו לצהוב
וממילא כל הנידון לא רלוונטי
 
{ל} וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הֽוּא:
רש"י ובו שער צהוב. שנהפך שער שחור שבו לצהוב
וממילא כל הנידון לא רלוונטי
ומקורו בתו"כ.
 
{ל} וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הֽוּא:
רש"י ובו שער צהוב. שנהפך שער שחור שבו לצהוב
וממילא כל הנידון לא רלוונטי
לכאורה נגע נתק פירושו שנשרו השערות. וממילא הכוונה שהפך השער משחור שהיה לפני הנתק וצמח תחתיו אחר צהוב.
והכוונה שנהפך, מבואר במשנה בנגעים, שלא היה קודם הנגע. אלא שגדל דוקא אחר הנגע.
וכך כ' שם נגעים י, ב שער צהוב דק מטמא מכונס ומפוזר ומבוצר ושלא מבוצר הפוך ושלא הפוך דברי רבי יהודה רש"א אינו מטמא אלא הפוך
ופי' הר' עובדיה מברטנורא מסכת נגעים פרק י משנה ב "הפוך - שנהפך השער לצהוב מחמת הנתק, כגון שהנתק קדם לשער: שאינו הפוך - שקדם שער צהוב לנתק"
וממילא הנידון רלוונטי.

הוכחות לדוג':
חזקוני ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק ל ובו שער צהב מקום שער קשה ממקום בשר חלק ומשנצטהב בידוע שהבשר מת ונחלש. דק אף השער נחלש ונכחש מכמות שהיה. נתק מקום שער קרוי נתק שע"י כך השער מתנתק.
ומשמע שכך הוא טבע הנגע, שהבשר חלק מצמיח שער צהוב.

רבינו בחיי ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק ל (ל) נתק הוא. כך שם הנגע נתק על שם שהשער נתק מאותו מקום, מלשון רבותינו ז"ל: (חולין קמא א) לאו שנתק לעשה, וכן בכתוב: (יהושע ד, יח) "נתקו כפות", ואחר שנתק משם השער הראשון שהוא טבעי אם נולד שם השער הצהוב הזה הדק הלקוי, הנה הוא סימן טומאה.
שניתק השער הקודם ואח"ז נולד שער צהוב.

ספורנו ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק ל נתק הוא. שיש בתוך מקום שער איזה מקום שנתק ממנו השער בכח החולי, לא בכח אדם ולא בכוח סם, ואף על פי שאין שם שום מראה כמו שקבלו רבותינו ז"ל. וכן הוא מין צרעת אצל הרופאים.
וזו עוד ראיה שמדובר על שער שכך טבעו מהתולדה.
 
חזקוני ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק ל ובו שער צהב מקום שער קשה ממקום בשר חלק ומשנצטהב בידוע שהבשר מת ונחלש. דק אף השער נחלש ונכחש מכמות שהיה. נתק מקום שער קרוי נתק שע"י כך השער מתנתק.
ומשמע שכך הוא טבע הנגע, שהבשר חלק מצמיח שער צהוב.
נכון כך טבע הנגע, לא כך טבע בשר בריא

ספורנו ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק ל נתק הוא. שיש בתוך מקום שער איזה מקום שנתק ממנו השער בכח החולי, לא בכח אדם ולא בכוח סם, ואף על פי שאין שם שום מראה כמו שקבלו רבותינו ז"ל. וכן הוא מין צרעת אצל הרופאים.
וזו עוד ראיה שמדובר על שער שכך טבעו מהתולדה
לא הבנתי

רבינו בחיי ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק ל (ל) נתק הוא. כך שם הנגע נתק על שם שהשער נתק מאותו מקום, מלשון רבותינו ז"ל: (חולין קמא א) לאו שנתק לעשה, וכן בכתוב: (יהושע ד, יח) "נתקו כפות", ואחר שנתק משם השער הראשון שהוא טבעי אם נולד שם השער הצהוב הזה הדק הלקוי, הנה הוא סימן טומאה.
שניתק השער הקודם ואח"ז נולד שער צהוב.
תשובתך בצידך

ולדעתך כל אדם עם שערות צהובים טמא מיום שצמחו בו שערותיו, שמתחילה לא היה בראשו (ובזקנו) שערות, ואח"כ צמח בו שער צהוב. א"כ יש לו נתק עם שער צהוב...
 
להרב @איש גליא אשר גליא לדרעיה ונפל נהורא.
אסביר את כוונתי, נגע צרעת הוא דבר שיכול לקרות גם אצל גויים וכו', בתורה עצמה לא מבואר בהדיא שבא על לשה"ר אולם כך למדו חז"ל בדרך התורה.
ומ"מ נגע זה דינו לטמאות. על אף שהוא דבר שבא בדרך הטבע. (ויכול תאורטית לקרות גם בימינו שאין דיני טומאה וטהרה. ואין להק' מדברי הח"ח שהיום הגע בנפש. ודו"ק)
והראשונים פי' שיש כזה נגע אצל הרופאים, וכל' ספורנו ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק ל נתק הוא. שיש בתוך מקום שער איזה מקום שנתק ממנו השער בכח החולי, לא בכח אדם ולא בכוח סם, ואף על פי שאין שם שום מראה כמו שקבלו רבותינו ז"ל. וכן הוא מין צרעת אצל הרופאים
בנגע נתק פי' שיש נשירה במקום שער שפתאום מתקרח, ויש שם כמין מראה של נגע כלשהו, ואז אם יש פשיון או שער צהוב-טמא.
וממילא כוונת רבינו בחיי שנשר השיער הטבעי-הרגיל שגדל שם, ונהיה שם פצע עם איזו פלומה צהובה דלילה.
וכעת אמור לי ידידי היקר, האם זה יכול להיות ע"פ טבע ביוצאי כוש?
וכעת הבה ואצטט את הודעותיך ותראה שהכל מיושב
נכון כך טבע הנגע, לא כך טבע בשר בריא
האם אצל כושים בנגעים גדל שער צהוב מחמת חולשת האיבר וכדו' לכאו' לא.
הסברתי למעלה שזה נגע שמהלכו הטבעי על פי הרפואה
ולדעתך כל אדם עם שערות צהובים טמא מיום שצמחו בו שערותיו, שמתחילה לא היה בראשו (ובזקנו) שערות, ואח"כ צמח בו שער צהוב. א"כ יש לו נתק עם שער צהוב...
בכלל לא, א. כי לא ניתק, ב. כי אין לו שם נגע.
השער הטבעי פירושו שגדל שם בזמן רגיל ולא בזמן נגע.
 
אדם שחלק משערות ראשו או זקנו נשרו, ונוצר שם שטח מקוֹרָח בשיעור כגריס לכל הפחות, הנגע המתגלה במקום זה נקרא בשם 'נֶתֶק' על שם שהשערות מתנתקות ונושרות ממקומן.

לדעת רש"י, גם בנתק צריך שיהיה מראה של נגע, אך אינו דומה לארבעה מראות נגעים, אלא סוג אחר של מראה שהיה ידוע לחז"ל. אבל דעת רוב המפרשים שבנגע נתק אין צריך כלל שיהיה שינוי מראה בעור במקום נשירת השערות, אלא עצם נשירת השערות היא-היא הנגע.

אחד מסימני הטומאה הייחודים לנגע זה הוא: 'שיער צהוב' – כאשר בתוך שטח הנשירה צמחו שתי שערות צהובות.

חידוש מיוחד ישנו בצרעת זו שאין בשאר נגעים, שבנוסף ל'סימני הטומאה' ישנו גם 'סימן טהרה'. סימן הטהרה הוא שיער שחור, או ירוק או אדום, או שיער בכל גוון אחר שאינו צהוב.
תורה שבכתב​
 
וכעת אמור לי ידידי היקר, האם זה יכול להיות ע"פ טבע ביוצאי כוש?
איני דרמטולוג, אבל לכאו' כן. צבע השערות והעור תלוי בכמות ה"מלנין". יש שני מיני מלנין: אומלנין ופאומלנין, ולכל איש ואיש כמות שונה מכאו"א. אנשים עם שערות שחורים יש להם בעיקר אומלנין, אדמונים ובלונדינים יש להם בעיקר פאומלנין. נגע צרעת, ושער לבן, מורה על ההעדר מלנין במקום זה (שני המינים), ואילו שער צהוב מורה על ההעדר אומלנין. א"כ לענ"ד, אפשר גם לכושים ללקות בשער צהוב מכיון שיש להם פאומלנין (אף שפחות מגרמנים)
 
איני דרמטולוג, אבל לכאו' כן. צבע השערות והעור תלוי בכמות ה"מלנין". יש שני מיני מלנין: אומלנין ופאומלנין, ולכל איש ואיש כמות שונה מכאו"א. אנשים עם שערות שחורים יש להם בעיקר אומלנין, אדמונים ובלונדינים יש להם בעיקר פאומלנין. נגע צרעת, ושער לבן, מורה על ההעדר מלנין במקום זה (שני המינים), ואילו שער צהוב מורה על ההעדר אומלנין. א"כ לענ"ד, אפשר גם לכושים ללקות בשער צהוב מכיון שיש להם פאומלנין (אף שפחות מגרמנים)
יש"כ על התשובה המפורטת. אולם טרם מצאתי כושי בלונד. (וליקוי האומלנין אצלו יוצר הלבנה)
ולולי שהיית עוסק בתורה, הייתי ממליץ לך להיות דרמטולוג כי אתה מוצלח בזה גם בלי ללמוד!
כל הכבוד
 
לא הבנתי וכי מי שלא בלונדיני גם לא שייך בו נגעים
אם בן דוד שלו בדרגה 2 בלונדיני זה יותר טוב מהאתיופים שזה דרגה 16?!?!?!
הייתי יכול לפרט לך עד כמה שהבלונדינים יותר יפים וחמודים...
אל נא תתפס לדברים שוליים, האתיופים זה דוגמא לכאלו שלא יכול להיווצר אצלם צבע צהוב, ואה"נ אם אצל היקים הכהים זה גם לא הגיוני אז בכיף תפקפק גם על מוצאם.
 
הייתי יכול לפרט לך עד כמה שהבלונדינים יותר יפים וחמודים...
אל נא תתפס לדברים שוליים, האתיופים זה דוגמא לכאלו שלא יכול להיווצר אצלם צבע צהוב, ואה"נ אם אצל היקים הכהים זה גם לא הגיוני אז בכיף תפקפק גם על מוצאם.
במחכ‘‘ת לא הבנתי אותי ...התכוונתי שכל אחד שלא בלונדיני אלא שחור אז בדרך הטבע לא נוצר אצלו שיער בלונדיני וא‘‘כ מה הריעותא באתיופי מאשר כל אחד שכל משפחתו בלונדיני והוא שחור
על כרוך שזה לא קשור לטבע
 
במחכ‘‘ת לא הבנתי אותי ...התכוונתי שכל אחד שלא בלונדיני אלא שחור אז בדרך הטבע לא נוצר אצלו שיער בלונדיני וא‘‘כ מה הריעותא באתיופי מאשר כל אחד שכל משפחתו בלונדיני והוא שחור
על כרוך שזה לא קשור לטבע
סליחה על תגובתי הקודמת.
לגבי שאלת כבוד תורתו הרוממה, לכאו' יש הבדל בין ניסא רבה לניסא זוטא. ובודאי שבנגעים מדובר שמחמת הנגע גדל שם השער הצהוב, ולא שהיה כך גם קודם לכן, ולכן הגיוני יותר שבאדם בעל צבעים בהירים יותר זה יקרה. (ומעשים שבכל יום אצלי לפחות שגדלים גוונים שונים ומשונים בשער ולאו דווקא גוון אחיד)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓