זאת קומתך

משתמש רשום
gemgem
הודעות
46
תודות
139
נקודות
30
אשה חרדית שעובדת בחשבות שכר ובהנהלת חשבונות,
ומעבירה הפרשת פנסיה של לקוחות שאינם שומרי תו"מ בקרנות לא כשרות,
אז עוברת בלפני עיור דאי' בב"מ עה ע"ב דהסופר והעדים עוברים בלפני עיור....
 
אם היא יועצת פנסיונית, (ככל הנראה לזה התכוון השואל, הלא היועצת מס אין בכחה להעביר ממש, ואפי' להמליץ אסור ע"פ חוק,) זה ממש תרי עברי דנהרא ליהודי הממוצע מן השורה שאין לו מושג היאך מתעסקים עם זה, (הלא בשביל כך נולד המושג יועץ פנסיוני, להנגיש את הדבברים המסובכים למי לא יודע ולא מבין.)
שמעתי שכשרצו להכניס לימוד מקצוע זה בסמינרים דחו זאת גדו"י מסיבה זו ממש.
(עוד שמעתי שיש כזה מסלול בסמינרים, וכנראה שלא כולם שואלים את אותם גדולים... או שהסיפור ששמעתי לא נכון...)
 
אם היא יועצת פנסיונית, (ככל הנראה לזה התכוון השואל, הלא היועצת מס אין בכחה להעביר ממש, ואפי' להמליץ אסור ע"פ חוק,)
אני אסביר:
לכל עובד (בחברה וכדו') יש את הקרנות פנסיה שבהן הוא שם את הכסף,
היועצת מס\חשבת שכר בכל חודש מסדרת את התלוש שכר שלו, שבו יש את הפירוט כמה כסף להעביר לכל קופה, והמעסיק מעביר,
בכה"ג היא לא גרעה מסופר שהבאנו מהגמ' בב"מ,
יש הרבה מקרים (וביודעי קאמינא) שהיועצת עצמה מעבירה בפועל (זה קורה הרבה מאוד-במעסיקים שרוצים ראש שקט לגמרי) אך זה בתוספת תשלום,
ובכה"ג זה בעייה גדולה בהרבה.
 
אשה חרדית שעובדת בחשבות שכר ובהנהלת חשבונות,
ומעבירה הפרשת פנסיה של לקוחות שאינם שומרי תו"מ בקרנות לא כשרות,
אז עוברת בלפני עיור דאי' בב"מ עה ע"ב דהסופר והעדים עוברים בלפני עיור....
היא לא עוברת על זה כי העובד בוחר את מסלול הפנסיה שלו, לא היא. היא רק משלמת לקופה.
 
זה כן גורע מסופר. כי הסופר הרשות בידו לעשות כן ומתווך מבחירתו. אך כאן אין הרשות בידה לא לשלם וזאת הן משום בחירתו של העובד [שזה זכותו כי זאת הקרן שלו], הן משום המעסיק שמחייב אותה בכך, והן משום חוקי המדינה בכלל [וחשבת שכר שהיא גם משלמת עובדת גם בתור מנהלת חשבונות ראשית או מנהלת כספים, שתשלום קופות הפנסיה הוא בין יתר שאר הדברים שהיא צריכה לעשות. ויען שתוספת התשלום הוא לא בעבור תשלום הקופות בפרט אלא בעבור הנהלת החשבונות בכלל]. כך שבהיות שהיא מחוייבת בדבר היא לא עוברת על בפני עיוור כי זה לא היא שנותנת את המכשול. מי שנותן את המכשול הוא סוכן הפנסיה שייעץ לכך והמדינה בכלל. והראיה לכך כי אם העובד ירצה להאשים בפני עיוור, היא הגורם האחרון שיפנה אליה אם בכלל.
 
לי היה נראה שזה פשוט עובר עוד שלב אחד בדרך,
היא מעבירה את הפנסיה שלו לקרן, אין לה מושג איזה, הוא החליט שזו תהיה קופה מסוימת, זה לא חלק מהעשיה שלה, זה כמו להעביר כסף למישהו שאני יודע שהוא הולך לחלל איתו שבת אבל במעשה חדדש לא באכילה בלבד כנזיר. אולי גם תהיה בעיה לתת לו משכורת שמסתבר שהוא לא עושה איתה צדקה אלא משתמש גם לחילולי שבת ואיסורי ריבית.
 
אשה חרדית שעובדת בחשבות שכר ובהנהלת חשבונות,
ומעבירה הפרשת פנסיה של לקוחות שאינם שומרי תו"מ בקרנות לא כשרות,
אז עוברת בלפני עיור דאי' בב"מ עה ע"ב דהסופר והעדים עוברים בלפני עיור....
יש"כ לכל העונים, דפח"ח.
חשבתי (לא בדקתי את הדברים) לפי היד מלאכי (?) שסובר שבכל ספק לפני עיור כבר אין לפני עיור כלל, כי זה לא נקרא "מכשול",
גם כאן מכוין שיש פוסקים שס"ל שאי"צ כלל הכשר לקרנות פנסיה, אז הוה ספק.
 
יש"כ לכל העונים, דפח"ח.
חשבתי (לא בדקתי את הדברים) לפי היד מלאכי (?) שסובר שבכל ספק לפני עיור כבר אין לפני עיור כלל, כי זה לא נקרא "מכשול",
גם כאן מכוין שיש פוסקים שס"ל שאי"צ כלל הכשר לקרנות פנסיה, אז הוה ספק.
ממתי ספק ביו"ד נקרא ספק, היא צריכה להחליט מה היא סבורה.
אם כבר אפשר לומר שאם העובר סבור שאין זו עבירה לפי דעתו יש פוסקים הסבורים שאין בזה לפני עוור אף בדאו', אבל גם זה לא פשוט כלל, וגם זה לא נכון כאשר הוא לא שומר תומ"צ שאינו "סבור" כן כלל.
 
מסתמא יש הרבה יותר בעיות במנהלת חשבונות ששמה את הריבית ממש בהתנהלות מול העובדים עצמם, כל מיני פריסות שעושים עם ריבית או מול ספקים, מי שמנהל את הכל ממש עובר על לא תשימון, ולא רק על לפני עוור.
 
מסתמא יש הרבה יותר בעיות במנהלת חשבונות ששמה את הריבית ממש בהתנהלות מול העובדים עצמם, כל מיני פריסות שעושים עם ריבית או מול ספקים, מי שמנהל את הכל ממש עובר על לא תשימון, ולא רק על לפני עוור.
יכול לתת דוגמא?
 
רבותינו הורו למעשה לא לעורר על זה כי זה קשה מאוד, אבל תשאל הרבה רבנים, לא חסר מנהלות חשבונות שעושות בפועל לספקים שוטף פלוס וצריך להבין שבמשק אוטומטי כל דבר הוא בריבית נורמלית של 4%, מישהו אמר לי שבתוכנה כל פריסה מחושבנת אוטומטי בריבית, וצריך להגדיר באופן מיוחד שלא.
לדוגמא, כל עובדת שיוצאת לחופשת לידה המעסיק ממשיך להפריש עליה לפנסיה והשתלמות, אף שאינו מחויב, ואח"כ זה מתקזז מהמשכורות הבאות. בדרך כלל לא מנכים הכל בחודש אחד אלא פורסים על פני כמה חדשים, המצב הנורמלי שזה יהא עם ריבית. (אולי יש קולות, ויש דעות שאין לא תשימון בדרבנן, אך ודאי שמסייע יש בזה.
כל התנהלות עם בנקים וכספים של החברה, ועוד הרבה דוגמאות. אין רואת חשבון שלא נתקלת בריבית על בסיס יומי.
 
רבותינו הורו למעשה לא לעורר על זה כי זה קשה מאוד, אבל תשאל הרבה רבנים, לא חסר מנהלות חשבונות שעושות בפועל לספקים שוטף פלוס וצריך להבין שבמשק אוטומטי כל דבר הוא בריבית נורמלית של 4%, מישהו אמר לי שבתוכנה כל פריסה מחושבנת אוטומטי בריבית, וצריך להגדיר באופן מיוחד שלא.
לדוגמא, כל עובדת שיוצאת לחופשת לידה המעסיק ממשיך להפריש עליה לפנסיה והשתלמות, אף שאינו מחויב, ואח"כ זה מתקזז מהמשכורות הבאות. בדרך כלל לא מנכים הכל בחודש אחד אלא פורסים על פני כמה חדשים, המצב הנורמלי שזה יהא עם ריבית. (אולי יש קולות, ויש דעות שאין לא תשימון בדרבנן, אך ודאי שמסייע יש בזה.
כל התנהלות עם בנקים וכספים של החברה, ועוד הרבה דוגמאות. אין רואת חשבון שלא נתקלת בריבית על בסיס יומי.
אתה מתכוון לריבית בנק ישראל [שעומד כרגע על 4%]? בכל מקרה, בין בתשלום לספקים בין במשכורות המנהלת חשבונות לא עושה מדעתה אלא בעל כרחה, אם לפי החוזה עם הספק ואם לפי חוקי המדינה. ראה תגובתי מספר 11 למעלה שגם מסייע זה לא נקרא כי אין הרשות בידה לא לעשות כן. ולגבי ההתנהלות עם הבנקים, אכן החברה יכולה להפקיד פיקדון ולקבל על זה ריבית, אך גם זה לא לפי דעתה האישית אלא לפי שיקולי תזרים שמבוצעים על ידי דרגות בכירות יותר [כמו המנכ"ל ומנהל הכספים].
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון