ברצוני לעלות את אחת השאלות הקשות בדורינו.
מה הוא הדין של עשה לך רב ועד כמה הצורך ללכת אחרי הרב אף שהמציאות מורה להיפך.
ומה גדר דין זה.
אשמח למי שיפרט עוד שאלות בנידון.
עשה לך רב והסתלק מן הספק...
תגיד דוגמא שהמציאות מורה להיפך
נראה שהרב
@ליבי בתורתך מתקשה, מה הצורה של בחירת הרב, ומה ההשלכות שלה.
הרי ישנם עשרות או מאות רבנים, כל אחד מיוחד בסגנונו, זה יותר מתמיד זה יותר ידען וזה יותר למדן, זה רה"י וזה מו"צ, זה חכם ובקיא בעוה"ז וחינוך ילדים וזה מנותק עילוי וצדיק וכו'
השאלה היא האם האדם אמור לבחור רב אחד? וא"כ לפי מה? למי שיותר מתחבר?
או אולי כל נושא שעולה לדיון יש לבחון אובייקטיבית, ורק
להתייעץ עם רבנים, ואיזה?
או אולי הרב של האבא או המשפחה, הוא הקובע?
ואם כבר יש לי איזה רב, כי הוא לימד אותי בישיבה או בשכונה, או כי ככה נפל לי משמים, האם אני מחויב לו בכל נושא? מה קורא כאשר מתנגשת דעתו עם דעתי? או עם המציאות לפי דעתי?
בכלל מי אמר שצריך רב למי שהוא בעצמו ת"ח קטן היודע ספר.
ומסתתרת כאן שאלה הנוגעת בנקודה רגישה.
הרי ישנם גדולי ישראל אשר אפשר להגדיר אותם כמספר אחד בכל הנושאים בתורה, ידע הבנה והתמדה, צדקות ויושר המידות וכו',
ולכך פשוט לרוב הציבור שיש לציית ולהקשיב לדבריהם, ולילך בדרכם.
אולם הרוח הרווחת בציבור הוא שכל זה הוא רק בנוגע להלכות ציבוריות כלליות, כמו בחירות וחוק גיוס, אך בהלכות פרטיות של כל אדם בביתו, פתאום הולכים לשאול את הפוסק השכונתי או החבר שבקיא בתחום.
וכאן יש לשאול מאי שנא, אם יש לילך אחר הרב הכי גדול, אז זה אמור להיות בכל התחומים והנושאים, לא?